הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 53939-11-18

מספר בקשה:3
לפני
כבוד ה שופטת עינת רביד

מבקשת

בזק בינלאומי בע"מ

נגד

משיבים

  1. אלאן תמים
  2. סלין תמים

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, כבוד השופטת הדס פלד, מיום 24.10.18 בת"א 2073-11-13 במסגרתו התקבלה תביעתם הכספית של המשיבים והמבקשת חויבה בתשלום סכום התביעה בסך של 271,608 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן חויבה בהחזר אגרה והחזר הוצאות העד מטעם המשיבים, ובשכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪ (כאשר מסכומים אלו קוזזו הסך של 3,500 ₪ בגין הוצאות לחובת המשיבים בשל איחור בהגשת ראיות נוספות).

המשיבים הגישו נגד המבקשת תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת הסכם שנחתם בין הצדדים לאספקת שירותי טלפוניה בינלאומיים.
בית משפט קמא קיבל את תביעת המשיבים וקבע כי ההסכם הופר על ידי המבקשת, וכן קבע כי המשיבים הוכיחו את הנזקים שנגרמו להם, והמצדיקים קבלת תביעתם לפיצוי הכספי הנתבע בכתב התביעה.
המבקשת הגישה הערעור הנדון במסגרתו היא משיגה על פסק דינו של בית משפט קמא, וכן הגישה הבקשה הנדונה לעיכוב ביצוע פסק דין.
לטענת המבקשת מאזן הנוחות נוטה לטובתה אף כי המדובר בפסק דין כספי וזאת נוכח מצבם הכלכלי של המשיבים שהעידו הן בתביעתם והן בתצהיר העדות הראשית מטעמם, כי אין להם יכולת לשלם את האגרה לסכום תביעה העולה על הסך של 270,000 ₪, משמע כי אין להם יכולת לשלם אגרה מעל הסך של 7,000 ₪. לטענת המבקשת הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח גילם של המשיבים, העומד על 70 שנה, כפי שהצהירו בסעיף 2.7 בתשובה לבקש ת המבקשת לחייבם בהוצאות בגין מחדלם הדיוני בהגשת ראיותיהם באיחור. לטענתה אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו.
המבקשת מוסיפה כי היא חברה בעלת איתנות פיננסית, אשר אף מוכנה להפקיד סכום פסק הדין בקופת בית המשפט או בנאמנות בידי באי כוח הצדדים.
עוד מוסיפה המבקשת כי המדובר בערעור אשר סיכוייו גבוהים ואשר יש בהם כדי להצדיק את עיכוב ביצוע פסק הדין.
המשיבים הגישו תשובתם לבקשה וטענו כי יש לדחותה, שכן המדובר בערעור על ממצאים שבעובדה, אשר כידוע ערכאת הערעור אינה מתערבת בהם.
באשר למצבם הכלכלי, טוענים המשיבים כי המבקשת נמנעה מלציין כי טענה דומה הועלתה על ידי המבקשת בבית משפט קמא בבקשה לחיוב המשיבים בהפקדת ערובה להוצאות, אז השיבו לבקשה וטענו בתצהיר כי היקף התביעה אינו קשור ליכולתם הכלכלית אלא לטרחה וההטרדה הכלכלית בהבאת ראיות ועדים מצרפת להוכחת נזקיהם, וכן הבהירו כי ברשותם נכסי נדל"ן בשווי של מעל 1.5 מיליון יורו. כאשר לאחר הבהרה זו חזרה בה המבקשת מהבקשה לחיובם בהפקדת ערובה.
דיון והכרעה
בהתאם להלכה הפסוקה בעל דין זכאי, ככלל, ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק-הדין, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו. הגישה במקרים מסוג זה נוטה, אפוא, שלא לעכב את הביצוע, להוציא מצבים חריגים ויוצאי דופן. החריג מתממש כאשר עולה בידו של מי שחויב בביצועו של פסק הדין לשכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן זה שקיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו עא 5333/14 ‏ ‏ נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב אדמונד, מיום 13.10.14, וכן ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 675 (מהדורה עשירית, 2009). בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות", משמע, ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות ינוע לכיוון המבקש, ולהפך, כאשר המדובר בתנאים מצטברים.
באשר לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, על מבקש העיכוב, לשכנע כי קיים חשש ממשי שהוא לא יוכל לגבות בחזרה את הכספים שישולמו על ידו מכוח פסק הדין, באם ערעורו יתקבל. לעניין זה אין די בהעלאת טענות בעלמא, אלא יש לפרט באופן ממצה, תוך הנחת תשתית עובדתית מספקת, מהו הבסיס ממנו ניתן ללמוד על היעדר היכולת הכלכלית להשיב את הכסף (ראו ההחלטה בעניין נאות חן).
במקרה הנדון המדובר בפסק דין כספי, כאשר הנחת המוצא היא שניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל, ורק במקרים בהם עלה בידי מבקש העיכוב להציג ראיות משכנעות על כך שיהיה קושי לגבות חזרה את סכום הפסק יהיה מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.
בענייננו, לא מצאתי כי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע פסק דין.
המשיב הגיש תצהיר באשר למצבו הכלכלי, ממנו עולה כי המשיבים גרים בישראל דרך קבע וכי ברשותם נכסי נדל"ן בפריז בשווי של מעל 2 מיליון יורו וכן ברשותם חשבון בנק ישראלי ובו כ- 50,000 יורו, וכי הם חיים מהכנסות שכירות ותשלומים פנסיוניים המשולמים להם באופן שוטף מידי חודש ממקורות בצרפת. עוד הצהיר המשיב כי העמדת התביעה על סכום מופחת נבעה בשל היקף הטרחה וההטרדה הכלכלית הנעוצה בהבאת ראיות ועדויות מצרפת. יוער, כי טענות המשיבים באשר למצבם הכלכלי אף הועלו בפני בית משפט קמא במסגרת בקשת המבקשת לחיובם בהפקדת ערובה.
מעיון בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית של המשיבים צוין כי התביעה הועמדה על סכום נמוך מסכום הנזקים שנגרמו למשיבים בשל קושי לשאת באגרת בית משפט (ראו סעיף 100 לתצהירו של המשיב בבית משפט קמא). אך מתשובת המשיבים כעת (והן במסגרת הבקשה לחיובם בהפקדת ערובה) עולה כי הם בעלי ממון ויוכלו להחזיר הסכומים שנפסקו לחובתם ככל שיידרשו לכך.
נוכח האמור לעיל, לא מצאתי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, אך אציין כי הם אינם עולים כדי הרף המצדיק עיכוב ביצוע פסק דין כספי .
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת הדיון בערעור.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ט, 18 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.