הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 69799-12-18

לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

מערערים

1.יהונתן זלצמן
2.הלסקו ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חיים פיצ'ון

נגד

משיבים

1.עופר לוין
2.O.L. Holdings SARL

3. איבצן- נצר-וולצקי ושות'- משרד עורכי-דין
ע"י ב"כ עו"ד רועי דריזון

פסק דין
ערעור על פי סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ולתקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), על החלטת כבוד השופטת נועה גרוסמן (בשבתה כרשמת) מיום 17.12.18 בת"א 63632-11-18 בגדרה נקבע כי המשיב 3 אינו מהווה כתובת להמצאת כתבי בי דין למשיבים 2-1 וכן חויבו המערערים בהוצאות בסך של 3,000 ₪.
רקע וההליך
על פי הנטען בכתב התביעה בהליך 63632-11-18 המערער 1 (להלן: המערער) והמשיב 1 (להלן: המשיב) אספו ביחד למעלה משלוש מאות יצירות אמנות סיניות בשווי מוערך של כעשרה מיליון דולר (להלן: האוסף), כאשר המשיב הביא את המימון והמערער תרם את מומחיותו בתחום האמנות. היצירות נרכשו באמצעות המשיבה 2 (להלן: המשיבה), שהיא חברה בשליטתו המלאה של המשיב.
על פי כתב התביעה המערער ביקש מהמשיב לסיים את הקשר ביניהם ולחלק את היצירות מושא האוסף. המשיב מודה בכך, שהמערער שותף ב- 20% מהאוסף , אך מסרב לתת לו את חלקו. בין הצדדים התנהל משא ומתן בסביבות נובמבר 2017, והתגבש הסדר לפיו המ שיב ישלם למערער ס כום של 2.2 מיליון דולר (המשקף 22.5% מחלקו של המערער באוסף) ומנגד המערער ייתן למשיב יצירות אמנות ישראליות בשווי כולל של 1,100,000 דולר. יש לציין כי ההסדר כלל גם העברת יצירות ישראליות למשיב, משום שהמשיב סבר שעליו לקבל פיצוי על כך שהמערער "נפגש עם הכסף" כבר עתה. ההסדר החל להתבצע בחודשים דצמבר 2017 עד ינואר 201 8 ובמסגרתו בוצעה העברת כספים בסך כולל של 2 50,000 דולר מהמשיב למערער ומנגד המערער העביר למשיב יצירות אמנות ישראליות בשווי 750,000 דולר.
על פי כתב התביעה, הצדדים התכוונו להיפגש ולחתום על הסכם היפרדות. כאשר הגיע המערער למשרד עו"ד שפייזר לביצוע החתימה על הסדר ההיפרדות פגש אותו עו"ד איבצן (עורך דין ממשרד המשיב 3) ועו"ד לוסטיגמן כבאי כוחו של המשיב וביקשו ממנו , שקודם לחתימה על הסכם ההיפרדות , יחתום המערער על תצהיר עדות ראשית (להלן: טיוטת תצהיר המערער), שהמשיב רצה להגיש במסגרת הליכי בוררות שמתנהלים בינו לבין מר אד שמסי , שהיה שותף פיננסי להשקעה באוסף. המערער סירב לחתום על טיוטת התצהיר בטענה, שיש בו טענות שאינן נכונות ולכן גם לא נחתם הסכם ההיפרדות.
ביום 18.3.18 שלח ב"כ המערער לעו"ד לוסטיגמן מכתב ( מע/1), שהוא המשך למכתבים קודמים שהוחלפו בין הצדדים (להלן: המכתב מיום 18.3.18), המהווה מכתב דרישה , והצדדים המשיכו וכתבו שני מכתבים כל אחד במרץ 2018 ו כן מכתב כל אחד באוגוסט 2018 (ראו מוצג "ב" למוצגי המערערים) ומכתב אחרון מיום 4.9.18. התייחסות מפורטת למכתבים תיעשה בהמשך.
