הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"ו 13345-01-18

לפני
כבוד השופט ישעיהו שנלר, סג"נ- אב"ד

כבוד השופטת עינת רביד

כבוד ה שופטת מיכל עמית - אניסמן

מערער

מ. ר .
בעצמו

נגד

משיבה
הרשות לזכויות ניצולי השואה
ע"י ב"כ עו"ד עודד סמל

פסק דין
לפנינו ערעור על פסק דינה של ועדת ערר (להלן: הוועדה) על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן: חוק הרדיפות) מיום 6.11.17 בו"ע 49014-02-17 בגדרו נדחה הערר של המערער על החלטת המשיבה מיום 13.12.16 (להלן: החלטת המשיבה) שלא להכיר בו כמי שזכאי לקבלת מענק שנתי על פי סעיף 4 לחוק ההטבות לניצולי שואה, תשס"ז-2007 (להלן: חוק ההטבות).
תמצית ההליך ופסק הדין של הוועדה
ביום 12.4.16 הגיש המערער למשיבה "בקשה לקבלת מענק שנתי לניצולי שואה על פי סעיף 4 לחוק ההטבות" (להלן: הבקשה). בבקשה תיאר המערער כי הוא נולד בתחנת "צ'ו" שבטג'יקיסטן ביום 8.3.1945, ועלה לישראל ביום 30.12.1991 מברית המועצות. עוד נכתב בבקשה , כי הוריו של המערער גרו לפני המלחמה במולדובה, בעיר סוריקי. בשנת 1942 ברחו מהנאצים לטג'יקיסטן, שם נולד המערער בתחנת " צ'ו" (הכוונה ליישוב ליד תחנת הרכבת " צ'ו"- ע' ר'). עוד טען המערער כי עקב תנאי החיים של הוריו שם הוא נולד ילד חלש ומזה 13 שנה מוכר כנכה 100%.
המשיבה דחתה את הבקשה וכתבה בהחלטתה: "סיבת הדחייה- נולדת בטג'יקיסטן במרץ 1945 כשלוש וחצי שנים לאחר בריחת משפחתך מהעיר סורוקי שבמולדובה. לא הוכחת נרדפותך על ידי הנאצים."
ביום 22.2.17 הגיש המערער לוועדה כתב ערר על החלטת המשיבה ובו תיאר המערער את תנאי החיים באזור תחנת הרכבת "צ'ו" בטג'יקיסטן , שם התיישבו הוריו וחיו בחדר קטן בתוך בית משפחה מקומית. לתיאורו, תנאי החיים היו קשים ביותר והם סבלו חרפת רעב, תברואה ירודה ביותר, מחלות קשות , ללא שירותי רפואה בטווח סביר, וצפיפות גדולה . לתוך תנאים קשים אלה נולד המערער וסבל וסובל עד היום מתוצאות תנאי החיים האלה, שגרמו לו להיות חלש וחולני הרבה יותר, לרבות נכות ממנה הוא סובל. עוד הוא מדגיש כי הוריו ברחו ממקום מגוריהם במולדובה והגיעו עד טג'יקיסטן עקב פחדם מהנאצים כאשר היהודים שנותרו במולדובה ונתפסו על ידי הנאצים הושמדו. בפנייה נוספת לוועדה מיום 18.6.17 הוסיף וציין כי אמו הייתה בהריון עמו בין החודשים מאי-יוני 1944 ועד תחילת מרץ 1945, כאשר בחודשים אלה התחוללו קרבות אסטרטגיים בין ברית המועצות לנאצים וכך התזונה של אמו התדרדרה עוד יותר בשל הצורך לרכז את המזון לחזית וכן כי כל המצב והתנאים הקשים אליהם נולד, הסבל שעבר ונכותו כיום כולם תוצאה מן הבריחה , שברחו הוריו ממולדובה מפחד הנאצים.
הדיון בפני הוועדה התקיים ביום 6.11.17 ויש לציין כי על פי החלטת הוועדה מונתה למערער עורכת דין מן הסיוע המשפטי על מנת שתסייע בידיו, והיא טענה בדיון כי המערער מבקש להיות מוכר, משום שהסיבה שנולד בתנאי החיים הירודים בטג'יקיסטן, היא רדיפות הנאצים , שגרמו להוריו לברוח עד לשם , וכן ציינה ששאר בני משפחתו מוכרים על פי החוק . המשיבה השיבה בדיון כי היא אינה חולקת על העובדות המתוארות ועל תנאי החיים, אולם הזכאות על פי החוק היא לאדם שנרדף בעצמו ולא לילדיו , ולכן אין למערער זכאות על פי חוק ההטבות.
הוועדה קבעה בהחלטה כי אין מחלוקת עובדתית לגבי תיאור המערער את קורותיו וקורות משפחתו ו אין ספק כי משפחת המערער ואלפים שכמותם נקלעו לחיים קשים ובלתי נסבלים בשל הצורך לברוח מפני הנאצים לתוככי רוסיה. " יחד עם זאת, צודקת ב"כ המשיבה כי המחוקק הגביל את התגמול השנתי למי שזכאי בעצמו להיות מוכר על פי החוק ולא כך לגבי העורר, אשר כאמור נולד בשנת 1945 בטג'יקיסטן. יתכן ובני משפחה אחרים של העורר, כפי שנטען על ידו, מוכרים על פי החוק, משום שנולדו מוקדם יותר ונקלעו בעצמם לנסיבות המהוות עילת נרדפות עבורם."

