הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 40828-01-19

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המערערים

  1. עמוס גזית בע"מ
  2. עודד גזית
  3. קרדיולו-ג'י טכנולוגיה רפואית בע"מ
  4. עמוס גזית

5.עינת גזית
ע"י ב"כ עו"ד בנימין חורף

נגד

המשיבים

1.אר.די.פי מחקר, פיתוח וייצור בע"מ
2.זיו אוחנה
ב" המשיבים 1-2 עו"ד גלעד ברמן
3.עמר סיגל בע"מ
4.ד"ר עקיבא שרון
5.סיגל שרון
המשיבים 3-5 בעצמם

פסק דין

1. ערעור על החלטת כב' הרשמת נועה גרוסמן מיום 20.12.2018, ב-ת.א. 18874-01-15, שקיבלה את בקשתם המשותפת של כל המשיבים לתקן את כתב התביעה המקורי שהוגש על ידי המשיבים 1 ו-2 בלבד, בין היתר על דרך הוספתם של המשיבים 3-5 כתובעים נוספים.

2. השתלשלות הדברים ארוכה ומפותלת ותחילתה בהגשת כתב התביעה המקורי בחודש ינואר 2015, על ידי המשיבים 1 ו-2 בלבד, כאמור, על סך 15 מיליון ₪.
למען הקיצור יובאו כאן הדברים הרלוונטיים להכרעה בערעור בלבד.

3. המשיבים 1 ו-2 שילמו בעת הגשת התביעה המקורית אגרה בסך של כ-56,000 ₪ וביקשו לפטור אותם מתשלום אגרה (לא הוברר אם הבקשה התיי חסה לכל האגרה או ליתרתה).
כב' הרשמת (כתוארה אז) עינת רביד, דחתה את הבקשה בהחלטה מיום 8.9.2016, אך הוסיפה כי המשיבים 1 ו-2 רשאים להגיש כתב תביעה מתוקן שיתאים לסכום ששילמו, מחצית אגרה על תביעה כספית בסך של כ-4 מיליון ₪.
המשיבים נדרשו להודיע אם ברצונם לתקן את כתב התביעה לצורך תיקון סכום התביעה.
המשיבים 1 ו-2 הודיעו כי הם מעוניינים לתקן את כתב התביעה, כך שיתאים לסכום התביעה ששולם, וניתנה להם ארכה להגשת כתב התביעה המתוקן, עד יום 10.1.2017.

4. ביום 11.1.2017 הגישו המשיבים 1 ו-2 כתב תביעה מתוקן על סך של כ- 4.4 מיליון ₪.
לא אאריך בהשתלשלות הדברים ביחס לכתב תביעה מתוקן זה, שכן הוא נמחק בהסכמת הצדדים, בפסק דין מיום 17.5.2018.

5. יצוין, כי במקביל להליכים המתוארים לעיל, הגישו כל המשיבים עוד בחודש אוקטובר 2015 (היינו, לפני החלטת כב' הרשמת רביד בבקשה לפטור מאגרה) בקשה אחרת לת יקון כתב התביעה, כך שיצורפו לו המשיבים 3-5.
כתב התביעה הועמד על סך של כ-35 מיליון ₪, מחציתו למשיבים 1-2 ומחציתו למשיבים 3-5.
עוד הגישו המשיבים 3-5 בקשה לפטור אותם מתשלום אגרה.
כב' הרשמת רביד קבעה כי בקשתם של המשיבים 3-5 לפטור מאגרה תידון לאחר מתן החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה (הכולל כאמור את הוספתם כתובעים).
למעשה, בקשת תיקון זה לא נדונה ולא ניתנה בה כל החלטה, ככל הנראה משום שביום 11.1.2017 הוגשה בקשת התיקון של המשיבים 1-2 המתוארת לעיל.

