הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 26176-06-20

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המבקשות:

  1. בוני התיכון (פרוייקטים) 2006 בע"מ
  2. בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ

נגד

המשיבים:

  1. רונן גרנות בע"מ
  2. רונן גרנות

החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע

1. המשיבה 1, חברה העוסקת בעבודות גבס, שמנהלה הוא המשיב 2, נשכרה על ידי המבקשות לבצע עבודות במרכז מסחרי בכפר-סבא שבבעלותן.
בבית המשפט קמא התבררו התביעות ההדדיות שבין שני הצדדים, הקשורות לאותן עבודות: תביעת המבקשות שהועמדה ("לצרכי אגרה") על סך 2.5 מיליון ₪ ותביעתם שכנגד של המשיבים שהועמדה על סכום הקרוב ל-2 מיליון ₪.
בפסק הדין מיום 20.4.2020 דחה בית המשפט את תביעת המבקשות וקיבל, חלקית, א ת התביעה שכנגד של המשיבים.
על פי האמור בתגובת המבקשות לתשובת המשיבים (שהוגשה ברשות), סכום החיוב על פי פסק הדין עומד על סכום כולל של כ-690,000 ₪ (כולל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד) (להלן – " פסק הדין").

2. המבקשות הגישו ערעור זה על פסק הדין, במסגרתו הם מערערים הן על דחיית תביעתן והן על קבלתה החלקית של תביעת המשיבים.
בקשה זו לעיכוב ביצוע פסק הדין מתייחסת, מטבע הדברים, לחיוב הכספי שהוטל במסגרת הקבלה החלקית של תביעת המשיבים.
המשיבים מתנגדים לבקשה.
יצוין, כי המבקשות ציינו כי הן מוכנות להפקיד את מלוא החיוב שנפסק בקופת בית המשפט.

3 הלכה מושרשת היא, שאין מעכבים חיובו של פסק הין המטיל חיוב כספי, אלא אם הוכח שהזוכה לא יוכל או יתקשה להשיב את סכום הזכייה, אם הערעור יתקבל.
כדי להוכיח קושי זה טרחו המבקשות – הן בבקשתן והן בתגובתן לתשובת המשיבים – לפרט את התביעות התלויות ועומדות כנגד המשיבים ואת העיקולים הקיימים לטענתן בתיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדם וכן הן טרחו לנתח את הדו"חות הכספיים השנתיים שלהם, מתוכם ניתן ללמוד – לטענתן – שהמשיבים יתקשו כלכלית להשיב את כספי הזכייה.
המשיבים מנגד השיבו על כל הטענות וצירפו מסמכים מתוכם ניתן ללמוד שכל העיקולים שצוינו כבר הוסרו וכן הוסדרו ההליכים המשפטיים שפורטו, לבד מתיק מאוחד המתברר בבית הדין לעבודה, שביחס אליו מתבררת הן התביעה שהוגשה נגדם והן תביעתם הנגדית בסכום העולה על הסכום הנתבע נגדם.
עוד נטען כי המשיב מועסק כמפקח הנדסי בפרויקט בנייה גדול וכי הוא משתכר עשרות אלפי שקלים בחודש (צורף הסכם העסקה).

4. זכותם של המשיבים לקבלת הכספים שנפסקו לטובתם בפסק הדין ברורה ומובנת. כספים אלה דרושים גם לשם פעילותם העסקית השוטפת.
מנגד, אין לשלול לחלוטין את החשש המסוים, עליו הצביעו המבקשות, במיוחד לאור התביעה הכספית המתנהלת נגדם בסכום של כ-1.3 מיליון ₪ (סעיף 15.1 לבקשה).
במסגרת זו קשה לקבוע האם הדו"חות הכספיים של המשיבים מצביעים על חוסר יכולת כלכלית, לשם כך נדרשת חוות דעת מומחה כלכלית המנתחת את האמור בהם.
אולם, די באמור, בצירוף העובדה שהסכום האמור משולם (ביחד ולחוד) גם למשיב 2, אדם פרטי., כדי להקים חשש מסוים בדבר יכולת השבת הסכום, אם הערעור יתקבל (כולו או חלקו).
5. בבקשה לעיכוב ביצוע מאזן הנוחות הוא השיקול העיקרי, במיוחד כשמדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, כאמור.
בענייננו אין לומר שהשיקול השני – סיכויי הערעור – די בו כדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה, שכן פסק הדין מבוסס ברובו על ממצאי ומסקנות המומחה שבית המשפט מינה ועל ממצאים עובדתיים שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהם.
מכל מקום, הבירור המעמיק בטענות המבקשות נגד הממצאים והמסקנות של בית משפט קמא צריך להיעשות במסגרת הדיון בערעור עצמו ולא במסגרת בקשה זו.

6. כדי לאזן בין כל השיקולים שפורטו לעיל, אני מחליט כדלקמן:
ניתן בזה צו עיכוב ביצוע ביחס למחצית מהסכום הכולל שנפסק, בכפוף לכך שמחצית הסכום כאמור תופקד בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, כשניתנת ארכה להפקדתו עד יום 2.8.2020 שעה 13:00.
צו עיכוב הביצוע לא יחול על המחצית האחרת של הסכום הכולל.
בהעדר הסכמה בדבר הסכום המדויק שנפסק, על המבקשות לפנות לבית המשפט קמא בבקשה למתן פסיקתא, והן יפעלו על פיה.
אן צו להוצאות בקשר לבקשה זו.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תש"פ, 19 יולי 2020, בהעדר הצדדים.