עוד יש להביא ברקע הדברים, כי בין המשיב לבין מר אד שמסי מתנהלת בוררות ובה המשיב מיוצג על ידי עו"ד איבצן וכ ן מתנהל הליך בית משפט מחוזי מרכז ובבית משפט עליון בין המשיב ואחר (מר בניטה) לבין מר שמסי וגם בהם ה משיב מיוצג על ידי עו"ד איבצן .
בחודש נובמבר 2018 הגישו המערערים את התביעה נגד המשיבים 2-1 לסעד הצהרתי לפיו המערער שותף באוסף ב- 22.5% מהיצירות וכן צו עשה המחיי ב את המשיב למסור 22.5% מן היצירות לבעלותו של המערער.
המערערים מסרו את כתב התביעה במשרדו של המשיב 3. ביום 29.11.18 המשיב 3 הודיע כי שני המשיבים תושבים של מדינות זרות, כי הוא לא מונה לייצג את המשיבים וכי הובהר למערערים כי אינו מוסמך לקבל מסמכי בי דין עבור המשיבים, וכן שאין כלל למיזם האמנות הסינית קשר או זיקה לישראל. המערערים הגיבו וניתנה ההחלטה מושא הערעור.
תמצית ההחלטה מושא הערעור
במסגרת ההחלטה נדונה תקנה 477 ונקבע כי המשיב 3 אמנם ייצג את המשיבים בהתכתבויות שונות מול משרד ב"כ המערערים, גם בנושא ששימש בסיס לתובענה מושא הערעור ואף מייצג את המשיבים בהליך אחר, בוררות בישראל, אולם ייצוג בהליך אחר שאין לו זיקה להליך הנוכחי, כמו גם ייצוג בתכתובות קודם להגשת התביעה, עדיין אינו מהווה תחליף להענקת ייצוג כדין ע"י הלקוח או למצער מתן מנדט לקבלת כתבי בי דין במסגרת הליך משפטי.
עוד נקבע בהחלטה כי הכלל הוא כי המצאה תיעשה לידי בעל הדין בכתובתו, כאמור ברישא לתקנה 477, ובמיוחד נכון הדבר בהמצאת כתב בי הדין הפותח את ההליך.
עוד נקבע כי מדובר בתביעה חדשה בה לא הפקידו המשיבים ייפוי כוח המתיר למשרד לייצגם ולכן העובדה שהם מייצגים את המשיבים בעניין אחר ושונה אינה הופכת אותם לכתובת ראויה למסירת כתבי בי דין. גם התכתובות של משרד עורכי הדין שנעשו בעניין הנוגע לתובענה לא הופכות אותו לכתובת ראויה למסירת כתבי בי דין במיוחד כאשר נפתח מרווח זמן של שלושה חודשים בין מועד התכתובת האחרונה לבין מועד הגשת התביעה.
תמצית טענות הערעור
המשיב 3 מייצג את המשיבים בשני הליכים בישראל: הליך בוררות והליך המתנהל בבית משפט מחוזי מרכז, שהגיע לעליון. ההליך בבוררות קשור קשר הדוק לתובענה הנדונה. המשיב 3 אף ביקש מהמערער שיתן עדות ותצהיר בבוררות מטעם המשיבים בנוגע לאוסף.
המרווח של 3 חודשים בין סיום התכתובת להגשת התביעה הוא פרק זמן לגיטימי להגשת תביעה מורכבת כאשר מדובר בתקופה בה חלה חלקית הפגרה וכן חגי תשרי.
הפסיקה העדכנית תומכת בגישה שניתן לבצע המצאה למשרד עורך דין גם אם אינו מוסמך לייצג במשפט או מוסמך לקבל כתבי בי דין ובעיקר כאשר הנסיבות מראות על קשר בין משרד עורכי הדין לנמען; עורך הדין פעל כעורך דינו בנושא ההתדיינות עד לאחרונה, ניתן להסיק כי הוסמך גם לייצגו בהליך; וחזקה שיעביר ההודעה לנמען. בנסיבות כאלה עובר הנטל לעורך הדין להוכיח כי לא הוסמך לייצג.
