הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים ת"צ 26768-03-17

מספר בקשה:13
לפני
כב' השופטת צילה צפת, סגנית נשיא

מבקשים

פרינט אלקטרוניקס בע"מ

ע.ו.ד. מסעדות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד י. ויור ו י. ליברובסקי

נגד

משיבים

1. מניב ראשון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מ. שרעבי

2. מי רמת גן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נ. בן אריה

3. מי אזור דן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שפיגלמן

פסק דין

בקשה להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן "בקשת האישור").
עניינה של בקשת האישור בבקשה להצהיר כי הסכם ההתקשרות בין המשיבות 1-2 לבין "איגודן" (המשיבה 3) (חברה המבצעת עבור המשיבות בדיקות של איכות מים) בטל ובהתאם לבטל ולה שיב למבקשות את כל החיובים שחויבו בהם על יסוד תוצאות חריגות שנמצאו בבדיקות האיכות שבצעה איגודן.

המשיבות 1 ו 2 הינן תאגידי מים. המבקשת 1 הינה חברה המייצרת מעגלים אלקטרוניים בראשל"צ והינה צרכנית של משיבה 1. המבקשת 2 היא חברה המנהלת מסעדה בשם קלואליס ברמת גן והינה צרכנית של משיבה 2. המשיבה 3 הינה אגודה חקלאית שיתופית (להלן "איגודן").

במסגרת עיסוקן של המבקשות נוצרים שפכים המוזרמים למערכת הביוב הכללית. המשיבה 3 מבצעת מעת לעת, על פי דרישת תאגידי המים, בדיקות בקרת איכות של השפכים המוזרמים בהתאם לכללי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב) תשע"א – 2011 ותשע"ד 2014 (להלן " הכללים"). ההסכם בין תאגידי המים לאיגודן קובע כי איגודן תקבל את התמורה עבור הבדיקות שהיא מבצעת במעבדתה, כאחוז מתוך החיובים שיוטלו (הקנסות) על הצרכנים תאגידי המים בגין חריגות מהכללים. על פי הסכם התקשרות איגודן מבצעת את הבדיקות, על פיהן קובעת את גובה החריגה ומקבלת בתמורה אחוז מסוים מתוך הקנס שישולם על ידי צרכן שנמצאו לגביו חריגות על פי הכללים הנ"ל.
כל אחת מהמשיבות חויבה בקנסות לאחר שנמצאה אצלה חריגה מהכללים והן מנהלות הליכי השגה על החיוב.

בבקשת האישור טוענות המבקשות, כי ההסכם בין איגודן לבין תאגידי המים פסול בשל ניגוד עניינים, שכן ככל שתתגלינה חריגות גבוהות יותר כך יעלה גובה התקבולים של איגודן. בנוסף נטען כי ההתקשרות בין תאגידי המים לאיגודן נעשתה ללא מכרז כדין. לפיכך נטען כי יש לבטל את ההסכם ולהשיב לצרכני המים את הקנסות שהוטלו עליהם על ידי תאגידי המים בגין תוצאות חריגות.

הקבוצה הוגדרה כדלקמן: כל הלקוחות של התאגידים, היינו מפעלים, מסעדות וכל גוף אחר אשר חויב לשלם לתאגידי המים תשלום בגין חריגות בתוצאות בדיקות דיגומי מי ביוב שערכה איגודן במעבדתה ו/או ידרשו לשלם תשלומים לתאגידים בגין בדיקות שעורכת ו/או תערוך המעבדה של איגודן.

הבקשה הוגשה על על פי פריט 1 כנגד המשיבות כ"עוסק" והן על פי פריט 11 כרשות מנהלית. המבקשות העריכו את הנזק של כל אחד מהמפעלים חברי הקבוצה בסך של 100,000 ₪ והעמידו את הנזק הכולל על סך של 20,000,000 ₪.

