הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 16583-01-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המערער:

נביל עבאס
ע"י ב"כ עו"ד ח'מאיסה זאהי

נגד

המשיבה:

סטרוי קבוצת יזמות והנדסה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יורם ון-דם

פסק דין

1. לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט נמרוד אשכול) מיום 24.11.20 בת"א 55824-07-18 ולפיו נדחתה תביעת המערער – התובע נגד המשיבה – הנתבעת.

2. הבקשה לביצוע שטר:
א. ביום 10.4.18 הגיש המערער (להלן גם : "עבאס") לביצוע בלשכת ההוצל"פ בנצרת שיק בסך של 156,750 ₪ במסגרת תיק הוצל"פ מס' 504729-04-18 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). מדובר בשיק שמספרו 1280025 משוך ע"י המשיבה לטובת המערער שמועד פירעונו 3.8.17 (להלן: "השיק").

ב. ביום 16.7.18 הגישה המשיבה (להלן גם: "סטרוי קבוצת יזמות והנדסה") התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות (ת"ט 55824-07-18) .
בהתנגדות נטען כי ע סקת היסוד בגינה שולם השטר נגועה בכישלון תמורה מלא. לטענת המשיבה השיק ניתן כהמחאה דחויה לצורך הבטחה לכריתת חוזה לביצוע עבודות ע"י עבאס.
מנהל המשיבה- מקסים בלאוסוב נפגש עם המערער לצורך מו"מ לביצוע עבודות ועבאס ביקש המחאה דחויה לצורך הצגת רצינות המו"מ. עבאס לא חתם על חוזה, לא ביצע עבודות ולא הפיק חשבונית מס כנדרש, אלא גורם אחר ביצע את העבודות. משכך, המערער אינו אוחז כשורה. ההליך נפתח ללא הרשאה והיה על המערער להשיב את השיק למשיבה.
להתנגדות צורף תצהיר מטעם מנהל המשיבה.

ג. בדיון בהתנגדות ביום 17.12.18 מנהל המשיבה העיד כי סיכם עם המערער שיעשה עבודות פיתוח בשטח באתר בנייה החריש והוא מסר למערער את השיק ביולי 2017 כנגד הבטחה שיקבל חשבון והסכם עבודה. הסכום בשיק נקבע מכוח העבודות. בסוף התברר שלא התקבל הסכם ולא נעשו העבודות (פרוטוקול הדיון מיום 17.12.18 עמ' 1 שורות 14-22). העיד גם כי עבד עבור חברת ניר אביב. מנהל עבודה (אגבריה) ומהנדס (פבל ויינברג) ניהלו את העבודה בשטח . קבלן בשם "ספיד 5" ביצע בעיקר עבודות שלד .
העד נחקר בחקירה נגדית.
המערער העיד כי קיבל את השיק מספיד 5 תמורתו נתן " הרבה כסף" לספיד 5. אין לו קשר עם ספיד 5 "בן אדם הגיע עם השיק ונתתי לו כסף סכום שהוא קיבל, נתן שיק ולקח את הכסף עם ריבית של הבנק". (פרוטוקול הדיון מיום 17.12.18 עמ' 3 שורות 15-17).
לאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בע"פ.

בהחלטת כב' השופט נמרוד אשכול מיום 26.12.18 ניתנה למשיבה רשות להתגונן והמערער חויב בהוצאות בסך 5,000 ₪. נקבע כי תצהיר מנהל המשיבה ישמש כתב הגנה. הנטל על המשיבה. יוגש תצהיר עדות ראשית מטעמה ולאחר מכן מטעם המערער.
בימ"ש קמא גם נדרש לטענת עבאס לפיה בקשת ההתנגדות לא הוגשה במועד ובצורך ליתן טעם מיוחד להארכת המועד והגיע למסקנה לפיה בנסיבות העניין יש צורך בבירור הנושא לגופו של עניין, לרבות שמיעת עדים רלוונטיים.

3. הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.
תצהיר עדות ראשית מטעם סטרוי קבוצת יזמות והנדסה הוגש ביום 10.3.19 :
מנהל והבעלים של סטרוי קבוצ ת יזמות והנדסה הצהיר כי נפגש עם עבאס לצורך הצבת צוותי עובדים לפרויקטים של בנייה ונוהל עימו מו"מ.
עבאס ביקש לקבל המחאה דחויה שתלמד על רצינות החברה ומנגד עבאס ישריין צוותי בינוי לביצוע העבודות.
נטען כי עבאס לא עמד בהתחייבותו כלפי המשיבה, לא הציג חוזה, לא נחתם חוזה, לא הציג תוכניות ביצוע, כתבי כמויות ולא ביצע דבר עבור המשיבה, לא הפיק חשבונית או קבלה.
הצהיר כי הסכים לרשום את השיק וסוכם שיקבל מעבאס הסכם, הם ידונו בתוכניות הביצוע, כתבי הכמויות, לוחות הזמנים, הגשת חשבוניות ועוד.

נטען כי עבאס לא הגיע למשרדו, לא העביר הסכם התקשרות, חשבונית ולא בוצעה מעולם עבודה מטעם עבאס עבור סטרוי קבוצת יזמות והנדסה.

תצהיר עדות ראשית מטעם עבאס הוגש ביום 10.4.19 :
הצהיר כי מעולם לא נפגש עם מי מטעם המשיבה ולא הגיע לפרויקט בחריש, מעולם לא הציע שירותי עבודה עבור המשיבה, ולא קיבל את השיק מהמשיבה.
לטענתו, קיבל את השיק ביוני 2017 מחברת ספיד 5, ככל הנראה צד ג' שביצע את העבודות עבור המשיבה. עבור שיק זה נתן כספים לחברת ספידו 5 והשיק נמסר לו כשהוא תקין ומלא על כל פרטיו.

4. בישיבת הוכחות שהתקיימה בבימ" ש קמא ביום 17.12.19 מטעם המשיבה העיד מנהל סטרוי קבוצת יזמות והנדסה.
מטעם המערער נחקר בחקירה נגדית עבאס ולאחר מכן העיד סמי עבאס – קבלן בנין, בעלים של חברת ספיד 5.
העיד ששימש מנהל עבודה של חברת ספיד 5 באתר בחריש וקיבל שיק ממהנדס החברה פבל עבור עבודות שלד שביצע עבורו בחריש. העיד כי הואיל ואין לו מסגרת ניכיון, ביקש שהשיק ירשם לפקודת עבאס.

ביום 13.2.20 התקיים דיון בבקשה להוספת ראיות שהוגשה מטעם המערער לאחר שהסתיים הליך ההוכחות.
ביום 27.5.20 התקיים דיון הוכחות נוסף לשמיעת עדותו של המהנדס פבל ויינברג לפנים משורת הדין ולבקשת ב"כ המערער.

לאחר שהוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים, ביום 24.11.20 ניתן פסה"ד.

5. פסק דינו של בימ"ש קמא:

א. עילת התביעה שטרית ונטל ההוכחה והשכנוע על המתנגד לביצוע השטר.
יש לבחון האם מדובר בצדדים קרובים לשטר, אז ניתן להעלות גם טענות חוזיות; המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחן מהות העסקה שבין הצדדים. אנשים הם צדדים קרובים לשטר אם יחסיהם ההדדיים כצדדים לשטר נובעים מקש ר משפטי ישיר ביניהם.

ב. המשיבה טוענת כי השטר עליו חתמה נמסר ל מערער למטרה מסוימת. בהתאם לסעיף 20 ב) (2) לפקודת השטרות והפסיקה על המשיבה להוכיח כי מסרה את השטר ל מערער כבטחון להסכם עבודה עתידי בינה לבין ה מערער.

לגרסת המערער, נתן הלוואה במזומן לחברת ספיד 5 והשיק הוא החזר ההלוואה.
לפי הפסיקה, לאור טענת עבאס כי השיק ניתן לו כתמורה להלוואה שנתן לחברת ספיד, מצטמצמת חובת ההוכחה המוטלת על המשיבה – על המשיבה להוכיח כי השיק לא ניתן למערער מכוח הסכם ההלוואה הנטען על ידו.