תמצית טענות המשיב
המשיב 3 הבהיר בהודעותיו במסגרת ההליך קמא כי אינו מייצג את המשיבים 2-1.
המערערים נוהגים בחוסר תום לב ובניסיון ל"קיצור דרך" של קבלת היתר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט.
המשיב 3 מייצג את המשיבים 2-1 בהליכים אחרים המתנהלים מול צדדים אחרים ואשר למערערים אין קשר ולו קלוש אליהם. המערערים לא הוכיחו שהליך הבורר ות עם מר אד שמסי קשור כלל לתובענה זו. אין מחלוקת כי המשיב 3 לא ייצג מעולם את המשיבים 2-1 בהליך משפטי כלשהו מול המערערים.
כמו כן העובדה שעורך דין השיב למכתב דרישה אינה הופכת אותו למייצג בהליך המשפטי שנפתח לאחר מכן וזאת על פי פסק הדין ברע"א 5448/14 חב' אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ' עמית לדרמן בתפקידו ככונס נכסים (5.10.14) (להלן: פסק דין אלגיר). מה גם שהבהיר כי אינו מייצג ואינו משמש כתובת להמצאת כתבי בי דין תוך שכפר בסמכות בית המשפט בישראל.
דיון והכרעה
במקרה הנדון, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המוצגים, נראה לי, כי יש מקום לקבל את הערעור ולקבוע כי הנחת כתב התביעה במשרד המשיב 3 מהווה המצאה כדין למשיבים 2-1.
הרקע הנורמטיבי
תקנה 477 לתקנות קובעת כי "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו ... ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין ... והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת". הכלל המגולם בהוראת תקנה 477 הוא, אם כן, כי ככל האפשר מבחינה מעשית יש להמציא את כתב בי הדין לנמען גופו וכן נקבע בה כי ניתן להמציאו לעורך דינו, אם יש לו עורך-דין המייצגו באותו ההליך. לעניין ההמצאה לעורך-דין נפסק לא אחת כי בלא הרשאה פורמאלית, אין עורך דין מוסמך לפעול בשמו של לקוח, וכי שאלת קיומה של הסמכה כזו היא שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה [רע"א 842/00 רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל, פסקה 6 (2.7.2000)].
בפסק הדין אלגיר נדון מקרה שבו הוצא כנגד המבקשת פסק דין במעמד צד אחד, משום שלא הגיבה להחלטת בית המשפט , שהומצאה לעו"ד חייק, כאשר בית המשפט המחוזי קבע כי על פי התכתובת בין הצדדים, שקדמה להליך נוצר מצג לפיו עו"ד חייק הוא בא-כוחה של המבקשת ודי בכך שעו"ד חייק פעל באותה עת בשמה של המ בקשת, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי טענות בשמה. בית המשפט העליון ציין, כי בית המשפט המחוזי סמך את מסקנתו , כי עו"ד חייק מייצג את המבקשת בהליך, על מכתב אחד ויחיד , שכתב עו"ד חייק בשם המבקשת טרם נקיטת ההליך על ידי כונס הנכסים וזאת במענה לפנייתו של הכונס אל המבקשת לפרוע את החוב הנטען. למכתב השני ששלח הכונס לא השיב עו"ד חייק, וכמו כן לא נקט פעולה כלשהי לאחר שהומצא לו כתב בי-דין נגד החברה. בית המשפט העליון (כבוד השופטת, כתוארה אז, א' חיות) ביטל את פסק הדין וקבע " המבקשת טענה כי לא הסמיכה את עו"ד חייק לייצגה בהליך וכי לראשונה נודע לה על ההליך מפי עו"ד חייק לאחר שפסק-הדין במעמד צד אחד הומצא לידיו. טענותיה אלה של המבקשת נתמכו בתצהיר מטעם מנהלה ובהקשר זה ראוי להעיר כי העובדה שעו"ד חייק הוא שאימת את התצהיר האמור בוודאי אינה פועלת לחובת המבקשת ." (ההדגשה הוספה- ע'ר').
