הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים עש"א 33293-03-18

לפני
כבוד ה שופטת יעל בלכר

המערערת בעש"א 33293-03-18

בנק מזרחי טפחות בע"מ (נושה)
ע"י ב"כ עו"ד אלי סעדון

המערערת בעש"א 37376-03-18 בנק לאומי לישראל בע"מ (נושה)
ע"י ב"כ עוה"ד אילן שמעוני ואלרואי מנקדי

נגד

המשיבים
1.אורלי גלמן, עו"ד (הנאמנת)
2.כונס נכסים רשמי תל אביב
3.מוריץ (משה) יוגב (החייב)

פסק דין

לפניי שני ערעורים על הכרעת הנאמנת מיום 1/2/18 שדחתה את תביעות החוב שהגישו המערערות (הבנקים) בתיקו של החייב.
הערעורים מתייחסים לנסיבות עובדתיות דומות ומעלים סוגיות דומות ולפיכך, נדונו יחדיו.

כללי - רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים בערעור
צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 25/6/07. החייב הוכרז פושט רגל ביום 3/3/08 והכנ"ר מונה כנאמן.

הנאמנת, עו"ד גלמן, מונתה תחילה, ביום 23/10/08, כמנהלת מיוחדת לצורך בדיקת העברת זכויות החייב בדירה אל גרושתו (ראו פרוטוקול הדיון וההחלטה) . ביום 2/3/10 הגישה המנהלת המיוחדת לבית המשפט דו"ח בדבר ממצאי בדיקתה והמליצה לקיים הליך של ביטול הענקה.

ביום 20/6/11, מונתה עו"ד גלמן כנאמנת בתיק (ראו פרוטוקול הדיון וההחלטה) .

החייב קיבל הפטר לפי החלטה מיום 27/9/17, כאשר בקופת הכינוס הצטברו 161,000 ₪. מתוך סכום זה, סך של 155,000 ₪ שילם החייב לקופת הכינוס לצורך קבלת ההפטר, לפי ההחלטה בדיון מיום 15/6/17 שנתנה תוקף של החלטה להסכמות הצדדים. זאת, בשים לב למסקנות בדיקת הנאמנת והמלצתה לנקוט בהליך של ביטול הענקה ולמכלול נסיבות התיק ונסיבותיו האישיות של החייב.

לאחר ההסכמות בדיון הנ"ל פנתה הנאמנת לבדיקת תביעות החוב וביקשה מהבנקים לקבל את העתק תביעות החוב שהגישו ובהמשך, מסמכים שונים. הכל כמתואר להלן.

כנגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב ע"י 4 נושים: בנק המזרחי , בנק לאומי (שתי תביעות), בנק הפועלים וחברת כוכב מועלם בע"מ. עו"ד גלמן היא ב"כ הנושה חברת כוכב מועלם. משכך, לצורך בדיקת תביעת החוב שהגישה כוכב מועלם בסך של 305,662 ₪ מונה מנהל מיוחד אחר, שאישר את התביעה ברובה . יתר תביעות החוב נבדקו ע"י הנאמנת, עו"ד גלמן. תביע ת בנק הפועלים אושרה חלקית, בסך של 36,000 ש"ח. תביעות בנק מזרחי (389,214 ₪) ובנק לאומי (187,664.97 ₪) נדחו ועומדות ביסוד הערעורים בהליך זה.

יוער כי ביום 27/6/17 הגיש בנק הפועלים בקשה למנות בעל תפקיד חיצוני לבדיקת תביעות החוב (בקשה 29), אך בקשתו נדחתה בשים לב להמלצת הכנ"ר ומשהועלו על ידו טענות כלליות מבלי שהצביע על חשש קונקרטי לניגוד עניינים.

עש"א 37376-03-18 - ערעור בנק מזרחי
בבסיס תביעת החוב של בנק המזרחי שני שיקים עצמיים שמשכה חברת פינגווין ספורט מחשבונה בבנק לאומי. שיק אחד בסך של 83,340 ש"ח, שזמן פירעונו 5/9/96; שיק שני, בסך של 32,245 ש"ח, שזמן פירעונו 10/12/96.
חברת פינגווין, היא חברה בבעלות החייב ושותף נוסף (מר דוד מס) . מעיון בתצלום השיקים עולה, כי חברת פינגווין חתמה חתימת היסב מאחור. כך גם החייב. כן חתומה מאחור חברת שולביץ' שהפקידה את השיקים לחשבונה בבנק המזרחי. השיקים חוללו מחמת שניתנה הוראת ביטול (נ.ה.ב).
על השיקים חותמת ההוצל"פ, שלפיה הוצגו לביצוע ביום 6/10/96.
ההליכים בתיקי ההוצל"פ עוכבו עם מתן צו הכינוס לנכסי החייב , והבנק הגיש תביעת חוב ע"ס 389,214 ש"ח.