ג. בימ"ש קמא פירט את גרסת כל אחד מהעדים שהעידו בפניו – מנהל המשיבה, המערער, סאמי עבאס, המהנדס פבל ויינברג (העיד כי שימש מהנדס מלווה של הפרויקט בחריש מטעם חברת ניר אביב) .

בימ"ש קמא מצא כי העדויות של המערער ושל סאמי עבאס שהעיד מטעמו, אינן מתיישבות עם עדותו של מר ויינברג, באשר לנסיבות מסירת השטר. עדותו של מר ויינברג לפיה לא מסר כל שיק לסאמי עבאס, סותרת את עדותו של סאמי עבאס בעניין זה, כי את השיק מסר לו מר ויינברג.

בימ"ש קמא קבע כי עדויות המערער ושל סאמי עבאס אינן מפורטות ואף לא מציינות את המועד המדויק בו ניתנה ההלוואה לכאורה. המערער לא הציג כל מסמך, לרבות תדפיס חשבון בנק המעיד על משיכת סכום מזומן בסך לא מבוטל של 156,750 ₪, ולא הציג מסמך המתאר את הסכם ההלוואה בין הצדדים או מסמך המעיד על כך שאכן העביר את הסכום מושא התביעה לסאמי עבאס ולחברת ספיד 5 שבבעלותו.

עוד נקבע כי המערער לא הציג כל ראיה כי חברת ספיד 5 ביצעה את העבודה הנטענת עבור הנתבעת, לא צירף תצהירי עובדים אשר ביצעו את העבודה הנטענת בפרויקט מטעם חברת ספיד 5 והביאם לעדות, ואף לא הציג יומן עבודה או רשימת העובדים אשר עבדו לכאורה בפרויקט לטובת הנתבעת. התובע העיד בעניין הסכם ההלוואה הנטען: " נכון. אין לי קבלה ואין לי מסמך" (עמ' 10, שורה 22, שם), וכי "לא הוצאתי חשבונית ולא קבלה" (עמ' 12, שורה 4, שם). גם מר סאמי עבאס העיד כי אין ביכולתו להמציא מסמכים לחיזוק גרסתו, וזאת למרות הצעתו של בית המשפט לאפשר לעד 10 ימים לצורך המצאת המסמכים (עמ' 16, שורות 24-25, שם).
כמו כן, סאמי עבאס לא פירט התחשיב אשר לפיו היה על הנתבעת לשלם סך 156,750 ₪ לחברת ספיד 5 עבור עבודתה לכאורה בפרויקט בחריש לטובת המשיבה.

גם במסמך שצורף לבקשת המערער לצירוף ראיות מיום 20.1.20 אין הוכחה כי חברת ספיד 5 ביצעה עבודות עבור המשיבה.

ד. בשים לב לראיות בתיק לרבות עדויות הצדדים בימ"ש קמא מצא לנכון להעדיף את גרסת המשיבה באשר לנסיבות משיכת ומסירת השטר.
בימ"ש קמא קיבל את גרסת המשיבה לפיה השיק נמסר למערער כשטר לביטחון הסכם עבודה עתידי בין הצדדים .

ה. עסקת היסוד היא הסכם העבודה העתידי בין המשיבה למערער ומדובר בצדדים קרובים. בנסיבות אלה, המערער לא יכול להיחשב אוחז כשורה.
המשיבה העלתה טענת "כישלון תמורה" לפיה המערער כלל לא ביצע את העבודות בגינן נמסר לו השיק. לפי סעיף 29 (ב) סיפא לפקודת השטרות נטל ההוכחה עובר אל המערער ועליו להוכיח כי הינו אוחז בשטר בתום לב ובעד ערך.
המערער לא עמד בנטל ההוכחה כי נתן בתום לב ערך בעד השטר.
המערער לא הציג בפני בית המשפט אסמכתא המעידה כי ביצע את העבודות בפרויקט עבור ה משיבה, אשר להבטחתן ניתן לו השיק.
למעלה מן הדרוש, לגרסתו, כלל לא ביצע את העבודה בפרויקט, אלא חברת ספיד אשר בבעלותו של סאמי עבאס היא שביצעה את העבודות עבור המשיבה, וכי על מנת לפרוע את ההלוואה שנטלה ממנו, ביקשה ספיד 5 מהמשיבה כי תמשוך את שיק התשלום עבור עבודתה בפרויקט, לפקודת ו. המערער לא הציג כל ראיה, לפיה חברת ספיד 5 ביצעה את העבודות בפרויקט עבור המשיבה, ומהמסמכים שצירף, אף עולה כי ספיד 5 ביצעה עבודות עבור חברת ניר אביב, ולא עבור המשיבה. כמו כן, המערער אף לא צירף כל מסמך המעיד על הסכם ההלוואה הנטען.

