הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 65589-01-19

לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

מערערים
1.עמותת ספייס איי אל
2.ערן פריבמן
3.מוריס קאהן
ע"י ב"כ עו"ד פפר ועו"ד בר

נגד

משיבים
1.שרגא מקל
2.שלומית ירקוני - אסטרטגיה וגיוס משאבים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד סופר ועו"ד וילף ועו"ד שאול

פסק דין
ערעור על פי סעיף 96 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 ותקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), על החלטת כבוד השופטת נועה גרוסמן (בשבת ה כרשמת) מיום 7.1.19 בת"א 27982-06-18 (להלן: ההחלטה) בגדרה נדחתה בקשת המערער 2, המנכ"ל לשעבר של המערערת 1 (להלן בהתאמה : המנכ"ל ו- העמותה) והמערער 3 (להלן: קאהן) לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות וכן נדחתה בקשת המערערים למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר מכתב התביעה והעברתה לדיון בסדר דין רגיל. עוד נקבע בגדר ההחלטה כי כל המערערים יקבלו רשות להתגונן, כאשר העמו תה חויבה בהפקדת 250,000 ₪ כתנאי לרשות להתגונן ואילו המנכ"ל וקאהן לא נדרשו לכל הפקדה. כן נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
רקע בתמצית ו עיקרי ההחלטה מושא הערעור
העמותה היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה לצורך קידום המדע והחינו ך בישראל אשר חזונה הוא הנחתת חללית ישראלית בלתי מאוישת על הירח. לצורך הגשמת הפרויקט נדרשו תרומות בהיקף כספי רב. בין התורמים היה מר קאהן, שהוא גם יושב ראש הפרויקט. החל ממועד היווסדות העמותה מנסים נציגיה לגייס משאבים ותרומות לצורך מימון פעילותה.
אין מחלוקת כי ביום 23.2.14 העמותה חתמה הסכם עם המשיבה 2 (להלן: ירקוני ו- הסכם ירקוני) במסגרתו הוסכם כי ירקוני תספק לעמותה שירותי יעוץ בנושאים שונים כנגד תשלום חודשי קבוע בסך של 15,000 ₪ ותאתר תורמים פוטנציאליים, אשר אם יתרמו לבסוף לעמותה, כתוצאה מקשר שיצרה ירקוני, כי אז תהא זכאית ירקוני לעמלת תיווך הנעה בין סך של 1% לבין סך של 5% באופן מדורג. על ההסכם חתומה מצד ירקוני "שלומית עזרון ירקוני מנכ"ל" ומ צד שני חותמת העמותה וכתוב "ע"י: ערן פריבמן מנכ"ל + יגאל פלקמן, סמנכ"ל... תפקיד: מנכ"ל +סמנכ"ל".
עוד אין מחלוקת כי ביום 16.6.16 נחתם הסכם בין העמותה לבין המשיב 1 (להלן: מקל, ו- הסכם מקל) כאשר שיעור העמלה שנקבע עם מקל הוא 20% מגובה התרומה וכן נקבעו תנאים המפורטים בהסכם לקבלת העמלה. על הסכם מקל חתמו מצד אחד מקל ומצד שני העמותה שליד שמה בהסכם כתוב כך: "ע"י: ערן פריבמן תפקיד: מנכ"ל" וכן כתוב "עינת ברקוביץ מנכ"ל קרן קאהן" ובהמשך חותמת "קרן קאהן (ע"ר)". להשלמת התמונה יצוין כי "קרן קאהן" היא עמותה רשומה, כפי שנכתב בחותמת.
אין מחלוקת כי אחד התורמים לעמותה היה מר סטיבן גראנד, אשר תרם לעמותה סך כולל של כ- 5 מיליון דולר (17,792,748 ₪) במהלך החודשים מאי 2017 עד יוני 2018.
החל מחודש מאי 2017 החלו מקל וירקוני לפנות לעמותה בדרישה לקבלת עמלת התיווך אשר מגיעה להם לטענתם, בסך של מיליון דולר למקל ו- 100,000 דולר לירקוני. העמותה סירבה לשלם בטענות שונות ביניהן כי לא עשו דבר להשגת תרומה זו, הטעייה וחוסר עמידה בהסכמים. בין הצדדים הוחלפו תכתובות עד אשר הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר ביוני 2018 על סך כולל 4,252,880 ₪ .
