הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 8450-05-20

מספר בקשה:4
לפני
כב' השופט שאול שוחט, סגן נשיא

מבקשים

יעקב אלדר
ע"י ב"כ עו"ד אלירן גור ו/או גילת דניאלי

נגד

משיבים

איי.איי.ג'י חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ג. ערד ו/וא א.ברטוב

החלטה

לפניי בקשה לתיקון הודעת ערעור המופנית כנגד פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת אירית מני-גור) מיום 15.3.20 שנסוב אחר הנזק והנכות הרפואית והתפקודית שנגרמו למבקש (התובע בביהמ"ש קמא ) בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב.

המבקש עותר בבקשתו לתקן את הודעת הערעור, אותה ערך טרם קיבל ייצוג משפטי, בשורה של שגיאות אשר לטענתו תיקונן הכרחי לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים ואינה עולן לכדי תוספת החורגת מהעילה ומהעובדות שנפרשו לפני ביהמ"ש קמא. המבקש מדגיש כי אין בכוונתו להרחיב בהודעת הערעור את חזית המריבה אלא רצונו בתיקון נימוקים קיימים באופן שיפורש בפני בית המשפט את מכלול הטיעונים הנוגעים לסוגיית עיניו של המערער.

המשיבה התנגדה לבקשה. לטענתה, למבקש נפסקו פיצויים בשיעור של 254,857 ₪ אותם שילמה לו "עובר להגשת הערעור" ולכן טענתו כי מחמת חיסכון כיס נאלץ להגיש את הודעת הערעור כשאינו מיוצג היא טענה בעייתית. עוד נטען כי הבקשה מנוסחת באופן מעורפל ולמעשה לא ברור כלל מהו התיקון המתבקש פרט לאמירה כללית לפיה הערעור אשר הוגש הינו קצר ו/או שגוי ו/או יגרם למבקש נזק אם לא תתוקן הודעת הערעור. לטענתה, בהיעדר פירוט של מהות התיקון המבוקש ביהמ"ש אינו יכול לאמוד את מידת הכרחיותו של התיקון לצורך תחימת המחלוקת בין הצדדים. עוד טוענת המשיבה כי הבקשה לתיקון הערעור הוגשה זמן רב מאוד לאחר תום המועד החוקי להגשת הערעור והיעתרות לבקשה תוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויותיה משום שבהינתן הודעת הערעור שהוגשה ונימוקיה לא סברה כי יש טעם בהגשת ערעור שכנגד והמועד להגשת ערעור שכנגד חלף.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתשובה לה אני מחליט להיעתר לבקשה, אך במקביל גם להאריך את המועד למשיבה להגיש ערעור שכנגד, בהתאם להודעת הערעור המתוקנת שתוגש ובתוך 30 ימים מיום הגשתה, וככל שתחפוץ בכך.

המסגרת הנורמטיבית באשר להתרת תיקונו של כתב ערעור נמצאת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הקובעת:
"כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו."
בית המשפט העליון דן בשאלת תיקונו של כתב ערעור, ברע"א 4501/07 צבי איזנברג נ' בנק אוצר החייל, פורסם באתר נבו, וכך הוא קבע:
"כבר נקבע כי השימוש בסמכות הקבועה להתיר תיקון הודעת הערעור בשלב בו טרם הוגשו סיכומים בכתב או התקיים דיון בערעור, היא ליברלית (ע"א 1147/00 תנובה מרכז שיתופי לשיווק נ' הוד אווז משחטה (לא פורסם, 1.4.02). עם זאת, יש לבחון האם התיקון המבוקש אינו חורג ממסגרת העניינים שנפרשה בבית משפט קמא ואם אין בו משום עינוי דין לצדדים או עיכוב בתהליך הטיפול בערעור (ע"א 8204/99 - הפניקס הישראלי חברה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.04.00)"

לאור המבחנים הנ"ל, בכפוף לכך שתינתן למשיבה האפשרות להגיש הודעת ערעור שכנגד, אינני רואה כל סיבה שלא לקבל את הבקשה.
הודעת הערעור הקיימת נוסחה ע"י המבקש בשעה שהוא אינו מיוצג , משתרעת על פני עמוד בודד, שהמבקש ציין במסגרתה כי הוא לקוי ראייה בעל תעודת עיוור, מתקיים מקצבת נכות בלבד, וכי הוא מבקש סיוע משפטי מביהמ"ש לצורך הגשת הטיעונים וההוכחות לטענותיו באופן מקצועי וברור. מהודעת הערעור במתכונתה הנוכחית ניתן להבין כי המבקש חולק על החלטת ביהמ"ש קמא לאמץ את חוות דעת המומחית מטעם ביהמ"ש ולא הרבה מעבר לכך. לדידי, ראוי לאפשר למבקש כיום, לאחר שעלה בידו לשכור ייצוג משפטי, לפרוש את טענותיו באופן מסודר במסגרת הודעת ערעור מתוקנת ובמקביל להתיר למשיבה להגיש ערעור שכנגד, ככל שתחפוץ בכך, שכן בהינתן הודעת הערעור הקיימת ייתכן ולאור תוכנה הדל לא סברה שיש טעם בהגשתו .

המשיבה בתשובתה לבקשה טענה כי שילמה למבקש את הכספים נושא פסה"ד של קמא "עובר להגשת הערער" אך לא פירטה כמה זמן בדיוק טרם הגשת הערעור, שהוגש ביום 5.5.20, קרי סמוך למועד האחרון להגשתו ( בשים לב לכך שפסה"ד ניתן ביום 15.3.20), כך שלא ניתן לבחון אם היה די זמן בידי המבקש לעשות שימוש בכספים שקיבל לצורך שכירת ייצוג משפטי כשם שעשה כיום. הבקשה להגשת הודעת ערעור מתוקנת הוגשה ביום 15.9.20 , זמן לא קצר לאחר שהוגשה הודעת הערעור המקורית אך עדיין בשלב מקדמי שכן לא התקיים דיון מקדמי בערעור והמועד לדיון בערעור (ולהגשת עקרי טיעון) קבוע לעוד מספר חודשים (ביום 11.2.21). בכפוף לזכות שניתנה למשיבה להגיש ערעור שכנגד לאחר הגשת הודעת הערעור המתוקנת, איני רואה כיצד היעתרות לבקשה צפויה לגרום למשיבה לעיוות דין והיא בוודאי שלא תביא לעיכוב הטיפול בערעור (שכן המועד לדיון בערעור, כמו גם ערעור שכנגד ככל שיוגש, יוותר על כנו).

לפיכך, ולאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומתיר למבקש לתקן את כתב הערעור, כמבוקש על ידו וכמפורט לעיל. 
כתב ערעור מתוקן יוגש לבית המשפט והעתק ממנו יומצא למשיבה, לא יאוחר מיום 11.10.20. למשיבה ניתנת זכות להגיש ערעור שכנגד לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הגשת הודעת הערעור המתוקנת.

בהתחשב בנסיבות אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"א, 30 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.