ו. לאור האמור לעיל, התביעה נדחתה ובימ"ש קמא הורה על סגירת תיק ההוצל"פ.
המערער חויב לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למשיבה בסך של 6, 000 ₪.

6. תמצית טענות המערער

א. בימ"ש קמא שגה בהחלטה מיום 26.12.18 עת נעתר לבקשת המשיבה להארכת מועד להגשת ההתנגדות הואיל והמשיבה לא נתנה כל טעם מיוחד להארכת המועד.

ב. בימ"ש קמא שגה משביסס את פסק דינו על עדות יחידה שהייתה מלאה סתירות מהותיות ושלא נתמכה בראיות או אסמכתאות רלוונטיות כאשר הייתה מוטלת על המשיבה חובה להביא תשתית עובדתית אמינה הנתמכת בראיות תומכות בטענותיה היות ונטל ההוכחה עפ"י העילה השטרית מוטל על כתפיה.
כמו כן שגה בימ"ש קמא שלא נתן משקל להימנעות המשיבה באי הבאת ראיות רלוונטיות (דפי ההתחשבנות עם קבלנים, לרבות ההתחשבנות עם חברת ספידו 5, יומני עבודה בפרויקט בחריש) ולהימנעותה מ להעיד את מנהל החשבונות של המשיבה וכן את מנהל העבודה (עבד אגבאריה).
הודגש כי גרסת המערער חזרה על עצמה באופן רצוף ואחיד. עדות המערער הייתה עקבית ומהימנה לאורך כל ההליך והיא נתמכה בראיות ובעדויות.

ג. המערער לא קיבל את השיק מהמשיבה במסגרת עסקת יסוד שנקשרה ביניהם ולא הכיר את המשיבה. קיבל את השיק מחברת ספיד 5 במסגרת הלוואה פרטית שנתן. המשיבה לא הוכיחה ולו בראשית ראיה כי הייתה בינה למערער עסקת יסוד אלא מסרה גרסאות סותרות ולא הצליחה להפריך את הטענה כי השיק נמסר לחברת ספיד בע"מ.
נטען כי המערער הוא אוחז כשורה בשיק והמשיבה לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה נוכח העובדה כי לא הצליחה להוכיח כי הייתה עסקת יסוד בינה לבין המערער מאחר ולא הצליחה להפריך את הטענה כי בינה לחברת ספיד 5 (שמסרה את השיק) לא היו יחסים עסקיים במסגרתם מסרה לה את השיק נשוא התביעה.

7. המשיבה טענה בתשובה לערעור כי אין בערעור כל טענה משפטית חדשה.
המערער טען ללא כל אסמכתא כי התקיימה עסקה בין חברת ספיד 5 או סאמי עבאס לבין המשיבה, בעוד שהעד מטעם המערער המהנדס פבל וינברג טען ההיפך בבימ"ש. ככל שטענתו של המערער כי גורם אחר קיבל את ההמחאה מהמשיבה הייתה נכונה, היה יכול להציג אסמכתאות כגון הזמנת עבודה, הסכם התקשרות, כתבי כמויות, אישורי חשבונות, יומני שעות, דיווחים לרשויות המס.
ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעה לגבי מהימנות עד של הערכאה המבררת והובהר כי בימ"ש קמא לא התעלם מכך שעדות מנהל המשיבה לא הייתה "מושלמת" אך לאחר ש קלול כל רכיבי העדות נקבע כי יש לאמץ אותה.

8. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושמעתי את השלמת טיעוניהם בע"פ , הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

9. בנוגע להחלטת בימ"ש קמא מיום 26.12.18 במסגרתה הוארך המועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר:
בימ"ש קמא עמד על כך שיש יסוד לטענת ב"כ המערער שלא הוכח טעם מיוחד המעיד על נסיבות שאינן בשליטת המשיבה להארכת מועד, אולם מצא לנכון להאריך את המועד הואיל וסבר שיש לקחת בחשבון את גרסת סטרוי קבוצת יזמות שלא נסתרה בשלב זה, גרסת המערער לפיה לא הכיר את סטרוי קבוצת יזמות והנדסה וקיבל השיק מספיד 5 אל מול המפורט בשיק ונוכח השלב הדיוני והעובדה שכל הכספים מופקדים בקופת בימ"ש. נקבע כי בנסיבות אלה ולאור הסתירות בעדויות, יש צורך בבירור הנושא לגופו של עניין לרבות שמיעת העדים הרלוונטיים.

ביהמ"ש העליון (כב' השופטת דפנה ברק-ארז) דן במסגרת רע"א 2295/21 סליטה נ' גל מהנדסים אי.אן.ג'י. בע"מ (5.10.21) בבחינת הטעמים המיוחדים הנדרשים לצורך בקשת ארכה להגשת ערעור , והדברים שנאמרו שם יפים גם לענייננו בשינויים המחויבים בשים לב לכך שאנו עוסקים בהארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. נקבע בהחלטה:
"כידוע, על המבקש ארכה להגשת ערעור בחלוף המועד לכך, להצביע על "טעמים מיוחדים" המצדיקים קבלת בקשתו. כך על פי תקנה 528 לתקנות הישנות, אשר עמדה בתוקף בעת שהגישה המערערת את בקשתה לבית המשפט המחוזי; כך גם על פי הדין החל עתה (ראו תקנה 176 (ב) לתקנות החדשות, שעל פיה נדרשים "טעמים מיוחדים" לסטיה ממועד הקבוע בחיקוק). טעמים מיוחדים אלו ייבחנו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, תוך התייחסות, בין השאר לטעם לאיחור בהגשת הערעור, למשכו, למהות ההליך, לסיכוייו הלכאוריים ולמידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על סופיות הדיון (ראו: רע"א 3776/16 גנים נ' רחל, [פורסם בנבו] פסקה י' (15.8.2016) (להלן: עניין גנים); רע"א 1054/21 בן מרדכי נ' אלוני, [פורסם בנבו] פסקה 14 (25.3.2021); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-163 (מהדורה שלישית, 2012))".
בדיון שהתקיים ביום 17.12.18 אישר מנהל המשיבה כי קיבל את האזהרה מהוצל"פ וחתם עליה ביום 29.5.18 (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון שורות 6-12).
ההתנגדות לביצוע שטר והבקשה להארכת מועד הוגשו ללשכת ההוצל"פ בנצרת ביום 16.7.18 (נספח ו' להודעת הערעור).

בענייננו, אין מדובר באיחור רב ובימ"ש קמא בחן את הנסיבות הספציפיות של המקרה ונתן משקל נכבד לסיכויי ההליך הלכאוריים.
מדובר בהחלטה שהיא בלב שיקול הדעת של הערכאה הדיונית ואין מקום להתערב בה.

10. פסק דינו של בית משפט קמא מושתת על ממצאי עובדה ומהימנות עדים אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם אלא במקרים חריגים ביותר. למשל, כאשר נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם הנופל לשורשו של עניין או כאשר הטעות בולטת על פניה. זאת, לנוכח היתרון המובנה של הערכאה הדיונית – שלה היכולת להתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים הנשמעים לפניה – על פני ערכאת הערעור.
וראה לעניין זה: ע"א 8419/13 פלוני נ' עיריית ירושלים, פסקה 13 (9.3.2015), ע"א 117/15 שגיא נ' מנהל רשות המסים, פסקה 10 (13.7.2016), ע"א 918/15 פישמן רשתות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, פסקה 11 (28.7.2016), ע"א 559/16 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1, פסקה 10 (6.11.2016) וע"א 7863/16 גורדו נ' ימין (19.7.18).