בין הנאמנת לבין הבנק התנהלה תכתובת לנוכח דרישות הנאמנת למסמכים לצורך בדיקת תביעת החוב. הבנק המציא לנאמנת את צילומי השיקים (צד קדמי ואחורי) ותדפיס והוצל"פ ובהמשך, לפי דרישת הנאמנת, גם העתק מהבר"ל שהגיש החייב בתגובה לבקשה לביצוע שטר, לרבות תצהיר החייב בתמיכה לבקשה. כן הומצא העתק פסק הדין שניתן ביום 16/9/98 שלפיו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים (הבנק ומצד שני, החייב והנתבעים הנוספים, חברת פינגווין ומר דוד מס , באמצעות בא כוחם), כדלקמן: "הצדדים מודיעים לבית המשפט הנכבד על הסכמתם כי התביעה בתיקים אלה תתקבל והתובע יהיה רשאי להמשיך בהליכי הוצל"פ נגד הנתבעים בתיקים ..." (נספח ד' לערעור). עוד הומצא לבקשת הנאמנת תדפיס תנועות בחשבון חברת שולביץ' מיום 28/8/95 ועד לתחילת שנת 2017 ותדפיס יתרות חוב בחשבונה של חברה זו.

ביום 1/2/18 דחתה הנאמנת את תביעת החוב של בנק המזרחי במלואה.

מעיון בהכרעה בתביעת החוב עולה, כי זו נדחתה ע"י הנאמנת ממספר טעמים. ראשית, נפל פגם בתצהיר הבנק שצורף לתביעת החוב. שנית, לא הומצאו לעיון הנאמנת השיקים המקוריים. בנוסף, הנאמנת ציינה, כי בתוקף סמכותה "להציץ מעבר לפרגוד פסק הדין", היא ביקשה לקבל פרטים ומסמכים נוספים שלא הומצאו לה. עוד ציינה, כי לפי תדפיס חשבון חברת שולביץ' שהומצא לה (נכון ליום 21/7/17), אין חוב בחשבון הבנק של חברת שולביץ ', שאליו הופקדו השיקים שחוללו, לצורך כיסוי החוב. הבנק השיב , כי החוב של חברת שולביץ' מצוי בתדפיס חבויות לקוח וכי קיים לחברת שולביץ ' חוב של למעלה מ- 5.5 מיליון ₪, רובו עקב הלוואות בפיגור. בהמשך לכך ביקשה הנאמנת לקבל פירוט בתצהיר ומסמכים שונים ביחס להלוואות הללו, כמפורט בסעיף 7 להכרעתה בתביעת החוב. אלה נדרשים, לשיטת הנאמנת, לצורך הוכחת קיום חוב בגין הלוואות וקיומו של קשר בין שני השיקים דנן לחוב בגין הלוואות. בכלל זה, נדרשו תדפיסי תנועות בחשבונות ההלוואות של חברת שולביץ', המרכיבות את החוב ממועד מתן כל הלוואה ועד היום; פירוט ביחס לכלל השיקים שחוללו (מעבר לשני השיקים נושא תביעת החוב), לאמור: ביחס להליכים שנדרשו לגבייתם, מתי ומה נגבה על חשבונם בצירוף העתק השיקים ותדפיסי הוצל"פ ועוד. הבנק לא המציא את כל המבוקש ואף טען לחוסר רלבנטיות. לשיטת הנאמנת, נוכח סמכותה "להציץ אל מעבר לפרגוד" ומשעה שהנטל הוא על הנושה להוכיח את החוב, עליו להמציא גם את כל המסמכים שנדרשו. משלא הוצגו, יש להסיק שאילו הוצגו לא היה בהם כדי לתמוך בטענה לקיומו של חוב של חברת שולביץ ' לבנק ולזקוף זאת לחובת הבנק ; ובסופו של דבר, לא הוכח קיומו של חוב של חברת שולביץ' לבנק.

