הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 10831-10-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת

קטינה אורי ובניו בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יעקב בוטניק

נגד

המשיבה

שבירו ריהוט גן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד תומר חנגלי

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט אביים ברקאי) מיום 4/9/19 בת.א. 54775-08-19 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת - הנתבעת לבטל צו מניעה האוסר עליה להזיז מנועי מזגנים הנמצאים על גג מבנה שבבעלותה ברחוב רוז'נסקי 11 ראשון לציון.

2. ביום 26/8/19, במהלך פגרת הקיץ של בתי המשפט, הגישה המשיבה "בקשה דחופה למתן סעדים זמניים" וביקשה צו שימנע מהמבקשת לפגוע באולם התצוגה שלה בדרך של ניתוק מיזוג האוויר.
נטען, כי המבקשת - בעלים של מושכר, שהמשיבה שוכרת ממנה, מבקשת לפנות את המושכר, כיוון שככל הנראה קיבלה הצעה גבוהה יותר מצד ג'. הגישה תביעה מופרכת לפינוי מושכר נגד המשיבה, שנדחתה תוך חיוב המבקשת בהוצאות בסך 25,000 ₪ (תא"ח 22574-01-19), ומשלא צלחה דרכה זו לפינוי המשיבה מהמושכר, הגישה דרישה מופרכת לתשלום עבור אספקת מים ועתה מבקשת לנתק את מערכות מיזוג האוויר של המושכר. מתקני המיזוג מותקנים על הגג למעלה מ- 5 שנים.

צו ארעי במעמד צד אחד ניתן ביום 26/8/19.

3. ביום 30/8/19 ביקשה המבקשת לבטל את צו המניעה.
נטען, כי הבקשה הוגש בחוסר תום לב קיצוני על יסוד נתונים שקריים ומטעים.
הזזת מנועי המזגנים לא נועדה לסגור את חנותה של המשיבה אלא לאפשר הפעלת מערכת סולארית בשווי כחצי מליון ₪ העתידה לפעול על גג המבנה, בהתאם להסכם בין חברה בבעלות בעלי השליטה במבקשת לחברת אורמש החזקות בע"מ.
נטען כי דיירי המבנה מקמו את מנועי המזגנים שלהם בפיר ייעודי לכך ורק המשיבה מיקמה בשנת 2017 את מנועי המזגנים החדשים שלה על גג המבנה.

4. בדיון שהתקיים ביום 4/9/19 הוסכם לוותר על חקירות המצהירים ומשלא צלח הניסיון המבורך לסיים המחלוקת בדרך של הסכמה, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בעל פה.

5. בהחלטה מיום 4/9/19 ניתנו צווים זמניים מוגבלים בזמן עד ליום 15/12/19 בשעה 23:59.
א) נקבע כי הבקשה לסעד זמני הוגשה ללא שיהוי. המנועים מצויים על הגג במקום הימצאם לפחות משנת 2017 (אליבא דמבקשת), ולפי גרסת המשיבה - שבירו עוד משנת 2014. התראה נשלחה לשבירו ימים ספורים לפני הגשת הבקשה. הרכבת פאנל סולארי היא פרי הסכם מפברואר 2019 ועד ליום 21/8/19 כלל לא הועלתה טענה ביחס לצורך לפנות מזגנים. הבקשה הוגשה לאחר שיחת טלפון סוערת והתכתבות.

ב) בנוגע סיכויי התביעה - הבקשה הוגשה עוד טרם הגשת התביעה . בית משפט קמא מצא כי הטענות שהועלו על ידי שבירו אינן מופרכות על פניהן.

ג) בנוגע למאזן הנוחות:
נבחנו האינטרסים של הצדדים כדלקמן:
מחד - פגיעה במשיבה - השוכרת בהפעלת בית עסק למכירת ריהוט גן ומרפסת בשטח של 700 מ"ר על ידי פגיעה במערכות מיזוג האוויר בחודש אוגוסט. אי הפעלת החנות תגרום לנזק שהוא לפחות בגובה דמי שכירות (57,500 ₪ לחודש).
מאידך - רצון המבקשת להתקין מערכת סולארית בעלות של כחצי מליון ₪, שתניב הכנסה בסך של כ - 10,000 ₪ לחודש.

