הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2350-08-18

מספר בקשה:6
לפני
כבוד ה שופטת – הרשמת נועה גרוסמן

מבקש / מערער

אלמוג כהן

נגד

משיב

טל ליבוביץ
ע"י ב"כ עו"ד אייל רייף ואח'

החלטה

מבוא:

1. לפני בקשה לביטול החלטה למחיקת ערעור.
במקור הוגש הערעור על פסק דין שניתן בהליך של פינוי מושכר. בעקבותיו פונה המבקש מנכס מקרקעין ביום 13.8.18.

2. בהחלטתי מיום 30.1.19 הוריתי על מחיקת הערעור עקב אי הפקדת עירבון. על החלטה זו באה הבקשה הנוכחית.

עמדת המבקש:

3. ההחלטה ניתנה לאחר שביום 10.12.18 ניתנה למערער הוראה להפקיד את העירבון תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.
המבקש טוען, בבקשתו המקורית מיום 18.02.19, כי לא קיבל לידיו הודעה זו. ברם, על פי רישומי המערכת, ההודעה נשלחה למענו הרשום ואף נמסרה לידיו ביום 19.12.18.

4. במסגרת התגובה לתשובה בבקשה הנוכחית לביטול ההחלטה (22.5.19) , ריענן המבקש את נימוקי בקשתו והוסיף אלמנט נוסף והוא כי ביום 14.5.19 הורתה כבוד השופטת הבכירה שרה דותן, ללשכה לסיוע המשפטי לייצג את המבקש בערעור הנדון. לאחר שנתקבלה החלטה זו, כך גורס המבקש, סיכויי ערעורו גבוהים והערעור אינו תיאורטי אלא בעל השלכות מעשיות. עוד הוא סבור, כי החיוב להעניק לו ייצוג דרך הלשכה לסיוע משפטי משליך גם על נושא חיובו בהפקדת העירבון, שכן עתה עוניו ברור וגם סיכויי ההצלחה בהליך נבחנים בעין מטיבה יותר.

עמדת המשיב:

5. המשיב מצדו טען, כי ההליך קמא התייחס לתביעה לפינוי מושכר שהגיש המשיב כנגד המבקש. המשיב היה משכיר הנכס ברח' רש"י 16, רמת-גן (להלן: "המושכר") ואילו המבקש היה השוכר. תקופת השכירות נקצבה לשניים עשר חודשים מיום 1.7.17 ועד יום 30.6.18 ודמי שהשכירות עמדו על 4,400 ₪ לחודש.

6. המבקש לא עמד לטענת המשיב בתשלום דמי השכירות במלואם. שלושה תשלומים לא שולמו. שטר ביטחון לא נמסר. בנוסף, אצל המשיב נתקבלו מכתבי התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים בגין חובות עיריית רמת-גן וחברת החשמל מהם עלה, כי המבקש לא שילם חשבונות מתחילת תקופת השכירות.
מעבר לכך, טען המשיב, כי שכנים בבניין התלוננו לפניו על התנהגות המבקש ובני משפחתו. על רקע זה נאלץ המשיב להגיש את תביעת הפינוי, אשר התקבלה ע"י בית משפט קמא לאחר בי רור ובהתבסס על קביעות עובדתיות כי הסכם השכירות הופר הפרה יסודית ע"י המבקש.

7. עוד יוער, כי הפינוי היה אמור להתבצע – על פי הוראת בית המשפט מיום 17.5.18 ועל פי חוזה השכירות המקורית ביום 1.7.18. המבקש לא עשה כן והמשיב נאלץ לפנות לעזרת לשכת ההוצל"פ כדי לבצע את הפינוי.

8. לגופו של עניין טוען המשיב כי הערעור נמחק לאחר שהמבקש נמנע מלהפקיד עירבון בערעור ללא הגשת בקשה לאורכה וללא טעם מיוחד. סיכויי הערעור אינם גבוהים נוכח הקביעות העובדתיות של בית משפט קמא וכפי שבית המשפט המחוזי חיווה דע תו יותר מפעם אחת בעניין זה (בהחלטת כבוד השופטת עינת רביד תיק רע"א 10092-08-1 8 מיום 6.8.18; בהחלטת כבוד השופט יהושע גייפמן בתיק זה מיום 3.8.18 );

9. משכך, סבור המשיב כי סיכויי הערעור קלושים. ראשית, מדובר במעשה עשוי. הנכס פונה עוד בשנת 2018 והוא כבר מושכר לשוכר אחר. שנית, התנהלות המבקש שלא הפקיד את העירבון במועד חרף כל הפניות, אינה מצדיקה ביטול החלטת המחיקה.

10. אשר להכרעה בתיק עש"א 64308-05-18 בה ציוותה כבוד השופטת הבכירה שרה דותן להעניק סיוע משפטי למערער, גורס המשיב, כי לא ניתנה לו זכות הטיעון שם, וכי ההחלטה אינה קשורה בהכרח לתיק הנוכחי, ואינה חלה לגביו.

דיון והכרעה:

11. שניים הם התנאים הנחוצים לצורך ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד.
ראשית, סיבת המחדל שגרמה לאיחור.
שנית, סיכויי ההצלחה בהליך.
ראו :
תקנה 201 לתסד"א תשמ"ד-1984.
ספרו של המלומד ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995, שם בעמ' 738.
החלטת כב' השופטת ברק-ארז ברע"א 4085/14 דוכנוב נ' אור עידו החזקות בע"מ, פסקה 13 (9.7.2014).

