הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 30349-12-19

לפני
כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המערער

אורן לבוביץ
ע"י ב"כ עו"ד דקל דוד עוזר

נגד

המשיב

מתן טמיר
ע"י ב"כ עו"ד אסף לוטן

פסק דין

1. לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופט עדי הדר) מיום 4/11/19 בת.א. 2597-07-18 שניתן בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ולפיו נדחתה תביעת התובע - המערער.
כמו כן מערער המערער על החלטת ביניים מאותו תאריך שלא אפשרה לו להסתמך על מסמכים נוספים (מעבר למסמכים שכבר צורפו לכתבי הטענות).

2. בתיק קמא התבררו שתי תביעות מאוחדות. תביעת המערער בת.א. 2597-07-18 היתה לצו מניעה קבוע על פי חוק זכויות יוצרים ותביעה כספית בסך 200,000 ₪.
בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 23/9/19 במעמד הצדדים ובאי כוחם הוסכם על דחיית התביעה בת.א. 31195-08-18 ללא צו להוצאות ולגבי ת.א. 2597-07-18 נכתב לפרוטוקול כדלקמן מפי ב"כ הצדדים:
"הגענו להסכמה לפיה מסמיכים את בית המשפט לפסוק לפי ס' 79 א' לחוק בתי המשפט בטווח בין 0 ל- 7,500 ₪ בת.א. 2597-07-18 וזאת לאחר סיכומים בעל פה".

3. בית משפט נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים. נקבע מועד לשמיעת הסיכומים ליום 4/11/19.

4. בפתח הדיון שהתקיים ביום 4/11/19 אמר לפרוטוקול ב"כ הנתבע - המשיב שהוא קיבל יום קודם לכן מחברו מסמכים שחברו טען כי הוא מתכוון להגישם בבית משפט והודיע כי הוא מתנגד להגשת מסמכים מעבר לכתבי הטענות.
ב"כ התובע - המערער עמד על כך שהמסגרת הדיונית עליה דובר היא להסתמך גם על מסמכים שגולו בגילוי מסמכים וגם ביקש להסתמך על חוות דעת שהוא היה משתמש בה בהליך.

5. בהחלטה שניתנה נקבע, כי ההסכמה היתה למתן פסק דין בדרך פשרה ללא הנמקה וזאת עוד טרם הוגשו ראיות.
כל צד ידע מה צורף לכתבי הטענות והיה עליו לסכם "סיכוניו וסיכוייו בהתאם".
נטען כי תצהיר גילוי המסמכים לא נערך כדין. הוא מפנה לכל מסמך קשור לנושאים שונים כך שהתובע השאיר לעצמו את החרות לטעון שכל מסמך גולה לכאורה.
ההסכמה של הצדדים היא ממילא לסכום נמוך כך שלא ייגרם עיוות דין אם הצדדים ידבקו בהסכמה שלהם לפיה פסק דין יינתן על יסוד כתבי טענות בלבד ללא תוספת.
לאחר ההחלטה, ומשהשאיר ב"כ הנתבע - המשיב לשיקול דעת בית משפט את האפשרות לב"כ התובע להסתמך גם על תשובות שהשיב הנתבע בתצהיר מטעמו, נקבע כי ניתן יהיה להסתמך בסיכומים גם על תשובות אלו.
לאחר מכן הצדדים סיכמו בעל פה וניתן פסק דין אשר קבע: "דוחה את התביעה, אין צו להוצאות".

6. המערער טוען, כי שגה בית משפט קמא כאשר לא אפשר לו להגיש מסמכים במועד הדיון. החלטה שהובילה לעיוות דין חמור שהשתקף בתוצאה. היה ברור כאשר הסכימו הצדדים למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' ,כי תהיה אפשרות בישיבה שבמסגרתה יישמעו סיכומים בעל פה להגיש מסמכים ולהתייחס אליהם. ההסכמה לא היתה לכך, שהצדדים יוכלו להסתמך רק על כתבי טענות.
נטען כי תצהיר גילוי המסמכים נערך כדין וכי הסכמה למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' בסכום מקסימלי שאינו גבוה, אינה הופכת את ההליך במסגרתו שופט נמנע מגילוי אמת על ידי פסילה שגויה של מסמכים ל"לא עיוות דין".

