הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים 31

לפני
כב' השופט קובי ורדי, סגן נשיא
המבקשת

כרם גפן ישראל בע"מ (חל"צ)
ע"י ב"כ עו"ד דוד דרו ר ועו"ד יובל גרינשטיין

נגד

המשיבות

  1. עיריית עיריית בני ברק
  2. ועדת הקצאות בעיריית בני ברק

ע"י ב"כ עו"ד אורי הברמן

3. הרב אליהו דדון סגן ראש העיר

4. אריק אריק אדלר
ע"י ב"כ עו"ד אורי הברמן

5. עמותת עמותת שיח ודעת

6. עמותת עמותת זיו יעקב ורחל

7. עמותת עמותת שבות יעקב וגבריאל

8. עמותת ושכנתי בתוכם משכנות התורה

9. עמותת עמותת יד לאחים

10. עמותת עמותת אורחות התורה
ע"י ב"כ עו"ד אמיר אבני ועו"ד ירון הרמן

11. עמותת עמותת טובו מיזם
ע"י ב"כ עו"ד צבי רוזנטל

החלטה

בפניי בקשה לצו ביניים אשר יורה למשיבות 1-2 להימנע מעשיית כל פעולה להקצאת מקרקעין למשיבות 5-1 1 ובכלל זה להימנע מחתימה על הסכמים ו/או הגשתם לאישור משרד הפנים וזאת עד לסיום הדיון בעתירה. כך גם מבוקש לשמר את המצב הקיים בשטח עד ההכרעה בעתירה, כך שהמשיבות 5-1 1 לא תקבלנה זכות כלשהי בשטחים תוך מניעת פינויה של המבקשת ומוסדותיה מהמקרקעין ברחוב הרב אברמסקי ורחוב גניחובסקי בעיר בני ברק ולאפשר לה להמשיך את פעילותה.
הבקשה הוגשה בגדרה של עתירה שעניינה בהשגה על החלטת המשיבות 1-2 לדחות את התנגדותה של המבקשת, זאת במסגרת הליך הקצאת קרקעות בעיר בני ברק אשר נטען כי הוא פגום ונעשה שלא כדין תוך הקצאת שטחים רבים לכאורה לגורמים המקורבים לבכירים במשיבה 1, עיריית בני ברק ( להלן:"העירייה") ושקילת שיקולים זרים.
ביום 07.12.2017 ניתן על ידי צו ארעי לפיו עד להחלטה אחרת יוקפא המצב הקיים ולא יבוצעו כל פעולות למימוש ההקצאות.

תמצית העובדות
המבקשת, כרם גפן ישראל בע"מ, רשומה כחברה לתועלת הציבור, מפעילה גני ילדים ובית ספר בעיר בני ברק.
ביום 01.05.2015 פרסמה העירייה הודעה בדבר הקצאת קרקע ו/או מבנה בתחומה המוניציפלי והזמינה את הציבור להגיש בקשות להקצאת הקרקעות.
ביום 22.06.2015 הגישה המבקשת בקשה להקצאת קרקע לבניה ברחוב אברמסקי בעיר בני ברק לשם בניית בתי ספר וגני ילדים.
ביום 18.01.2017 פורסמה רשימת ההקצאות המיועדות על פי החלטת ועדת ההקצאות לצורך הגשת התנגדויות.
במסגרת רשימת ההקצאות, הוקצו למבקשת כדונם וחצי במקרקעין אותם ביקשה במסגרת בקשתה להקצאה.
ביום 15.02.2017 הגישה המבקשת התנגדותה על כך שהוקצו לה 1.5 דונם. במסגרת התנגדותה פרטה המבקשת את טענותיה באשר להליך ההקצאה ובאשר לצרכיה במקרקעין.

ביום 22.06.2017 דנה ועדת ההקצאות בהתנגדותה של המבקשת והמליצה לדחותה. זאת בשל הנימוק כי לאחר בדיקת הנתונים, נמצא שהשטח שהוקצה למבקשת יש בו די והותר לפעילותה וכי לאור בקשתה להגדלת הקצאתה ולא לביטולה, אין מקום להתייחס לטענותיה בשלב זה. כך גם נכתב על ידי ועדת ההקצאות כי השטח שהוקצה למבקשת גדול פי 3 מהשטח לו היא זקוקה וכי ההקצאה ניתנה לה תוך התחשבות בגידולה העתידי של העמותה.
ביום 03.10.2017 במסגרת ישיבת מועצת העיר, החליטה המועצה על דחיית התנגדות המבקשת בהתאם להמלצת ועדת ההקצאות מיום 22.06.2017.