בה"פ (ת"א) 19218-05-14 ז'קונט נ' האפרתי (15.12.2014) ציין בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' אבניאלי), כי בפסיקה נקבע, שהנטל להוכיח כי עורך הדין אינו מייצג אדם בהליכים והמצאה למשרדו אינה המצאה כדין מוטל על הטוען זאת, למשל באמצעות הגשת ייפוי כוח מוגבל. ראו גם בע"מ 1378/07 זדה נ' זדה (29.04.2007) (להלן: פסק הדין זדה) תא"ק (ת"א) 55448-05-15 גלובל מותגים בינלאומיים בע"מ נ' LIFE STYLE LICENSING B.V (22.11.2015).
בהחלטה בת"א (ת"א) 28145-12-15 מק טריידיג - קריבושי בע"מ נ' Bavaria N .V (להלן: החלטת מקטריידיג) נקבע, למרות הצהרת עורך הדין ג'רמי בנימין, לפיה אין בידיו ייפוי כוח לייצג את החברה תושבת חוץ ושהוא אינו מורשה לקבל כתבי בי-דין עבורה, כי "קרוב לוודאי שהצדדים כולם הניחו בעקבות התכתובות וניסיונות תיאום גישור, כי ההליכים יגיעו לכלל הליכים משפטיים בבית המשפט. הדעת אינה נותנת כי צדדים הטוענים לנזקים בהיקפים כה גבוהים זה מול זה יסתפקו בכתיבת מכתבים והתראות. משלא הוצגו בפני ראיות אחרות דוגמת ייפוי כוח מוגבל, אין לי אלא להניח שהנתבעות לא התקשרו עם משרדי עורכי הדין רק כדי להשיב למספר מצומצם של מכתבים, אלא שהייתה כוונה כי משרדי עורכי הדין ייצגו את הנתבעות בסכסוך, לרבות במסגרת הליך משפטי." (ההדגשה הוספה- ע'ר').
בהחלטה בבש"א 5104/17 הלן אייזן נ' גראד (27.6.17) (להלן: פסק הדין אייזן) בבית המשפט העליון (כבוד השופט ד' מינץ) נקבע כי נוכח הודעתם המפורשת של עורכי הדין נדלר וקלינמן, לפיה הם אינם מייצגים את המשיבים בהליך העיקרי והם גם לא יצגו אותם בבית משפט קמא, אין מקום לטענותיה של המערערת בעניין זה, ובכלל זה לטענה כי עורכי הדין ייצגו את המשיבים בהליכים אחרים. עוד נקבע שם, כי גם אין להידרש לטענת המערערת כי היה על עורכי הדין לצרף תצהיר לתמיכה בטענתם, שעה שהנטל להפרכת הודעת עורכי הדין מוטל על המערערת. עוד נקבע, כי בנסיבות העניין אין די בקיומו של ייפוי הכוח, אשר ייפה את כוחם של עורכי הדין להבטחת ביצוע עסקת מכר והנלווה לו בלבד.
