הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1512-12-16

לפני
כבוד ה שופטת שרה דותן

מערערים

דניאל אליאש

נגד

משיבים

משה שי

פסק דין

ערעור זה מופנה נגד פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה ( כב' השופט יעקב שקד) לפיו חויב המערער בפיצוי, בסך 16,000 ₪, למשיב בשל הפרת זכויות יוצרים בנוגע לשתי תמונות שצילם המשיב אשר פורסמו באתר האינטרנט של המערער.

רקע עובדתי
המערער מנהל אתר אינטרנט בשם דיזל פאוור העוסק בתחומי הטרקטורים וציוד הצמ"ה ( ציוד מכני הנדסי).
המשיב הינו צלם עיתונות במקצועו.
לטענת המערער, המשיב הפר זכויות יוצרים שלו בנוגע לשתי תמונות של רה"מ המנוח אריאל שרון ז"ל שפורסמו באתר האינטרנט של המשיב, ללא מתן רשות מהמערער וללא מתן קרדיט למערער על ידי ציון שמו.
בית המשפט קמא מינה מומחה מטעמו לבחינת טענות המערער לפיהן מעולם לא עשה שימוש בתמונות שצילם המשיב, וכי המשיב, ככל הנראה, "שתל" תמונות אלו על גבי צילום מסך של אתר האינטרנט של המערער.
מומחה בית המשפט קיבל את טענת המשיב לפיה התמונות שצילם הוצגו באתר האינטרנט של המערער.
בית המשפט קמא קיבל את חוות דעת המומחה ופסק כי על המערער לשלם למשיב 16,000 ₪ בתוספת שכר מומחה בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
פסק דין זה הינו מושא הערעור שלפני.
טענות המערער
המערער טוען כי, קיימים טעמים כבדי משקל שלא לקבל את חוות דעת המומחה, כפי שיבואר להלן.
לטענת המערער, המומחה שמינה בית המשפט קמא אינו בעל ניסיון או ידע הרלוונטיים לבירור הסוגיה, וזאת מאחר שלא ציין בפירוט את תחומי התמחותו הנדרשים בבחינת הנדון.
עוד נטען, כי המומחה התרשל בבדיקת הראיות, וזאת לנוכח עיון בצילום המסך שנתקבל מב"כ המשיב המעלה כי התוכנה " צייר", המיועדת לעריכה גרפית של תמונות, היתה פתוחה במחשבו של המשיב. כמו כן, קיים קישור במחשבו של המשיב, המוביל לתוכנה נוספת שבאמצעותה ניתן " לשתול" תמונות וליצור מצג שוא אודות קיומן באתר האינטרנט של המערער. לשיטת המערער, לא התייחס המומחה לנתונים הנ"ל בחוות דעתו ויש בכך משום התרשלות.
כן נטען, כי המומחה עשה שימוש בכלי בדיקה שאינו מדויק, אתר האינטרנט Archiv.org, ולא עוד אלא שהתיעוד שהעלה האתר האמור אינו תיעוד של התמונות הספציפיות מושא התביעה כי אם תיעוד, לכאורה, של תמונות כלשהן, ומשכך אין להסיק כי התמונות הינן התמונות שבגינן תבע המשיב.
מוסיף המערער וטוען, כי המומחה סירב להתייחס לטענותיו לפיהן קיים ספק באשר לנכונות בדיקותיו. לגרסתו, סירוב המומחה לערוך בדיקה של זיוף אתר אינטרנט שהושתלה בו תמונה שביצע המערער, מעידה כי חשש מהטלת ספק במקצועיותו.
זאת ועוד נטען, כי בין המומחה לב"כ המשיב קיים קשר עסקי וחברי אשר לא נחשף לעיני בית המשפט, ובכך נפגמה תקינות ההליך המשפטי.
יתרה מכך נטען, כי בית המשפט קמא מנע מן המערער את זכותו לחקור נגדית את המומחה, ומכיוון שהמערער היה בלתי מיוצג בבית המשפט קמא היה על בית המשפט להבהיר לו את משמעות ההליך ומשמעות אי קיומה של חקירה נגדית.
כן נטען על ידי המערער, כי המומחה נדרש להיפגש עם המערער עובר להגשת חוות דעתו, כפי שהחליט בית משפט קמא, אך זה סירב, ובכך נפגעה זכותו של המערער להליך הוגן.