במקרה שלפנינו, אין מקום לסטות מהכלל.
בשים לב לראיות בתיק ולעדויות הצדדים בימ"ש קמא מצא לנכון להעדיף את גרסת המשיבה ולא מצאתי בנימוקי הערעור כל טעם המצדיק התערבות בכך.
אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה מנהל המשיבה מסר בהליך בבימ"ש קמא גרסאות רבות וסותרות. לא כך התרשמתי מעיון בראיות.

הקביעה כי עסקת היסוד בענייננו היא הסכם העבודה העתידי בין הנתבעת לבין התובע ומדובר בצדדים קרובים היא קביעה עובדתית המושתתת על העדויות שנשמעו בפני בימ"ש קמא.

11. בימ"ש קמא לא התעלם מכך שמטעם המשיבה נשמעה עדות יחידה של מנהלה וכי המשיבה בחרה לא להעיד את מנהלת החשבונות וכן את מנהל העבודה מטעם ניר אביב. בימ" ש קמא התייחס לכך מפורשות בסעיף 26 - 28 לפסה"ד. בימ"ש קמא עמד על המשמעות הרא ייתית של הימנעות מהשמעת עד; אולם מצא לנכון בנסיבות שלפניו לבסס את פסק דינו על עדותו של מנהל המשיבה.
עסקינן בתביעה אזרחית ואין מניעה לעשות כן גם על פי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971.
אף אם העד הוא בגדר "אדם המעוניין בתוצאות המשפט", בימ "ש קמא נימק מדוע הוא מסתפק בעדות זו ודי בכך לפי דרישת סעיף 54 לפקודת הראיות.

נקבע כי המערער אמנם בחר להעיד עוד שני עדים מלבדו אולם גרסתו שנתמכה ע" י עדות סאמי עבאס נסתרה ע"י עדותו של המהנדס פבל ויינברג. לעומת זאת, נקבע כי " הנתבעת הביאה בפני בית המשפט גרסה מפורטת באשר לתחשיב ונימקה מדוע נרשם סך לא עגול של 156,750 ₪ על גבי השטר. גרסת התובעת נתמכת בראיות המעידות כי הניכוי במקור של התובע בתקופה הרלוונטית הוא 5 אחוז, בעוד שלחברת ספיד 5 ניכוי במקור של 3 אחוז בלבד בתקופה זו, והרי שסך 165,000 ₪ לפי תחשיב הנתבעת עבור העבודה העתידית של התובע, בניכוי במקור של 5 אחוז כפי שיש לתובע, הוא בדיוק סך 156,750 ₪, הסכום הנקוב על גבי השטר מושא התביעה דנן ".

12. בימ"ש קמא התייחס לסוגיית נטל ההוכחה בנוגע לעניינים השונים בהם נדרשה הכרעה שיפוטית.
הובהר כי נטל ההוכחה על המשיבה- המתנגדת לביצוע שטר.
בימ"ש קמא כאמור קיבל את גרסת המשיבה בנוגע לנסיבות משיכת השיק ומסירתו.
נוכח טענת ההגנה של כישלון תמורה שהעלתה המשיבה, נקבע כי נטל ההוכחה עבר אל המערער ועליו להוכיח כי הינו אוחז בשטר בתום לב ובתמורה.
בימ"ש קמא הפנה בעניין זה לסעיף 29 (ב) סיפא לפקודת השטרות ולפסיקה.

כאשר נוצר פגם קניינה בשטר, עוברת חובת הראיה לאוחז ועליו להוכיח את כשרות אחיזתו; בניגוד למקרה הרגיל ולפיו קיימת חזקה ש"אוחז" הוא אוחז כשורה ואין לגרוס כי על מושך, הטוען לפגם קנייני בשטר להוכיח שהאוחז אינו אוחז כשורה. במצב זה נוצר בדיני השטרות היפוך של חובת הראיה.

13. כאמור, פסה"ד מושתת על קביעות עובדתיות. הערכאה הדיונית אשר שמעה את העדים באופן בלתי אמצעי מצאה לנכון להעדיף את גרסת המשיבה. אין מקום להתערבות בעניין זה בבימ"ש של ערעור.

14. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ב. המערער יישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
סכום זה יחולט מתוך העירבון ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.
יתרת העירבון תוחזר למערער באמצעות בא כוחו.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"ב, 13 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.