הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 63158-06-20

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המבקשת:

המתועשת בע"מ

נגד

המשיבה:

נתיבי משי - חברה לעבודות בנין ופיתוח בע"מ

החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע

1. המבקשת היתה הקבלן הראשי בפרויקט בנייה מסוים והמשיבה היתה קבלן המשנה שלה באותו פרויקט.
בבית המשפט קמא נדונו תביעות כספיות הדדיות של הצדדים: תביעת המשי בה נגד המבקשת ותביעה שכנגד של המבקשת נגד המשיבה.
בית המשפט קיבל חלקית את תביעת המשיבה וחייב את המבקשת לשלם לה סכום של 721,462 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 26.6.2016, דחה את התביעה שכנגד של המבקשת וחייב אותה גם בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ (להלן: " פסק הדין").

2. המבקשת הגישה ערעור זה על פסק הדין ויחד עמו בקשה זו לעיכוב ביצוע החיוב הכספי שהוטל עליה.
על פני עמודים רבים היא ביקשה לשכנע את בית המשפט כי סיכויי הערעור הם טובים.
המשיבה, גם היא על פני עמודים רבים ,ביקשה לשכנע כי סיכויי הערעור קלושים.
כידוע, מבין שני השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בהכריעו בבקשה כזו: סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, השני הוא העיקרי.
הדברים נכונים ביתר שאת כאשר עסקינן בפסק דין המטיל חיוב כספי, הניתן בדרך כלל להשבה אם הערעור יתקבל (ראו: ע" א 4265/20 שיבולת חברה להנדסה בע"מ נ' הקודחים שבת בע"מ).
ההכרעה להלן תינתן, לכן, בעיקר בהתחשב בשיקול מאזן הנוחות, כאשר ביחס לשיקול של סיכויי הערעור אציין רק זאת, שפסק הדין המפורט למדי מבוסס ברובו על ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות וכן הוא נשען בחלקו הגדול על חוות דעתו של המומחה שבית המשפט מינה , וכידוע בית המשפט לא ימהר לסטות ממסקנות חוות דעת כזו.
משום כך, ומבלי לקבוע מסמרות, לא ניתן לומר שסיכויי הערעור נוטים לטובת ה מבקשת ובוודאי שאין די בהם כדי להצדיק את קבלת הבקשה.
מכל מקום, ניתוח כל הטיעונים שהעלו הצדדים בקשר לסיכויי/חוסר סיכויי הערעור צריך להיעשות במסגרת הדיון בערעור עצמו ולא במסגרת הצרה של בקשה זו.

3. בקשר למאזן הנוחות טענה המבקשת, כי אם ישולמו הכספים שנפסקו, יקשה עליה מאד לגבות את הכספים מהמשיבה.
את הקושי הנטען ביקשה המבקשת להוכיח באמצעות דו"ח חוקר שבדק ומצא כי למשיבה אין נכסים הרשומים על שמה, כי היא מצויה ב"הקפאת פעילות עסקית" וכי עומדות ותלויות נגדה מספר תביעות משפטיות.
הדו"ח מציין גם דברים מסוימים בקשר לבעלים של המשיבה. מאחר שהוא אינו צד אישי בערעור ובבקשה, אינני מוצא לנכון להתייחס אליו.
יצוין, כי המבקשת הביעה הסכמה להפקיד את מלוא הסכום שנפסק בקופת בית המשפט.

4. המשיבה הכחישה את כל ממצאי דו"ח החוקר, אותו היא כינתה "דו"ח מפוברק".
לדבריה, שנתמכו בתצהיר מטעם מנהלה, היא חברה פעילה המנהלת כיום "פרויקט ענק" בבית חולים שערי צדק בירושלים עבור חברת שיכון ובינוי- סולל בונה - תשתיות בע"מ.
המשיבה אף צירפה מכתב של רואה החשבון שלה, מיום 5.7.2020, לפיו " החברה הינה חברה פעילה בתחום הבניין ואף היתה פעילה בתקופת הקורונה", וכן צירפה דו"חות חלקיים לשנים 2019-2020 המראים על היקף העסקאות שהיא מעורבת בהן.

5. ככל שניתן לומר בזהירות מתוך הדברים והמסמכים שהוצגו לפני, הרי שהמשיבה אכן פעילה עסקית בזמנים הללו, בניגוד לנטען בדו"ח החוקר.
יחד עם זאת, קשה להשליך מהמסמכים שהציגה המשיבה על רווחיה הממשיים.
גם התביעות המשפטיות שתלויות ועומדות נגדה, שמספריהן פורטו בדו"ח החוקר, מגלות חשש מסוים.
כמו כן, מדובר בסכום גדול יחסית של מאות אלפי שקלים, שכשלעצמו יכול להצביע על הקושי להשבתו (ראו: ע"א 6273/19 אלטר נ' בן-אבו (2.12.2019), פסקה 12).
כנגד קושי מסוים זה הפועל לטובת המבקשת קיים גם הצורך של המשיבה לקבל לידיה את הכספים שנפסקו לטובתה לשם מימון עסקיה.

6. שקלול כל האמור לעיל מוביל להחלטה הבאה:
ניתן צו עיכוב ביצוע ביחס ל-40% מהסכום הכולל שנפסק, בכפוף לכך שסכום זה (כלומר – 40%) יופקד בקופת בית השפט, עד יום 23.7.2020 שעה 9:00.
ככל שלא תושג הסכמה בין הצדדים ביחס לסכום הכולל שנפסק, עליהם לפנות לבית המשפט קמא למתן פסיקתא.
להסרת ספק, צו עיכוב הביצוע לא יחול על 60% הנותרים מהסכום הכולל.
אין צו להוצאות בקשר לבקשה זו.

ניתנה היום, י"ז תמוז תש"פ, 09 יולי 2020, בהעדר הצדדים.