הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 29710-06-17

לפני
כבוד ה שופטת שרה דותן

מערערים

1.רנסו בע"מ
2.בוריס שור
3.מקסים ראקוב
4.נטלי ברלב
ע"י ב"כ עו"ד גבריאלה ביורק ואח'

נגד

משיבה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

פסק דין

ערעור על החלטתו של כב' השופט ד' חסדאי (בתפקידו כרשם) מיום 31.3.17 לפיה נדחתה בקשת המערערים לפטור מאגרה.
ההליך אשר בגדרו הוגשה הבקשה הינו תביעה נגד המדינה שעילתה הפרת הבטחה שלטונית.
לטענת המערערים (חברה ונושאי מש רה בה), החברה הוקמה כמפעל לייצור טורבינות רוח קטנ ות לייצור חשמל מרוח, המיועדות לשוק הישראלי עבור צרכנים עסקי ים של חברת החשמל.

על פי הנטען בכתב התביעה, לחברה ולמערערים 2 - 4 נגרמו נזקים בסך כ- 32 מיליון ₪ בגין הורדת תעריפי החשמל על ידי המדינה באופן חד-צדדי.

בהחלטתו המפורטת והמנומקת בחן כב' הרשם חסדאי את קיומה של עילת תביעה ולמרות הסתייגויותיו דן בבקשה כאשר נקודת המוצא הינה כי למערערים עיל ות תביעה הראויות להתברר.
הנימוק העיקרי לדחיית הבקשה היה חוסר יכולתם של המערערים לעמוד בנטל המוטל עליהם להוכיח העדר יכולת כספית לשלם את אגרת בית המשפט.

למרות האמור לעיל, לפנים משורת הדין, אפשר כב' הרשם למערערים לשלם את המחצית הראשונה של האגרה ב- 8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 15.5.17, ובאותו אופן בהגיע מועד תשולם אף המחצית השנייה של האגרה.

בדיון שלפני הוצע על ידי לב"כ הצדדים לנסות ולבוא בדברים, אולם המו"מ לא הבשיל לכלל הסכמה דיונית.

בהודעתם לבית המשפט פרשו הצדדים בפני בית המשפט הצעותיהם והמדינה הגדילה לעשות בכך שבמסווה של תשובה לבית המשפט חזרה באריכות רבה על עיקרי הטיעון שהוגשו על ידה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובהתייחס להחלטת כב' השופט חסדאי, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

בהתאם לאמור בפסק הדין רע"א 3106/16 עו"ד יעקב כהן נגד עו"ד איתן ארז ואח' (ניתן ביום 30.11.17), איזן כב' הרשם בין האינטרס הציבורי, שמשמעותו השתתפות חלקית של בעל הדין בעלות ההליך המשפטי ואיזון ראוי של המשאבים, באופן שיאפשר הקצאת זמן שיפוטי עבור כול בעלי הדין,
בהנחה שהאגרה משמשת חסם בפני תגובות סרק; אל מול זכות הגישה לערכאות של מתדיינ ים שהיא זכות יסוד בשיטתנו.

באיזון בין האינטרסים המנוגדים קבע כב' הרשם כי תשלום האגרה יבוצע בתשלומים כמפורט לעיל.

מחומר הראיות שהוצג לפני כב' הרשם, לרשות המערערים עומדים די אמצעים לתשלום האגרה לשיעורין באופן שלא ימנע מהם יומם בבית המשפט.

מעבר לדרוש אציין, כי בהחלטתו הצביע כב' הרשם על הבעייתיות בסכום התביעה הגבוה לנוכח מצבה הכלכלי של המערערת עובר לשינוי המדיניות הממשלתית, מכאן שייטיבו המערערים לעשות אם ישקלו הקטנת סכום התביעה. אם יבחרו לעשות כ ן ועל מנת למנוע התדיינות נוספת, אני קובעת שהסדר פרישת התשלומים שנקבע על ידי כב' הרשם יעמו ד בעינו גם ביחס לתביעה המתוקנת.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ח, 18 יוני 2018, בהעדר הצדדים.