הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 37417-01-19

לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

מערערים

1.ירון גזית
2.נורית גזית
ע"י ב"כ עו"ד שטוירמן

נגד

משיבים

  1. מיכל בול
  2. עו"ד גולדנצוויג, בעצמו

פסק דין

זהו ערעור על החלטות כבוד השופטת נועה גרוסמן (בשבתה כרשמת) מיום 25.12.18 ומיום 1.1.19 בה"פ 3503-09-18 (להלן: ההחלטות) בגדרן נקבע כי משרדו של עו"ד גולדנצווייג (להלן: המשרד ו-עורך הדין בהתאמה) אינו מהווה כתובת להמצאת כתבי בי-דין למשיבה 1 (להלן: גברת בול), המתגוררת בלונדון.
תמצית הרקע, ההליכים וההחלטה
המערערים הגישו כנגד גברת בול ובעלה , מר מייקל בול (להלן: מר בול), תביעה בת"א (שלום ת"א) 58676-12-14 (להלן: התביעה בבית משפט שלום) להשבת הלוואה שהלוו לגברת בול ולמר בול, ובגדרו ניתן פסק דין חלוט בהיעדר הגנה כנגד מר בול לתשלום סך של כ- 2,168,000 ₪. גברת בול מיוצגת בת ביעה בבית משפט השלום על ידי עורך הדין . בתביעה בבית משפט השלום הגישה גברת בול כתב הגנה והדיון בעניינה טרם הסתיים, בשל כך שהוסכם , כי הצדדים ימתינו לפסק דין בתביעה נוספת , שהגישו המערערים כנגד גברת בול ומר בול בבית המשפט המחוזי בה"פ 7175-05-15 (להלן: התביעה בבית המשפט המחוזי). בתביעה זו ביקשו המערערים ש בית המשפט יכריז על בעלותו של מר בול בדירה ברחוב משה שרת בתל אביב, אף כי הייתה רשומה על שם הגברת בול בלבד. פסק הדין בבית המשפט המחוזי המקבל את התביעה וקובע כי מר בול הוא הבעלים של רבע מן הדירה ניתן ביום 20.11.16 וערעור מר בול, שהוגש לבית המשפט העליון, נמשך על ידו בהמלצת בית המשפט העליון ביום 9.5.18.
המשיבה ומר בול היו מיוצגים בהליך בבית משפט מחוזי ובבית משפט עליון על ידי עורך הדין. עורך הדין גם מייצג את המשיבה עד היום בתיק בבית משפט השלום, אשר טרם הסתיים בשל עיכובו כאמור .
לאחר שמר בול לא שילם את סכום פסק הדין, החלו המערערים ביום 5.1.17 לפעול כנגדו בהליכי גבייה בהוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל, שמספרו 504938-01-17 , בגדרו החל הליך כינוס נכסים של הדירה ברחוב משה שרת , שהוא כאמור בעלים של רבע ממנה וגברת בול בעלים של שלושה רבעים .
בנוסף, בספטמבר 2018, החלו המערערים הליך נוסף בבית משפט מחוזי זה בבקשה להצהיר כי הגברת בול חייבת בחובות בעלה מכוח הלכת השיתוף (להלן: התביעה השנייה בבית המשפט המחוזי). במסגרת התביעה השנייה בבית המשפט המחוזי המערערים ביקשו להמציא את כתב התביעה ל גברת בול על ידי מסירתו במשרד עורך הדין, אולם עורך הדין הודיע, כאמור, לבית המשפט כי אינו מייצג את ה גברת בול ומשרדו אינו כתובת למסירת כתבי בית דין עבורה. כבוד השופטת גרוסמן, בשבתה כרשמת , החליטה , כי אכן כתובת המשרד אינה מהווה כתבות להמצאת כתבי בית דין, ו אלו ההחלטות מושא ערעור זה .
בהחלטות מושא הערעור נקבע, כי משעורך הדין הודיע כי אינו משמש כתובת למסירה עבור גברת בול ואינו מייצג אותה בהליך זה , הרי בנסיבות תיק זה ועל פי המפורט בבקשה - עורך הדין אינו מהווה כתובת למסירת כתבי בית דין ל גברת בול.