החלטה נוספת היא החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ג' לוין) בת"צ (ב"ש) 69990-09-16 תורתי אגדי נ' DOLPIN NETHERLANDS BV (23.4.17) בה נקבע כי "במקרה דנן, משרד מיתר ייצג ומייצג את דולפין ואיפיסה בשורה של הליכים משפטיים בקשר לפעילותן באידיבי פיתוח, והסדר החוב המתוקן בפרט. מתקיימת זיקה הדוקה בין ההליכים בהם מייצג משרד מיתר את דולפין ואיפיסה לבין ההליך שלפניי, המאפשרת לקבוע כי משרד מיתר הוא עורך הדין של דולפין ואיפיסה בנושא ההתדיינות. נושא ההתדיינות הוא הסדר הנושים המתוקן, בכל הנוגע לביצוע הצעות הרכש על פי ההסדר. הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נוגעת, כל כולה, לנזקים נטענים של בעלי מניות המיעוט בשל תיקון ההסדר. מדובר למעשה בהמשך ישיר של אותו עניין." במצב דברים זה מצא בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי מוטל על משרד מיתר הנטל להוכיח כי אינו מוסמך לקבל את כתבי בי הדין באותו עניין. משלא עמד בנטל להוכיח זאת כיוון שלא הציג ייפוי כוח המגביל אותו בקבלת כתבי בי דין בהליך משפטי חדש הנוגע לתיקון הסדר החוב ובהיעדר אסמכתא לשלילה הרי שההמצאה למשרד מיתר כמוה כהמצאה לדולפין ואיפסה (ראו סעיפים 25-24 לפסק הדין).
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ש' ליבוביץ) בע"ר (י-ם) 12437-05-18 Al-Shurkah Alwateneya Lisenaet Al-Alamenyon נ אקסטל בע"מ (12.11.18) (להלן: החלטת אלשרוקה) נקבע כי המצאת כתב בי דין למשרד עורכי דין שייצג את החברה הזרה בפני רשם סימני המסחר תקפה. בית המשפט קבע כי עת כתב התביעה עוסק בעילות הנובעות מהפרת סימן המסחר, באותה סוגיה בה ייצג המשרד בפני רשם סימני המסחר, הרי כתב התביעה הוא בעל זיקה להליכים הקודמים, ולכן ההמצאה למשרד עורכי הדין תקפה וזאת למרות שהוצגו ייפוי הכוח בהם עלה כי משרד ע ורכי הדין הוסמך לייצג בתחום סימני המסחר והוא לא הוסמך לייצג בתביעה החדשה, אולם לא נשללה במפורש סמכותם לקבל כתבי בי דין בתביעה חדשה הנוגעת לסימני המסחר.
ומן הכלל אל הפרט
אכן כל עניין נדון על פי נסיבותיו וגם נטל ההוכחה נקבע באופן שונה בפסקי הדין השונים, כאשר נראה כי גם נטל זה משתנה על פי הנסיבות שהובאו בפני בית המשפט בכל אחד מן התיקים .
המכתב מיום 18.3.18, שנשלח כזכור על ידי בא כוח המערערים לעו"ד לוסטיגמן, למעשה מהווה תיאור מפורט של מערכת היחסים שבין הצדדים ואשר חלקו מצא את מקומו בכתב התביעה, שבסופו של דבר הוגש במסגרת התובענה, מושא הערעור.
מכתב התשובה מיום 21.3.18 נשלח על ידי עו"ד איבצן, מ משרד המשיב 3, נפתח במילים "בשם מרשי" , ומפרט את טענות המשיב כנגד מכתב הדרישה על פני למעלה משלושה עמודים תוך קבלת חלק מן הטענות כגון "עצם זכותו של מרשך במיזם לרכישת אומנות סינית מעולם לא הוכחש" וכן "בנוגע לחלקו של מרשך במיזם הסיכום היה כי הוא יעמוד על 20%." וכך אף "הסכים מרשי לא רק כי מרשך יצא מהמיזם עתה אלא גם שחלקו ישולם במזומן, בתנאים מסוימים וסוכם כי ייערך הסכם מתאים. בעקבות האמור ומתוך אמון מלא ביושרו של מרשך הועברו למרשך מקדמות וזאת עוד קודם לחתימתו של הסכם בין הצדדים."
מן המכתב עולה כי בא כוח המשיבים אכן מכיר את פרטי המקרה וכן את הצדדים המעורבים עוד קודם למכתב וזאת מפגישה בין הצדדים בגדרה אמור היה המערער לחתום על תצהיר לטובת המשיב במסגרת הבוררות עם אד שמסי וכי מי שהכין את נוסח התצהיר וביקש להחתים את המערער הוא עו"ד איבצן .