לטענת הבנק, לא נפל פגם בתצהיר והטענה שניתנה הזדמנות לתקנו שלא נוצלה, אינה נכונה. הטענה עלתה לראשונה בהכרעה בתביעת החוב. אשר לטענה שלא הוכח קיומו של חוב, הנשענת על סמכות הנאמנת "להציץ מאחורי הפרגוד" - פרשנות הנאמנת לסמכות זו שגויה. הנאמנת סבורה, כי הלכה זו מאפשרת לה לפתוח כל תביעת חוב מתחילה, לנבור ולחפש עילות לדחותה ולדרוש דרישות בלתי סבירות. אלא שלא כך קבעה הפסיקה. לפי הפסיקה, הנאמן רשאי להציץ מעבר ל פרגוד פסק הדין בנסיבות שהובאה ראיה לתרמית קנוניה, עיוות דין או שהחוב האמיתי שונה, ואין הוא רשאי לתהות לגבי פסק הדין בלי שהתקיימו הנסיבות המיוחדות הללו. הבנק המציא לנאמנת מסמכים שביקשה , אך היא הוסיפה ודרשה דרישות בלתי סבירות. כך , הנאמנת דרשה פירוט ביחס לכל השיקים שהופיעו בחשבון חברת שולביץ ', שהם רבים. המשמעות היא לנבור בתיקים רבים מלפני 20 שנים ולספק מידע לגבי כל שיק ושיק ביחס להליכי הוצל"פ, אסמכתאות לתשלומים וכו'. לטענת הבנק, ההסבר היחיד להחלטתה של הנאמנת הוא שביקשה לגרום בדרישותיה הבלתי סבירות לדחיית תביעות החוב של הבנק והבנקים האחרים, ובכך צפוי הנושה המיוצג על ידה, כוכב מועלם בע"מ, לקבל כמעט את מלוא הכספים שבקופת הכינוס.

לעמדת הכנ"ר, שעליה חזר גם בדיון, משעה שההתנגדות לביצוע שטר נדחתה, יש לאשר את החוב ואין מקום לנבור במסמכים מלפני כעשרים שנים ולפיכך, יש להעמיד את תביעת החוב על קרן החוב בתוספת ריבית. יחד עם זאת, מכיוון שהשטרות הוגשו לביצוע להוצל"פ גם כנגד חייבים נוספים, יש לקבל את הערעור בכפוף להמצאת תצהיר כדין מטעם המערערת (שזו הפעם תקפיד גם על רישום מס' ת.ז המצהיר), שבו יוצהר כי החוב לא נפרע במלואו או בחלקו ע"י החייב או כל גורם אחר.

הנאמנת עומדת על דחיית התביעה, מנימוקי הכרעתה, שלשיטתה לא זכו למענה. עוד הוסיפה בין היתר, כי מניסיונה ידועים מקרים שבהם בנקים הגישו תביעות חוב למרות שלא היה חוב או שהחוב נפרע.

עש"א 3776-03-18 - ערעור בנק לאומי
בבסיס תביעת החוב של בנק לאומי שני שיקים עצמיים שמשכה חברת פינגווין ספורט , אשר הופקדו בחשבונה של חברת שולביץ' בבל"ל. שיק אחד בסך של 22,245 ש"ח, שזמן פירעונו 10/10/97; ושיק שני בסך של 162,245 ש"ח, שזמן פירעונו 10/12/97.
השיקים חוללו מחמת העדר כיסוי מספיק (א.כ.מ.)
מתוך עיון בתצלום השיקים (חלק קדמי בלבד) עולה כי הוחתמו בחותמת ההוצל"פ המציינת כי הוצגו לביצוע ביום 24/12/1997.
הליכי ההוצל"פ בגין השיקים עוכבו עם מתן צו הכינוס מיום 25/6/17 והבנק הגיש תביעת חוב מיום 5/9/2007, ע"ס 187,684.97 ש"ח.

כאמור, עו"ד גלמן מונתה ביום 23/10/08 כמנהלת מיוחדת לבדיקת עניין העברת זכויות החייב בדירה אל אשתו וביום 20/6/11 מונתה כנאמנת בתיק. אין מחלוקת, כי ביום 16/6/17 פנתה הנאמנת לקבל מב"כ בנק לאומי את תביעת החוב. בין הצדדים התנהלה תכתובת לנוכח דרישות הנאמנת למסמכים נוספים. בסופו של דבר, התקבלה הכרעת הנאמנת שלפיה נדחתה, כאמור, תביעת החוב במלואה.