נקבע כי בדיקה ראשונית מגלה שההפסד הכספי הגבוה יותר הוא על המשיבה - השוכרת.
כמו כן נקבע, שעסק הפועל כ- 5 שנים במקום ולפי חוזה שכירות רשאי על פני הדברים לפעול במקום עוד 4 שנים, אינו אמור לפרק תשתיות בהתראה של ימים ספורים.

ד) נקבע כי לא נמצא פגם בתום הלב בהגשת הבקשה.

ה) נקבע כדלקמן (סעיף 9 להחלטה):
(1) ניתן צו האוסר על המשיבה ו/או מי מטעמה להזיז את מערכות מיזוג האוויר שבשימוש המבקשת, או לעשות כל מעשה שיש בו כדי לגרום פגיעה, נזק או הפרעה לפעילותם.

(2) באשר לגישה למנועים – ניתן צו המורה למשיבה לאפשר למבקשת גישה לשטח בו מוצבים מנועי מערכת מיזוג האוויר וזאת בהתראה של עד שלוש שעות מפניה של המבקשת. "ובמילים פשוטות, בשלב זה איני מורה למשיבה להשאיר את היציאה לגג ללא מנעול, אך אני מחייב אותה לפתוח את אותו פתח בכל עת בהתראה של 3 שעות. על מנת למנוע אי הבנה, הרי מצופה מהצדדים שלא יעשה שימוש בצו זה על מנת להתריע את המשיבה בשעות הקטנות של הלילה או בימי שבת, חג ומועד ללא צורך".

(3) הצווים דלעיל יעמדו בתוקפם עד ליום 15.12.19 בשעה 23:59. מועד זה נקבע במטרה שהצדדים אף יגיעו להסכמות כאלה ואחרות ביניהם. כך או כך, אין בקביעת מועד זה כדי למנוע להגיש כל בקשה ככל שיהיה צורך.

לא נפסקו הוצאות.

6. להשלמת התמונה העובדתית אציין, כי כתב תביעה הוגש בינתיים ביום 18/9/19.

כמו כן הוגשה ביום 25/9/19 בקשת המבקשת לביטול צו מניעה בשל איחור נטען בהגשת התביעה. דיון בבקשה התקיים ביום 24/10/19 בפני כב' השופט אריאל צימרמן. מפרוטוקול הדיון עולה כי נעשה ניסיון להידברות שלכאורה עדין נמשך ולפיכך טרם הוכרעה הבקשה לגופה.

7. בבקשת רשות הערעור ממקדת המבקשת טענותיה ביחס לקביעות שנקבעו בנוגע למאזן הנוחות בהחלטת בית משפט קמא.
נטען, כי בעוד הזזת מנועי המזגנים על ידי המשיבה יכולה להיעשות בעלות שולית של כמה מאות שקלים ובמשך שעות ספורות, למבקשת נגרם נזק מתמשך של עשרות ומאות אלפי שקלים.
בית משפט קמא שגה כאשר חישב את הנזק של המשיבה כהפסד דמי שכירות חודשיים.
מדובר בעבודה קצרה ביותר של הזזת מנועי מזגנים שאינה אורכת יותר ממספר שעות ויכולה להתבצע שלא בשעות פעילות העסק.

נטען בין היתר:
"כמו כן הראינו לעיל, כי כב' בימ"ש קמא הגזים בתיאורו את מנועי המזגנים כחלק מתשתיות העסק, ואת הצורך הדחוף בהזזתם כפגיעה ביציבות העסק, ושוב - כמה זמן נדרש למשיבה להזזת מנועי מזגנים מגגה של המבקשת כשהדבר נדרש בדחיפות, ומדוע לא יכלה המשיבה לתאם מועד להזזת מנועי המזגנים עם המבקשת - סתם בימ"ש קמא ולא פירש, אולם החלטתו, שהאריכה בחודשיים את הצו ופתחה פתח להארכה נוספת שלו, מלמדת על כך שהיטה את כפות המאזניים של מאזן הנוחות באופן בלתי סביר, שגוי ובלתי מוצדק לטובת המשיבה, תוך פגיעה קשה ובלתי מידתית במבקשת". (סעיף 42 לבר"ע).

8. בתשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור נטען, כי יש לדחות את הבקשה.
המשיבה הסכימה בעבר ומסכימה גם היום לכך שמנועי המזגנים יועברו, אך עומדת על כך שהדבר ייעשה בתיאום מלא עימה ועל חשבון המבקשת.

