הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 25184-07-20

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המבקשים:

  1. זהבה ביטון
  2. אילן יונה

נגד

המשיבים:

  1. יצחק אורטוב
  2. מרדכי בורק
  3. ארז בורק
  4. נורית בורק
  5. דורון בורק
  6. יהודית בורק

החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע

1. המבקשת 1 (להלן - "המבקשת") היא בעלים של דירה הבנויה מעל לדירה שבבעלות המשיבים 1-5, כשאמם, המשיבה 6, מתגוררת בה (להלן ביחד – " המשיבים").
בבית המשפט קמא התבררה תביעת המשיבים נגד המבקשת לפיצוי על נזקים שזו גרמה להם בשל הרחבת בנייה שביצעה בביתה.
תביעת המשיבים הוגשה גם נגד המבקש 2 (להלן – " המבקש), האדריכל שטיפל בהיתר הבנייה הנוגע לאותה הרחבה.
כן התבררה תביעתה שכנגד של המבקשת נגד המשיבים לפיצוי על נזקים שונים שהם גרמו לה לטענתה בקש ר לסכסוך שביניהם.

2. בית המשפט קמא קיבל (חלקית) את תביעת המשיבים נגד המבקשת וחייב אותה לשלם להם סכום של 122,000 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪.
תביעת המשיבים נגד המבקש נדחתה ללא צו להוצאות.
התביעה שכנגד של המבקשת נגד המשיבים נדחתה והיא חויבה לשלם להם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

3. המבקשים הגישו ערעור זה על פסק הדין (ערעורו של המבקש הינו בגין אי פסיקת הוצאות והוא אינו נוגע לבקשה זו).
המבקשת הגישה גם בקשה זו לעיכוב ביצוע פסק הדין.
נימוקה העיקרי לבקשה הוא מצבה הכלכלי שאינו מאפשר לה, לטענתה, לשלם למשיבים את הסכום שנפסק.
המבקשת, המנהלת סוכנות דואר "קטנה" , אומרת כי בעקבות משבר הקורונה הכנסותיה הצטמצמו וגם אביהם של ארבעת ילדיה אינו משלם להם מזונות.
לדבריה, כדי לשלם את הסכום שנפסק, יהיה עליה "לשבור" את קרנות הפנסיה וקרן השתלמות, דבר שיפגע בעתידה.
המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור הם טובים.

4. המשיבים מתנגדים לבקשה.
לטענתם, לא קיים כל חשש שהם לא יוכלו להשיב את הכספים שישול מו להם, אם הערעור התקבל, והמבקשת אף לא טענה זאת.
הם מוסיפים, כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מהווה נימוק לעיכוב ביצוע פסק הדין, בהתאם לפסיקה, מה גם שהמבקשת לא הוכיחה כנדרש שתש לום הסכום שנפסק יביא להתמוטטותה הכלכלית.
המשיבים טוענים גם לחוסר סיכויי הערעור להתקבל.

5. הכלל הוא שאין מעכבים ביצועו ש ל פסק דין כספ י, אלא אם הוכח קיומו של חשש ממשי שהמשיב - הזוכה לא יוכל או יתקשה להשיב את הסכום שישולם לו, אם הערעור יתקבל.
בענייננו המבקשת לא טענה לקיומו של חשש זה וכמובן שלא הביאה כל ראיה בעניין זה.
גם הסכום שנפסק אינו גבוה במיוחד, מה גם שהוא צריך להיות משולם לשישה אנשים.

6. הכלל הרגיל הוא שמצבו הכלכלי של החייב, מבקש עיכוב הביצוע, אינו מהווה נימוק לעיכוב ביצוע פסק הדין, ולעיתים דווקא מצב כלכלי רעוע שלו עשוי להיות שיקול לדחיית בקשתו, מחשש כי בהמשך ההליך, אם יידחה ערעורו, לא תיוותר בידיו היכולת לעמוד בתשלומים הנדרשים (ע"א 952/15 מקס נ' דינר (9.2.2015), א.ש. טינה חברה לבניין בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (28.8.2017)).
עם זאת, "התחשבות במצבו הכלכלי של המבקש ובאפשרות שיתמוטט כלכלית בעקבות ביצוע פסק הדין נעשית במקרים חריגים, ורק בתנאי שהמבקש הניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו עקב מימוש פסק הדין" (ע"א 5671/11 אנדרסין מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ (1.9.2011); ע"א 7262/ 17 שמש נ' ישראלי (25.9.2017) ).

7. עם כל ההתחשבות במבקשת, לא אוכל לקבוע כי היא הניחה תשתית מספקת לטענותיה. לא צורפו דפי חשבון בנק, לא פורט מהם נכסיה, לא צוין האם ברשו תה מקורות הכנסה נוספים.
כן לא הוכח שהמבקשת איננה יכולה ליטול הלוואה לשם תשלום הסכום, למשל, תוך שעבוד קרנות הפנסיה וההשתלמות שברשותה, עד שיתברר גורל הערעור, וכשאין מדובר בסכום גבוה במיוחד לשם נטילת הלוואה כזו.

8. מבלי שיהיה בכך הבעת דעה סופית, לא ניתן גם לומר שסיכויי הערעור טובים במיוחד, באופן שיצדיקו את קבלת הבקשה. שכן, מסקנותיו של בית המשפט קמא מבוססות על ממצאי עובדה ומהימנות, וגובה הפיצוי נקבע בהסתמך על חוות דעת מומחה הנדסי שהוא מינה.

9. לפיכך הבקשה נדחית.
יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, וכדי לאפשר מבקשת להתארגן לשם תשלום סכום החוב, תוך נטילת הלוואה או בדרך אחרת, יעוכב זמנית ביצוע פסק הדין ויעוכבו זמנית הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו בעקבותיו, עד יום 15.11.2020.
צו עיכוב הביצוע הזמני יפקע ביום 16.11.2020.
נוסף לכך, וכדי שלא להקשות עוד על המבקשת, לא יוטלו הוצאות בקשר לבקשה זו.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"א, 25 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.