המשיבות מבקשות לדחות את בקשת האישור על הסף ולגופה. נטען כי על פי סעיף 11 (ו) לכללים רשאי המפעל להגיש השגה על החיוב בגין זיהום שפכים, כן ניתנת לו אפשרות להתלונן לעניין יישום הכללים בהתאם לסעיף 13 לכללים והמבקשות אכן הודו כי הן מנהלות הליכי השגה. עוד צויין כי המבקשת 1 חתמה על הסכם פשרה ביחס לשנים 2013-2014 ואינה יכולה להתכחש לו. נוכח האמור לעיל לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית כאשר קיים מסלול תקיפה יי חודי; לא ניתן להגיש את בקשת האישור על פי פריט 1 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות; סע' 3(ב) לחוק תובענות ייצוגיות קובע שלא תוגש נגד רשות תובענה לפיצויים בגין שנזק שנגרם ע"י צד ג' שעילתה הפעלה או הפעלה של סמכות פיקוח הסדרה או אכיפה של רשות ביחס לאותו צד של ישי; הבקשה והסעדים המבוקשים בה אינם נכנס ים לגדרו של פריט 11 לתוספת לחוק; אין ממש בטענה לניגוד עניינים ואף אם יקבע כי ההסכם אינו תקף לא יהא בכך כדי להקנות למבקשות סעד של השבת הכ ספים; העדר חוו"ד מומחה; התובענה הוגשה בשיהוי; לא נגרם למבקשות נזק ; העדר עילת תביעה אישי ת; העדר פניה מוקדמת;
המשיבה 3 (איגודן) הוסיפה על האמור לעיל וטענה כי היא מהווה תאגיד עירוני אשר מופקד על הולכה וטיפול בשפכים המיוצרים בשטחן של הרשויות החברות בתאגיד. במסגרת זו היא מפעילה מערכת אזורית לאיסוף והולכת שפכים, הקימה מכון אזורי לטיפול בשפכים באתר שורק ונושאת בהוצאות הכרוכות בכך . הזרמת שפכים מזוהמים מגבירה את ההוצאות הטיפול והאחזקה . איגודן מאפשרת לרשויות החברות להתחבר למערכת זו על בסיס הסכמי, כך מקבלות המבקשות 1-2 שירותי הולכה וטיהור שפכים מאיגודן. לאור האמור נטען כי שיתוף הפעולה בין כל המשיבות ראוי וחיוני וההתקשרות אינה טעונה מכרז ובכל מקרה אף אם היתה טעונה מכרז אין בטלות ההסכם מזכה בהשבת כספים.

לאחר קיום שני קדמי משפט ולאחר הצגת הקשיים שבבקשת האישור, החליטו המבקשים להגיש בקשת זו להסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אך בקשו שלא לדחות את תביעתן האישית, אלא להעבירה לערכאה מוסמכת במסלול של תביעה מנהלית.
הוגשו תצהירי הסתלקות כדין.

המשיבות אינם מתנגדות להסתלקות אך סבורות כי אין מקום להעברת התובענה לערכאה ממוסמכת.

לאחר עיון בבקשת האישור ובטענות הצדדים, אף אני סבורה כי אין מקום להעביר את התובענה לדיון בבית משפט לעניינים מנהליים תוך ה סבתה לתובענה מנהלית. התוספת השלישית לחוק בית משפט לעניינים מנהליים מגביל תובענה מנהלית אך לשני עניינים ו תובענה זו אינה נופלת לגידרן כתובענה אישית. גם לא מצאתי לנכון להעביר את התובענה האישית לדיון בפני ערכאה מוסמכת אחרת שכן התיקון הנדרש של כתבי טענות על מנת להתאימו לערכאה מוסמכת הוא כה רחב עד כי אינני רואה טעם להעברה שכרוכה בהליכי תיקון כתבי טענות כה מקיפים.

לאור האמור לעיל, מאושרת ההסתלקות מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
נמחקת התביעה האישית.
האמור לעיל אינו מהווה מעשה בית דין והמבקשות רשאיות להגיש תביעתן האישית , ככל שימצאו לנכון, בפני ערכאה מוסמכת.
בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"ב טבת תש"פ, 09 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.