בו ביום נשלח מכתב של בא כוח המערערים למשיב 3 ולאחריו נכתבה תשובת המשיב 3 מיום 26.3.18.
בהמשך נשלח מכתב נוסף של בא כוח המערערים ביום 20.8.18 למשיב 3 באותו עניין והוא נענה במכתב של המשיב 3 מיום 26.8.18, אשר בו הוצע שוב הסדר לפתרון חלוקת היצירות ומכתב זה שב ונענה במכתב בא כוח המערערים ביום 4.9.18.
סך הכול נשלחו בין בא כוח המערערים לבין המשיב 3, כמייצג המשיבים 2-1, בנוגע לתביעה זו, שבעה מכתבים, כאשר האחרון שבהם נשלח בתחילת ספטמבר 2018. מחליפת המכתבים ניתן גם לראות כי החל מהמכתב מיום 18.3.18, שהוא המכתב הראשון, שבו החלו המערערים להעלות את האפשרות כי יפנו להליכים משפטיים, ואשר לא הופנה למשיב 3 אלא למשרד עורך דין אחר (עו"ד לוסטיגמן), הרי שהתשובה כבר ניתנה על ידי המשיב 3, אשר נראה כי אליו הועבר הטיפול במענה למכתב התראה להליך משפטי.
כל אותו זמן, אין מחלוקת, כי המשיב 3 ייצג ומייצג עד היום את המשיבים בבוררות, שה משיב מנהל מול אד שמסי, אשר בחלקה נוגעת לאוסף האמנות, כפי שעולה בבירור מן התצהיר עליו נתבקש המערער לחתום בפני עו"ד איבצן (ראו מוצג ד'). אילו נושא האוסף לא היה רלוונטי לבוררות, כי אז לא היה מתבקש המערער ל חתום על תצהיר , שיוגש לבוררות, ובו הוא מתאר את "המיזם לרכישה של אומנות סינית אשר הוא (המשיב- ע'ר') קידם ביחד שותף בשם מר אד שמסי" (סעיף 3 לטיוטת התצהיר ) ואת מערכת היחסים בין הצדדים בנוגע למיזם זה, הכל מפורט בטיוטת התצהיר.
אין גם מחלוקת כי המשיב 3 מייצג גם כעת את המשיב בתיק בבית המשפט המחוזי מרכז ובעליון בתיקים שהקשר בינם לבין תיק זה אינו ברור, אולם גם אליהם קשור מר אד שמסי (ראו מוצג ג').
כל האמור לעיל, מצביע על כך שיש קשר אינטנסיבי בין המשיב 3 לבין המשיבים 2-1, כאשר מן התכתובת עולה כי המשיב 3 ייצג את המשיבים גם בחליפת המכתבים המפורטת שבין הצדדים, שנעשתה תוך ניסיון להגיע גם להסדר, וירדה לפרטי הפרטים של המיזם וההסדר. התכתובת התנהלה עד כשלושה חודש ים קודם להגשת התביעה [ראו גם את החלטה של כבוד השופטת דניה קרת-מאיר בת"א (ת"א) 10221-04-14 אינגו מערכות בע"מ נ' אנדריי צ'לייפין ואח', 18.7.14], ו כל זאת כאשר לאורך כל אותו הזמן המשיב 3 מייצג את המשיב בבוררות , שלפחות בחלקה , יש לה זיקה לנושא הנדון.
