הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 53741-06-20

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המבקשים:

  1. ש. פלד - י. וידה בע "מ
  2. אלי פלד

נגד

המשיבות:

  1. רשות מקרקעי ישראל
  2. פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ
  3. אביוד נכסים בע"מ
  4. אלעד ישראל מגורים בע"מ

החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע

1. המבקשת 1 (להלן – " המבקשת") היא חברה המחזיקה במגרש מקרקעין בשכונת הארגזים בתל-אב יב (להלן – " המגרש").
המבקש 2 (להלן – " המבקש") הוא בעל מניות ומנהל במבקשת.
המשיבה 1 היא הבעלים של המגרש והמשיבות 2-4 הן בעלות זכויות הפיתוח במקרקעין, על פי הסכם שבינן ובין המשיבה 1.

2. המשיבות תבעו את המבקשת לסלק את ידה מהמגרש.
בית המשפט קמא נעתר לתביעה, בקבעו כי המבקשת היתה "לכל היותר" ברת רשות מכללא במקרקעין, רשות שבאה לכדי סיום לכל המאוחר בשנת 2015, והורה למבקשת ול בעלי מניותיה לפנות את המגרש בתוך 120 ימים מיום מתן פסק הדין שניתן ביום 3.5.2020.
בית המשפט קבע כי אין לכרוך במסגרת תביעת הפינוי את שאלת הפיצוי שהעלתה המבקשת, הקשור למכרז הפינוי-פיצוי-בינוי, שבו זכו המשיבות 2-4, וכי זכות ה לתבוע את הפיצוי שמורה לה בתביעה נפרדת, אם תוגש על יד ה.
כן חייב בית המשפט את המבקשת בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.
(להלן – " פסק הדין").

3. המבקשים הגישו ערעור זה על פסק ה דין ויחד עמו בקשה זו לעיכוב ביצוע הפינוי עד למתן פסק דין בערעור.
לטענתם, סיכויי הערעור "טובים" ומאזן הנוחות "נוטה באורח קיצוני" לטובתם.
המשיבות מתנגדות לבקשה.
לטענתן, סיכויי קבלת הערעור "אפסיים" ומאזן הנוחות מחייב את דחיית הבקשה.

4. "כאשר עסקינן בנכס מקרקעין, להבדיל מחיוב כ ספי, יש להבחין בין נכס מקרקעין המשמש למגורים לבין נכס מקרקעין המשמש למסחר או להשקעה. ההנחה היא כי האינטרס של המבק ש סעד זמני ב נכס מ קרקעין מהסוג השני הוא עסקי-כלכלי בלבד כאשר העברתו ומימושו מגלמים בתוכם נזק כספי הניתן לפיצוי " (רע"א 4417/18 בבלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (3.12.2018), פסקה 28, והפסיקה המובאת שם).
בענייננו, המדובר בנכס מסחרי של המבקשת, שהפעילה בו בעבר מפעל לייצור בלוקים ומוצרי בטון, ומאז חודש יוני היא משכירה אותו לצד שלישי (סעיף 5 לפסק הדי ן), ומכאן שהנזק הצפוי למבקשת הוא כספי ובר פיצוי.
לעומת זאת, פינוי המגרש דרוש למשיבות 2-4 כדי לקדם את פיתוח השכונה, כנדרש על פי ההסכם שהן עשו עם המשיבה 1.

5. די בכך שמאזן הנוחות נוטה כאמור לטובת המשיבות כדי לגרום לדחיית הבקשה, גם בלא להידרש לסיכויי הערעור (השוו: ע"א 9188/17 שבתאי נ' לינדסמן (11.12.2017); ע"א 9793/17 שאלתיאל נ' א. ארנסון בע"מ (11.6.2018)).
יצוין, כי המבקשים אף לא טרחו לנמק מדוע סיכויי הערעור הם "טובים" לדעתם והסתפקו בהפניה לכתב הערעור.
מעבר לכל אוסיף, כי מסקנות בית המשפט מבוססות ברובן על ממצאים עובדתיים, שערכאת הערעור איננה נוהגת להתערב בהם, ומשנשמרה זכותה של המבקשת להגיש תביעה לתשלום ה פיצוי המגיע לה לדעתה אין הצדקה לעכב את הפינוי מהטעם שסוגיית הפיצוי טרם הוכרעה.

6. הבקשה נדחית.
המבקשים ישלמו למשיבות הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪ .

ניתנה היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020, בהעדר הצדדים.