12. בראש ובראשונה אתייחס לסיבת המחדל שגרמה לאיחור.
על בעל הדין להציע סיבה ממשית למחדל, כאשר נדרש "טעם מיוחד" בהיות המועד קבוע בחיקוק על פי תקנה 528 סיפא לתסד"א תשמ"ד-1984.
בענייננו, המבקש לא הציע כל סיבה ממשית למחדל, הרי בקשתו כלל לא נתמכה בתצהיר כדין. המבקש טען, כי שילם את האגרה במועד, וכי לא קיבל הודעה על חובה להמצאת עירבון. טענה זו עומדת בסתירה לאישורי המסירה המצויים במערכת נט המשפט, מהם עולה כפי שפורט, כי המבקש קיבל הודעה על חובת הפקדת העירבון לידיו עוד ביום 19.12.18. ההתעלמות מההודעה האמורה היא שהביאה להחלטת המחיקה מיום 30.1.19.
יתר על כן, המבקש מצביע על כך שהוא לא התמהמה והגיש את הבקשה לביטול ההחלטה עוד ביום 18.2.19, במסגרת הטווח של 30 הימים הקבועים בדין. אך, המבקש אינו מסביר מדוע חיכה ולא שילם את העירבון עד לאותו מועד, אלא התעורר רק לאחר שניתנה החלטה למחיקת הערעור.
13. אביא בהקשר זה מדברי כב' השופטת (כיום הנשיאה) חיות ברע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד שלו, סעיף 7 (פורסם בנבו, 22.4.15) אשר מתייחסת למקרה בו ניתן פסק דין בהעדר התייצבות:
"כפי שנפסק לא אחת, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, אשר לגביו אין טענה לפגם המחייב ביטול מחובת הצדק, על בית המשפט לבחון שני שיקולים: השיקול הראשון הוא מהי הסיבה לאי התייצבותו של בעל הדין בדיון, ובפרט האם מדובר בזלזול בבית המשפט או שמא צירוף נסיבות אומלל, היסח הדעת או רשלנות. השיקול השני, הוא סיכויי ההגנה של המבקש... עוד נפסק כי ככלל יינתן משקל רב יותר לשאלת סיכויי ההגנה אך ייתכנו מקרים בהם מחדלו של בעל הדין הוא כה משמעותי עד שיאפיל על שאלת סיכויי הגנתו, ויש להבחין בהקשר זה בין המקרים בהם סיבת ההיעדרות נעוצה באי הבנה או אף רשלנות מסוימת לבין המקרים בהם ההיעדרות מקורה ב"התעלמות מדעת מההליך השיפוטי" שמקורה בזלזול בבית המשפט וללא כל סיבה סבירה..."

בענייננו, המבקש טוען שלא ידע על חובת הפקדת העירבון, אך הטענה נסתרת על פניה על ידי אישור המסירה מיום 19.12.18. גם התעוררותו המהירה של המבקש להגיש בקשה לביטול החלטת המחיקה מיום 30.1.19, כבר ביום 18.2.19 מלמדת כי המבקש היה מחובר להליך והכיר את מובאיו ומוצאותיו.
התנהלות זו עולה כדי רשלנות רבתי, שעל פני הדברים די בה כדי לחסום את בקשתו לביטול החלטה כבר בשלב זה.

14 . שנית, מאחר ופטור בלא כלום אי אפשר, אבחן את נושא סיכויי ההצלחה בהליך.
מצד הדין, ואם אין רשלנות רבתי, שאלה זו מהותית ועקרונית אף יותר מן הטעם הראשון.
המבקש מלין על פסק דין לפינוי. דא עקא, פסק הדין כבר בוצע לפני כשנה.
מדובר במעשה עשוי ועל כן סיכויי הערעור, כפי שכבר נפסק, אינם מיטביים.
המבקש עומד על ערעורו , למרות שפסק הדין לפינוי כבר בוצע, בשל החיובים הכספיים הנכללים בפסק הדין.
בהתייחס לסיכויי הערעור מן הפן הכספי גרידא, אומר כי פסק הדין של בית המשפט קמא הוא פסק דין המושתת על קביעות עובדתיות. ככזה ההתמודדות עמו בשלב הערעור עומסת על שכמו נטל כבד במיוחד.

15. אשר לעמדת המבקש, כי ביום 14.5.19 במסגרת עש"א 64308-05-18 חויבה לשכת הסיוע המשפטי להעניק לו סיוע בקשר עם פסק הדין של בית המשפט קמא, דבר המציב לטעמו את סיכויי ההליך ברף גבוה :
אומר, כי פסק הדין מיום 14.5.19 לא נעלם מעיני. ברם, לטעמי משמעותו אינה כפי שהמשיב טוען לה לצורך ענייננו. הליך העש"א הינו הליך נפרד מן ההליך הנוכחי. נכללו בו אלמנטים נפרדים כגון נושא החוב בהוצל"פ , ולאו דווקא עניין הפינוי. עם זאת, מרכז הדיון שם התמקד בנושא הייצוג ע"י הסיוע המשפטי. השיקולים לעניין ההליך הנוכחי שונים. מקובלת עלי עמדת המשיב כי הוא לא היה צד לעש"א. לא נתאפשר לו לטעון שם באשר לסיכויי ההליך. משכך, ההכרעה שניתנה שם קבילה בפריזמת הלשכה לסיוע משפטי שהיתה צד לעש"א, אך לא באשר למשיב .

16. אשר על כן, גם מחמת התנהלותו המחדלית של המערער באי הפקדת העירבון במועד ללא צידוק, וגם מחמת אלמנט העד ר סיכויי הצלחה בערעור גופו. כל אחד מן הטעמים הללו בנפרד, קל וחומר מצירופם יחדיו, אני מוצאת כי אין מקום להיעתר למבוקש.
החלטת המחיקה תישאר על כנה.

סיכום:

16. מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה לביטול ההחלטה.
לפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאותיה.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ט, 10 יוני 2019, בהעדר הצדדים.