תמצית הטענות בערעור
המערערים טענו כי הואיל ועורך הדין משמש עד היום כמייצג גברת בול בתיק בבית משפט השלום הקשור לתיק מושא הערעור , והואיל וייצג אותה בתיקים בעבר, ואף בהוצאה לפועל , הרי יש לקבוע כי הקשרים בינו לבין המשיבה אינטנסיביים ומשמעותיים דיים כדי להוות כתובת להמצאת כתבי בית דין.
עוד ציינו המערערים, כי עורך הדין לא הגיש כל תצהיר שלו או של גברת בול לתמיכה בטענותיו וכן לא הציג את ייפוי הכוח שנמסר לו.
עוד הציגו המערערים החלטה שניתנה על ידי רשמת ההוצאה לפועל , קרן בקשי , ביום 9.1.19 (להלן: החלטת רשמת ההוצל"פ), לאחר מתן ההחלטות מושא הערעור, בה ן נקבע כי למרות שעורך הדין טען כי משרדו אינו מייצג את גברת בול והוא אינו מוסמך לנהל עבורה הליכים חדשים או לקבל מסמכים, הרי שלנוכח הייצוג שלה בפועל במשך שנים בהליכים שונים ועד למועד זה בבית המשפט, וכאשר הוא יכול היה ליצור עימה קשר ללא קושי טלפונית עת נדרש לכך, כפי שקרה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הרי שיש לקבוע כי משרד עורך הדין ישמש מען להמצאת כתבי בית דין. עוד מצוין בהחלטת רשמת הוצל"פ, כי גם קיימת כלפי עורך הדין מניעות והשתק מלטעון כי משרדו אינו מהווה כתובת ל המצאת כתבי בית דין, משנמסרה כתובת זו לבית משפט השלום.
עורך הדין הגיש תגובתו ובה טען כי הערעור לעליון הסתיים לפני למעלה משנה ומשכך הסתיים ייצוגו של עורך הדין את גברת בול ולא מתקיים קשר בינו לבי נה. עוד ציין כי בהליך ההוצאה לפועל אינו מייצג את גברת בול אלא רק את מר בול, כאשר ההליך בהוצאה לפועל חל רק בעניינו של מר בול.
עוד טען כי ההליך בבית משפט שלום בכל הנוגע לגב' בול הופסק בהחלטה מיום 27.10.15 וכן שהצגת מסמכים שונים מהם עולה, כי קיים קשר בינו לבין גברת בול, כגון שיחת טלפון, הרי שהדבר אינו מעיד על קשר אינטנסיבי.
עוד טען כי אין לו ייפוי כוח לייצג את גברת בול בתיק החדש וכי אין לאפשר למערערים "לעקוף" את העמידה בדרישות תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) להמצאה לגברת בול, שמשמעה הקניית סמכות בינלאומית , באמצעות ביצוע המצאה על פי תקנה 477 וזאת במיוחד כאשר אין כל זיקה לישראל בגין תביעה זו.
דיון וההכרעה
במקרה הנדון, ולאחר ששמעתי וקראתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המוצגים, נראה לי, כי יש מקום לקבל את הערעור ולקבוע כי הנחת כתב התביעה במשרד עורך הדין מהווה המצאה כדין למשיב ה.
הרקע הנורמטיבי
תקנה 477 לתקנות קובעת כי "ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו ... ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין ... והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת". הכלל המגולם בהוראת תקנה 477 הוא, אם כן, כי ככל האפשר מבחינה מעשית יש להמציא את כתב בי הדין לנמען גופו וכן נקבע בה כי ניתן להמציאו לעורך דינו, אם יש לו עורך-דין המייצגו באותו ההליך. לעניין ההמצאה לעורך-דין נפסק לא אחת כי בלא הרשאה פורמאלית, אין עורך דין מוסמך לפעול בשמו של לקוח, וכי שאלת קיומה של הסמכה כזו היא שאלה שבעובדה הטעונה הוכחה [רע"א 842/00 רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' צויקל, פסקה 6 (2.7.2000)].