בנסיבות אלה, היה מצופה מהמשיבים, שינהג ו כפי שנהגו ב פסק הדין אלגיר ויוגש תצהיר של המשיב או של המשיב 3, המ צהיר, כי המשיב 3 אינו מייצג אותם בנושא, וכן שיוצג יפוי הכוח שניתן למשיב 3 מהמשיבים 2-1 , ואשר ניתן יהיה ללמוד ממנו את גבולות ההסמכה שקיבל המשיב 3 לעניין הייצוג , כ פי שהדבר נעשה בפסק דין אייזן שם הוצג ייפוי הכוח בו נכתב כי הוא לעסקת מכר והנלווה לו בלבד, או ב פסק דין זדה , שבו נקבע כי יפוי הכוח הוגבל לייצוג בבית הדין הרבני בלבד , א ו בעניין אלשורקה שבו נקבע כי "לא נשללה במסגרת ייפוי הכוח סמכותם של המשרדים לקבל כתבי בי דין בהליכים חדשים, הנוגעים לעניין סימני המסחר, אף אם עילתם שונה." (סעיף 20 לפסק הדין), או בהחלטת מקטריידיג בו נקבע גם כן כי משרד עורך הדין מהווה המצאה כאשר " ...לא הוצגו בפני ראיות אחרות דוגמת ייפוי כוח מוגבל..." (סעיף 37 להחלטה).
משלא נהגו המשיבים כאמור, ואין בפני תצהיר וייפוי כוח מוגבל כאמור, הרי בנסיבות תיק זה, נראה כי הנטל היה מוטל על המשיבים לשכנע כי המשיב 3 אינו מהווה כתובת להמצאה, אולם הוא לא עמד בכך.
לא נעלם מעיני כי מדובר בהמצאה של כתב בי דין ראשון, המהווה גם רכישת סמכות של בית המשפט בישראל על המשיבים ודבריו של כבוד המשנה לנשיא ה א' רובינשטיין בפסק דין זדה בעניין זה (סעיף ו לפסק הדין) . אולם בהתחשב בכל האמור לעיל בנוגע לאינטנסיביות ההתכתבות, לעומקה ולכך שנמשכה עד 3 חודשים קודם להגשת התביעה, וכאשר אין ספק שגם כעת המשיב 3 מייצג בנושא שיש לו זיקה לנושא האמור וכאשר המשיבים ממילא מתדיינים בישראל בנושא בעל זיקה לאוסף, הרי שניתן לראות בהמצאה למשרד עורכי הדין, כאשר לא הוכחה כל הסתייגות מכך, כמספיקה. עוד לטעמי, שלושת החודשים שהפרידו בין המכתב האחרון לבין הגשת התביעה אינם כה משמעותיים, כאשר בין לבין הייתה תקופת החגים וכאשר מדובר בתביעה מורכבת , שהוגשה לבית המשפט המחוזי , וכללה הגשת סעדים זמניים.
עוד אציין, למעלה מן הנדרש, כי המערער והמשיב הם אזרח י ישראל, דוברי עברית, נפגשו בישראל, האוסף לפחות בחלקו מצוי בישראל, נעשו תערוכות בישראל לקידום אמנים סינים שיצירותיהם באוסף, הסדר ההיפרדות בין הצדדים התייחס גם ליצירות אמנות ישראליות, אשר הועברו לידי המשיב בישראל, והמערער הוא תושב ישראל.
כמו כן אך מובן הוא כי החלטה זו קובעת אך ורק בסוגיית המצאת כתב בי הדין ואין בכך כדי לחייב את המשיבים, כי ייצוגם בהליך ייעשה על ידי המשיב 3.
לפני סיום אציין כי, הצדדים לא הבחינו בין המשיב לבין המשיבה 2 לעניין ההמצאה והתייחסו אליהם כמקשה אחת ולכן גם אני לא הבחנתי ביניהם.
סוף דבר
הערעור מתקבל ואני קובעת כי ההמצאה למשיב 3 היא המצאה כדין למשיבים 2-1 בהתאם לתקנה 477 לתקנות.
המשיבים ישיבו למערערים את ההוצאות ששולמו, ככל ששולמו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין .
המשיבים ישלמו למערערים הוצאות בסך של 4,000 ₪.
ניתן היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.