תמצית טענות המערער בערעור
בערעור שהוגש בפנינו טען המערער בעצמו, לאחר שבקשתו לסיוע משפטי נדחתה מהטעם של "חוסר סיכוי משפטי" (ראו מכתב הסיוע המשפטי מיום 11.4.19). יש לציין כי לדיון בערעור הובא מתורגמן מטעם בית המשפט, כדי להקל על המערער. כך אציין כי טענותיו של המערער הוגשו במספר קבצי טענות בתאריכים שונים.
בטענותיו מבקש המערער כי נאפשר לו בדיקות רפואיות על מנת להוכיח קשר סיבתי בין תנאי החיים הקשים והחריגים בפינוי לבין הנכות ממנה הוא סובל כל חייו.
עוד ביקש כי ימונה לו עורך דין דובר רוסית.
כמו כן טען כי תנאי החיים של משפחתו בטג'יקיסטן (רעב עקב אבטלה, חוסר היגיינה מחריד, היעדר טיפול רפואי, ומרחב חיים סגור הגורם לתנאי לחץ ומשפיל) לא היו שונים מתנאי משפחות יהודיות בגטו ורשה בזמן השואה.
המערער טוען כי כל מי שנאלץ להתפנות עקב פחד מן הנאצים הוכר כנפגע וכך יש מקום להכיר גם בילדים שנולדו במשפחות כאלה ונפגעו עקב תנאי החיים החריגים.
עוד ציין כי אחיו שנולד שנתיים וחצי אחריו כאשר משפחתו כבר שבה לביתה שבמולדובה נולד בריא.
עוד טען כי הבריחה נחשבת לחלק מהשואה ולכן ההכרה בו כנפגע מבוססת לא רק על החוק אלא גם על "צדק יהודי", שאפשרי רק בתנאי של קיום קשר סיבתי בין תנאי הלידה לבין הנכות.
עוד הוא טוען כי נולד תוך כדי הבריחה של הוריו ולכן יש להכיר בו כנרדף.
בנוסף טען המערער רבות כנגד המשיבה טענות שאין להן קשר לערעור לגופו.
תמצית טענות המשיבה בערעור
נימוקי הערעור אינם מעלים טענה משפטית המצדיקה ניהול הערעור.
עוד נטען לגופו של עניין כי המערער נולד בשלהי המלחמה באזור שכלל לא נכבש על ידי הנאצים ונרדפות הוריו בשל בריחתם מאימת הנאצים אינה מקנה לו זכות להטבות.
עוד הביאה המשיבה מידע היסטורי רלוונטי לאזורים המדוברים התומך לטענתה בדחיית הערעור וכן הפנתה לפסיקה שחזרה ודחתה בקשות בנסיבות דומות.
דיון והכרעה
לאחר שבחנו את טענות המערער, הרי שלמרות הרצון והאמפטיה למצבו ולסבל שעבר על משפחתו ותנאי החיים אליהם נולד, הרי שלא ניתן יהיה לסייע בידו ונידרש לדחות את הערעור .
כאמור אין מחלוקת עובדתית כי משפחתו של המערער התגוררה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה בעיר סורוקי שבמולדובה וכי הוריו ברחו בשנת 1942 מאימת הנאצים לטג'יקיסטן שבתוככי ברית המועצות, תחת שלטון סובייטי, ומרחק אלפי קילומטרים מחזית הלחימה ומהגרמנים. המערער נולד שלוש שנים לאחר בריחת הוריו ממולדובה.
על פי המידע ההיסטורי שנאסף מפנקס הקהילות, האנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה , הוצאת יד ושם, ירושלים, תש"ם, סורוקי היא עיר מחוז במולדובה הסובייטית. ביוני 1941 תחת השלטון הסובייטי, נאסרו מאות מיהודי סורוקי והועברו בשיירות לפלורשט ומשם הוגלו לסיביר. באותו חודש ובעקבות פלישת הגרמנים לברית המועצות נכנס לעיר הצבא הרומני.
