הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 23454-02-20

לפני
כבוד ה שופט יונה אטדגי

המבקשים:

  1. אנלי יחזקאל
  2. יעקב יחזקאל

נגד

המשיבה:
פנינה זיסלה

החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע

1. המבקשים הם דיירים מוגנים בדירה שבבעלות המשיבה (להלן – " הדירה"), לאחר שרכשו את זכות הדיירות המוגנת בשנת 2018 מהדיירים הקודמים בדמי מפתח, במסגרת הליך שהתנהל בבית הדין לשכירות.
סמוך לאחר כניסתם לדירה הם ביצעו בה שיפוצים רבים.
המשיבה, שטענה כי השיפוצים נעשו ללא הסכמתה, למרות שבמסגרת ההליך הנ"ל הצהירו המבקשים שהם רוכשים את הדיירות המוגנת בדירה כמצבה באותה עת (AS IS), הגישה בבית משפט קמא תביעה לפינוי מהדירה.
המבקשים טענו כי השיפוצים נעשו בהסכמתו ש ל חתנה של המשיבה.
בית המשפט קבע כי השיפוצים נעשו ללא הסכמת המשיבה ובניגוד להצהרתם בבית הדין לשכירות, ולכן קיבל את התביעה והורה על פינויים של המבקשים מהדירה, עד יום 31.3.2020.
יחד עם זאת, הורה בית המשפט למשיבה להשיב למבקשים את החלק בדמי המפתח שקיבלה מהם, 360,000 ₪, כ" סעד מן הצדק הפוך".
עוד חייב בית המשפט את המבקשים לשלם למשיבה הוצאות בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

2. המבקשים הגישו ערעור זה על פסק הדין ובקשה זו לעיכוב ביצועו.
בקשר לסיכויי הערעור הם מפנים לנימוקי הערעור, "כאילו הובאו כאן [בבקשה זו] בשלמותם",
ולדעתם הסיכויים טובים.
נימוקם העיקרי לעיכוב הביצוע הוא שהמדובר בדירה המשמשת למגורי המשפחה, המבקשים וילדיהם הקטינים.
.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה.
לטענתה סיכויי הערעור נמוכים, משום שהוא מבוסס על תקיפת ממצאים עובדתיים שקבע בית המשט קמא, וביחס למאזן הנוחות היא טענת שניתן לשלול את החשש, לפיו לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור, בכך שתירשם הערה בדבר איסור דיספוזיציה עד למתן פסק הדין בערעור וכן בכך שאם הדירה תושכר לאחר י יכלל בהסכם שייעשה עמו תנאי, לפיו הוא מתחייב לפנות את הדירה בהתראה של 3 חודשים.
לחילופין מבקשת המשיבה להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת דמי שכירות חודשיים ריאליים בסך 6,000 ₪ מדי חודש בידי בא-כוחה וכן בהפקדת ערבות בנקאית להבטחת כל נזק שייגרם.

4. צודקת המשיבה בטענתה, כי מאחר והערעור מבוסס על תקיפת הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית משפט קמא, בייחוד בקשר לחוסר הסכמתה של המשיבה לשיפוצים שנעשו, הרי שסיכויי הערעור הם נמוכים.
אולם הלכה היא, שכאשר מדובר בפינוי דירת מגורים ייטה בית המשפט להיעתר לבקשות שעניינן עיכוב הפינוי, אף אם סיכויי הערעור אינם גבוהים, זאת נוכח החשש שאם יתקבל בסופו של דבר הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצ ב לקדמותו (ע"א 5491/15 מלכה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.1.2015) , ע"א 211/17 יעקובוביץ נ' עו"ד נשר שלומית (רענן) – הנאמנות על נכסי החייב (18.1.2017) ), ואינני סבור כי די בתנאים שהוצעו על ידי המשיבה כדי להפיג חשש זה.
מצד שני, אם הערעור יידחה אזי יימצא, גם אם בדיעבד, שהמבקשים שהו בדירה במשך תקופה מסוימת ושילמו בתקופה זו דמי שכירות מוגנים במקום דמי ש כירות חודשיים, וזהו הנזק העיקרי הצפוי למשיבה.

5. כדי לאזן בין השיקולים האמורים, אני מחליט כדלקמן:
ניתן בזה צו עיכוב ביצוע צו הפינוי, בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט מדי חודש, את ההפרש שבין דמי השכירות המוגנים המשולמים על ידם לבין הסך של 5,000 ₪, וזאת עד למתן פסק הדין בערעור.
סכום ההפרש כאמור יופקד מדי 5 לכל חודש.
לא יופקד סכום ההפרש באחד החודשים עד היום החמישי לאותו חודש, צו עיכוב הביצוע יפקע ביו ם
ביום ה-10 לאותו חודש.
צו עיכוב הביצוע לא יחול על החיוב בהוצאות ושכ"ט עו"ד.
אין צו להוצאות בקשר לבקשה זו.

ניתנה היום, כ"ג שבט תש"פ, 18 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.