הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 59166-04-19

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המערערים:

  1. גד לוי
  2. זהבה אלבז לוי

נגד

המשיבים

  1. תנאל גדעון
  2. תנאל יהודית

החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע

1. המבקשים שכרו מהמשיבים דירת מגורים בשכירות חודשית.
אין חולק כי בהתאם להסכם השכירות שנחתם ביניהם ביום 1.4.2017, תקופת השכירות הנקובה בו הסתיימה ביום 31.3.2018.
לאחר שהמבקשים לא פינו את המושכר ואף חדלו לשלם דמי שכירות, הגישו המשיבים תביעת פינוי.
המבקשים לא התגוננו ולא התייצבו לדיון, וניתן נגדם פסק דין פינוי במעמד צד אחד.
גם הבקשה שהגישו המבקשים לביטול פסק הדין נדחתה.

2. מועד הפינוי המקורי שנקבע בפסק הדין: 15.4.2019.
המועד נדחה על ידי בית המשפט קמא ליום 1.5.2019.
המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצועו.
הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה יום אחד בלבד לפני המועד הנדחה שנקבע לפינוי.
בהחלטתי מיום 30.4.2019 הוריתי על עיכוב ארעי של הפינוי עד למתן החלטה בבקשה, בכפוף להפקדת ערבון בסך 10,000 ₪, והמשיבים נדרשו להגיש את תגובתם.
העירבון הופקד והמשיבים הגישו את תגובתם.
המשיבים מתנגדים לבקשה.

3. תחילה יודגש כי יש להשקיף על הערעור שהוגש כערעור על תוצאתו הסופית של פסק הדין ולא על החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקשים לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, אחרת היה על המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור על אותה החלטה (ראו: א. ג ורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, עמ' 646-647).
לפיכך אין מקום במסגרת בקשה זו לבחון את טענת המבקשים, כי היה על בית משפט קמא לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", מבלי לדון בהגנתם של המבקשים לגוף התביעה, ועלי להידרש לטיב ההגנה.

4. לגוף העניין וסיכויי הערעור, מבלי לקבוע דעה סופית, נראה שהם קלושים למדי.
המבקשים טוענים שהייתה הסכמה בעל פה כי הם יהיו רשאים להאריך את הסכם השכירות בשנים נוספות, וזאת בניגוד מוחלט לכתוב בהסכם ובלי כל ראיה אחרת שעשויה לתמוך בטענתם.

5. באשר למאזן הנוחות, אמנם, מדובר בדירה המשמשת למגורי המבקשים וילדיהם, אך לצד זאת ניצבת זכותם הקניינית של המשיבים בדירתם.
במיוחד אמורים הדברים, כאשר המבקשים חדלו לשלם דמי שכירות, כשחובם מגיע לכדי 30 אלף ₪.
עם כל ההתחשבות ברצונם של המבקשים וילדיהם למגורים, לא ניתן לכפות על המשיבים לאפשר להם להתגורר בדירתם, ללא הסכמתם וללא תשלום דמי שכירות.

6. לאור זאת אני מחליט לדחות את הבקשה.
לפנים משורת הדין, יעוכב ביצוע הפינוי ליום 30.5.2019 שעה 12:00.
לא תינתן ארכה נוספת ועל המבקשים להיערך בהתאם, במיוחד כשמועד הפינוי המקורי שנקבע בפסק הדין כבר נדחה פעמים אחדות.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ט, 06 מאי 2019, בהעדר הצדדים.