הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 14030-11-20

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים - המערערים

  1. אשר שהם
  2. מיכל שהם
  3. יהנה שהם

ע"י ב"כ עו"ד ליאור מלכא

נגד

המשיבה

א.ר.א.ב. בונוס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רון טורקלטאוב

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט אריאל צימרמן) מיום 2/9/20 בת.א. 42802-06-20 ולפיה נדחתה בקשת המערערים – התובעים לסעד זמני של עיכוב הליכי מימוש משכון.

2. בקשת רשות הערעור הוגשה רק ביום 5/11/20 ובהחלטת כב' הרשמת רחל ערקובי מיום 13/12/20 הוארך המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למועד הגשתה בפועל.

3. בבית משפט השלום הגישו המבקשים בחודש יוני 2020 המרצת פתיחה וביקשו להורות על ביטול הסכם הלוואה בינם ובין המשיבה וליתן צו מניעה ולפיו תמנע המשיבה מלפעול למימוש המשכנתא הרשומה לטובתה על זכויות המבקשים במקרקעין הידועים כגוש 10198 חלקה 70 מש ק 16 בית חנינה (להלן: " המקרקעין").
התובענה הוגשה לאחר פתיחת תיק הוצל"פ למימוש משכון על ידי המשיבה.
למען הדיוק, יש לציין, כי הזכויות במקרקעין רשומות רק על שמו של המבקש 1.

4. תמצית טענות המבקשים לפי התובענה:
המבקשים טוענים, כי הסכם ההלוואה אינו חוקי. הסכם ההלוואה הוא מתאריך 10/11/2016 כאשר ההלוואה נלקחה לצורך פרעון משכנתא שנרשמה לטובת חברת דלתא קפיטל גרופ בע"מ (להלן: " דלתא") על המקרקעין (ראה ב"הואיל" האחרון למבוא להסכם).
נטען כי "במועד הפרת הסכם ההלוואה, בחודש אפריל 2019..." (סעיף 3) יתרת ההלוואה עמדה על ערכי קרן של 929,983 ₪, בעוד הבקשה למימוש משכון שהוגשה כשנה לאחר מכן בלשכת ההוצל"פ היא בסך 2,055,196 ₪.
נטען, כי הריביות אינן חוקיות.
עוד נטען כי במקום להעביר לדלתא את מלוא סכום ההלוואה (1,400,000 ₪) אזי הועבר רק סך 1,179,585 ₪.

5. המשיבה בכתב הגנתה (שהוגש לאחר מתן ההחלטה נשוא הבר"ע) מכחישה כמובן את הנטען.
טוענת כי כבר ביום 28/4/2019 הפסיקו המבקשים לחלוטין את התשלומים עבור החזר ההלוואה. תיק ההוצל"פ נפתח רק לאחר פניות לתובעים שלא נענו.
גם לפי שיטת התובעים הם חייבים לפחות 928 ,983 ₪ והם אפילו לא מעלים הצעה לתשלום סכום זה.
נומק מדוע הריבית חוקית, ושיעורה (10% לשנה) זהה כמעט לריבית בנקאית ואף עמלת פרעון מוקדם מוסכמת ותואמת להוראות הדין. הכספים שהועברו לבעלי שירותים (יועץ משכנתאות ועורך דין) ישירות מתוך כספי ההלוואה, הועברו בהתאם לבקשת המבקשים.

6. הוגשה בקשה לסעד זמני לעיכוב הליכי מימוש המקרקעין.

7. התקיימו שני דיונים במסגרתם נעשו מאמצים לסיים הסכסוך בהסכמה. משלא צלח הדבר ניתנה החלטת בית משפט מיום 2/9/20 בעניינה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

8. בהחלטה נקבע כי אין הצדקה לעיכוב מימוש המקרקעין בשים לב לכך שעצם קיומו של חוב אינו שנוי במחלוקת.
לפי החישוב של התובעים החוב עומד על סך 929,983 ₪ נכון ליום 10/6/20. משלא משולם סכום זה, הרי קיימת זכאות למשיבה לפעול למימוש המקרקעין, ולו ביחס לסכום החוב שאינו שנוי במחלוקת.
השאלה; מה הסכום שיועבר למשיבה מכספי תמורת המכר ומה הסכום שיגיע לכיסם של המבקשים נשארה פתוחה (ובמידת הצורך ניתן יהיה להגיש בקשה בעניין) אך אין הצדקה לעכב את הליכי המימוש.
המבקשים חויבו בהוצאות בסך 20,000 ₪.