הוריו של המערער, ככל הנראה , עלה בידם לברוח עוד קודם לכניסת הרומנים לעיר, כניסה שנעשתה כאמור בחסות הגרמנים , ואשר כתוצאה ממנה נרצחו מרבית יהודי העיר במחנה ביע ר קוסאוץ' שבטראנסניסטריה.
הפסיקה דנה רבות בתביעות של ילדים שנולדו לאחר בריחת הוריהם מאימת הנאצים וקבעה כי הם אינם זכאים על פי החוק הנרדפות או חוק ההטבות.
פסק הדין מרכזי בסוגיה זו שהגיע עד עתירה לדיון נוסף בבית משפט העליון הוא בעניין עו"ד לאה גורה. עו"ד גורה נולדה ביום 30.8.43 בקירגיזיה שבתחום שטחי ברית המועצות, כאשר הוריה ברחו מהנאצים לברית המועצות ושהו בקזחסטן ואחרי כן בקירגיזיה שם נולדה עו"ד גורה. היא טענה בכתב הערר שהגישה כי שהתה בכל המקומות תוך שהיא בורחת ללא סוף, הן מהגרמנים והן מהרוסים. בית המשפט בערכאותיו השונות, ועדת הערר, בית המשפט המחוזי, בית המשפט העליון ואף בדיון נוסף, דחה את תביעתה.
בית המשפט קבע כי למרות "שלא יכולה להיות כל מחלוקת כי הימלטות הורי המערערת עולה כדי נרדפות. עם זאת אין להמשיך בקו הרחבה זה עד כדי מסקנה כי מעמד ההורים כנרדפים מוקנה גם לילדיהם... חרף טענות המערערת, מדובר בנסיון נוסף להחלת המבחנים האמורים על ילדי בורחים. כפי שציינו בפרשת ורנברג הנ"ל ( ע"א 6196/99 ורנברג ואחרים נ' הרשות המוסמכת , 17.9.00- ע' ר') גם אם ילדי הבורחים נולדו לתוך תנאי חיים קשים, אי אפשר לומר כי נרדפו וכי נעשו כלפיהם מעשי נרדפות המזכים אותם בהכרה כנכים על פי חוק. ודאי שיש הבדל רב בסוגיה זו בין ילד שנולד תחת שלטון הנאצים, אשר אין ספק כי ניזוק ישירות ע"י הגרמנים או ע"י השפעה גרמנית ששללה את חירותו לבין ילד שנולד להורים שברחו לברית המועצות ולגביו לא מתקיימים עקרונות המבחן הסיבתי. המבחן לנרדפות הינו בריחה מפחד הצורר הנאצי ולא בריחה לתנאי מחיה קשים של סבל ומחלות." [ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2200/99 לאה גורה נ' הרשות המוסמכת 6.11.2001] פסק דין זה אושר בע"א 9569/01 מיום 28.8.02 ובו נאמר: " נראה הדבר שהעובדות נשוא בקשה זו אינן יכולות להיות שנויות במחלוקת אמיתית ומבחינת התשתית העובדתית האובייקטיבית אך ברור הוא שבתקופה הרלבנטית כבר נמצא הצבא הגרמני בנסיגה כשהמבקשת עצמה גרה אלפי קילומטרים מהחזית. צר לנו אך תחושתה הסוביקטיבית של המבקשת, גם אם הייתה כזאת, לגבי הסכנות שעוד היו צפויות לה, אינה מספיקה, בנסיבות העניין, כדי להקנות לה זכות ."
בקשה לדנ"א נדחתה (דנ"א 8844/02 15.1.13).
להלן חלק מעררים נוספים של מי שנולדו בברית המועצות בשנות מלחמת העולם השנייה להורים, שברחו מפולין או מדינות אחרות ל רחבי ברית המועצות, אשר כולם נדחו:
ערר 611/98 יוסף ורנברג נולד בשנת 1942 בסיביר להורים שנמלטו בשנת 1939 מפולין מאימת הנאצים. העורר נולד כ- 3 שנים לאחר הבריחה, בסיביר, שלא היתה שטח כיבוש נאצי, ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית.
