הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 4192-01-19

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המערערת:

ריבה עזריאלנט

נגד

המשיבים

  1. אהוד בן ש"ך
  2. מרדכי בן ש"ך
  3. תשבחות חברה להשקעות ישראליות בע"מ
  4. שכביץ בע"מ
  5. פטרולגז חברת הגז הישראלית 1969 בע "מ
  6. מדינת ישראל – ההוצאה לפועל

פסק דין

1. המערערת הגישה תביעה נגד המשיבים 5-1 על סך 265 מיליון ₪ וביקשה פטור מאגרה.
המשיבים התנגדו לבקשה.
כב' הרשם עודד מאור דחה את הבקשה, אך "לפנים משורת הדין" נקבע כי המערערת תוכל בשלב ראשון לשלם אגרה המתאימה לשיעור 10% מתביעתה ( כלומר על סכום של 26,500,000 ₪), השלמה ל-50% מסכום התביעה המלא טרם ההוכחות והפרש האגרה הנותר בסיום ההליך.
המערערת הגישה ערעור זה על החלטת כב' הרשם ושַבה וביקשה פטור מלא מאגרה על כל סכום התביעה שנתבע על ידה.
לאחר שהתקבלו עיקרי הטיעון ותיקי המוצגים של כל הצדדים, ניתן על ידׅי פסק דין ביום 5.2.2019, אשר דחה את הערעור, אך שינה את החלטת כב' הרשם שניתנה "לפנים משורת הדין", כך שבמקום קביעתו זו, באה הקביעה הבאה: ניתן למערערת פטור מלא מאגרה עד הסכום של 500,000 ₪, כשמעבר לסכום זה יהא עליה לשלם אגרה מלאה.
ניתנה למערערת שהות לתיקון כתב התביעה בהתאם ולתשלום האגרה המתחייבת מכך תוך 60 יום.

2. המערערת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, מהטעם שהוא ניתן ללא דיון במעמד הצדדים.
בהחלטתי מיום 21.2.2019 ביקשתי את תגובת המשיבים, אך הקדמתי והערתי, כי אני סבור שהצדק עם המערערת, ואף הסברתי את מקור התקלה שקרתה על ידׅי: סברתי שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על יסוד כל החומר שהוגש וללא דיון, כפי שהצדדים מסכימים במקרים רבים של ערעורים על החלטות רשם הנדונות בפַנַי.
המשיבים הותירו את שאלת ביטול פסק הדין לשיקול דעת בית המשפט, בציינם שהם סבורים שלא נפלה טעות במסקנת פסק הדין, שאף הטיבה עם המערערת בקביעה אשר "לפנים משורת הדין".
בהחלטתי מיום 28.2.2019 קבעתי דיון במעמד הצדדים, הן בבקשה לביטול פסק הדין, ובמידה ויבוטל – בערעור עצמו.

3. בדיון שנערך ביום 20.3.1019 שבה המערערת על בקשתה לביטול פסק הדין.
המשיבים שבו על עמדותיהם, תוך השארת השאלה לשיקול בית המשפט.
בהתאם לכך, הוריתי על ביטול פסק הדין (עמ' 2 לפרוטוקול) ונערך דיון בערעור עצמו.

4. כמעט כל טיעוני המערערת עסקו בחוסר יכולתה הכלכלית לממן את האגרה עבור סכום התביעה הנתבע על ידה.
ב"כ המשיבה 6 (המדינה) הדגישה כי המערערת לא הוכיחה כנדרש את חוסר יכולתה הכלכלית, כפי שקבע הרשם בהחלטתו.
גם היא וגם ב"כ המשיבים 1-5 חזרו והדגישו את קלישותה של עילת התביעה ואת המשוכות הכמעט בלתי עבירות הניצבות בפני המערערת בתביעתה, ובכללן: התיישנות העילה, מעשה בית-דין, וחוסר כל ביסוס לסכום ה תביעה העצום הנתבע.

5. פסק הדין (שבוטל) ניתן, כאמור, על בסיס עיקרי הטיעון ותיקי המוצגים שהוגשו.
אכן, יש חשיבות בקיום דיון במעמד הצדדים, כדי להבהיר דברים שנכתבו בעיקרי הטיעון, להשיב לעיקרי הטיעון של הצד שכנגד וכד'.
במקרה דנן, לא היה כל חידוש בדברי ב"כ המערערת בדיון.
היא לא ניסתה להתמודד עם הקשיים המשפטיים והעובדתיים שהועלו בעיקרי הטיעון של המשיבים, וכל דברי ב"כ המערערת לא היו אלא חזרה על הדברים שכבר נכתבו על ידה בעיקרי הטיעון.
אדרבא, דווקא טיעוני המשיבים, ובעיקר טיעוני ב" כ המשיבה 6, מטילים ספק מסוים אף במסקנה האם יש הצדקה לפטור את המערערת מתשלום אגרה על הסכום שצוין בפסק הדין (שבוטל), או כל סכום שהוא.
למרות זאת, ומתוך מגמה שלא לנעול את הדלת לח לוטין בפני המערערת לא אַרֵע את מצבה לעומת מה שקבעתי בפסק הדין (שבוטל).
למען הסר ספק, אין בכ ך כדי לפגוע בזכותם של המשיבים 5-1 להעלות את הטענות המקדמיות שהועלו על ידם כאן לגוף התביעה המתוקנת (אם המערערת תעשה כן), כפי שאין בכך כדי לפגוע בטענות המערערת עליהן.

6. התוצאה היא, שאני שב ודוחה את הערעור, מן הנימוקים שפירטתי בפסק הדין שבוטל, והם ייחשבו כאילו הם פורטו בפסק דין זה, כך שלפנים משורת הדין יינתן למערערת פטור מלא מתשלום אגרה עד הסכום של 500,000 ₪, כשמעבר לסכום זה יהא עליה לשלם אגרה מלאה.
ניתנת ארכה למערערת, עד יום 16.5.19, כדי לתקן את כתב התביעה בהתאם, או לשלם אגרה מלאה על כל סכום שמעל 500,000 ₪.
נקבע לתזכורת רשמים ליום 20.5.19.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ט, 24 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.