6. ביום 13.9.2018 הגישו כל המשיבים את הבקשה לתיקון כתב התביעה, מושא ערעור זה.
סכום התביעה הועמד על סך של כ-27 מיליון ₪: סך של כ-10 מיליון ₪ עבור המשיבים 1-2 וסך של כ-17 מיליון ₪ עבור המשיבים 3-5.
המשיבים 1-2 שילמו אגרה נוספת בסך של כ-75,000 ₪, כך שסכום האגרה הכולל ששולם על ידם (יחד עם הסך של כ-56,000 ₪) עמד על סכום של כ-130,000 ₪, המתאים (לדבריהם) לסכום התביעה הנתבע על ידם.

7. כב' הרשמת גרוסמן קיבלה, כאמור, בהחלטתה מיום 20.12.2018, את הבקשה לתיקון כתב התביעה, מ שום שטרם החל בירור המשפט לגופו , ו"אם התובעים מבקשים לתת לתביעתם לבוש הולם ונכון יותר יש לאפשר זאת על מנת שבית המשפט יכריע ביעילות ובשלמות בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ".
עוד קבעה כב' הרשמת כי "בנושא האגרה נעשתה עבודה רבה בתיק זה ולכן אני קובעת כי ההכרעה בנושא האגרה תחול ותחייב גם בנושא כתב התביעה החדש שיוגש".

הערעור ותמצית טענות הצדדים

8. להלן הטענות העיקריות של המערערים:
א. הרשמת לא הייתה מוסמכת לדון בבקשת תיקון התביעה, כאשר בעת מתן החלטתה היה מונח כתב התביעה המקורי על סך של 15 מיליון ₪, שהבקשה לפטור מאגרה בגינו נדחתה והמשיבים 1 ו-2 לא שילמו את האגרה המתחייבת ולא ה גישו כתב תביעה מתוקן במועד שקבעה כב' הרשמת רביד (עד יום 10.1.2017);
ב. תיקון כתב התביעה כולל עילות תביעה חדשות שהתיישנו, ובהתאם לפסיקה המחייבת, אין להתיר תיקון כתב תביעה הכולל עילות תביעה, שחלה עליהן התיישנות;
ג. לא צורף תצהיר התומך בעילות התביעה החדשות שנכללו בכתב התביעה המתוקן, בניגוד למתחייב בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

9. תמצית טענות המשיבים
א. המשיבים 1-2 שילמו אגרה המתאימה לסכום התביעה הנתבע על ידם, וביחס למשיבים 3-5 הוגשה בקשה לפטור אותם מתשלום אגרה.
ב. לא חלה התיישנות על עילות התביעה שפורטו בכתב התביעה המתוקן.
ג. כתב התביעה המתוקן אינו כולל עילות תביעה חדשות, אלא מפרט את עילות התב יעה שבכתב התביעה המתוקן ומרחיב בהן, בעיקר עקב הבקשה לצירופם של המשיבים 3-5 כתובעים נוספים.

דיון והכרעה

10. לטענתם הראשונה של המערערים:
מתוך ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, עמ' 210 (להלן – " גורן"), בהסתמך על פסק הדין שניתן ב-ע"א 2486/04 אהרוני נ' אלחנני דצינגר שפורן, עו"ד (23.6.20 05):
"מרגע שמוגשת התובענה לבית המשפט היא תלויה ועומדת, ואי תשלום האגרה אינו מאיין את קיומה. לשם כך דרושה בקשה למחיקת התובענה והחלטה למחיקתה. כל עוד לא התקבלה החלטה שיפוטית כזו, התביעה ממשיכה להתקיים והיא תלויה ועומדת. הפגם של אי-תשלום האגרה במועד אינו פגם היורד לשורש העניין".