ערר 612/98 ציפי ברנבלט נולדה בשנת 1942 באוזבקיסטן להורים שברחו מפולין מאימת הנאצים. העוררת נולדה כ- 3 שנים לארח הבריחה באוזבקיסטן, שלא היתה שטח כיבוש נאצי ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית.
ערר 634/98 יצחק פינקלשטיין נולד בשנת 1941 ברוסיה הלבנה להורים שברחו בשנת 1939 מפולין מאימת הנאצים. נולד שנתיים לאח ר הבריחה ברוסיה הלבנה, שלא הייתה שטח כיבוש נאצי ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית.
ערר 646/98 זאב רבינוביץ נולד בסיביר בשנת 1943 להורים שברחו בשנת 1939 מפולין מאימת הנאצים. נולד 4 שנים לאח ר הבריחה בסיביר, שלא הייתה שטח כיבוש נאצי ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית .
ערר 648/98 נפתלי פנצק נולד בתורקיסטן בשנת 1943 להורים שברחו בשנת 1939 מפולין מאימת הנאצים. נולד כ-4 שנים לאח ר הבריחה בתורקיסטן, שלא הייתה שטח כיבוש נאצי ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית .
ערר 649/98 אליעזר דנציגר נולד ב אורל בשנת 1942 להורים שברחו בשנת 1939 מפולין מאימת הנאצים. נולד כ-3 שנים לאח ר הבריחה באורל, שלא הייתה שטח כיבוש נאצי ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית .
ערר 653/98 ציפורה צלינקר נולדה בקזחסטן בשנת 1942 להורים שברחו בשנת 1939 מפולין מאימת הנאצים. נולדה כ-3 שנים לאח ר הבריחה בקזחסטן, שלא הייתה שטח כיבוש נאצי ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית .
ערר 654/98 יוכבד וקשי נולדה בשנת 1941 בצ'יבוקסטרי להורים שברחו בשנת 1939 מפולין מאימת הנאצים. נולדה כ-3 שנים לאח ר הבריחה בצ'יבוקסטרי, שלא הייתה שטח כיבוש נאצי ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית .
ערר 655/98 חנה כץ נולדה בשנת 1942 בקלוגה להורים שברחו בשנת 1939 מפולין מאימת הנאצים. נולדה כ-3 שנים לאח ר הבריחה בקלוגה, שלא הייתה שטח כיבוש נאצי ואף לא הייתה נתונה להשפעה גרמנית .
על כל העררים לעיל הוגשו ערעורים לבית משפט מחוזי (ע"א 1570/99) ואף לעליון (ע"א 6169/99) ואלו נדחו.
מכל האמור לעיל עולה כי הנרדפות והבריחה מאימת הנאצים מסתיימת ביום בו יצאו ההורים מן האזור שבשליטת הגרמנים או בהשפעה גרמנית (כגון רומניה או הונגריה). רק חלק מברית המועצות היה כבוש על ידי הגרמנים. החלקים הכבושים שבהם סבלו היהודים מרדיפות מוכרים כמי שסבלו במעגל הראשון, אולם חלקים עצומים בברית המועצות (סיביר, אורל, קזחסטן, תורקיסטן ואפילו רוסיה הלבנה וקלוגה, שקרובה יחסית למוסקבה) לא היו תחת שליטה גרמנית ובוודאי שלא תחת השפעה גרמנית, בהיות ברית המועצות מאז שנת 1941 אויבת מרה של גרמניה הנאצית, ולכן היהודים נמלטו לאזורים אלה ומרגע שהגיעו לאותם אזורים, הרי שהם לא יחשבו עוד נרדפים על ידי הגרמנים והקורות אותם שם הוא תוצאה של יחס האוכלוסיה המקומית , ו כן תוצאת היות אירופה כולה נתונה במלחמה נוראית על כל המשתמע מכך מבחינת תנאי החיים. לפיכך נקבע כי הילדים שנולדו בברית המועצות בנסיבות אלה אינם מוכרים לתגמול על פי חוק ההטבות או חוק הנרדפות .