9. בבקשת רשות הערעור נטען, כי במקרקעין ישנו מטע לימונים בגודל 21 דונם המשמש כחלק מפרנסת בני המשפחה, מחסן ובית מלאכה לייצור לוחות חש מל, המהווים אף הם חלק מפרנסת המשפחה וכאשר מדובר בפינוי מבית מגורים הנטייה היא לעכב ביצוע.
נטען כי דחיית הערעור תייתר את ההליך העיקרי ותסב למבקשים נזקים בלתי הפיכים בעוד שלמשיבה לא יגרם נזק כיוון שחובה מובטח במשכון פעיל.
בבקשה נטען כי לא כל מלוא סכום ההלוואה הועבר אלא רק 1,122,000 ₪ ביום 9/5/2017 וכי הריבית אינה חוקית.
נטען כי בא כוחם הקודם של המבקשים לא ייצג אותם נאמנה והם סמכו עליו.
נטען כי "לאחרונה, השיגו המבקשים מימון בסך של כמיליון ₪ ובלבד שהמשיבה תסיר ידיה משעבוד הנכס".

10. המשיבה ביקשה לדחות את בקשת רשות הערעור מהנימוקים המרכזיים הבאים:
א) החוב שסכומו לפי שיטת המבקשים בסכום של כ- 930,000 ₪ לא שולם.
המשיבה טוענת לחוב שסכומו יותר מכפול. ברור שהמשיבה לא צריכה להסכים לבקשת המבקשים "לסגור" את החוב בסכום של כמיליון ₪. הרי אם המשיבה תסכים למחוק את השעבוד שלה כנגד קבלת מיליון ₪, ברור שלא תקבל סכום נוסף.

ב) לפי ההסכם זכותה של המשיבה לגבות פיצוי מוסכם ולפי הוראות ההסכם, ניתן היה להעמיד ההלוואה לפרעון מיידי במקרה של הפרת הסכם.

ג) ההלוואה שנתנה המשיבה למבקשים נועדה למיחזור הלוואה קודמת שנתן מלווה אחר (דלתא) למבקשים. כך ביכולם של המבקשים לעשות גם עכשיו.

ד) המבקשים קיבלו את מלוא הסכום המוסכם. לפי ההסכמה החתומה על ידם מתוך סכום ההלוואה של 1,400,000 ₪ נוכה שכ"ט יועץ משכנתאות ושכ"ט עו"ד. טענותיהם בעניין הן טענות בעל פה שסותרות מסמך בכתב.

ה) הריבית חוקית. הוראות ההסכם חוקיות. המבקשים הפרו ההסכם. סיכויי התביעה קלושים ביותר ומאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המשיבה, מה גם שעיכוב מימוש יזיק למבקשים, שכן חובם ימשיך ויצבור ריבית.
הודגש, כי המבקשים חתומים על הסכמה מפורשת לפינוים (נספחים ד' - ד' 3 לתשובה לבר"ע – עמ' 88 עד 91 לנספחי התשובה).

11. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהסכמה וזאת בהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הישנות") ולדחות הערעור לגופ ו מהנימוקים כדלקמן:
א) יש בהחלטה נשוא הבר"ע כדי להשפיע באופן מהותי על זכויות הצדדים ולכן מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור בהתאם לסעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984.

ב) דין הערעור להידחות לגופו.

כאשר בית משפט בוחן מתן סעד זמני, יש לערוך "מקבילית כוחות" בין סיכויי התביעה ובין מאזן הנוחות. למאזן הנוחות לרוב ניתן מעמד של בכורה.

ככל שסיכויי המבקש לזכות בהליך גבוהים יותר, כך ייטה בית משפט להקל בדרישת מאזן הנוחות.
ראה לעניין זה: רע"א 9623/17 גבע נ' ורינט מערכות בע"מ (23/1/18), רע"א 2553/20 אביב נ' סמדג'ה (7/6/20).

ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית בהחלטות הנוגעות למתן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים (ראה: רע"א 329/17 חברת "גונתר אנרגיית רוח בע"מ" נ' מלמד (14.8.17) פסקה 20 וכן רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (22.10.17) ורע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.9.17)) , רע"א 1539/20 פלונית נ' פלוני (10.3.2020) סעיף 5, רע"א 1288/20 דאון נ' עו"ד נועם ברם (17.3.2020) בסעיף 7.