תמצית טענות הצדדים
לטענת המבקשת, סיכויי קבלת העתירה גבוהים לאור טענות כבדות משקל באשר להתנהלות העירייה במסגרת הליך ההקצאה דנן. לשיטתה, מדובר בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין מן הטעם של היעדר סבירות, חוסר מידתיות קיצוני, חשש ממשי למשוא פנים וחוסר תום לב משווע המאיינים את הליכי ההקצאה.
באשר למאזן הנוחות טענה המבקשת כי זה נוטה לטובתה באופן מוחלט. זאת בשל היעדר הפגיעה במשיבות במתן הצו. לעמדתה, לא התגבש אינטרס ההסתמכות של המשיבות שכן העתירה ולצדה הבקשה דנן הוגשו בסמוך לקבלת ההחלטה בנוגע להתנגדותה. יתר על כן, לטענתה לא ייגרם למשיבות 5-1 1 כל נזק שכן במקרה בו יפעלו המשיבות למימוש ההקצאה ותתקבל העתירה נזקיהן יהיו משמעותיים ורבים יותר.
כך גם טענה המבקשת יש לשקול את הפגיעה האנושה שתיגרם למבקשת, לפעילותה ולאינטרסים ציבוריים יסודיים במקרה בו לא יינתן הצו.
המשיבות 1-2 והמשיב 4 טענו כי דין הבקשה להידחות הן על הסף והן לגופה.
לעמדת המשיבות, עסקינן בעתירה מוקדמת. כך לטענתן הליך ההקצאות טרם הסתיים ולא קיימת נחיצות במתן צו דחוף. יתר על כן, טוענות המשיבות כי עד לאישור ההקצאה על ידי שר הפנים, ההסכמים שנחתמים בין הצדדים חסרי תוקף משפטי ולכן לא יגרם למבקשת נזק מקידום הליך ההקצאה.
משכך, לטענת המשיבות, אם יינתן צו ביניים אשר ימנע את קידומו של הליך ההקצאה ואת האפשרות לחתום על ההסכמים למימושו ובסופו של יום העתירה תידחה, יאבדו המשיבות זמן יקר. זאת היות ש מדובר בהליך שעלול להימשך למעלה משנה, כאשר המחסור בשטחי ציבור הוא עמוק וישנה חשיבות לקידום הליכי ההקצאה. על כן, עמדת המשיבות היא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתן לאור קיומו של תהליך ארוך עד להיווצרותו של מעשה מנהלי סופי.
לעמדתן, מבוקש צו ביניים כנגד הקצאת המקרקעין למשיבות 5-7,9,11 וזאת מבלי שהמבקשת כלל ביקשה שמקרקעין אלה יוקצו לה. כך לטענתן, היריבות האמיתית והיחידה היא מול המשיבות 8-10 ביחס אליהן התקבלה החלטה אשר יכולה לסתור את ההקצאה למבקשת. כך לשיטתן, הבקשה מהווה שכפול של טענות מעתירות קודמות אשר אין ברובן רלוונטיות לבקשה דנן.
באשר להקצאה לגופה, טענו המשיבות כי הקצאה זו מספקת את צרכי המבקשת וכי סיכויי העתירה נמוכים.
המשיב 3, מר אליהו דדון, סגן ראש העיר, טען בתגובתו כי הוא נמנע, בהקפדה יתרה, מכל מעורבות בהחלטות הנוגעות למקבלי ההקצאה וכי הוא כלל לא היה מעורב בהן. כך גם נטען על ידו כי הוא לא השתתף בהצבעה במועצת העיר וכי הוא יצא קודם להצבעות, דבר אשר מעוגן לשיטתו בפרוטוקול. יתר על כן, טען המשיב 3 כי הוא אינו חבר בעמותת שבות יעקב וגבריאל (המשיבה 7) מחודש יולי 2016.
המשיבות 5-1 1 הינן עמותות ו/או ישיבות אשר הוקצו להן קרקעות במסגרת ההליך דנן.
המשיבה 5, עמותת שיח ודעת, טענה כי היא זקוקה להקצאת המקרקעין עבור סניף המשך לישיבת " שערי חכמה". כך הדגישה המשיבה 5 כי לחלק מבאי הישיבה צרכים ייחודיים וכי לשם כך נדרש שטח גדול יותר שיאפשר טיפול הולם לצרכי הקהילה.
המשיבה 6, עמותת זיו יעקב ורחל, טענה כי משתייכים אליה 400 חברי קהילה וכי התפילות מתנהלות בצפיפות נוראית. על כן, נטען כי הם זקוקים למקום מרווח יותר לשם התפילה והלימוד.
המשיבה 7, עמותת שבות יעקב וגבריאל, טענה בתגובתה כי היא זקוקה להקצאה לשם ביסוסו של מקום קבוע לפעילות הקהילה.
המשיבה 10, עמותת אורחות תורה אשר מפעילה 6 ישיבות אשר פזורות במספר ערים שונות , טענה כי דין הבקשה להידחות בשל סיכויי העתירה הקלושים ובשל מאזן הנוחות הנוטה לטובתה, לאור היקף ההקצאה למבקשת אשר הותיר בידיה של המבקשת את מרבית השטח לשימושה. משכך הנזק שייגרם למבקשת מידתי ואינו בלתי הפיך. מנגד, לטענתה, המשמעות של אי הקצאת השטח לאורחות תורה היא חסימתה מהקמת פעילותה באזור זה.
יתר על כן, טענה עמותת אורחות תורה כי היא עומדת בכל הקריטריונים להקצאת המקרקעין במסגרת הליך ההקצאות וכי ההליך נעשה כדין.
כך נטען כי בקשתה של העמותה להקצאה עמדה בכל תנאי הסף ובעקרונות העומדים ביסוד ההקצאה וכי היא נדרשת לשם הקמת ישיבה לתלמידים בגילאי חינוך חובה. יתר על כן נטען כי המבקשת לא טענה לקיומו של ניגוד עניינים או שקילת שיקולים פסולים ביחס להקצאה לעמותת אורחות תורה וכי היא אינה מצויה בניגוד עניינים עם המשיבות 1-2.