בה"פ (ת"א) 19218-05-14 ז'קונט נ' האפרתי (15.12.2014) ציין בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' אבניאלי), כי בפסיקה נקבע, שהנטל להוכיח כי עורך הדין אינו מייצג אדם בהליכים והמצאה למשרדו אינה המצאה כדין מוטל על הטוען זאת, למשל באמצעות הגשת ייפוי כוח מוגבל. ראו גם בע"מ 1378/07 זדה נ' זדה (29.04.2007) (להלן: פסק הדין זדה) ותא"ק (ת"א) 55448-05-15 גלובל מותגים בינלאומיים בע"מ נ' LIFE STYLE LICENSING B.V (22.11.15) ).
בהחלטה בת"א (מחוזי ת"א) 28145-12-15 מק טריידיג - קריבושי בע"מ נ' Bavaria N .V (10.1.16) נקבע, למרות הצהרת עורך הדין ג'רמי בנימין, לפיה אין בידיו ייפוי כוח לייצג את החברה תושבת חוץ ושהוא אינו מורשה לקבל כתבי בי-דין עבורה, כי "קרוב לוודאי שהצדדים כולם הניחו בעקבות התכתובות וניסיונות תיאום גישור, כי ההליכים יגיעו לכלל הליכים משפטיים בבית המשפט. הדעת אינה נותנת כי צדדים הטוענים לנזקים בהיקפים כה גבוהים זה מול זה יסתפקו בכתיבת מכתבים והתראות. משלא הוצגו בפני ראיות אחרות דוגמת ייפוי כוח מוגבל, אין לי אלא להניח שהנתבעות לא התקשרו עם משרדי עורכי הדין רק כדי להשיב למספר מצומצם של מכתבים, אלא שהייתה כוונה כי משרדי עורכי הדין ייצגו את הנתבעות בסכסוך, לרבות במסגרת הליך משפטי."
בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת ג' לוין) בת"צ (ב"ש) 69990-09-16 תורתי אגדי נ' DOLPIN NETHERLANDS BV (23.4.17 ) בה נקבע כי "במקרה דנן, משרד מיתר ייצג ומייצג את דולפין ואיפיסה בשורה של הליכים משפטיים בקשר לפעילותן באידיבי פיתוח, והסדר החוב המתוקן בפרט. מתקיימת זיקה הדוקה בין ההליכים בהם מייצג משרד מיתר את דולפין ואיפיסה לבין ההליך שלפניי, המאפשרת לקבוע כי משרד מיתר הוא עורך הדין של דולפין ואיפיסה בנושא ההתדיינות. נושא ההתדיינות הוא הסדר הנושים המתוקן, בכל הנוגע לביצוע הצעות הרכש על פי ההסדר. הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נוגעת, כל כולה, לנזקים נטענים של בעלי מניות המיעוט בשל תיקון ההסדר. מדובר למעשה בהמשך ישיר של אותו עניין." במצב דברים זה מצא בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי מוטל על משרד מיתר הנטל להוכיח כי אינו מוסמך לקבל את כתבי בי הדין באותו עניין. משלא עמד בנטל להוכיח זאת כיוון שלא הציג ייפוי כוח המגביל אותו בקבלת כתבי בי דין בהליך משפטי חדש הנוגע לתיקון הסדר החוב ובהיעדר אסמכתא לשלילה הרי שההמצאה למשרד מיתר כמוה כהמצאה לדולפין ואיפסה (ראו סעיפים 25-24 לפסק הדין).
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ש' ליבוביץ) בע"ר (י-ם) 12437-05-18 Al-Shurkah Alwateneya Lisenaet Al-Alamenyon נ אקסטל בע"מ (12.11.18) נקבע כי המצאת כתב בי דין למשרד עורכי דין שייצג את החברה הזרה בפני רשם סימני המסחר תקפה. בית המשפט קבע כי עת כתב התביעה עוסק בעילות הנובעות מהפרת סימן המסחר, באותה סוגיה בה ייצג המשרד בפני רשם סימני המסחר, הרי כתב התביעה הוא בעל זיקה להליכים הקודמים, ולכן ההמצאה למשרד עורכי הדין תקפה וזאת למרות שהוצגו ייפוי הכוח מהם עלה כי משרד עורכי הדין הוסמך לייצג בתחום סימני המסחר והוא לא הוסמך לייצג בתביעה החדשה, אולם לא נשללה במפורש סמכותם לקבל כתבי בי דין בתביעה חדשה הנוגעת לסימני המסחר.