המערערים ביקשו סילוק על הסף של המנכ"ל וקאהן מן התביעה, וכן מחיקת כותרת. לחלופין, הגישו בקשת רשות להתגונן שאליה צורפו תצהירי המנכ"ל וכן תצהיר מר גרנד, אשר לא התייצב לחקירה על תצהירו ולכן תצהירו אינו מהווה חלק ממסד הראיות בבקשת הרשות להתגונן . לעומת זאת המנכ"ל התייצב לחקירה ואף נחקר (ראו 17 עמודי פרוטוקול דיון מיום 14.10.18). הצדדים סיכמו בכתב.
בהחלטה מושא הערעור נדחתה הבקשה לסילוק על הסף של המנכ"ל וקאהן כיוון ש המנכ"ל וקרן קאהן חתומים על הסכם מקל, ששימש תשתית לתביעה. עוד נקבע כי אילו העמותה הייתה חותמת על ההסכם בחותמתה ולא היו מתווספות החתימות של המנכ"ל וקרן קאהן באופן אישי לא הייתה נוצרת עילת תביעה כלפיהם. הוספת החתימות יוצרת תשתית לתביעה אישית.
עוד בהחלטה מושא הערעור נקבע כי אין מקום למחיקת הכותרת. נקבע כי הוצגו הסכמים עליהם חתומה העמותה וכן מתנוססת חתימתו של המנכ"ל וכן חתימתה של "קרן קאהן". וכך נכתב: "אמנם לצד חתימתו של פריבמן מצוינת המילה מנכ"ל, אך היא מופיעה בכתב יד ללא תוספת חותמת של העמותה. קרן קאהן חתמה באמצעות המנכ"לית עינת ברקוביץ בתוספת החותמת. למשמעות שתי החתימות הללו של פריבמן וקאהן יש להידרש, אם בכלל, במסגרת הבקשה לרשות להגן. לצורך הגשת תובענה בסדר דין מקוצר כאשר חתימתו של פריבמן מתנוססת באופן אישי על החוזה, גם אם בצירוף המילה מנכ"ל, וכאשר קרן קאהן חתומה אף היא על החוזה, יש לומר כי לצורך כללי הגשת תובענה בסדר דין מקוצר, נתמלאה הדרישה של "ראשית ראייה בכתב" גם כלפי נתבעים אלה... תוספת החתימות האישית של פריבמן גם אם בצירוף המילה מנכ"ל ושל קרן קאהן על ההסכם מיום 16.6.18 לכאורה מקימות עילת תביעה אישית." עוד מצוין בהחלטה מושא הערעור כי התשתית האישית עוד מתעצמת נוכח תכתובות הדואר האלקטרוני המאוחרות שצורפו לכתב התביעה ואף במהלך ישיבת יום 14.10.18. עוד נקבע כי ניתן לבצע פילוח סכום העמלה של מקל ושל ירקוני באחוזים מתוך הסך שהתקבל ולכן עומדת התביעה בדרישת "הסכום הקצוב".
בקשת רשות להתגונן של כל המערערים התקבלה ועל כך אין ערעור. בהחלטה נומקה הדרישה כי העמותה תפקיד 250,000 ₪ כתנאי לרשות להגן "לאור תכתובת מיום 8.10.16 המשיתה לכאורה אחריות מסוימת על העמותה ומודעות לכך שיש זכאות מסוימת למקל לקבל עמלה, דבר שמצא ביטוי גם בעדותו המהוססת משהו של פריבמן בישיבת 14.10.18 לפני,...".

תמצית טענות המערערים
המערערים טוענים, כי ההסכמים בין הצדדים אינם מציגים התחייבות בכתב חתומה בין כל אחד מהמשיבים לכל אחד מהמערערים באופן אישי ולמעשה קיימים שני הסכמים נפרדים בין העמותה לבין כל אחד מהמשיבים.
המנכ"ל חתם כמנכ"ל ולא באופן אישי על הסכם מקל ועל ההסכם עם ירקוני ולא נעשתה הבחנה בין שני ההסכמים בהחלטה מושא הערעור.
חתימתו של קאהן אינה מתנוססת אישית בשום הסכם ובהסכם עם מקל חתמה עמותת "קרן קאהן", אשר היא עמותה רשומה ואישיות משפטית נפרדת מקאהן.
למנכ"ל ולקאהן אין כל התחייבות או עילת תביעה שיש עליה ראיות בכתב. המשיבים טענו נגדם שורת עילות ועוולות (בסעיף 61 לכתב התביעה) ללא כל ביסוס או ראיה כלשהי בכתב.