טענות המשיב
תחילה, טוען המשיב, כי המערער צירף לתיק מוצגיו מספר מוצגים שלא היו כלולים בתיק המוצגים שהוגש לבית המשפט קמא ומשכך יש למוחקם מתיק המוצגים בערעור.
עוד נטען, כי המערער מושתק ומנוע מלהעלות טענות כנגד חוות דעת המומחה, וזאת לנוכח ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים לפיו קביעותיו של המומחה תחייבנה את הצדדים.
זאת ועוד, המערער יוצג בבית המשפט קמא על ידי עורך דין, שאף הגיש כתב הגנה מטעמו וכן היה נוכח בישיבת המהו"ת שהתקיימה בתיק, אלא שבשלב כלשהו הודיע בא כוחו על הפסקת הייצוג. כמו כן נטען, כי בית המשפט קמא הבהיר למערער באופן ארוך ומפורט את משמעות ההסדר הדיוני ותוצאותיו, ושני הצדדים הסכימו כי המומחה לא יחקר נגדית אלא תישלחנה אליו שאלות הבהרה בלבד.
יתרה מכך נטען, כי ספק אם קיים במדינת ישראל מומחה רלוונטי יותר מהמומחה שנבחר, ומכל מקום היה על המערער להעלות טענות אלו כבר בערכאה הדיונית ולא לראשונה בשלב הערעור.
זאת ועוד נטען כי, אין שחר לטענת המערער לפיה המומחה התרשל בבדיקת הראיות, וכי המערער לא צירף ולא ביקש לצרף חוות דעת הסותרת את חוות דעת מומחה בית המשפט.
מוסיף המשיב וטוען כי הכרעה בהליך אזרחי נעשית על פי מאזן ההסתברויות, וכי חוות דעתו של המומחה קובעת באופן חד משמעי כי צילומי המשיב הופיעו באתר האינטרנט של המערער, ועל כן טענות המערער לפיהם הכלים בהם עשה המומחה שימוש אינם מדויקים - אינן רלוונטיות.
עוד נאמר על ידי המשיב, כי בין באי כח המשיב למומחה אין כל קשרים עסקיים או חבריים אלא היכרות מקצועית גרידא מתוקף היותם עורכי דין העוסקים בתחום הקניין הרוחני.

דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
כב' השופט שקד בחן את העובדות לאשורן, את טענות הצדדים ואת חוות דעת המומחה, ואין לי אלא לאשר את מסקנותיו. ענייננו בערעור על קביעות עובדתיות של מומחה בתחום המחשבים ובתחום הראיות הדיגיטליות, ונדרשים טעמים כבדי משקל על מנת שלא תתקבל חוות דעת המומחה, וכאלו אין בנדון דידן.
על כל פנים, אדון בגופן של טענות המערער כפי שהן משתמעות מכתב הערעור ומעיקרי הטיעון.
באשר לטענת המערער לפיה תחומי התמחותו של המומחה אינם רלוונטיים לענייננו: ד"ר רופא הינו מהנדס מחשבים, אשר עוסק בתחום הראיות הדיגיטליות ומחבר ספרות משפטית מקצועית בתחום זה, ובית המשפט מסתייע בו מדי פעם בפעם. על כן, אין להסיק כי בשל העובדה שהמומחה לא ציין מפורשות בתחומי התמחותו את תתי התחומים אותם ציין המערער - אין הוא מומחה בהם, ודין טענה המפקפקת במקצועיותו להידחות.
בכל הנוגע לטענת המערער לפיה המומחה התרשל בבדיקת הראיות מאחר שבמחשבו של המשיב מותקנת תוכנה לעריכת תמונות וכן קישור המוביל לתוכנה דומה, בשאלות הבהרה ששלח המערער למומחה הועלתה תהייתו זו ואף על פי כן זו היתה תשובת המומחה:
"אין זה מלמד דבר לעניין התמונה עצמה, וכי על-מנת לאשר או לשלול את אמירתו של השואל, נדרש לקבל לבדיקה את המחשב היוצר, וכי בו, ורק בו טמונה התשובה."
לפיכך, דינה של טענה זו להידחות גם כן.
מעבר לדרוש יאמר, כי לטעמי, אין אדם נדרש להיות מומחה מחשבים כדי להכריע בשאלה זו, וברי כי הימצאותה של תוכנה מסוימת במחשבו של אדם אינה מעידה כי עשה בה שימוש לרעה. לא מן הנמנע שתימצאנה תוכנות כגון אלו במחשבו של אדם העוסק בצילום, ואין בכך כדי להסיק את שהמערער הסיק.
לעניין טענת המערער לפיה עשה המומחה שימוש באתר שאינו אמין: בית המשפט אינו מומחה מחשבים ובדיוק לשם כך מונה מומחה, שהוסכם על הצדדים. בחוות דעתו התייחס המומחה לעניין האתר Archiv וקבע:
"בבדיקתי לעיל, כאמור עשיתי שימוש בכלי אובייקטיבי – צד שלישי בלתי תלוי הקרוי web archive, המתעד את מרביתם המוחלט של אתרי האינטרנט סביב העולם, בנקודות זמן מסוימות... לאור העובדה כי מדובר בצד שלישי אובייקטיבי – בלתי תלוי, ולאור העובדה כי הארכיב האינטרנטי תיעד את מיקומן המדויק של תשעת התמונות בחלקו השני של העמוד נשוא התביעה, אני נוטה לקבל את טענתו של התובע כי התמונה הקרויה 162, אכן הייתה בין תשעת התמונות המתועדות בחלקו השני של עמוד האינטרנט לעיל.
עוד לעניין מערכת הארכיב, בשילוב עם נושא טכנולוגיית האתר ; מבדיקתי עולה כי נתוני הגובה ורוחב האתר נשאבים אוטומטית, דרך מערכת הניהול, בזמן אישור הצגת תמונה, ומכאן להבנתי, הסיבה לכך כי בנספח 4 – חלק שני, מופיעים X ( ברבים) קטנים במקום היעדר תמונה בגודלה הנורמטיבי."
לנוכח האמור, השגותיו של המערער נענו בחוות הדעת ואין לי אלא לדחות אף טענות אלו.
בהתייחס לטענת המערער לפיה המומחה סירב לבצע בדיקה של אתר אינטרנט שזייף המערער ועל כן יש להניח שסירובו נבע מחששו שאמינותו המקצועית תיפגע, זו היתה תשובת המומחה:
"אין בכוונתי לבדוק תמונות אחרות אשר אינן במסגרת נשוא התביעה."
מקובלת עלי תשובתו של המומחה. מומחה כשמו כן הוא, ואין לערוך לו מבחנים יזומים לאימות מומחיותו. תפקידו של המומחה הוא אחד, לחוות דעתו במחלוקות שבין הצדדים, ואין הוא נדרש לעבור " מבחן פתע" ביחס לכשירותו.
באשר לטענת המערער לפיה קיים קשר עסקי ו/או חברי בין ב"כ המשיב למומחה, ראשית, ב"כ המשיב דוחה טענה זו מכל וכל וטוען כי היכרותם היא מקצועית בלבד. בעיקרי הטיעון של המשיב נאמר כי המומחה נתן חוות דעת בתיק אחד בלבד של משרד ב"כ המשיב ותו לא. שנית, סבורני, כי היכרות מקצועית בין השניים אכן הגיונית בנסיבות העניין, ואינה מקימה עילה לפסילת חוות דעת המומחה. זאת ועוד, "חברות" ברשת חברתית בין המומחה לאחד מב"כ המשיב אינה מהווה עילה לפסלות כשלעצמה ואין בה כדי להעיד על חברות היוצאת מהמרחב הוירטואלי.
בנוגע לטענת המערער לפיה בית המשפט קמא לא הבהיר די הצורך את משמעות אי חקירתו הנגדית של המומחה: ראשית, התקבלה הסכמה דיונית של שני הצדדים לפיה לא תתאפשר חקירה נגדית של המומחה ומפרוטוקול הדיון עולה כי להסכמות קדם דיון מחוץ לפרוטוקול, ועל כן יש להניח שהובהרה למערער משמעות זו, כפי שטוען המשיב, ומכל מקום היה על המערער לשאול את בית המשפט ככל שדעתו לא נחה מהבנת ההסכמה הדיונית. שנית, ניתנה לצדדים האפשרות לשאול את המומחה שאלות הבהרה בהתייחס לחוות דעתו, והמערער אף עשה כן ושאלותיו נענו. שלישית, בשום שלב משלבי הדיון לא ביקש המערער לחקור נגדית את המומחה, ורק כעת, לאחר מתן פסק הדין, "נזכר" בזכותו לחקירה נגדית, אשר נשללה בהסכמת הצדדים. למעלה מכך אציין, כי אף אם היתה נערכת חקירה נגדית בה היה מעמת המערער את המומחה עם טענותיו המוזכרות בעיקרי הטיעון, אין בטענות אלו ממש, כפי שהובהר לעיל, ומשכך טענה זו נדחית.
באשר לטענה לפיה המומחה סירב להיפגש עם המערער עובר להגשת חוות דעתו: טענה זו של המערער כללית ואינה מגובה בראיה כלשהיא. שנית, המערער כלל לא טען טענה זו בבית המשפט קמא, לא בדיון שנערך בתאריך 19.09.16 ולא בדיון שנערך בתאריך 31.10.16, אשר שניהם התקיימו לאחר קבלת חוות דעת המומחה. משכך, הערעור אינו מהווה " מקצה שיפורים" ויש לדחות טענה זו.

סוף דבר
מהמקובץ לעיל עולה כי אין בטענות המערער טעמים כבדי משקל לאי קבלת חוות דעת המומחה.
אשר על כן, הערעור נדחה.

המערער ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ.
הסכום ישולם למשיב באמצעות בא כוחו מהפיקדון שהפקיד המערער בקופת בית המשפט.
ככל שלא הופקד הפיקדון או שאין בו די, ישולם הסכום בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.
לאחר מכן יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' חשוון תשע"ח, 24 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.