הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 23975-07-17

לפני
כבוד ה שופטת שרה דותן

מערערים

ציון זלה

נגד

משיבים

1.הסיוע המשפטי - מחוז ת"א
2.היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין

לפניי שני ערעורים על החלטות של כב' השופט נפתלי שילה ( בתפקידו כרשם). האחד מופנה נגד החלטה בעש"א 56399-03-17 מיום 11.06.17 לפיה נדחתה בקשתו של המערער לפטור מאגרה, אולם ניתנה לו האפשרות לשלמה בשישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 01.07.17, והשני מופנה נגד החלטה ברמ"ש 61581-03-17 מיום 11.06.17 לפיה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' השופטת שפרה גליק בת"ע 56752-05-14 מיום 28.02.17 עד לקבלת ייצוג מטעם הסיוע המשפטי.

ע"ר 23975-07-17
רקע
המערער הגיש ערעור על החלטות הסיוע המשפטי שלא לייצגו בהליכי בר"ע על החלטות שניתנו בתיק העיקרי שמתנהל בפני כב' השופטת גליק שמהותו - צוואת אמו של המערער.
במסגרת הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מאגרה, אשר נדונה על ידי כב' הרשם שילה ונדחתה מהנימוקים דלהלן:
"1. משוכת הערעור אינה נמוכה כלל. מדובר בהחלטה מנומקת של הלשכה לסיוע משפטי וסיכויי הערעור עליה אינם גבוהים.
2. המבקש לא פירט את הוצאותיו החודשיות ולא הגיש לגביהן כל אסמכתא. מהתדפיסים שצירף לתשובתו עולה כי הוא מושך את הגמלה במזומן ואין כל פירוט אודות הוצאותיו החודשיות.
3. המבקש לא טען כלל כי קרוביו או בני משפחתו התבקשו על ידו לסייע לו בתשלום האגרה."
החלטה זו הינה מושא הערעור שלפניי.

דיון והכרעה

במסגרת הערעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע תשלום האגרה וביום 29.06.17 עיכבתי את ביצוע תשלום האגרה עד למתן החלטה אחרת.
כמו כן, התקיים לפניי דיון בתאריך 07.09.17 ובו ניתנה החלטה לפיה פסק הדין ישלח לצדדים.
בין לבין, על אף שעיכבתי את ביצוע תשלום האגרה, ניתן פסק דין על ידי כב' הרשם שילה, בתאריך 12.09.17, לפיו נדחה הערעור מחוסר מעש, וזאת בשל אי תשלום האגרה.
כעת, מונחת לפניי בקשת המערער למתן פסק דין ולחלופין עיכוב ביצוע פסק דינו של כב' הרשם שילה.

ברע"א 8629/08 עטר נ' אשל ( ניתן ביום 05.10.11) נקבע:

"... משניתן פסק דין סופי, כל החלטות הביניים שניתנו בתיק " נבלעו" במסגרת פסק הדין ולא ניתן לערער עליהן בהליך נפרד. תחת זאת, עומדת בפני בעל-דין הזכות להגיש ערעור ולא בקשה למתן רשות ערעור. לשון אחר, משניתן פסק דין סופי, בעל הדין מאבד את היכולת להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת הביניים, אך זוכה הוא להגיש ערעור בזכות גם על החלטות ביניים שניתנו בהליך. זאת, במסגרת הערעור על פסק הדין.

מתן פסק דין הינו איפוא אירוע מכונן ברובד הדיוני. כוחו של פסק דין סופי לאסוף תחת כנפיו את כל החלטות הביניים שניתנו בתיק עד לאותו שלב יפה - בין אם הוגשו קודם לכן בקשות למתן רשות ערעור על החלטות ביניים ובין אם לאו. רוצה לומר - כלל זה נכון גם מקום בו ניתן פסק דין בהליך העיקרי שעה שבקשה למתן רשות ערעור על החלטה אחרת נותרה תלויה ועומדת להכרעה. כדברי השופט מ' חשין ( ע"א 676/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מו (4) (1992) ( להלן: 'עניין מיטב הנדסה')):

'במקום שבעל דין מערער ברשות על החלטה שניתנה בהליך ביניים מסויים, ועד שבית משפט שלערעור מכריע בערעור נותן בית משפט קמא פסק-דין סופי בהליך העיקרי, נעלם כמו מעצמו ערעור הביניים על החלטת הביניים; על בעל הדין הנפגע, אם יאבה, להגיש ערעור על פסק-הדין הסופי, ואם ירצה יכלול בו אף ערעור על החלטת הביניים שרואים אותה כנבלעת בפסק-הדין הסופי ( השווה: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי ( מהדורה 6, ש' לוין עורך, 724 (1991)'."

אמנם, עיכבתי את ביצוע תשלום האגרה עובר לפסק דינו של כב' הרשם שילה, אך מאחר שניתן פסק דין על ידו, הערעור שלפניי, מושא החלטת הביניים מתאריך 11.06.17, " נבלע" בפסק דינו הסופי של כב' הרשם שילה לפיו ההליך העיקרי נדחה.
על כל פנים, אף לגופו של עניין, סיכויי הערעור נמוכים, וזאת לנוכח הנימוקים המפורטים בהחלטת כב' הרשם.
מעבר לדרוש יצוין, כי על פסק דינו של כב' הרשם שילה רשאי המערער להגיש ערעור ברשות לבית המשפט העליון, כהוראת סעיף 41( ב) לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
אשר על כן, הערעור נדחה.
בנסיבות הענין, אין אני עושה צו להוצאות.

ע"ר 48643-06-17
רקע
המערער הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' השופטת גליק לפיה חויב בתשלום קנס בסך 1,000 ₪ לאוצר המדינה בשל התנהגות שאינה הולמת במהלך הדיון. הארכת המועד נתבקשה עד לקבלת ייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי.
על מנת לבחון את בקשת המערער, הורה כב' הרשם שילה למערער להגיש לבית המשפט את תגובת הסיוע המשפטי לבקשתו לייצוג, אך המערער לא עשה כן. לבסוף, הגיש המערער מכתב מטעם הסיוע המשפטי לפיו ניתן לו סיוע משפטי בהליך ההתנגדות לצו קיום הצוואה ותו לא.
משכך, נדחתה בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור.
החלטה זו הינה מושא הערעור שלפניי.

דיון והכרעה
בדיון שהתקיים בפניי ביום 07.09.17 נכחו עו"ד ורוסלבסקי וגב' זמר מטעם הסיוע המשפטי והובהר למערער שוב, נוסף על המכתבים שנשלחו אליו, כי ניתן לו סיוע משפטי בהליך העיקרי המתנהל בפני כב' השופטת גליק, אולם "לענין ערעור על החלטת השופטת גליק, הוא לא יקבל סיוע כי אין לזה סיכוי" ( עמ' 3, שורה 30).
חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 קובע:
"4. ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות."
לנוכח הוראת הסעיף הנ"ל, רשאי הסיוע המשפטי שלא לייצג את המערער בהליכים חסרי סיכוי, כהליך מושא הערעור.
לפיכך, הערעור נדחה.
בנסיבות הענין, אין אני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתק מפסקי הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ח, 13 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.