בענייננו, בעקבות החלטת כב' הרשמת רביד, הודיעו המשיבים 1ו-2 כי הם מעמידים את סכום התביעה באופן שיתאים לסכום האגרה ששילמו באותה עת (כ-56,000 ₪).
אמנם, כתב התביעה המתוקן לא הוגש במועד שנקבע בהחלטת הארכה של הרשמת רביד (עד יום 10.1.2017), ואמנם הרשמת קבעה בהחלטתה (מיום 18.12.2016) כי אם " לא יוגש כתב תביעה מתוקן עד לאותו מועד תמחק התביעה", אך בפועל לא ניתנה החלטה נוספת המורה על מחיקת התביעה, כך שכתב התביעה המקורי היה שריר וקיים בעת מתן החלטתה של הרשמת גרוסמן.
עם מתן ההחלטה המתירה את הגשת כתב התביעה המתוקן (האחרון), שילמו המשיבים 1 ו-2 אגרה נוספת שתתאים לסכום התביעה הנתבע על ידם, כאמור.
משום כך, נדחית טענה זו של המערערים.

11. לטענת המערערים בדבר הוספת עילות חדשות לכתב התביעה המתוקן, שלא נתמכו בתצהיר, בהתאם לתקנה 92 הנ"ל.
אמנם, המשיבים לא השיבו ישירות לטענה זו, אך לטענתם כתב התביעה המתוקן אינו כולל עילות תביעה חדשות, אלא חזרה והרחבה של עילות התביעה שנכללו בכתב התביעה המקורי .
בעניין זה קשה להכריע גרסת מי מהצדדים נכונה יותר.
גם כתב התביעה המקורי וגם כתב התביעה המתוקן, עניינם באותה מסכת עובדתית. צריך לזכור גם, כי צירופם של המשיבים 3-5 לכתב התביעה המתוקן חייב מטבע הדברים את המשיבים לפרט את העילות הנוגעות להם.
משום כך, ולאור הליברליות הנוהגת בבקשות לתיקון כתב תביעה, במיוחד כאשר הדיון בתביעה עדיין לא התחיל כלל, ובהתחשב בכך שהבקשה עצמה נתמכה בתצהיריהם של המבקש 2 ושל המבקשת 5, אני דוחה טענה זו, ככל שהיא מתייחסת לחסרונו של תצהיר תומך.

12. לא כן ביחס לטענה, כי בכתב התביעה המתוקן נכללו עילות תביעה חדשות, שחלה עליהן התיישנות.
בהתאם לפסיקה, אין להתיר הגשת כתב תביעה מתוקן, הכולל עילות תביעה שהתיישנו במועד הגשת בקשת התיקון. ראו: גורן , עמ' 330-332, והפסיקה הרחבה הנזכרת שם.
כב' הרשמת לא דנה ולא החליטה בטענה זו.
לפיכך אני סבור שיש להחזיר את הבקשה לכב' הרשמת, על מנת שתבחן טענה זו של המערערים.

13. כיוון שהבקשה חוזרת לדיון מחודש לכב' הרשמת, ולמרות שהצדדים לא טענו לעניין זה, אני סבור שעל הרשמת לתת את דעתה גם לחלק בהחלטתה ה מתייחס לתשלום האגרה.
שכן, כב' הרשמת הפנתה להחלטה קודמת שניתנה בעניין האגרה, וההחלטה היחידה בעניין זה היא החלטת כב' הרשמת רביד, שניתנה בבקשתם של המשיבים 1 ו-2 בלבד.
לא ניתנה עדיין כל החלטה בבקשתם של המשיבים 3-5.

תוצאה

14. הערעור מתקבל באופן חלקי, כך שהבקשה לתיקון כתב התביעה תוחזר לכב' הרשמת, לדיון מחודש בשני נושאים:
א. האם כתב התביעה המתוקן כולל עילות חדשות, שחלה עליהן התיישנות, ואם כן – האם ההחלטה צריכה להש תנות וכיצד?
ב. תיקון או הבהרה ביחס לתשלום האגרה על ידי המשיבים 3-5.
הרשמת תקבע את הסדרים לדיון מחודש כאמור ות יתן החלטה חדשה בהתאם לשיקול דעתה.
לאור תוצאה זו, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ט, 15 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.