מעיון בהכרעת הנאמנת עולה, כי תביעת החוב של בנק לאומי נדחתה בנימוק, ש הבנק לא ביסס עילת תביעה כנגד החייב בהעדר חתימתו על השיקים , שהוצג רק צילום הצד הקדמי שלהם , ובשל אי המצאת השיקים המקוריים, כנדרש לפי תקנה 197 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984. בנוסף ציינה הנאמנת, כי לא הומצאו העתק הבר"ל, מידע ומסמכים נוספים שהתבקש הבנק להמציא ובכלל זה, האם ננקטו הליכים לגביית יתר השיקים שרשומים בחשבון חברת שולביץ ' ככאלה שחוללו והאם נגבו מהם כספים. הנאמנת קבעה, כי מ ההימנעות להמציא את המסמכים יש ללמוד שהמידע המבוקש אינו תומך בטענת הבנק שקיים חוב (של חברת שולביץ'). הבנק הסתמך על הבקשה לביצוע שטר, צילומי השיקים ותדפיס הוצל"פ. כן המציא, לבקשת הנאמנת, דפי חשבון לתקופה 1/1/97 - 30/6/17 של חברת שולביץ' (החשבון שאליו הופקדו השיקים). ב"כ הבנק שטיפל גם בתיק ההוצל"פ לאורך השנים השיב לנאמנת, כי חרף המאמצים שנעשו, אין בידם להמציא מסמכים נוספים שהתבקשו, לרבות הבר"ל והשיקים המקוריים, שאינם בנמצא.

לטענת בנק לאומי , תביעתו מבוססת על שיקים שהוגשו לביצוע בהוצל"פ. כמוהם כפסק דין שניתן כנגד החייב והלכה היא, כי אין הנאמנת רשאית להתערב בפסק הדין אלא אם יש חשש לקנוניה, תרמית או לעיוות דין. במסגרת תיק ההוצל"פ החייב היה מיוצג (ע"י עו"ד וידאל שהתפטר בשנת 2006) והגיש התנגדות לביצוע שטר, שנדחתה. בשנים 2000-2006 היה החייב באיחוד תיקים שפוזר ב- 2006. כיוון שמדובר בתיק משנת 1997 אין בידי משרד ב"כ הבנק את התיק המקורי שבוער, הנתונים נלקחו מתיק ההוצל"פ וממחשב המשרד, שמטפל בהליכי ההוצל"פ מראשיתם . אף השיקים המקוריים אינם בנמצא. אולם, כידוע, לא ניתן היה לפתוח תיק הוצל"פ ללא הצגתם והעתקים חתומים בחותמת ההוצל"פ הוצגו. לטענת הבנק, לאור עובדות אלה ונוכח כלל סופיות הדיון, לא ברורה החלטת הנאמנת לדון בעילת החוב המקורי משל הייתה רשם ההוצל"פ משנת 1997. די במסמכים שהוצגו על מנת לקבל את תביעת החוב. לטעת הבנק לא יעלה על הדעת שלאחר חלוף זמן כה רב מאז פתיחת תיק ההוצל"פ בשנת 1997 והוכחת החוב במסגרתו ומאז הגשת התביעה לכנ"ר בשנת 2007, תבוא הנאמנת לבנק בדרישות בלתי סבירות וחסרות היגיון, שכל מטרתן לדחות את תביעת החוב. חל שיהוי קיצוני בבדיקת תביעות החוב, שיהוי של כ- 9 שנים מאז מונתה כבעלת תפקיד. משלא עשתה אז את מה שדרוש, אין לה אלא להלין על עצמה. הבנק מציין עוד, כי הנאמנת דח תה את כל תביעות החוב שהגישו הנושים למעט אחת מהן, שהתקבל ה על סך של 36,000 ש"ח בלבד בעוד שתביעת הנושה כוכב מועלם בע"מ, שנבדקה ע"י מנהל מיוחד אחר שמונה לצורך העניין, התקבלה כמעט במלואה. בשים לב לכספים שהצטברו בקופה, רוב הכספים יעבור לנושה כוכב מ ועלם בע"מ, שהנאמנת היא באת כוחה.

לעמדת הכנ"ר, יש לקבל את הערעור, כפוף להמצאת החלטה הדוחה את ההתנגדות לביצוע השטר שהגיש החייב ותצהיר הבנק, כי החוב נושא הערעור לא נפרע בחלקו או במלואו ע"י גורם אחר. שעה שמדובר בשיקים שמתנהלים בגינם הליכי גביה מזה כעשרים שנה וככל שכטענת הבנק, התנגדות החייב לביצוע השיקים נדחתה, אין מקום לחייב את הנושה בהמצאת המסמכים נוספים מלפני 20 שנים. בכפוף לכך, יש לקבל את התביעה ולהעמידה על סכום קרן החוב בצירוף ריבית כדין.

