הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 63649-06-17

לפני
כבוד ה שופטת הרשמת נועה גרוסמן

המערער

מרכז הרהיטים - בשארה רשאד
ע"י ב"כ עו"ד פאדי חאמדן

נגד

משיבים

1. בשארה איהאב ואח'
ע"י ב"כ עו"ד צחית עופר

החלטה

1. בשים לב להחלטת כבוד סגן הנשיא, אב"ד השופט ישעיהו שנלר מיום 20.9.18, הובאה בקשה זו שעניינה הארכת המועד – לפני.

2. בין לבין הגיש המערער ביום 18.9.18 את תגובתו להחלטה ובה ציין כי לא זלזל בהחלטות בית המשפט.
אסקור להלן את לוח הזמנים :
ביום 11.5.15 ניתן פסק הדין נשוא הערעור בבית משפט השלום
ביום 26.6.17 הגישו המשיבים בערעור זה, את ע"א 58915-06-17 על פסק הדין.
ביום 28.6.17 הגישו המערערים דכאן את ע"א 63649-06-17 על פסק הדין.
באותה עת היו המערערים דכאן מיוצגים על-ידי עו"ד חאג' יחיא היתם.
ביום 9.7.17 נדרשתי כרשמת לבקשה להארכת מועד להגשת הודעת ערעור מפורטת.
באותו שלב כבר התחלף הייצוג והתיק עבר לעו"ד פאדי חמדאן המייצג כיום.
לבקשה להגשת נימוקים נוספים לערעור באה תגובה של המשיבים בערעור זה, המערערים בע"א 59815-06-17, שם נטען כי היה מקום לצרף תצהיר לבקשה וכי המועד להגשת ערעור אמור להסתיים ביום 29.6.17 שכן פסק הדין נודע למערער עוד ביום 15.5.17.
ביקשתי תשובת המערער ובא כוחו לתגובה זו תוך עשרה ימים מהמסירה.
מסתבר כי התשובה הוגשה אכן תוך המועד שקבעתי, בהתחשב בפגרת המשפט, ביום 4.9.17. התשובה הובאה לפני כבוד ההרכב.
מהחלטתו אשר ניתנה ביום 4.9.17, עולה כי קיים ערעור נוסף, הלא הוא ע"א 58915-09-17. נושא הארכת המועד לא הובא לפני ולא הוכרע באותה עת. שני הערעורים נקבעו לדיון באותו יום 18.6.18, ובהסכמת הצדדים בשל חג עיד אל פיטר, נדחו ליום 22.10.18.

3. בהחלטה מיום 5.9.18 שניתנה על-ידי כבוד ההרכב במסגרת בקשה מספר 6, צוין שם בפסקה 2, כי יש לבחון את נושא המועדים. הוא הדין בהחלטה מיום 17.9.1.8.
ב"כ המערער הפנה, בהודעתו מיום 18.9.18 לתגובות שהוגשו מטעמו, במועד שנקבע בהחלטות המקוריות. לאור כל הנ"ל הנני להכריע בבקשה להארכת מועד.

4. הבקשה להארכת מועד להגשת נימוקים נוספים הוגשה ביום 28.6.17.
באותו מועד, כבר היה ערעור תלוי ועומד בהיכל המשפט, והבקשה הינה למעשה להוספת נימוקים נוספים בערעור.
המועד בו ניתן פסק הדין הינו יום 11.5.17. לפי הנטען, ב"כ המערער דאז צפה בפסק הדין ביום 15.5.17 וזהו המועד ממנו יש למנות את ה- 45 יום הנחוצים על פי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 להגשת ערעור. ב"כ הנוכחי של המערער עו"ד חמדאן טען, כי קיבל את הייצוג באותה עת, ולא היתה לו כל גישה לתיק גם לא באמצעות מערכת נט המשפט ולכן לא ידע על ההחלטות שניתנו בו. לטענתו, פסק הדין הובא לידיעתו של עו"ד היתם חאג' יחיא רק ביום 20.6.18.

5. עסקינן אכן בהליך ערעור בזכות. בין אם יש למנות את מועד 45 הימים הנחוצים להגשת ערעור, ממועד הצפייה בפסק הדין 15.5.17, ובין אם יש למנותו מהמועד הנטען עתה שהוא מועד ההמצאה הפורמאלי הנטען להיום ביום 20.6.17 – כך או כך, הבקשה להוספת נימוקים נוספים לערעור הוגשה תוך מועד ה- 45 יום הללו, דהיינו ביום 28.6.17.