נטען כי זהו המקרה שבו בית משפט של הערעור יתערב בפסק דין שניתן לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

7. המשיב ביקש לדחות את הערעור. מדגיש, כי במסגרת עיקרי הטיעון קיימת הרחבת חזית עובדתית אשר אין קשר בינה ובין החומר המצוי בכתבי הטענות של המערער בבית משפט קמא.
מפנה לפסיקה ולפיה בתי משפט ממעטים ביותר להתערב בפסקי דין שניתנו לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.
הודגש, כי מועד לשמיעת סיכומים בעל פה נקבע לבקשת ב"כ המשיב ולא כיוון שהמערער ובא כוחו עמדו על כך.
היה ברור שמדובר בישיבה שנועדה לשמיעת סיכומים וכי באותה ישיבה לא יוגשו מסמכים.
נטען כי בפועל, הטענות אינן כנגד פסק הדין אלא לפגם בהסכם שבין הצדדים למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' וזאת עושים באמצעות הגשת תובענה לבית משפט שלום ולא באמצעות ערעור על פסק הדין.
מה גם שלאחר החלטת הבינים בתחילת ישיבת ה- 4/11/19 יכל המערער לחזור בו מהסכמתו למתן פסק דין לפי סעיף 79 א', אך בחר שלא לעשות כן .רק לאחר שתוצאת פסק הדין לא ה ניחה את דעתו, הוא טוען כנגד פסק הדין.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א) אין צורך להרחיב בהלכה ולפיה ערכאת הערעור לא תתערב בפסק דין שניתן, מכוח הסכמת הצדדים, לפי סעיף 79א' ל חוק בתי המשפט, אלא באותם מקרים נדירים העולים כדי "... חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו...." (ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337 (1999); וכן ע"א 369/89 עותמאן נ' בויארסקי (לא פורסם, 25.3.93); רע"א 4044/04 יצחק ועמוס בוקרה, קבלנים בע"מ נ' סגל, פ"ד נח(6) 894 (2004); רע"א 11080/03 שלודי נ' דגאני (לא פורסם, 6.12.04).

מדובר ברשימה לא סגורה של מקרים יוצאי דופן בהם תתערב ערכאת הערעור בפסק דין שניתן לפי סעיף 79 א'. כך למשל, ברע"א 2587/98 י. מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ נ' מלכי נקבע בין היתר כי ניתן להתערב גם מנימוקים אחרים בעלי חשיבות שבגינם לא ניתן להשלים עם תוצאת פסק הדין.
 
  המקרה שלפני אינו נופל לגדר החריגים.
 
ב) על הסכמת הצדדים למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ניתן ללמוד מפרוטוקול ישיבת ה- 23/9/19. הוסכם שם על הטווחים שפסק הדין יינתן במסגרתם (בין 0 ל- 7,500 ₪) וכן נקבע כי פסק הדין יינתן לאחר סיכומים בעל פה.

בשום פנים ואופן לא ניתן לקרוא לפרוטוקול הסכמה ולפיה יוגשו ראיות בדיון שיתקיים ורק לאחר מכן יינתן פסק דין.
ממילא גם לא התבקש תיקון פרוטוקול והפרוטוקול הוא זה שערכאת ערעור חיה מ פיו.

על בסיס הסכמה זו שקיבלה תוקף של החלטה אכן היה מתבקש שלא להתיר בישיבה שנקבעה רק לצורך שמיעת סיכומים הגשת ראיות כלשהן.

לפיכך, בית משפט קמא צדק בהחלטת הביניים ואין מקום להתערב בה.

ג) ההסכמה היתה למתן פסק דין בטווח של בין 0 - 7,500 ₪.
כלומר, האפשרות לדחיית התביעה כולה היתה אפשרות שצריכה להילקח בחשבון כאשר ניתנה הסכמה למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.
יתכן וב"כ המערער לא הבין באופן סובייקטיבי את מהות ההסכמה אך הפרוטוקול מדבר בעד עצמו. הוא לא ביקש לחזור בו מההסכמה בשום שלב ולא ביקש מבית משפט ליתן פסק דין מנומק שלא לפי סעיף 79 א'.

בנסיבות אלו, כאשר דחיית התביעה היא אחת האפשרויות אליהן יכל בית משפט קמא להגיע במסגרת הטווח שהוסכם עליו, לא נותר אלא לקבוע כי פסק הדין ניתן בסמכות ואינו נכלל בגדר החריגים המצדיקים התערבות ערכאת ערעור.

9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ב) המערער יישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. (לעניין סכום ההוצאות ראה גם החלטת כב' הרשמת בתיק זה מיום 16/12/19).

סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיב באמצעות בא כוחו.
יתרת הערבון תוחזר למערער באמצעות בא כוחו.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ"ד אייר תש"פ, 18 מאי 2020, בהעדר הצדדים.