נושא המצאה למשרד עורכי דין נדון גם בפסק הדין, שניתן על ידי כבוד השופטת, כתוארה אז, א' חיות ברע"א 5448/14 חב' אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ' עמית לדרמן בתפקידו ככונס נכסים (5.10.14) , בו לא אושרה ההמצאה למשרד עורך הדין, באשר בית המשפט העליון קבע כי אי אפשר לסמוך ייצוג על מכתב אחד ויחיד שכתב עורך הד ין בשם המערערת שם וכאשר המ ערערת הגישה תצהיר לתמיכה בטענתה בדבר היעדר הייצוג. גם בהחלטה בבש"א 5104/17 הלן אייזן נ' גראד (27.6.17) קבע כב' השופט ד' מינץ , כי במקרה שבפניו , שבו הוצג ייפוי כוח המגביל את ייפוי הכוח לביצוע עסקת המכר והנלווים לו בלבד, אין מקום לראות בהמצאה לעורך הדין כהמצאה למשיבה שם , ואף בפסק דין זדה הוצג ייפוי הכוח אשר קבע במפורש כי הוא מוגבל לייצוג בבית הדין הרבני.
ומן הכלל אל הפרט
במקרה זה, נראה כי אין מחלוקת שעורך הדין ייצג את גברת בול בהליכ ים בתביעה הראשונה בבית משפט המחוזי ובבית משפט העליון עד להחלטת בית משפט העליון ביום 9.5.18, פחות מארבעה חודשים טרם הגשת התביעה השנייה בבית המשפט המחוזי, הנדונה כאן, ביום 3.9.18. כמו כן אין מחלוקת כי הציג עצמו כמייצגה בתיק בית משפט השלום, אשר אין ספק, שקשור לעניין מושא תיק זה, דהיינו עוסק באותה הלוואה/חוב של מר בול וגברת בול למערערים, כאשר בתיק זה מבקשים המערערים לקבוע כי גברת בול חייבת בו מכוח הלכת השיתוף.
בעניין שבפני המחלוקת היחידה העוסקת בתיק בבית משפט השלום היא, האם "דיון בתביעה זו בכל הקשור לגב' בול הופסק עוד בשנת 2015, ודין התביעה נגדה להימחק" (סעיף 12 לעיקרי טיעון עורך הדין), או שהתיק עדיין פתוח, אך ההליכ ים בו מעוכבים, כיוון שהמתינו להכרעה בתיק במחוזי ובעליון וכיום המערערים בוחנים את המשך דרכם לגביו, כטענת המערערים. לעניין זה הציגו המערערים אישור מערכת המשפט כי התיק בבית משפט השלום בסטטוס "פתוח" ו"ממתין להוכחות" . לטעמי, כל עוד התיק פתוח ולא נסגר, כאשר גברת בול לא הציגה מסמך לפיו הגישה בקשה לסגור התיק מחוסר מעש או כיוצא בזה, הרי למרות שבתיק בשלב זה אין פעילות, וזאת מטעמי המערערים וללא התנגדות גברת בול, הרי ככל שהמערערים יחליטו לחדש את התיק בכל רגע שיחפצו, עורך הדין ייצור קשר עם גברת בול ויודיע ה על כך על פי חובת ו. לפיכך ניתן לקבוע כי עורך הדין מייצג את גברת בול כעת בתיק פתוח ובעל זיקה לתיק הנדון .
עוד חשוב לציין, כי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל קבעה רשמת ההוצאה לפועל בהחלטה במפורש , כי ע ורך הדין משמש כתובת להמצאה לגברת בול וזאת בינואר 2019. על החלט ת רשמת ההוצאה לפועל לא הוגש ערעור והיא חלוטה. מכיוון שכך , הרי מובן מאליו שעורך הדין חייב לה ימצא כיום גם מכוח החלטה זו בקשר עם הגברת בול לצורך המצאת מסמכי הוצאה לפועל, כאשר גם תיק ההוצאה לפועל קשור בזיקה הדוקה לאותו חוב ולנ יסיונות הגבייה של המערערים ממר בול ומאשתו, גברת בול, ומדירתם המשותפת שבתל אביב .