6. עניין זה מביאני לנימוקים נוספים שיש לזקוף לזכות המערער :
קיומו של ערעור על פסק הדין אותו הגיש הצד שכנגד הלא הוא ע"א 58915-06-17.
העובדה ששני הערעורים נקבעו לדיון באותו מועד, עשויה להקים צפיות מסוימת מצד המערער דכאן.
גם חילופי הפרקליטים בתיק, עליהם עמד ב"כ המערער בתגובותיו שהוגשו במועד לתיק זה תומכות בתיקון הערעור שהוגש על-ידי ב"כ הקודם.

7. אלמנט חשוב אותו יש לבחון בבקשות להארכות מועד, הוא הנזק העשוי להיגרם למי מהצדדים. מהו הנזק שייגרם למערער כאן ? הנזק עשוי להיות רב, שכן ימנע ממנו לפרוש את מלוא טענותיו לפני בית המשפט במועד שנקבע לדיון. במיוחד כאשר המערער לא ישן על זכויותיו אלא הזדרז ופנה אל בית המשפט בתוך מסגרת ה- 45 הימים שהיו מיועדים להגשת הערעור , בבקשה להתיר לו להגיש נימוקים נוספים.
לעומת זאת, לצד שכנגד, שאף הוא הגיש ערעור על פסק הדין, לא ייגרם נזק אם היריעה תיפרש במלואה. בחינת פסק הדין מזווית צרה של מערער אחד בלבד, שעה שמן המערער השני נמנעת האפשרות לכך, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הדין והפסיקה.

8. מועדי הגשת ערעור נקבעו בחיקוק ולצורך הארכת מועד זה נדרש טעם מיוחד. ראו הוראות תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.
מהו טעם מיוחד ?
כל מקרה ייבחן לגופו ועל פי נסיבותיו. בספרם של המלומדים חמי בן-נון וטל חבקין , "הערעור האזרחי" (מהדורה שלישית) הוצאת נבו התשע"ג-2012 נמנו דוגמאות למקרים מיוחדים כאלה . בענייננו, אני מוצאת כי התקיימו לפחות שלוש מן הדוגמאות שנמנו שם. ראו עמ' 147-177, סיבות 4, 5, 7, 17.

כפי שמציין הרשם (כתוארו אז) השופט בעז אוקון בע"א 6842/00 י דידיה נ' קסט ואח' (החלטה מיום 15.03.01; פ"ד נ"ה(2) 904):
"העיקרון - ידוע. המועד להגשת ערעור אזרחי קבוע בחיקוק. על כן חובה על מבקש הארכת המועד להצביע על טעם מיוחד כדי שבקשתו תענה. לעניין זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתרה. "משקבעו התקנות שיש להגיש ערעור תוך 45 יום, והמערער איחר אפילו ביום אחד, אין להיעתר לבקשתו, כדבר שבשגרה, שאילו בית המשפט היה עושה כן, היה למעשה משנה את המועד הקבוע בחיקוק מ30- יום ל31-" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי (ירו', ש' לוין עורך, מה' 7, 1995) 897).
אך "טעם מיוחד" כמוהו כשקית - היא אינה עומדת עד שלא יוכנס לתוכה משהו. מהו אותו "משהו"? עיון בטיעוני הצדדים מלמד כי קשה למצוא שיטה של ממש באיתורו של טעם כזה.
כך, קיומו של הליך תלוי ועומד הוכר כטעם מיוחד (זוסמן, סדרי הדין האזרחי ((ירו', ש' לוין עורך, מה' 7, 1995) 892 ). זהו גם הדין אם ניתנה למשיב בערעור הודעה על הכוונה להגיש ערעור, שכן יש בהודעה כזו כדי לשלול התגבשותה של "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (בש"א 2108/99 עיזבון המנוח סמואל ואח' נ' אלינא אוריאלי, תקדין עליון בכרך 2000 (1), 487)";

9. אם לסכם בקצרה, הרי שיקולי רוחב והצורך להידרש לסכסוך באופן שלם, ולא במקטעים, כמו גם העובדה שהמערער החליף פרקליט, וכי פנה אל בית המשפט בבקשה להרחבת היריעה תוך פרק הזמן של 45 יום שנועדו להגשת הערעור גם לפי הגישה המצמצמת, מהווים בהצטרפותם יחדיו משום "טעם מיוחד" להארכת המועד להרחבת נימוקי הערעור.
כל זאת, מבלי שאני לוקחת בחשבון כי אפשר ולמערער דכאן, היתה צפיות מסוימת לחשוב שעניינו יידון במלואו במועד שנקבע לדיון בשני הערעורים גם יחד.

10. אשר על כן, הבקשה להרחבת נימוקי הערעור בתיק ע"א 63649-06-17 מתקבלת בזה.
ההתנהלות ועלויות התיקון, מן הסתם יובאו בחשבון על-ידי כבוד ערכאת הערעור.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ט, 20 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.