עילה של עשיית עושר ועוולה נזיקית כפי שהועלו בסעיף 61 לתביעה אינן כשירות לדון בסדר דין מקוצר ועצם העלאתן בכתב התביעה, גם כטענה חלופית, תביא למחיקת הכותרת ולהעברת הדיון למסלול של תביעה רגילה.
התביעה מורכבת עם סעדים שאינם ראויים להידון בסדר דין מקוצר.
הסכום אינו קצוב משום שגם אם יוכח כי מקל זכאי לעמלה כלשהי עדיין יש מחלוקת מהותית ועקרונית בין המערערים לירקוני האם גם היא זכאית לעמלה ואם כן באיזה שיעור: 2% או 4% מחלוקת שמעידה על כך שלפחות סכום אחד מבין השניים אינו קצוב.
מעת שקיימת עילה למחיקת הכותרת כלפי חלק מהנתבעים אזי יש למחוק את הכותרת כלפי כולם כך נקבע בספרות ובהלכה הפסוקה. עוד הסתמכו המערערים על החלטה קודמת של השופטת גרוסמן, שמחקה כותרת בנסיבות דומות [תא"ק 58734-12-15P KAMA INTERNATIONAL LIMITED נ' הרצנו (23.7.17), שערעור רשם לגביו נדחה ע"ר 47545-09-17 (כבוד השופטת שרה דותן מיום 27.3.18) ובקשת רשות ערעור לבית משפט עליון נדחתה רע"א 3138/18 (כבוד השופט עוזי פוגלמן מיום 5.6.18)].
עוד נטען כי המקרה אינו נמנה על המקרים המיוחדים המצדיקים הפקדת ערובה.
כמו כן נטען כי נפגעה זכות הטיעון כי לא הותר להם להשמיע את עדותו של מר גראנד בדרך "כינוס וידיאו", בשל אורכה של החקירה הנגדית של המנכ"ל וכן בשל מתן ההחלטה טרם הגשת סיכומי התשובה של המערערים.
תמצית טענות המשיבים
המשיבים תמכו בהחלטה מושא הערעור.
המשיבים טוענים כי המערערים מנסים לחמוק מהתחייבויותיהם הברורות אשר לגבי כולם קיימת "ראשית ראיה" בכתב לקיומה של העילה. המשיבים טענו כי לבד מן ההסכמים המשיבים הראו בתכתובות מייל כי הפגישה עם גראנד נקבעה על ידי מקל ואף הפנו להודעת דוא"ל מיום 8.10.16 בה המנכ"ל וקאהן התייחסו אל התרומה ממר גראנד כדבר גמור והודו באופן מפורש בכך שלמקל מגיעה עמלה.
וכן נטען כי המערערים דחקו את רגליו של מקל בחוסר תום לב וניס ו למנוע ממנו להיות "הגורם היעיל" בקבלת התרומה .
עוד נטען כי התביעה הוגשה מכוח הסכמי התקשרות בין המערערים למשיבים; סיכום בכתב בין המערערים לבין ירקוני לפיו במקרה של תרומה ממקל תהיה זכאית ל- 2% ואישור של המנכ"ל כי הרשימות ובהן שמו של מר גראנד התקבלו אצלו (בנספח 13 לכתב התביעה); וכן נספח 3 לכתב התביעה בו מציין המנכ"ל כי יש להגיע לפתרון מוסכם עם מקל בנושא העמלה לפני קבלת התרומה.
עוד נטען כי הסכום קצוב וכי תביעת מקל היא ל- 20% בעוד שתביעת ירקוני היא ל- 2% בלבד כך שאין מחלוקת על שיעור העמלה.
בנוסף נטען כי העילות גם החוזיות וגם האחריות האישית ראויות להתברר בסדר דין מקוצר.
דיון והכרעה
לאחר עיון בטענות הצדדים, שמיעתם בדיון ועיון במסמכים, אני מוצאת כי דין הערעור להתקבל בחלקו כך שיש להורות על מחיקת כותרת והעברת התיק להליך רגיל. להלן אנמק.