ענייננו אינו נכנס לגדר החריגים.

ג) אציין כי גם לפי תקנה 95 לתקנות סדרי הדין האזרחי התשע"ט – 2018 יש לבחון ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה (תקנה 95 (ב) )וכן יש לבדוק את מאזן הנוחות .תקנה 95 (ד) קובעת:
"(ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:
(1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;
(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;
(3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני".

ד) ומן הכלל אל הפרט –
גם אם אלך לשיטתם של המבקשים ולפיה סכום החוב בגינו נפתח תיק ההוצל"פ הוא מופקע ומור כב גם מריבית שאינה חוקית (ואינני קובעת כי כך הדבר, הנושא יתברר ב מסגרת ההליך העיקרי), גם אז נותרת יתרת חוב שאינה שנויה במחלוקת בסכום מכובד ביותר. כ- 930,000 ₪.
המבקשים הפסיקו את התשלומים להחזר ההלוואה כבר באפריל 2019, את התובענה הגישו רק ביוני 2020 וברור שהלוואה שאינה משולמת לפי לוח סילוקין או הסכם נושאת ריבית וסכומה אינו נותר סכום קרן.
גם נושא העברת הכספים לב"כ דלתא וליועץ המשכנתאות יבחן בתיק העיקרי אך על פני הדברים, המסמכים בכתב תומכים בטענת המשיבה.
מכאן נובע, כי סיכויי התביעה הלכאוריים אינם כה טובים באופן המאפשר לפי "מקבילית הכוחות" ליתן משקל נמוך למאזן הנוחות.

ה) באשר למאזן הנוחות:
המבקשים טוענים כי ככל שיתאפשר להם לשלם כמיליון ₪ וזאת כנגד הסרת השעבוד, יוכלו לשלם את הסכום שלדעתם הוא סכום החוב הנכון.
אלא שהצעה זו, יכולה היתה להתקבל כהצעת פשרה ולא כהצעה שכופים את המשיבה לקבלה.
ברור כשמש, כי ככל שהמשיבה תסיר את השעבוד כנגד קבלת מיליון ₪ בלבד, יתרת חובה לא תהיה מובטחת.
לא זו אף זו – המלווה החדש הוא זה שיהיה מובטח וזכותו תקדם לזכותה של המשיבה שכן הוא ירשום שעבוד על המקרקעין. באופן זה ככל שהתביעה תדחה , תמצא עצמה המשיבה בפני שוקת שבורה.
יש לזכור, כי ההלוואה שנתנה המשיבה למבקשים מטרתה היתה למחזר הלוואה שנתנה מלווה אחרת למבקשים (דלתא) .אם אכן שווים של המקרקעין רב והוא מהווה מטה לחמם של המבקשים נוסף לבתי מגוריהם, ממילא יוכלו המבקשים "למחזר" את החוב בהלוואה בסכום החוב המופיע בתיק ההוצל"פ. ככל שתביעתם תתקבל וייקבע כי היו צריכים לשלם "רק "כמיליון ₪, יוכלו לפרוע חלק מההלוואה הממוחזרת למלווה החדש בפרעון מוקדם.
למשיבה זכות לממש המשכון גם בגין חוב של כמיליון ₪ "בלבד".
משלא שולם החוב שאינו שנוי במחלוקת אך ברור כי אין סיבה למנוע מהמשיבה את מימוש זכותה.

פסק דין יכריע ממילא רק בשאלת הדלתא בין החוב הנטען לחוב שאינו שנוי במחלוקת.
לפיכך כאמור אין עילה של ממש למנוע מימוש המשכון בגין חוב שאינו שנ וי במחלוקת בין אם המקרקעין משמשים לפרנסה ובין אם למגורים.

בית משפט קמא כבר קבע כי שאלת חלוקת כספי התמורה תוכרע בעת הצורך, ולכן אין בשלב זה צורך לדון בשאלה מה ייעשה בכספי התמורה בנוגע לסכום השנוי במחלוקת.

לפיכך, לאור האמור לעיל, אין זה המקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בשיקול דעת הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

ב) המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.
יתרת הערבון תוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשפ"א, 08 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.