מכל האמור לעיל עולה כי המקרה של המערער בפנינו אינו שונה מכל אותם מקרים שמנינו לעיל ורבים כמוהו. המערער נולד בשנת 1945 בטג'יקיסטן להורים אשר ברחו ממולדובה מאימת הנאצים בשנת 1941 לברית המועצות. המערער נולד כ- 4 שנים לאחר בריחת הוריו בטג'יקיסטן שלא הייתה תחת כיבוש גרמני או בהשפעה גרמנית.
כידוע להלכה האמורה, יש חריג אחד והוא "הלכת העוברים", אשר ייחסה מצוקה לעובר ככל שהאם בהיותה בהריון הייתה ולו חלק מן הזמן באזור בשליטה או השפעה נאצית גם אם הלידה הסתיימה לאחר השחרור או ההגעה למקום שאינו בשליטה נאצית. לדוגמאות ראו ו"ע 846/07 טובי יצחק נ' הרשות המוסמכת (8.8.07) בו עברה האם אירוע נרדפות כאשר הייתה בין היהודים שרוכזו בבית הספר היהודי בפלובדיב בליל 9.3.43 ויצחק נולד מספר ימים לאחר מכן ביום 28.3.43, ולכן הוכר; ו"ע 144/09 דינה לבי נ' הרשות (19.11.09) שבו נקבע כי דינה הייתה עובר כאשר האם הייתה במחנה ג'אדו שבלוב ולכן הוכרה; ו"ע 35775-10-11 זוארז נ' הרשות (30.8.09) שגם בו הוכר העורר כמי שנהרה בזמן שהות אימו במחנה ג'אדו שבלוב.
כך גם בכל הנוגע למי שנולד בסיביר בו"ע 22528-10-11 יצחק שפירא נ' הרשות (22.8.12) נקבע שמי שהוריו התגוררו בחלם שבפולין ועם פלישת הגרמנים ב- 1939 ברחו דרך אוקראינה הגיעו לעיר קמינ'צוק ובשנת 1941 כשהגרמנים התקרבו לשם ברחו פעם נוספת לנובוסיבירסק שם הוא נולד. התקבלה טענתו, כי בעת הבריחה השנייה היה עובר ברחם אמו ולכן הוכר.
אולם גם אם נבחן את תאריך הולדתו של המערער ונפחית כ- 300 יום (294 ליתר דיוק ראו ו"ע 5420-03-12 שמחה קוסטיק נ' הרשות ) המקובלים לספירת ההיריון, הרי שאם נפחית מיום 8.3.1945 294 ימים נגיע ליום 18.5.1944. בתאריך הזה ובכל התקופה שלאחר מכן על פי עדות המערער התגוררו הוריו בטג'יקיסטן שלא הייתה תחת כיבוש או השפעה נאצית ולכן אין מקום על פי ההלכה הפסוקה להכיר במערער כנרדף גם על פי "הלכת העוברים".
כאמור, אנו בוחנים תיק זה כמאמר כבוד המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין "במשקפי הדין" (בג"ץ 6321/14 "כן לזקן-לקידום זכויות הזקנים" נ' שר האוצר (9.3.17)) בלבד, לפיכך על פי הפסיקה ועם כל הצער שבדבר תוך הבנה לטענותיו ולבקשת המערער "לצדק יהודי", אין אפשרות על פי החוק וההלכה הפסוקה להכיר ב מערער כנרדף וכנכה על פי חוק ההטבות וההלכה הפסוקה ואין מנוס מדחיית הערעור.
סוף דבר
הערעור נדחה.
בנסיבות, אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ד אייר תשע"ט, 19 מאי 2019, בהעדר הצדדים.

ישעיהו שנלר, סג"נ, שופט- אב"ד

עינת רביד, שופטת

מיכל עמית-אניסמן, שופטת