הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2394-04-16

לפני
כבוד ה שופטת שרה דותן

מערערים

החברה הממשלתית לתיירות
ע"י ב"כ עו"ד גיל נבו ועומר בן צבי

נגד

משיבים

חברת א.א.נ.י. עבודות שיפוצים ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד פרח ו/או מוחמד מסרי

פסק דין

ערעור זה מופנה נגד פסק דינה של כב' השופטת רונית פינצ'וק אלט בע"א 2394-04-16, מיום 02.02.16, לפיו חויבה המערערת לשלם למשיבה יתרת חוב של 262,516 ₪ עבור עבודות בנייה וחשמל שביצעה המשיבה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ושכ"ט עו"ד.
רקע עובדתי
בתאריך 27.08.06 התקשרו המערערת והמשיבה בהסכם לביצוע עבודות בנייה וחשמל באתר ב"גן הראשונים" - יבנאל.
במהלך ביצוע העבודות נתגלעו מחלוקות בין המערערת למשיבה הנוגעות ללוחות הזמנים של ביצוע העבודות ולמהות העבודות.
המערערת שילמה למשיבה עבור 12 החשבונות הראשונים סך כולל של 1,984,558 ₪ ( לא כולל מע"מ).
חשבון מס' 13, על סך 98,730 ₪, לא שולם למשיבה בשל המחלוקות האמורות.
בתאריך 02.03.08 שלחה המערערת מכתב למשיבה בו דרשה סילוק ידה מ"פרויקט יבנאל".
בתאריך 21.07.08 הגישה המערערת חוות דעת מטעמה לפיה ביצעה המשיבה עבודות בעלות כוללת של 1,866,052 ₪ ( לא כולל מע"מ). המשיבה הגישה אף היא חוות דעת מטעמה הקובעת כי ביצעה עבודות בעלות כוללת של 2,070,039 ₪ ( לא כולל מע"מ).
בתאריך 06.01.09 דרשה המערערת מבנק הפועלים חילוט ערבות בנקאית בגובה 130,330 ₪.
בתאריך 03.08.09 הגישה המשיבה תביעה בסך 262,516 ₪ נגד המערערת, הכוללת את חשבון מס' 13, וסכום הערבות שחולט, בצירוף ריבית והצמדה, הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.
בתאריך 02.02.16 ניתן על ידי כב' הש' רונית פינצ'וק אלט פסק דין בו התקבלה תביעתה של המשיבה במלואה. המערערת חויבה לשלם למשיבה 262,516 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי המשיבה ועד למועד התשלום על ידי המערערת, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
על פסק דין זה הוגש הערעור שלפניי.
לדיון שהתקיים ביום 13.12.16 לא התייצב ב"כ המשיבה, בטענה שהדיון לא נרשם ביומנו.
בדיון שהתקיים ביום 19.01.17 התייצב ב"כ המשיבה מבלי שהגיש עיקרי טיעון. לטענתו, ניתק הקשר בינו לבין המשיבה, וכל מאמציו לאתרה עלו בתוהו. ניתנה על ידי החלטה, על פי בקשת ב"כ המשיבה, המורה על דחיית הדיון ליום 05.02.17, לשם מסירה אישית למשיבה, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪ על ידי המשיבה למערערת בשל הליכי סרק עד ליום 26.01.17. עוד הוחלט, כי היה ולא תשולמנה ההוצאות יינתן פסק דין על פי החומר שבתיק.
בתאריך 30.01.17 הודיעה המערערת לבית המשפט כי המשיבה לא שילמה את הוצאות המערערת עד ליום 26.01.17, כפי שנקבע בהחלטה מיום 19.01.17.
בתאריך 31.01.17, על סמך הודעתה הנ"ל של המערערת, ניתנה החלטה לפיה יינתן פסק דין על פי החומר שבתיק.
הערעור
המערערת טוענת בכתב הערעור כי בית המשפט קמא התעלם בפסק דינו מכוחה המחייב של קביעתו של המפקח. זאת ועוד, מקריאת ס' 52(4) ו-(5) להסכם בין המערערת למשיבה עולה כי היה ותתגלע מחלוקת בין הצדדים לעניין היקף העבודה שבוצעה, מדידתו של המנהל מטעם המערערת היא המכריעה באופן סופי ואין לראות באישור החשבונות שהוגשו על ידי המשיבה למערערת כאישור חלוט.
עוד טוענת המערערת, כי בית המשפט קמא כלל לא בחן את חוות הדעת שהגישו המודדים מטעם הצדדים לגופן, אלא אימץ את חוות דעתו של המודד מטעם המשיבה, בהיעדר שיקולים מקצועיים. לטענתה, בית המשפט קמא כלל לא בחן את הטענות שהעלתה המערערת לעניין טעויות בחוות דעתו של המודד מטעם המשיבה, ולכן שגה בקביעתו.
לעניין המדידות גופן, המערערת טוענת שהמשיבה ביצעה בפועל כמות עבודות הפחותה מהכמות שטענה, ובשל כך לא שולם חשבון מס' 13 וכן חולטה הערבות הבנקאית. המערערת הציגה סתירות מהותיות במדידות המשיבה. הוצגו פערים משמעותיים בין טבלת המדידות שצורפה על ידי המשיבה לבין דפי החישובים שבוצעו על ידי המודד מטעם המשיבה.
נוסף על כך, המערערת טוענת כי פעלה בהתאם להוראות סעיף 63 להסכם הקובע מהם הכללים הנדרשים ל"סילוק יד הקבלן ממקום המבנה".
הערעור לגופו
מעיון בכתב הערעור, עיקרי הטיעון ומוצגי המערערת הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.
המערערת שטחה אחת לאחת את טענותיה, והציגה את המסמכים הרלבנטיים לצורך הכרעה. המשיבה לא הגישה עיקרי טיעון מטעמה, וממילא לא התמודדה עם טענותיה המוצקות של המערערת.
תקנה 446( ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, קובעת כי בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעון במועד הקבוע לכך דינו כבעל דין שלא התייצב לדיון, זולת אם הורה בית המשפט אחרת. תקנה 450(2) לתקנות הנ"ל קובעת כי " התייצב המערער, ואילו המשיב לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, יתברר הערעור או יידחה למועד אחר, כפי שיחליט בית המשפט".
בענייננו, המשיבה לא הגישה עיקרי טיעון ועל כן תקנה 450(2) לתקנות חלה בנדון דידן. לא זו אף זו, במועד הדיון מיום 13.12.16 לא התייצב ב"כ מטעם המשיבה לפני כב' הש' יפרח, ואף כשהתייצב ב"כ מטעמה בדיון לפני ב- 19.01.17 טען שניתק הקשר בינו לבין המשיבה.
לאור האמור, לא נותר לי אלא לפסוק על סמך עיקרי הטיעון והמוצגים שהגישה המערערת.
אשר על כן, הערעור מתקבל.
חיובה של המערערת בתשלום למשיבה יבוטל. אם שולם סכום כלשהו ע"י המערערת למשיבה, יוחזר הסכום למערערת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המשיבה תשלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
העירבון אותו הפקידה המערערת יוחזר לה באמצעות ב"כ.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"ז, 04 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.