הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 16332-05-20

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש

שמואל חסין
ע"י ב"כ עו"ד ניר סבן

נגד

המשיב

אלי אסולין
ע"י ב"כ עו"ד אסנת מטלון

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט יגאל נמרודי) מיום 23/4/20 ולפיה נדחתה בקשת המבקש - התובע לצרף ראיות נוספות וזאת לאחר שהסתיים שלב שמיעת ההוכחות ולאחר שכבר הוגשו סיכומי התובע - המבקש.

2. ביום 16/1/20 התקיים דיון בשתי תביעות.
ת.א. 15239-12-15 חסין נ' אסולין (תביעת פינוי וסעד כספי).
ת.א. 64700-06-15 חסין נ' אסולין (תביעת שכירות בבית הדין לשכירות).

בפסק הדין מיום 16/1/20 נמחקה תביעת השכירות בהסכמתו של התובע חסין.

נקבע בפסק הדין:
"הוגשו מספר תביעות, חלק הועברו או שונו ובסופו של יום הגענו לשלב ההוכחות, כאשר מחמת טעות ראיות מלאות ומקיפות על אודות תביעת השכירות לא הוגשו. ישנן ראיות שצורפו לתביעה עצמה. קיים גם תצהיר שצורף לתביעה עצמה, אולם מחמת טעות אותן ראיות לא הוגשו שוב במסגרת שלב הגשת הראיות, ולא הוגש תצהיר של התובע בתביעת השכירות.

מדובר כאמור בטעות בתום לב.

ב"כ הנתבע הבהירה כי היא אינה ערוכה לשמוע בכל זאת היום את תביעת השכירות, במיוחד בהינתן מחלוקת על אודות החשבוניות הרבות. תצהירו של מר רוזנבאום הוא תצהיר קצר. לו היה מדובר במחלוקת לעניין אי הגשה חוזרת של תצהירו בלבד, היה נערך פסק זמן על מנת לאפשר לב"כ הנתבע להיערך לבחינת התצהיר. אולם, בהינתן העדרו של תצהיר התובע ובשים לב למחלוקת בנושא החשבוניות, לא ניתן לשמוע היום את התיק.

תוצאה של דחיית התביעה או שמיעתה ללא ראיות מספקות היא תוצאה לא מידתית. על אף הגמישות הנוהגת בסדרי הדין ובהיבט הראייתי, בתביעות כאמור, אני סבור שאין די בשמיעת התיק במתכונתו הנוכחית. בסופו של יום, התובע נתן הסכמתו למחוק את התביעה. בדעתו להגישה שוב.

התביעה נמחקת. אדרש לסוגיית ההוצאות בהמשך. תינתן לכל צד זכות טיעון בעניין.

עתה תישמע תביעת הפינוי במסגרת הליך 15329-12-15.

הדיון ייערך בדרך של הקלטה".

3. ההוכחות בתביעת הפינוי והסעד הכספי נשמעו. בהחלטה מיום 13/2/20 נקבעו מועדים להגשת סיכומים. המועדים הוארכו בהחלטה מיום 11/3/20.

ביום 27/3/20 הגיש התובע - המבקש את סיכומיו.

ביום 27/4/20 הוגשו סיכומי הנתבע - המשיב וביום 7/5/20 הוגשו סיכומי תשובה.

4. ביום 27/3/20 הגיש המבקש - התובע "בקשה להשלמת ראיה שהוגשה באופן חלקי במכוון ע"י הנתבע":

א) תוכנית סניטרית - שצורפה נספח ה' לתצהיר הנתבע אך לא במלואה.

ב) הסכמי שכירות של הדירה העורפית בקומת הקרקע הצמודה למושכר.
חוזים שהוזכרו בתצהיר גילוי מסמכים אך נשמטו מתצהיר התובע בתום לב.

הראיות שצרופן התבקש צורפו בפועל לבקשה להשלמת ראיות.

5. המשיב התנגד לבקשה הן בשל עיתוי הגשת הבקשה - לאחר תום שמיעת ההוכחות ולמעלה מ- 1/2 3 שנים לאחר הגשת תצהיר התובע וכן בשים לב לכך שכל העדים כבר נחקרו על בסיס הראיות שקיימות בתיק.
מדובר במסמכים שהיה צריך לדעת עליהם מוקדם יותר ואף לא הוסבר, מה חשיבותן ומשקלן של אותן ראיות.

6. בתגובה לתשובה הוסבר, מדוע לטענת המבקש מדובר בראיות בעלות חשיבות לתיק ולגילוי האמת.
התוכנית הסניטרית במלואה הוסתרה מהמבקש. המסמך נסרק במערכת העירייה רק בשלב מאוחר יותר והתגלה במהלך הכנת סיכומי התובע.