בכתב התביעה נטען בעניין אחריותם האישית של המנכ"ל ו קאהן בסעיף 61 כך: "גם הנתבעים 2 ו-3, ..., אשר הם אלו שעומדים בפועל מאחורי ההפרות שבוצעו כלפי התובע, הפרו באופן אישי את ההסכם עם התובע (עליו הם חתומים באופן אישי) נהגו כלפיו באופן אישי בחוסר תום לב, שיקרו לו ויצרו כלפיו מצגי שווא , התרשלו באופן אישי כלפיו, עוולו כלפיו באופן אישי בעוולה של גרם הפרת חוזה, והתעשרו על חשבונו שלא כדין." וכן בסעיף 62: "באופן דומה, העמותה והנתבעים 2 ו- 3 הפרו את ההסכם עם התובעת כאשר לא שילמו לה את העמלה המגיעה לה, וכן נהגו בחוסר תום לב והתעשרו על חשבונה שלא כדין." (ההדגשה הוספה- ע'ר').
ככלל עילות נזיקיות כגון גרם הפרת חוזה, מצגי שווא, התרשלות אינן כשירות להידון בסדר דין מקוצר, ועצם העלאתן בכתב התביעה גם אם כטענה חלופית, תביא למחיקת הכותרת ולהעברת הדיון למסלול תביעה רגיל. ראו בספרו של גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 , 2015 בעמוד 743: "למעשה, די שחלק מהתביעה אינו בר תביעה בסדר דין מקוצר כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל... יש להימנע מלהוסיף לתביעה עילה שאינה ראויה להידון בדרך זו. כאשר התביעה מבוססת על עילה אחת הנתמכת ב"ראשית ראיה" בכתב ועל עילה שנייה נעדרת ראיה בכתב, "נמצא שהתביעה כולה אינה כשרה לבוא לפני בית המשפט בסדר דין מקוצר." והאסמכתאות שם, וכן 3611/09 אלישיוב נ' בנק הפועלים (5.1.2011).
נראה שדי היה בכך שהמנכ"ל וקאהן נתבעו גם בעילות שאינן מתאימות לבירור בסדר דין מקוצר על מנת שהכותרת תימחק.
מעבר לנדרש אבדוק גם את נושא חתימות המנכ"ל וקאהן על ההסכמים, אחריותם האישית, וההשפעה על מחיקת הכותרת.
באשר לחתימות על ההסכמים, הרי שיש מקום לבדוק כל הסכם לעצמו וכל נתבע לגופו . אך אין מחלוקת כי שני ההסכמים נעשו עם העמותה בלבד המופיעה רק היא כ צד להסכם בכותרת ההסכם, וכאשר המנכ"ל או קאהן כלל אינם מופיעים כצדדים להסכם.
אשר לקאהן, הרי שהוא מעולם לא חתם פיזית על הסכם עם אף לא אחד מן התובעים. לא זו אף זו, שעל הסכם ירקוני אין אפילו אזכור לקאהן או "קרן קאהן" והחתו מים פיסית על ההסכם מתחת לשם העמותה הם המנכ"ל וכן מר פלקמן, סמנכ"ל (שניהם מזוהים ליד החתימה בתפקידם בעמותה). באשר להסכם מקל , הרי שחתימתה של עינת ברקוביץ כמנכ"ל קרן קאהן בתוספת חותמת העמותה אינה יכולה לחייב באופן אישי את קאהן כאחראי לחוזה, כאשר לא חתם עליו כלל וכאשר העמותה מהווה אישיות משפטית נפרדת ממר קאהן והדברים ברורים .
לא זו אף זו שמר קאהן כאורגן החברה אינו חב בחובותיה אלא במקרים של הרמת מסך. לפיכך ככל שביקשו המשיבים לטעון להרמת מסך כנגד מר קאהן היה עליהם לטעון זאת במפורש בכתב התביעה טענה שכלל לא נטענה. יתר על כן, לו הייתה נטענת טענה זו הרי שהיא אינה יכולה להיטען במסגרת סדר דין מקוצר.