הנאמנת עמדה על הכרעתה. עוד הוסיפה בתשובה לערעור, כי יש לדחות את הרמיזות כאילו פעלה משיקולים זרים לטובת הגדלת נתח מרשתה (הנושה, חב רת כוכב מועלם ) והדגישה כי בית המשפט דחה בקשה להעברת תביעות החוב לבדיקת נאמן אחר. כן ציינה, כי אין מדובר בשיהוי של 9 שנים כנטען, שכן תחילה (ביום 23/10/08) מונתה רק כמנהלת מיוחדת לעניין העברת זכויות החייב בדירה אל אשתו ורק ביום 20/6/11 מונתה כנאמנת בתיק.

טענות הצדדים בדיון
בדיון חזר בנק המזרחי על טענותיו בערעור והוסיף וציין, כי ברשותו השיקים המקוריים, אך הנאמנת לא ביקשה אותם ורק בהכרעה בתביעת החוב ציינה (גם) עילה זו לדחייתה, ככל הנראה בטעות מתוך בלבול בין תביעות החוב של בנק המזרחי ובנק לאומי. כן עמד על קיומו של חוב של חברת שולביץ' לבנק. בנק לאומי חזר גם הוא על טענותיו וכך גם הכנ"ר.

הנאמנת חזרה על טענותיה והוסיפה, כי לפי הפסיקה התערבות בית המשפט בהכרעה בתביעת חוב מצומצמת ונעשית רק במקרים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה. עוד טענה במענה לטענת השיהוי והזמן הרב שחלף מאז נפתח תיק ההוצל"פ ואף מאז שהוגשה תביעת החוב, כי אין מקום שהדבר יקנה חסינות, כלשונה, לבנקים המערערים מפני בדיקת תביע ות החוב; וכי מחובתה כנאמנת בתביעת חוב שיסודה בעילה שטרית, לבדוק את "עסקת היסוד", תוך הפניה לפסיקה בעניין זה. לטענתה, לא הוכח ע"י הבנק ים שקיים חוב של חברת שולביץ'.

הערעורים נקבעו שניהם באותו מועד ושעה, שכן מתעוררות בהם שאלות דומות ומשכך, הדיון בהם אוחד במעמד הדיון .

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפניי ושמעתי את טענות הצדדים, סבורני כי דין שני הערעורים להתקבל. יש לבטל את החלטת הנאמנת שדחתה את התביעות ולקבלן בכפוף לתצהירים שיגיש כל אחד מ הבנקים, כי החוב לפי השטרות נושא הערעור לא נפרע בחלקו או במלואו ע"י גורם כלשהו ותוך שהסכום יעמוד על הקרן בצירוף ריבית כדין.

כעמדת הכנ"ר והבנקים, אף אני סבורה, כי בנסיבות העניין אין זה סביר לדרוש מהבנקים הנושים לנבור כיום במסמכים מלפני כעשרים שנים (ובהיקף בלתי סביר כפי שנדרש) ואין בהעדרם של מסמכים אלה כדי להביא לדחיית תביעת החוב.

מקובלת עלי טענת הבנקים, כי הנאמנת נתפשה לכלל טעות בכך שהחליטה לבחון את התביעה מחדש כאילו הוגשה זה עתה תביעה חדשה לבית המשפט. הסמכות להציץ מאחורי פרגוד פסק הדין אינה סמכות להתעלם מקיומו של הליך משפטי ומהשיקול של סופיות הדיון. סמכות זו מאפשרת לבעל תפקיד לבחון את פסק הדין "אם הובאה ראיה שהפסק הושג בנסיבות שיש בהן משום תרמית, קנוניה או עיוות דין או שהחוב האמיתי שונה מחוב פסק הדין " (ע"א 1057/91 הרצל נ' מכטינגר פ"ד מו(4) 353, עמ' 358-359. ההדגשה שלי - י' ב'). כפי שנקבע שם "אל לו למפרק לתהות לגבי פסק הדין בלא שהתקיימו הנסיבות המיוחדות הנ"ל" (בעמ' 359) . רשימה זו איננה סגורה, אך כפי שנקבע בע"א 6561/15 דבורצקי נ' זפט-נאמנת מיום 29/1/17 : " מכיוון שיש בסמכות זו של הנאמן משום חריגה מעקרון סופיות הדיון, ראוי שהיא תופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד".