לגבי הסכמי השכירות: מדובר בראיה חשובה ביותר המכמתת את הנזק בכל הקשור לרכיב הכספי בתביעה.
החוזים גולו בשלב גילוי המסמכים והתובע נחקר עליהם וכן גם העד מטעמו המתווך אבן שוהם וגם נופר אולגה פסחוב נחקרה בעקיפין על ההסכם שלה.

7. בהחלטה מיום 23/4/20 נדחתה, כאמור, הבקשה מהנימוקים הבאים:
א) עיתוי הגשת הבקשה - לאחר תום שלב ההוכחות ולאחר הגשת סיכומים.

ב) הגשת הבקשה ללא תצהיר לביסוס הטיעון העובדתי העומד ביסוד הבקשה וכן צירוף הראיות עצמן לבקשה.

נקבע כי לו היתה הבקשה מוגשת כדבעי (עם תצהיר וללא צירוף הראיות לבקשה) ולו היה משוכנע בית משפט כי נספח ה' לתצהיר הנתבע הוגש באופן חלקי, כי אז ניתן היה לשקול בחיוב הגשת הבקשה, אך בית משפט לא שוכנע, כי נספח ה' הוגש רק בחלקו ואף אין מקום לצרף הסכמי השכירות בהינתן אופן הגשת הבקשה (ללא תצהיר, עיתוי הגשת הבקשה ותוך צירוף הראיות לבקשה).

התובע חויב בהוצאות בסך 1,500 ₪.

8. בבקשת רשות הערעור נטען, כי יש לבטל את החלטת בית משפט קמא.
המבקש צרף בשוגג ובתום לב את הראיה החסרה - התוכנית הסניטרית לבקשה שהוגשה לבית משפט ועל כך הוא מתנצל.
לבקשה צורף עתה תצהיר.
נטען, כי אין לקבוע שהמבקש נדרש לבלוש אחר מסמכים שהגיש המשיב וחזקה על בא כוח המשיב כי יגיש מסמך מלא ולא יחסיר ממנו את שאינו נוח למרשו.
המשיב כבר נחקר על המסמך כך שהשלמת הראיה לא תפגע בזכויות המשיב.
המבקש הוא זה שאיבד את ההזדמנות לחקור את המשיב על התוספת החסרה למסמך.
גם חוזי השכירות הם ראיה חשובה יותר. גולו בשלב גילוי המסכמים וניתן היה לחקור עליהם.

9. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן:
א) ההלכה הפסוקה קובעת, כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
וראה לעניין זה:
רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עידית גולד – פיסקה 6 (ניתן ביום 15/12/14) ורע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב – פסקאות 6 ו-7 (ניתן ביום 8/12/15) .

ב) ההלכה היא שעל בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" וכי חריגה מסדר הדברים הרגיל תעשה רק במקרים חריגים .למשל:
(1) משיקולי צדק וחקר אמת - רלבנטיות הראיה יכולה לחרוץ את תוצאת ההליך.

(2) השלב שבו מצוי ההליך - ניתן להקל כאשר ההליך מצוי בשלב מוקדם.

(3) מידת מחדלו של בעל הדין וההצדקה להגשת הראיה באיחור.
(רע"א 2070/18 יוסי צפר נ' דני מדר (26/3/18). רע"א 6894/17 שירותי בריאות כללית נ' פלוני (28/9/17). רע"א 5147/16 עיריית באר שבע נ' שבע בכל בע"מ (26/10/16). רע"א 5403/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ פסקה 28 (5/12/17).

במקרה דנן, אין חשש לקיומו של הליך שלם מיותר, ככל שלא תינתן רשות ערעור על החלטת הביניים בשלב זה. בתיק נשמעו ההוכחות והוגשו סיכומים.
כל שנותר הוא ליתן פסק דין, עליו ממילא תהיה זכות ערעור בזכות, לרבות על החלטות ביניים.

משהוגשה הבקשה לבית משפט קמא ללא תצהיר, בצירוף הראיות עצמן בניגוד להלכה הפסוקה ובעיתוי המאוחר, אין לקבוע כי ההחלטה הדיונית - ניהולית נשוא הבר"ע חורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין באופן המצדיק התערבות ערכאת ערעור עוד טרם מתן פסק דין, ולפיכך לא מצאתי לנכון להיעתר למבוקש.
10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אייר תש"פ, 11 מאי 2020, בהעדר הצדדים.