המשיבה 11, עמותת טובו מיזם, טענה כי עמדת המבקשת אינה מבוססת עובדתית או משפטית. כך לטענת העמותה, למבקשת אין כל טענה עניינית או יריבות בדבר השטח שהוקצה לה שכן היא מעולם לא ביקשה שטח זה וכי מדובר בשטח המרוחק קילומטרים רבים מהאזור בו ביקשה המבקשת הקצאת מקרקעין.
כך טענה המשיבה 11 כי המבקשת העלימה נתון חשוב לפיו היא זכתה להקצאה של 1,500 מ"ר, ההקצאה הגדולה ביותר במתחם בו ביקשה הקצאה וכי היא פועלת כעת מקרקע שאינה שלה.
נוסף על כך, טענה המשיבה כי היא עמותה של חסידות גור לה כ- 3000 משפחות בעיר בני ברק וכ-5000 תלמידים במערכת החינוך של העיר. משכך, אין במוסדות חינוך הקיימים מספיק מקום להכיל את כל התלמידים שמספרם גדול משנה לשנה. לגופה של הקצאה זו, נטען כי אין מדובר בהקצאה חדשה אלא בכזו שניתנה פעמיים בשנת 1980 ו-1988 אשר המשיבה המתינה שנים רבות לאישורה.
בתגובת המשיבות 1-2 והמשיב 4 לתשובת המבקשות, נטען כי המבקשת צירפה פרוגרמות המתייחסות למוסד חינוך רגיל, פרוגרמות שאינן רלוונטיות ומטעות משום שיש לבחון את ההקצאה שניתנה למבקשת באמצעות פרוגרמת תלמוד תורה פטור, בהיותה הפרוגרמה הרלוונטית למקרה זה.
כך נטען בתגובה זו כי המבקשת פעלה בחוסר ניקיון כפיים במטרה להציג בפני בית המשפט מצג שווא לפיו היא זכאית לשטחים כפולים מכפי שמגיע לה ומכפי צורכה וכי לאור הנתונים המוצגים בתגובה זו , ניתן ללמוד כי ההקצאה עונה על מלוא צרכיה של המבקשת ואף מספיקה לצפי הגידול העתידי שלה.