אציין, כי בעניין הרצל הנ"ל לא התיר בית המשפט להציץ מעבר לפרגוד פסק הדין ; אלא רק בעניין שבו ציין הבורר במפורש, כי אינו קובע דבר ואם ימונה מפרק לחברה יידרש הוא לערוך בירורים. גם בעניין דבורצקי נדחתה הטענה שיש לאפשר לבעל התפקיד שם "להציץ מעבר לפרגוד". זאת, אף שמדובר היה בפסק דין ללא הנמקה שנותן תוקף להסכמה שהושגה בין הצדדים. בית המשפט עמד על כך שלפי סעיף 13 לפקודה, הסמכות תופעל "רק אם הובאה ראיה לקנוניה הנטענת " (כמו גם לקיום אחת העילות האחרות) ואילו המערער באותו עניין לא המציא בדל של ראיה (ההדגשה במקור - י' ב').

אף ענייננו אינו בא בגדר המקרים החריגים הנ"ל ואין ראיה שמצדיקה את הפעלת הסמכות .

מסקנות הנאמנת נשענות בעיקרן על אי המצאת מסמכים בהיקף חריג ובלתי סביר שהתבקשו על ידה וביחס לתקופה שמלפני כעשרים שנה; כאשר בשל אי המצאתם הגיעה למסקנה, כי הבנקים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח את תביעותיהם; כי אין לחברת שולביץ' חוב כלפי הבנקים ומכאן גם למסקנה, שאין לבנקים עילה שטרית כלפי החייב. כאמור, מקובלת עלי עמדת הבנקים והכנ"ר, שלפיה אין מקום בנסיבות העניין לדרוש מהבנקים לנבור במסמכים שמלפני 20 שנה, מסמכים שאף אינם קשורים דווקא לשטרות שבנדון. כזכור, בין היתר, ביקשה הנאמנת לקבל פירוט מידע ומסמכים ביחס לכלל השיקים (הרבים) שהופקדו בחשבון חברת שולביץ' בבנק וחוללו. דרישת הנאמנת למידע, פירוט ומסמכים מרובים כאמור בלתי סבירה גם בשים לב לשיהוי שחל בפנייתה לקבל את המסמכים הללו, 6 שנים לאחר מינויה כנאמנת וכשמונה וחצי שנים לאחר מינויה כמנהלת המיוחד לבדיקת עניין הדירה, וכעשר שנים לאחר שניתן צו הכינוס מיום 25/6/07.

אדגיש כי ככל הידוע, החייב לא הכחיש את החוב לפי השיקים הנזכרים במסגרת הליך הפש"ר; ומכל מקום, אין כל מידע או טענה כאמור בהכרעת הנאמנת ולא באו כאלה גם לפניי. כפי שציינה הנאמנת בדיון לשאלת בית המשפט , היא לא ערכה בירור עם החייב בקשר לתביעות החוב הללו. לדבריה, אין טעם בבירור עם החייב, שכן החייב אינו יכול לספק פרטים בנוגע ליחסים שבין הבנקים לחברת שולביץ '; ואילו ביחס לחברת שולביץ', מניסיונה בהקשר אחר, שלא במסגרת תפקידה בתיק זה כנאמנת, היא בלתי ניתנת לאיתור (עמ' 2 ש' 9-12; עמ' 3 ש' 7-11).

כאמור, בנק המזרחי המציא גם העתק מהבר"ל שהגיש החייב (יחד עם חברת פינגווין ושותפו של החייב ב חברה) והעתק מפסק דין שניתן בהסכמה. ב"כ בנק לאומי ציין במענה לדרישות הנאמנת למסמכים, כי החייב הגיש בר"ל שנדחתה, אך בשל הזמן הרב שחלף אין בידו להציג את המסמכים. סבורני כי בנסיבות השיהוי שחל בהעלאת הדרישה וכלל נסיבות העניין והמסמכים האחרים שקיימים, ניתן להסתפק בהצהרת ב"כ בנק לאומי שטיפל ומטפל בתיק ההוצל"פ מראשיתו בעניין זה.