אשר למנכ"ל, הרי חתימתו בשני ההסכמים מתנוססת אך ורק בכובעו כמנכ"ל העמותה והדבר נכתב במפורש. לא זו אף זו, שהחתימה על הסכם ירקוני הייתה בדיוק לפי הכללים, דהיינו חותמת החברה וכן חתימת המנכ"ל בציון תפקידו כמנכ"ל וכן בעל תפקיד נוסף כפי שנדרש (ראו תשובתו של המנכ"ל בחקירה הנגדית לעניין זכויות החתימה על הסכמים- עמוד 19 לפרוטוקול הדיון מיום 14.10.18). מכאן שאין כל עילה כנגד המנכ"ל באופן אישי מכוח חתימתו הפיסית על הסכם ירקוני. אשר להסכם מקל ששם חתם המנכ"ל מתחת לשם העמותה תוך ציון מפורש שהוא חותם כמנכ"ל, הרי חסרה חותמת העמותה. אולם לטעמי, אין בכך דבר שהרי העמותה אינה מתכחשת לחתימתה על ההסכם ולכן ההסכם מחייב אותה ואין צורך לחייב את החותם באופן אישי. יתר על כן, אין בהסכם דבר ממנו ניתן ללמוד כי הייתה כוונה לחייב את המנכ"ל באופן אישי כלשהו באחריות על פי ההסכם או כי חתם כערב. ניתן גם להוסיף את דברי השופט א' ברק (כתוארו אז) בע"א 230/80 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לה(2) 713, 723: "אפילו נחוצה חותמת לחיוב החברה, לא נובע מכאן, כי בכל חוזה, בו נעדרת חותמת, יש להטיל אחריות אישית על המנהל. מקום שהחברה פעלה על-פי המסמך, אשר על גביו חתם המנהל ללא החותמת, וראתה בו מסמך מחייב כדין, ניתן לראות בהתנהגותה זו משום אישור בדיעבד של פעילות המנהל. בנסיבות אלה משתחרר המנהל מאחריות אישית, אשר עשויה הייתה להיות מוטלת עליו, אילו פעל ללא הרשאה." (דברים שהתקבלו כהלכה בהמשך, ראו הנשיא מאיר שמגר בפסק-דינו בד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 613 בעמ' 689 וכן דברי השופט דב לוין בע"א 69/84 שפר נ בונה פ"ד מ(2) 645, 652).
כמובן שגם המנכ"ל כאורגן החברה אינו חב בחובותיה אלא במקרים של הרמת מסך. לפיכך ככל שביקשו המשיבים לטעון להרמת מסך כנגד המנכ"ל היה עליהם לטעון זאת במפורש בכתב התביעה טענה שכלל לא נטענה. יתר על כן, לו הייתה נטענת טענה זו הרי שהיא אינה יכולה להיטען במסגרת סדר דין מקוצר.
מכאן שעל פני התביעה והמסמכים שצורפו להוכחת העילה לתביעה בסדר דין מקוצר עולה בבירור כי המנכ"ל וקאהן אינם יכולים להיות מחויבים אישית מכוח חוזה. על פי כתב התביעה עומדת כנגדם תביעה אישית בשל עילות נוספות כגון גרם הפרת חוזה, חוסר תום לב, מצגי שווא, ולכן אין מקום לסילוק התביעה על הסף כנגדם, כאשר היעדר העילה החוזית מונע את ניהול ההליך בסדר דין מקוצר, ו יש להורות על מחיקת הכותרת.
יתר על כן, גם אם היה ספק לעניין חתימת המנכ"ל או קאהן על אחד ההסכמים, די לנו בחתימה המוסמכת והברורה של המנכ"ל במסגרת תפקידו על הסכם ירקוני או היעדר כל אזכור לקאהן בהסכם ירקוני , כדי לקבוע כי אין מקום לניהול ההליך בסדר דין מקוצר. שהרי כ אשר העילה החוזית האישית נופלת לחלוטין, ללא צל של ספק, בכל הנוגע להסכם ירקוני, בוודאי שאין מקום להמשיך בתביעה בסדר דין מקוצר.
לפיכך, אני קובעת כי יש למחוק את הכותרת ב"סדר דין מקוצר" ולהותיר את התביעה בסדר דין רגיל כנגד כל המערערים. כמו כן, יש למחוק מכתב התביעה את העילה החוזית האישית
משקבעתי כך איני מוצאת לנכון לדון בטענות האחרות שהיו למערערים לעניין הסכום הקצוב .
למען הסר ספק, אני דוחה את הערעור בכל הנוגע לטענה כי היה מקום לסילוק על הסף של התביעה כנגד המנכ"ל וקאהן, כיוון שדי בעילות שנטענו בכתב התביעה ותוארו בה כדי להותיר את התביעה כנגדם , בסדר דין רגיל.
משהתביעה עוברת ל סדר דין רגיל אין עוד צורך בבקשת הרש ות להתגונן, כך אף אין סמכות לחיוב בערבות מכוח תקנה 210 לתקנות, ואני מבטלת את הדרישה להפקדת ערבות.
המשיבים ישלמו למערערים 2 ו- 3 הוצאות בסך של 7,500 ₪.
ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ט, 01 מאי 2019, בהעדר הצדדים.