הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 13565-02-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המערער - המבקש

נהוראי מ' שטרית

נגד

המשיבה

ובעניין המשיבה לעניין האגרה:

חברת עמידר

3. מדינת ישראל
ע"י עו"ד וסים סיבאט
פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשמת הבכירה ויג'דאן חליחל מיום 21/1/19 בת.א. 52426-10-18 אשר דחתה את בקשת המבקש לקבלת פטור מאגרה.

2. המבקש הגיש תביעה בסך 2,500,000 ₪ נגד עמידר ומשרד השיכון שכותרתה: "תביעה לתשלום הנחה על שכ"ד ל- 24 שנים...".
נטען, כי סכום התביעה עולה על 4 מיליון ₪ אך הוגבל לסכום המקסימלי הניתן לתביעה בבית משפט השלום.
במסגרת התביעה, מבוקש גם "לדון בהתנהגות" מנהל סניף עמידר וגם להתייחס להתנהגות מבקר משרד הבינוי והשיכון.

3. המבקש ביקש לפטור אותו מאגרה.
המדינה התנגדה, הן בשל כך שלמבקש יכולת כספית לתשלום אגרה. הכנסה חודשית מפנסיה בסך של כ- 8,500 ₪. קצבת ביטוח לאומי בסך 2,600 ₪ וכספי חסכון וכן ההליך אינו מגלה עילה.

4. בתשובה לתגובה הדגיש המבקש, כי תביעתו היא על בסיס הנחה בשכר דירה שלא ניתנה לו סדיר במשך 34 מתוך 50 שנה שהוא דייר עמידר. הוא מקבל היום הנחה ומשלם רק 125 ₪ לחודש במקום 1,300 ₪ ויותר, אך מסרבים להחזיר לו את הפרשי התשלום רטרואקטיבית.
נטען, כי הוא שקוע בחובות. אין לו יכולת לשלם עשרות אלפי שקלים בגין אגרה. הוא בן למעלה מ- 81 שנה. נכה וחולני. ללא פטור מאגרה לא יקבל את דמי ההנחה הרטרואקטיבית עבור 34 השנים האחרונות.

5. בהחלטה מיום 21/1/19 נדחתה הבקשה:
א) נקבע, כי אחת ממטרות האגרה, היא עידוד הגשת תביעות בסכומים ריאליים. במקרה דנן לא ניתן כלל להבין על בסיס מה נקבע הסכום. חישוב היעדר ההנחה אינו מוביל לסכום התביעה.

ב) לא הוכחה היעדר יכולת לתשלום אגרה. הכנסות התובע מעל 11,000 ₪ לחודש. יש לו פקדון בבנק בסך 11,000 ₪. חשבונות הבנק שלו פעילים. לא ברור לצורך מה נטל הלוואות ואשראים ומדוע אינו יכול ליטול הלוואה לצורך תשלום אגרה.

ג) בית משפט קמא לא קבע מסקנות בנוגע לקיומה של עילת תביעה אך ציין מספר קשיים וביניהם פרק הזמן שאליו מתייחסת התביעה (34 שנים – א.כ.) וסוגיות מתחום המשפט המנהלי.

6. בבקשת רשות הערעור (שנוסחה כערעור) חוזר המבקש על טענותיו בבית משפט קמא וחוזר על טענותיו כלפי בעלי תפקיד ים בעמידר.

7. ב"כ המדינה בתשובתו לבקשת רשות הערעור מבקש לדחותו הן בשל כך שצדק כב' בית משפט קמא כאשר קבע, כי לא הוכח חסרון כיס של המבקש כנדרש וכן בשל כך שההליך אינו "מגלה עילה".

צוין, כי ההליך אינו מגלה עילה ,בין היתר ,בשל כך שההכנסות של המבקש גבוהות באופן ניכר מההכנסה המזכה בהנחה בתשלום שכר דירה לפי נוהלי המשיב.
נטען, כי צורפו על ידי המבקש , שלא כדין,מסמכים שלא הוגשו על ידו לבית משפט קמא אך אין בהם כדי לסייע למבקש להוכיח היעדר יכולת כלכלית לשלם אגרה ואת זכאותו לפטור מתשלום אגרה.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקסד"א ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) בענייננו, דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים ועל ניהול ההליך, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולהידרש לעניין כבר עתה (לעניין זה ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב (8.8.15)).

ב) סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 –
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם  את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה"

הסעיף כולל שני תנאים מצטברים שעל המבקש להוכיח קיומם, ואלו הם:
(1)         העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה;
(2)        ההליך נשוא בקשת הפטור מתשלום אגרה מגלה עילת תביעה.

בהתייחס לתנאי הראשון הלכה היא כי על המבקש "לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי", שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ראה: ע"א 229/89 מצא נ' מצא ואח').

העובדה שבהליך מסוים ניתן פטור מאגרה אינה מובילה אוטומטית למתן פטור גורף מאגרה בכל תביעה אחרת.
וראה לעניין זה: ע"ר 18779-04-12 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל. (17/4/12) וכן פסק דינו של כב' השופט ג'ובראן בבש"א 5855/11 מייק ואק קול נ' מדינת ישראל (29/8/11) והחלטתו מיום 30/10/11.

ג) במקרה דנן, כפי שנקבע בהחלטת בית משפט קמא, אכן לא עלה מהמסמכים שצורפו על ידי המבקש בבית משפט קמא, כי אין ביכולתו לשלם אגרה ואין מקום להתערב בקביעה כי התנאי הראשון לפי תקנה 14 (ג) לתקסד"א לא התקיים.

ד) באשר לתנאי ולפיו על הליך לגלות עילה:
בדיקת סבירותו של סכום התביעה נעשית כחלק מבדיקת העילה. כאשר סכום התביעה משולל יסוד עובדתי או משפטי ,לא ניתן לקבוע כי התביעה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה. (רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה 26/8/07).

עיון בכתב התביעה מגלה קושי ממשי בנוגע להיתכנות התביעה. דרישת תשלום רטרואקטיבית ל- 34 שנים היא דרישה המעוררת קשיים מובנים בסוגיית התיישנות, שיהוי וכו', וסכום התביעה אכן לא נלמד מתוכנו של כתב התביעה ואין לדעת כיצד חושב.

בשים לב לכך שלא הוכחה היעדר יכולת כלכלית ועל פני הדברים, סכום התביעה נראה מופרז ביותר והתביעה כולה מגלה קשיים משפטיים ממשיים, אכן לא היה מקום ליתן פטור מאגרה.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להידחות לגופו.

ב) ככל שלא תשולם האגרה עד ליום 15/4/19, תימחק התביעה בבית משפט קמא.

ג) לפנים משורת הדין לא אחייב המבקש בהוצאות.

ד) ערבון שהופקד יוחזר לו.

ה) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשע"ט, 03 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.