דיון והכרעה
לאחר בחינת עמדת הצדדים, אני סבור כי בנסיבות העניין- דין הבקשה להתקבל.
צו ביניים ניתן בהתחשב שני שיקולים: האחד- סיכויי העתירה להתקבל והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הצו ולא לטובת המשיב, המבקש להימנע מהוצאתו [ בר"מ 5776/13 עמותת מקום להיות – בית הספר "מעיין" נ' מנכ"ל משרד החינוך, (פורסם בנבו, 26.8.2013), בר"מ 6256/12 מדיטקס בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות, (פורסם בנבו, 29.8.2012)].
היחס בין שני השיקולים הללו הִנו בבחינת " מקבילית הכוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך [ בר"מ 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, (פורסם בנבו פסקה 10 ,9.8.2010), וכן בר"ם 6072/12 יצחק דוד נ' עיריית נצרת עילית, (פורסם בנבו פסקה 5, (19.9.2012), בר"ם 8601/10 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב, (פורסם בנבו, פסקה 14 20.12.2010)].
בנוסף נקבע בפסיקה כי אבן הבוחן המרכזית בשאלת הסעד הזמני היא " מאזן הנוחות" [בר"ם 4434/11 פי.ג'י.אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מ נ' נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ, (פורסם בנבו,11.7.2011)].
באשר למאזן הנוחות, יבחן בית המשפט, בין יתר שיקוליו, אם אי מתן הצו יסכל את בירור ההליך העיקרי, וכן יבחן את הצורך לשמר מצב קיים לעומת יצירת מצב חדש בטרם התברר ההליך לגופו [ברמ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה (פורסם בנבו, 18.03.2003)]. צו הביניים שומר על "המצב הקיים" ומבטיח את היכולת ליתן סעד אפקטיבי, אם יראה זאת בית המשפט שידון בהליך העיקרי לנכון [(בג"ץ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 14.10.1997);בר"מ 5793/06 ד"ר חאלד דיאב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת (פורסם בנבו, 20.09.2006)].
13. דעתי היא כי במקרה דנן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. זאת בהתחשב בכך שטרם נחתמו הסכמים עם המשיבות 5-1 1 וטרם אושרו הסכמים אלה על ידי שר הפנים.
14. יתר על כן, קיימים מספר צווי ביניים העוסקים בהליך ההקצאה בעיר ובהם גם כאלה הנוגעים לחלק מהמשיבות, זאת במסגרת עתירות תלויות ועומדות. כך קיים צו שיפוטי הנוגע למשיבה 7, עמותת שבות יעקב וגבריאל ואוסר על המשיבות לבצע פעולה למימוש ההקצאה לעמותה ( עת"מ 48282-07-17). בדומה לכך, קיים צו שיפוטי האוסר על עשיית כל פעולה להקצאת מקרקעין למשיבה 5, עמותת שיח ודעת ולמשיבה 11, עמותת טובו מיזם ( עת"מ 55972-06-17).
באשר לטענת המשיבות לפיה הבקשה דנן מופנית בחלקה למניעת הקצאת מקרקעין ולשימור המצב הקיים בשטחים אשר כלל לא התבקשו במסגרת הבקשה להקצאה, אני סבור כי אין לקבלה וכי בנסיבות העניין צו הביניים נדרש גם ביחס לשטחים אלה. אין להתעלם מכך שביחס לחלק נכבד מהשטחים התייתר הדיון בבקשה בשל קיומם של צו וים שיפוטי ים שניתנו במסגרת תיקים אחרים דומים, אשר מונעים את הקצאתם ואת שינויו של המצב הקיים. משכך, בכדי למנוע מצב של מעשה עשוי בו תסוכל אפשרותה של המבקשת לטעון את כלל טענותיה בנוגע להליך ההקצאה בכללותו ועל הקשר בין הקצאת שטחים אלו לבין הקצאתה שלה ועל כך שביטול הקצאה מסוימת יכול להשליך על הקצאה אחרת (בהתאם לטענותיה במסגרת העתירה והבקשה דנן) יש לשמר את המצב הקיים.
באשר להקצאות המקרקעין למשיבות 8 ו-10 ברור כי הן קשורות באופן ישיר לבקשה להקצאה של המבקשת ולטענותיה . משכך, יש לשמר את המצב הקיים גם בכל הנוגע לשטחים אלה. זאת בכדי למנוע מקרה של "מעשה עשוי" בו יקודמו הליכי ההקצאה אשר כבר נידונו בוועדה ואושרו על ידה ועל ידי מועצת העיר.
יש להתחשב גם בכך שהמשיבות לא הצביעו על נזק אשר יגרם להם ממתן הצו והקפאת המצב הקיים שכן טרם נחתמו ההסכמים וטרם אושרו הקצאות אלה על ידי השר.
באשר לסיכויי העתירה, אני סבור כי די אם נקבע כי, לכאורה, מעלה העתירה שאלות הראויות להתברר לגופן. כך גם השופט שידון בעתירה יתייחס לטענות המשיבות באשר לקשר בין ההקצאות למשיבות 5-7,9,11 לבין ההקצאה למבקשת והיקף היריבות שביניהן.
התוצאה הינה שניתן בזאת צו ביניים האוסר על עשיית כל פעולה להקצאת מקרקעין העתירה דנן למשיבות 5-1 1, לרבות הימנעות מחתימה על הסכמים ו/או הגשתם לאישור מועצת העיריה ושר הפנים.
המזכירות תקבע את התיק לדיון בהקדם האפשרי בפני שופט מנהלי ותשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ח, 31 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.