אם לא די בכך, הרי שחלוף פחות מארבעה חודשים מקבלת פסק הדין בבית המשפט העליון ועד למועד פתיחת התיק השני בבית משפט מחוזי מצביעים על קרבת זמנים המאפשרת באופן סביר התמשכות קשר בין עורך דין ללקוחו גם לאחר קבלת פסק דין סופי.
מכאן ש סך כל הנסיבות שהובאו בפני מצביעות על כך שעורך הדין נמצא ויכול להימצא בקשר רציף עם גברת בול, כפי שאף נדרש במסגרת תיק ההוצאה לפועל לשמש כתובת להמצאת כתבי בית דין לגברת בול .
לכך יש להוסיף, כי התנהלות עורך הדין והנסיבות בתיק זה חייבו כי עורך הדין ירים את הנטל להוכיח כי אינו מהווה כתובת להמצאה. עורך הדין לא הגיש תצהיר מטעמו או מטעם הגב' בול ואף לא הציג את ייפוי הכוח שניתן לו על מנת להוכיח את גבולות ייפוי הכוח (ראו הפסיקה שהובאה ב"רקע הנורמטיבי" לפסק הדין).
באשר ליחס בין תקנה 500 ותקנה 477 כבר נקבע בבית המשפט העליון עוד בפסק הדין ברע"א 39/89 ג'נרל אלקטריק נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד מב(4) 762, בעמוד 767:
"סימן א' של פרק ל"ב לתקנות דן בהמצאה בארץ למי שנמצא בה, בין בעצמו ובין באמצעות ידו הארוכה; כך, למשל, אפשר לבצע המצאה של כתבי¬בי-דין למי שמונה מורשה לקבלתם, כאמור בתקנה 478, אף אם אין כל זיקה בין העניין נושא התביעה לבין מדינת ישראל; והוא הדין בהמצאה לעורך-דין לפי תקנה 477- בר"ע 156/73 - אפילו לא הוסמך להופיע בבית המשפט: ע"א 23/83; בהמצאה לאשת הנתבע, המתגוררת כרגיל עמו: ע"א 362/66 ור"ע 526/83, לפי תקנה 481; ובהמצאה ל"מורשה" הממונה על המקרקעין, לפי תקנה 483(א): ע"א 403/64; והוא הדין בקברניט של אנייה לפי תקנה 482(ב). בכל המקרים הללו עשוי הנתבע, הוא עצמו, שלא להימצא בארץ, ואף-על-פי-כן, אם בוצעה ההמצאה למי שבעיני התקנות נחשב לידו הארוכה, היא תיחשב בת-פועל ללא צורך בהגשת בקשה לפי תקנה 500, ממש כפי שהמצאה לתייר שהגיע באקראי ארצה היא המצאה כשרה, אפילו אין בינו או בין התובענה לבין מדינת ישראל כל קשר ואף אם לא ניתן היה לקבל נגדו צו להמצאה מחוץ לתחום השיפוט. אכן, שאלה אחרת היא, אם מן הראוי שהתובענה תתברר בישראל אם לאו, אך שאלה זו אין בינה לבין תוקפה של ההמצאה ולא כלום: גם אם בוצעה לנתבע המצאה חוקית, אפשר שיהיה בכוחו לשכנע את בית המשפט להעמיד את הדיון בתובענה על יסוד טענת "פורום לא נאות" או טענות אחרות. " (ההדגשה הוספה- ע' ר').
עוד ראו בפסק הדין רע"א 9048/07 הרשות הפלסטינית נ' גולדמן (2.5.10) בסעיף 12 לפסק הדין: "ההסדר הקבוע בתקנה 477 לתקנות חל במקביל להסדרים הקבועים בתקנה 500 לעניין המצאה לנתבע הנמצא בחו"ל. משכך, גם כשמדובר בנתבע השוהה בחו"ל, ניתן – מכוח תקנה 477 לתקנות – להמציא את כתבי בית הדין הנוגעים לו ישירות לעורך דינו השוהה בישראל, זאת מבלי להיזקק לכללי ההמצאה הקבועים בתקנה 500."
סוף דבר
הערעור מתקבל ואני קובעת כי ההמצאה לעורך הדין היא המצאה כדין ל גברת בול בהתאם לתקנה 477 לתקנות.
המשיבים יישאו בהוצאות הבקשה בסך של 4000 ₪.
ניתן היום, ו' אדר ב' תשע"ט, 13 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.