מקובלת עלי טענת בנק לאומי, כי חל שיהוי בלתי סביר בבדיקת תביעת החוב , באופן שיש בו כדי להשליך על משמעות ותוקף דרישת המסמכים מצד הנאמנת או המסקנות שיש להסיק מהעדרם . גם אם מינוי הנאמנת היה מוגבל בתחילה לבדיקת עניין הדירה וגם אם אתייחס למועד מינויה של הנאמנת כבעל תפקיד כללי בתיק ביום 20/6/11 - הנאמנת פנתה לבנק לאומי לצורך קבלת העתק תביעת החוב רק כ- 6 שנים לאחר מכן, ביוני 2017 (וקבלה על כך שההעתק הומצא לה רק בחלוף כחודש ימים). זהו זמן בלתי סביר לבדיקת תביעת חוב , בשים לב למועד מתן צו הכינוס (25/6/07) ולמועד בו הוגשה תביעת החוב. אף שבעלת התפקיד בהליך הפש"ר לא כיהנה בו ככזו מראשיתו, הרי שטענת שיהוי וסבירות ההתנהלות נבחנת בפריזמה כללית של ניהול התיק ונסיבותיו. התיק אינו מתחיל ביום שבו מונתה הנאמנת לתפקיד. בעל התפקיד מקבל על עצמו את התיק כפי שהוא, על כל נסיבותיו , ועליו לפעול בהתאם (בדומה , למשל, לעו"ד שמקבל על עצמו טיפול בתיק סמוך למועד ההתיישנות). הנאמנת הסבירה, כי לא היה כסף בקופת הכינוס ולפיכך, לא היה טעם בבדיקת תביעת החוב אלא רק לאחר שהופקד הסך הנוסף של 155,000 ₪. גם אם אלה פני הדברים (ומבלי שאדרש לתקינותם) , אין בטענה זו כדי לגרוע מן העובדה שבשל חלוף הזמן נגרם לנושה נזק של ממש בהעדר המסמכים הנוספים שדרשה הנאמנת. בוודאי שאין מקום לזקוף לרעת הנושה את העדר המסמכים הללו ולבסס על כך את דחיית התביעה, כשבידי הנושה מסמכים מניחים את הדעת להוכחת תביעתו, תביעה שמבוססת על תיק הוצל"פ שנפתח בגין שטרות שהוגשו לביצוע, כמפורט לעיל.

כאמור, בנסיבות העניין, לא הונחה כל ראיה לקנוניה לתרמית או לעיוות דין. אין מקום לדחות תביעת חוב מחמת שכיום, אין הנושה מצליח להמציא את כל המסמכים מלפני כ- 20 שנים ובהיקף בלתי סביר כפי שנדרשו ע"י הנאמנת. אף אין מקום לגישת הנאמנת אשר לטיבה של הסמכות להציץ מאחורי פרגוד פסק הדין. לגישתה, יש לראות את הנושה כאילו הגיש זה עתה תביעה חדשה והנטל עליו להוכיחה מהחל ועד כלה, כאילו לא התקיים כלל ההליך לביצוע שטר. לא ניתן לקבל נקודת מוצא זו של הנאמנת, אשר אינה עולה בקנה אחד עם אמות המידה שנקבעו בפסיקה וחוטאת לעיקרון סופיות הדיון; והיא מוקשית עוד יותר בנסיבות ענייננו, נוכח השנים הארוכות שחלפו כאמור מאז נפתח תיק ההוצל"פ ואף מאז הוגשה תביעת החוב.

אשר לכך שלא הוצגו השיקים המקוריים - כמפורט לעיל, ב"כ בנק המזרחי ציין בדיון כי השיקים המקוריים מצויים בידי הבנק (אם כי נוכח הנימוקים שלהלן, לא ראיתי חשיבות בהצגתם בדיון בערעור); ואילו בידי בנק לאומי, לא מצויים השיקים נוכח חלוף הזמן ואין בידי הבנק להציגם. אציין עוד, כי הנאמנת הסתמכה על תקנה 197 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 וציינה, כי יש לדחות את התביעה כבר מטעם זה. אלא שאין התקנה רלבנטית לנסיבות ולהליך דנן. אין זו תביעה שטרית המוגשת לראשונה לבית המשפט (או לנאמן) אלא תביעה שהוגשה לנאמן לאחר שנפתח תיק הוצל"פ לביצוע השטר, כאשר בעת הגשתם של השיקים לביצוע נדרשו הבנקים להציג את השיקים המקוריים והם הוחתמו בחותמת מתאימה של ההוצל"פ , אשר מונעת אפשרות לעשות בהם שימוש נוסף. המטרה שביסוד דרישה זו היא למנוע תביעות נוספות על יסוד השטרות שהוגשו לביצוע ומצויים בידי האוחז, והיא הושגה עם החתמתם בחותמת ההוצל"פ (שנראתה בברור בצילום ביחס לכל השיקים שבנדון). בכל מקרה, אין חשש ממשי לתביעה נוספת בגין השיקים כיום, בחלוף שנים ארוכות ממועדי הפירעון לפי השיקים. ממילא נדרשים הבנקים לפי פסק דין זה גם להגיש תצהיר בדבר אי פירעון החוב לפי השיקים הנדונים ע"י כל גורם שהוא. נחה דעתי נוכח כל האמור ובנסיבות השיהוי שחל בהעלאת הדרישה לצורך בדיקת תביעת החוב ומשעה שקבלת תביעת החוב מותנית בהגשת תצהיר כאמור, כי אין באי הצגת השיקים המקוריים כדי להביא לדחיית התביעה של בנק לאומי או של בנק המזרחי. יש בהגשת תצהיר כאמור גם כדי לרפא את הפגם בתצהיר בנק המזרחי שהוגש בתמיכה לתביעת החוב (שבו לא צוין מס' ת.ז של המצהיר).

