הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 66828-05-18

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המערערת

תנו לחיות לחיות 580176832
ע"י ב"כ עו"ד אמיר רוזנברג

נגד

המשיב

בנימין שלזינגר
ע"י ב"כ עו"ד הילה סמורזיק

החלטה

1. מבוקש עיכוב ביצוע פסק דין ביחס לשכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ שהמערערת – התובעת חויבה לשלם למשיב – הנתבע, וזאת לאחר שנדחתה תביעת לשון הרע שהגישה נגדו.

2. ניתן ביום 31/5/18 צו ארעי לעיכוב ביצוע כנגד הפקדת סך 30,000 ₪ בקופת בית המשפט וזה אכן הופקד.

3. המערערת טוענת, כי המשיב הציג עצמו בהליך משפטי אחר כחסר אמצעים.הגיש בקשה לפטור מאגרה בת.א. 15582-07-16 בבית משפט השלום בתל אביב ועל כן ככל שישולם לו הסכום הפסוק והערעור יתקבל, קיים חשש ממשי ביותר שלא ניתן יהיה לגבות ממנו חזרה את הכסף.
נטען, כי סיכויי הערעור טובים מאוד – התביעה הוגשה בגין פרסומים שהם בגדר "לשון הרע" ולא כפי שנקבע. אין מדובר בפרסומים מותרים לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע ואף לא מתקיימות הגנות חוק איסור לשון הרע.

4. המשיב מתנגד לבקשה.
מפרט מדוע לטעמו סיכויי הערעור קלושים. מציין כי חלק מהטענות שמועלות בערעור כלל לא עלו בערכאת קמא ומפרט, מדוע פסק הדין נכון לטעמו.
מבחינת מאזן הנוחות נטען, כי אין הצדקה להסתמך על בקשה לפטור מאגרה שהגיש לפני שנתיים. מה גם, שהסכום הפסוק ישולם לבאי כח המשיב ולא למשיב.
הודגש, כי הבקשה לקבלת פטור מאגרה שהוגשה לפני כשנתיים נדחתה והמשיב שילם את המחצית של האגרה. מה גם שבתגובה לבקשה לפטור מאגרה טענה המבקשת באמצעות בא כוחה כי יש לו נכסים וממון.
נטען, כי הסכום לא הופקד בקופת בית משפט. אציין בעניין זה – כי הסכום כן הופקד בקופת בית המשפט.
נטען כי בעניינינו אין להפעיל החריג המצדיק עיכוב ביצועו של פסק דין כספי.

5. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.
א) ככלל, אין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי, ו"הזוכה בדין זכאי לקבל לידיו את פירות זכייתו מיד עם הינתן ההחלטה המזכה". ראה לעניין זה: בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה פ"ד נ"ד (4) 319, 326 וכן רע"א 782/18 הינדה גל באמצעות בנה אליהו גל נ' נציגות הבית המשותף ברחוב מוסקוביץ 5 ברחובות (13/3/18).

ב) על מנת לשכנע שיש לפעול בדרך החריגה ולעכב ביצועו של פסק דין כספי יש להראות כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות מצדיקים זאת.
בלשון זהירה ומבלי לקבוע מסמרות, דומני, כי אינני רואה עין בעין עם המערערת את סיכויי הערעור. גם אם אלך לשיטתה ואקבע, כי הפרסומים הם בגדר "לשון הרע" כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, עדיין נדמה כי יש ממש בנימוקי פסק הדין בנוגע לתחולת סעי פים 13 ו- 15 לחוק איסור לשון הרע בעניינינו.

ג) מבחינת מאזן הנוחות – לא ניתן לקבוע כי הוא נוטה לטובת המערערת. אכן לאחר שנדחתה בקשת המשיב לקבלת פטור מאגרה בבקשה ש הגיש לפני כשנתים (והיא נדחתה בין היתר על סמך טענות כי מצבו הכלכלי אינו כנטען על ידו), הוא שילם את סכום האגרה.

נימוק נוסף ודומני, כי הוא המכריע בעניינינו הוא כי הסכום הפסוק בפסק דינו של בית משפט קמא נקבע כשכר טרחת עו"ד והמשיב בתגובתו מאשר כי הסכום יגיע לבא כוחו ולא אליו.
כיוון שאין טיעון ולפיו לא ניתן יהיה לגבות חזרה הכספים מבאי כח המשיב, לו יתקבל הערעור, אזי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת – המערערת.

6. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

ב) הסכום שהופקד יועבר לב"כ המשיב.

ג) למען הסר ספק, ב"כ המשיב לא יעביר הכספים למשיב גם אם הוא חפץ בכך וזאת עד להכרעה בערעור.

ד) בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ח, 07 יוני 2018, בהעדר הצדדים.