הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים 21

לפני
כב' השופט ק ובי ורדי, סגן נשיא

המבקש:

אברהם מלאכי
ע"י ב"כ עו"ד רפאל בן זקרי

נגד

המשיבים:

  1. פקיד רישוי כלי ירייה
  2. הממונה בוועדת הערר לפי חוק כלי ירייה
  3. משטרת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד ג'וזף עזיזיאן מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

החלטה
לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט שהוגשה במסגרת עתירה מנהלית שעניינה תקיפת החלטת המשיבים לבטל את רישיונו של המבקש לשאת נשק.
טענות הצדדים:
לטענת המבקש, הוא מצוי במצוקה פיננסית כך שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם אגרה. בהקשר זה טוען המבקש כי הוא אזרח ותיק, אב ל-6 ילדים, בניהם קטינה בת כתשע שנים הנמצאת אצלו במשמורת משותפת, כאשר הוא משלם בגינה מזונות בסך 1,800 ₪.
לבקשתו, צירף המבקש אישור מאת המוסד לביטוח לאומי אודות תשלום קצבת אזרח ותיק (לה מצטרף רכיב של השלמת הכנסה) ומסמך המלמד על קיומם של תיקי הוצאה לפועל אשר אוחדו לחוב של כמיליון ₪, כאשר המבקש מוגדר כחייב מוגבל באמצעים ולשיטתו משלם מדי חודש 200 ₪ במסגרת הסדר איחוד התיקים. בהקשר זה מפנה המבקש לסעיף 14(ד)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") וטוען כי הן פוטרות מתשלום אגרה את מי שהוכרז כמוגבל באמצעים.
עוד טוען המבקש כי אין בבעלותו רכב או רכוש, מלבד לצרכי קיומו. כך גם, טוען המבקש כי לצורך מימון הייצוג המשפטי הוא נעזר בגמ"ח קרן צדקה וחסד.
לשיטת המשיבים, דין הבקשה להידחות. לטענתם, המבקש לא הוכיח היעדר יכולת לשלם את האגרה שכן בקשתו חסרה. כך, טוענים המשיבים כי המבקש לא מסר פירוט כנדרש לגבי הוצאות ומקורות מחייתו, מקום מגוריו, לא פירט אם הוא מתגורר בשכירות או בעלות, לא צירף את הסכם השכירות, לא הבהיר מהן הכנסותיו או גיבה אותם במסמכים ואסמכתאות תקפות. כך גם, לטענת המשיבים, המבקש לא צירף תדפיס חשבון בנק.
באשר להסדר איחוד התיקים בהוצאה לפועל ולכך שהמבקש הוכרז כחייב מוגבל באמצעים, טוענים המשיבים כי מדובר בראיה לכאורה שאין בה כדי לפטור את המבקש מלפרוש תשתית עובדתית מתאימה.
בתגובתו לתשובת המשיבים, מתייחס המבקש לטענת המשיבים בדבר אי צירוף תדפיס חשבון בנק תוך שהוא טוען כי נוכח הליך איחוד התיקים אין באפשרותו לפתוח חשבונות בבנקים מסחריים מלבד חשבון בבנק הדואר.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה לפטור מתשלום אגרה, בתשובת המשיבים לבקשה ובתגובת המבקש לתשובה, אני סבור כי בנסיבות העניין, דין הבקשה להידחות.
בקשה לפטור מאגרה נבחנת על פי התקיימותם של שני תנאים מצטברים. האחד - שהמבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה, והשני - שההליך אותו הגיש מגלה עילה (סעיף 14( ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז- 2007).
בענייננו, אני סבור כי המבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה לעניין מצבו הכלכלי. כך לדוגמה, חרף טענת המבקש לפיה אין בבעלותו רכוש מלבד לצרכי קיומו, נמנע המבקש מלפרט מהו אותו רכוש הדרוש לו לצרכי קיומו, כאשר מעיון בתשובתו לתגובת המשיבים נראה לכאורה כי בבעלותו דירת מגורים. כך גם, המבקש נמנע מלצרף תדפיסי חשבון בנק (אף אם מדובר בחשבון המתנהל בבנק הדואר) ואף נמנע מלציין האם ניסה לגייס הלוואות לשם מימון תשלום האגרה (כפי שהצליח לגייס סיוע לשם מימון הייצוג המשפטי). זאת, אף לאחר שהמשיבים הפנו למחדלים אלו.
זאת ועוד, המבקש נמנע מלפרט את הכנסותיו והוצאותיו החודשיות, זאת למעט התייחסות לקצבה מאת המוסד לביטוח לאומי על סך 5,311 ₪, תשלום דמי מזונות על סך 1,800 ₪ ותשלום 200 ₪ במסגרת הסדר איחוד תיקים בהוצאה לפועל (יודגש כי המבקש אף לא צירף אסמכתאות לעניין ההוצאות כאמור).
באשר להיותו של המבקש חייב מוגבל באמצעים הנמצא בהסדר איחוד תיקים בהוצאה לפועל, מובהר בזאת כי בניגוד לטענת המבקש, ובהתאם להוראת תקנה 14(ד)(2), הדבר מהווה אך ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה ואינו מקנה למבקש פטור אוטומטי מתשלום האגרה (בניגוד לבעלי דין הנמנים בתקנה 19 לתקנות).
זאת ועוד, הרי שבהתאם ללשון התקנה, מדובר במבקש שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים בשנתיים שקדמו להגשת בקשת הפטור, כאשר בענייננו המבקש נמנע מלצרף כל אסמכתא המלמדת על המועד בו הוכרז כחייב מוגבל באמצעים (להבדיל ממועד פתיחת התיק).
לאור כל האמור, אני סבור כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה. בנסיבות בהן התנאים למתן פטור מתשלום אגרה הינם תנאים מצטברים, דין הבקשה להידחות אף מבלי לדון בשאלה אם ההליך מגלה עילה אם לאו.
המבקש יפעל לתשלום האגרה עד ליום 28.10.18 שאם לא כן תימחק העתירה ללא צורך בהחלטה נוספת.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ט, 21 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.