בעניין בנק לאומי, הנאמנת קבעה עוד בהכרעתה, כי בהעדר צילום השיק מאחור, לא בוססה עילת תביעה כנגד החייב. אני דוחה טענה זו. בנסיבות העניין כמפורט לעיל, נחה דעתי כי הוכחה עילת תביעה כדבעי וכאמור, אין לזקוף לחובת הבנק העדר אפשרות להציג את השיק המקורי שלא עלה בידם לאתרו בחלוף השנים, ואת צילום הצד האחורי. בנסיבות העניין יש להסתפק בכך שנפתח כנגד החייב והאחרים שחתמו על השיק, תיק הוצל"פ משנת 1997 והתנהל תקופה ארוכה טרם צו הכינוס (בין היתר הוצג תדפיס הוצל"פ). עוד אזכיר את הצהרת ב"כ הבנק כי משרדו מטפל בתיק למן ניהול התביעה בהוצל"פ וכי הוגשה בר"ל שנדחתה, אלא שכאמור, אין בידם לאתר את המסמכים בחלוף זמן כה רב. בנסיבות אלה, גם לא מצאתי מקום להתנות את קבלת התביעה בהמצאת הבר"ל או ההחלטה הדוחה את הבקשה , אלא בתצהיר כאמור שלפיו החוב לפי השיקים לא נפרע ולא שולם (כולו או חלקו) ע"י החייב או כל גורם אחר, וזאת בלבד.

אשר לריבית שנתבעה בתביעת החוב - ככל שנדרשה ריבית החורגת מהדין, אין הדבר מצדיק דחיית התביעה במלואה אלא העמדת הריבית על השיעור הנכון לפי דין.

לא מצאתי שיש ביתר טענות הנאמנת כדי להביא לדחיית הערעור.

נוכח כל המגולל סבורני, כי התקיימו התנאים לפי הפסיקה להתערבות בהכרעתה של הנאמנת בתביעות החוב (ראו ע"א 509/00 לוי נ' עו"ד ברכה מיום 18/6/01, ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד שושני מיום 27/12/10); ומן הראוי להתערב ולבטל את החלטותיה ולהורות על קבלת תביעות החוב בכפוף להגשת תצהיר ים כאמור ותוך העמדתן על השיעור הנכון בחישוב ריבית כדין. כאמור, דרישותיה של הנאמנת למסמכים אינן סבירות והכרעתה שמבוססת על העדרם, אינה תואמת את הדין וחורגת ממתחם הסבירות. אציין עוד כי היה מקום לכך שעם קבלת עמדת הכנ"ר, תשקול הנאמנת עמדתה ותשנה ממנה, ללא צורך בקיום הליך ערעורי מלא.

נוכח הכרעתי, התייתר הצורך לדון בטענות נוספות של המערערים.

סוף דבר, הערעורים מתקבלים בכפוף להמצאת תצהירים כאמור, ותוך חישוב ריבית כדין.
כל אחד מן הבנקים המערערים יגיש לנאמנת תצהיר כנדרש בתוך 30 ימים.

אני מחייבת את הנאמנת בהוצאות בסך של 7,500 ₪ לטובת כל אחד מהבנקים המערערים (בסך הכל 15,000 ₪). לא מצאתי לחייב בהוצאות לטובת הכנ"ר על מנת שלא להכביד עוד על קופת הכינוס ובשל התנהלות הכנ"ר שתרמה אף היא לשיהוי שחל בבדיקת תביעות החוב על המשתמע מכך.

המזכירות תדוור לצדדים
ניתן היום, כ"ד אדר ב' תשע"ט, 31 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.