הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 39097-04-16

מספר בקשה:1
בפני
כבוד הרשמת- השופטת עינת רביד

מבקשת

ולרי שסטוקובסקי

נגד

משיבות

  1. אופירה משאבי אנוש
  2. תדהר בניה בע"מ
  3. מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש לפטור או להפחתת ערבון.
הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, כבוד השופט מנחם קליין, מיום 13.2.16, בת.א 24615-02-12, אשר דחה את תביעת המבקש בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו בתאונת עבודה. במסגרת פסק הדין חויב המבקש בתשלום הוצאות למשיבות בסך של 15,000 ₪.
לטענת המבקש חויב בהפקדת ערבון בסך של 20,000 ₪ על ידי מזכירות בית המשפט וכי המדובר בגורם שאינו גורם שיפוטי אשר קבע סכום הערבון מבלי לעיין בהודעת הערעור.
עוד נטען כי המדובר בפסק דין חריג ותקדימי המהווה שינוי קיצוני של ההלכה ובכל הנוגע לתביעות עובדי בניין אשר נפצעו במסגרת עבודתם, כאשר המבקש נפגע באופן קשה ואינו זכאי לכל פיצוי. לטענת המבקש, הוא עובד זר השוהה בחו"ל וחסר אמצעים, וכיום אינו יכול בשל פציעתו לעבוד בתחום עיסוקו. לטענת המבקש על מנת ליתן תצהיר בתמיכה לבקשה היה עליו לרכוש כרטיס טיסה ולהגיע לישראל או לנסוע עד לבירת אוקראינה, בעוד הוא מתגורר במולדובה, לצורך אימות חתימה בפני קונסול ישראלי וכל בחירה היא מכבידה ובלתי מוצדקת.
המשיבות הגישו תגובתן וטענו כי יש לדחות הבקשה. לטענתן המדובר בבקשה מקוממת לאחר שהמבקש לא טרח לשלם ההוצאות ושכר טרחה בהם חויב על ידי בית משפט השלום.
עוד טענו המשיבות כי יש לדחות הבקשה אף מהנימוק כי זו לא נתמכה בתצהיר וכי יש לדחות את טענות המבקש כי עליו לנסוע לקייב באוקראינה לצורך חתימה על תצהיר שכן למדינת ישראל שלוחה קונסולרית בעיר קישינב בירת מולדובה. עוד צוין כי בהתאם לתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 ניתן לאמת תצהיר גם בפני נוטריון מוסמך על פי מדינת החוץ בה ניתנה ההצהרה.
באשר לגובה העירבון נטען כי תקנה 430 קובעת כי את הפעולות על פי תקנות 428-429 בדבר הפקדת ערבון יכול עשות גם המזכיר הראשי של בית המשפט. עוד נטען כי בהתאם לתקנה 433 יכול רשם בי משפט בכל עת להגדיל סכום העירבון. מכאן שאין מקום לדון בבקשה להקטנתו.
באשר לטענה בדבר היות פסק הדין תקדימי נטען כי ככל שהמבקש התרשל ולא דאג להגשת ראיות להוכחת טענותיו אין לו להלין אלא על עצמו. עוד נטען כי הערעור כולו נסב על קביעות העובדתיות בהן אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.
המבקש הגיש תשובתו לבקשה וטען כי הנציגות הישראלית בקישינב אינה פעילה נכון למועד הגשת התשובה.
עוד טען כי בקשתו להפחתת גובה הערובה היא טענה משפטית אשר למיטב הבנתו אינה דורשת תצהיר שכן טענתו בדבר מצבו הכלכלי הקשה הייתה ידוע בעת ניהול ההליכים.
המסגרת הנורמטיבית
הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
על תכליתו של העירבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:
"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).
תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."
בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את העירבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.
מן הכלל אל הפרט
בהתאם לפסיקה, המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון או הפחתתם מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע"א 2598/99 כהן נ' נח). במקרה הנדון המבקש טוען כי מצבו הכלכלי עגום אך הוא אינו מצרף תצהיר לתמיכה בטענותיו וכך אף אינו מצרף תדפיסי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי ואינו מצרף כל אסמכתה לעניין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות, לרבות התייחסות לשאלה כיצד הוא מממן את הייצוג המשפטי בהליך הנדון, וכן האם עשה מאמצים לגייס הכסף מקרובי משפחה או מכרים.
באשר לטענתו של המבקש, כאמור לעיל, כי הוא אינו יכול להגיש תצהיר, הרי שלעניין זה טענו המשיבות כי המבקש יכול להצהיר בפני נוטריון כקבוע בסעיף 1 לתקנות סדר הדין, ולא מצאתי לכך כל התייחסות בתשובת המבקש.
טענה נוספת שהועלתה על ידי המבקש היא כי סכום הע ירבון נקבע באופן אוטומטי על ידי מזכירות בית המשפט. לעניין זה מופנה המבקש לתקנות 428-430 לתקנות לפיהן המזכיר הראשי מוסמך לקובע סכום העירבון ומועד הפקדתו, כאשר באפשרות המערער, כפי שעשה במקרה הנדון, להגיש בקשה להפחתתו.
בנסיבות האמורות, וכאשר המבקש אף לא התייחס בבקשתו לשאלת סיכויי הערעור אלא הפנה לטענותיו במסגרת כתב הערעור, לא השתכנעתי כי יש מקום להורות על פטור מערבון.
עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון לשקול בין היתר את מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער לרבות היותו עובד זר אשר נפגע במסגרת עבודתו אצל המשיבות (ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 4,500 ₪ ולאפשר תשלומו בשלושה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש יולי 2016 (עד ה- 15 בכל חודש), ימי הפגרה יבואו במניין הימים לצורך ביצוע תשלומים.
ככל שלא יופקד הערבון כאמור יירשם הערעור לדחייה.
מעקב מזכירות בהתאם.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ו, 02 יוני 2016, בהעדר הצדדים.