לו היתה פועלת כך המבקשת (משלמת עבור העברת המנועים ומתאמת את ההעברה), אזי יכלה לאיין את נזקיה הנטענים.
צו המניעה שניתן נועד על מנת למנוע מצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה".
המבקשת טוענת לנזק של "מיליונים" שעה שיכלה בעלות שולית של כמה מאות ₪ להזיז את מנועי המזגנים בתיאום ועל חשבונה.
נטען כי לא הוכח כלל שהמבקשת שילמה עבור מערכת סולארית ומכל מקום, אין לכך רלבנטיות למאזן הנוחות.
המבקשת לא קיבלה את אישור רשות החשמל והרשות המקומית להתקנת המערכת ולהפעלתה ומכאן שצו המניעה הזמני לא גורם כל נזק.
נטען כי אין מקום להתערבות חריגה של ערכאת ערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בכל הקשור לסעדים זמניים.

9. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א) ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעת רחב הנתון לערכאה הדיונית בנוגע להחלטות בדבר סעדים זמניים אלא במקרים חריגים בלבד.
ראה לעניין זה: רע"א 329/17 חברת גונתר אנרגיית רוח בע"מ נ' מר אייל מלמד ואח' (14/8/17) פסקה 20 וכן רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני (22/10/17) ורע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10/9/17) וכן רע"א 2916/18 בנק הפועלים בע"מ נ' יצחק חנאי (25/6/18) , רע"א 5741/19 מוסדות בית הכנסת ישיבה וכולל אבן החיים נ' חוג ידידי המדרשיה בישראל(11/9/19).

במקרה דנן, לא מצאתי כי מתקיימים החריגים המצדיקים התערבות של ערכאת ערעור.

ב) נקבע לא אחת, כי בשלב הסעד הזמני, אין בימ"ש מכריע בגורל התביעה, אלא על בימ"ש להעריך את סיכויי התביעה תוך שקילת מאזן הנוחות שבין הצדדים.

שיקולים שקיימת ביניהם "מקבילית כוחות" והם המכריעים את גורל הבקשה לסעד זמני. (ראה לעניין זה: רע"א 5982/14 יהודה נ' חוגי ניתן ביום 27/11/14. רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ ניתן ביום 12/5/13).
מקובל לראות בשיקול מאזן הנוחות כבעל מעמד בכורה.
ראה: ע"א 1881/14 שומרז חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' שמריז, פ יסקה 12 (13/4/14).

ג) ומן הכלל אל הפרט:
במקרה דנן, הטענות מתמקדות בעניין מאזן הנוחות.
בית משפט קמא בחן טענות הצדדים. לא שוכנע כי כל שעומד על הפרק הוא העברת מיקום מנועי המזגנים בפרק זמן של שעות ספורות, אליבא דמבקשת.
תוקפו של הצו הוגבל בזמן כך שאין מדובר בחודשים ארוכים שבהם הצו בתוקפו.
יודגש, כי ממועד הגשת הבר"ע עד לפקיעת תוקפו של הצו אמורים לחלוף 3 חודשים.
על הפסד הרווחים שנגרמו למבקשת מהצו, ככל שנגרמו (לעניין זה אין באפשרותי במסגרת הנוכחית לבדוק, האם אכן הרשויות המוסמכות עדין לא התירו למבקשת להתקין מערכת סולארית על גג המבנה), ניתן יהיה להיפרע מהמשיבה במידת הצורך.

אין זה המקרה שבו בית משפט שלערעור מתערב בשיקול דעת הערכאה הדיונית, מה גם שעל פני הדברים המבקשת יכולה בקלות יחסית להקטין נזקיה, שכן המשיבה אינה מביעה התנגדות עקרונית להעברת המזגנים אך מתנה זאת בתיאום ובהשתת עלויות על המבקשת.
אם אכן, נזקי המבקשת הם עשרות ומאות אלפי ₪ כתוצאה מהצו (כנטען), אך מצופה ממנה לפתור בהקדם את הבעיה תוך תיאום ולאחר מכן להמשיך להתדיין בהליך העיקרי על נושא העלויות.

10. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.
יתרת הערבון תוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג חשוון תש"פ, 11 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.