הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים ת"צ 23175-10-17

לפני
כבוד השופט ארז יקואל

התובע/המבקש

עומר פיינטוך
ע"י ב"כ עו"ד א' שילה

נגד

הנתבעת/המשיבה

עירית תל-אביב-יפו
ע"י ב"כ עו"ד ג' כרמון ו- א' ענבר

פסק – דין

  1. הצדדים הגישו הסדר פשרה בתובענות הייצוגיות שבכותרת, שהוגשו בימים 16.10.17 ו- 2.4.18 יחד עם בקשה לאישורן כייצוגיות.
  2. בתמצית, התובענות עוסקות בטענות בדבר גביית יתר מטעם הנתבעת (להלן: " העירייה") בגין אגרת שילוט לפי הוראות סעיף 2 (א)(ג) בחוק העזר לתל אביב-יפו (שילוט) התשנ"ג – 1992 (להלן: " חוק העזר"). לגישת התובע, העירייה גבתה ביתר את אגרת השילוט בהינתן חישוב נפרד שערכה בגין כל שלט המצוי תחת אותה מסגרת, בעוד שעל פי חוק העזר, היה עליה לבצע חישוב כשלט אחד.
  3. העירייה כפרה בטענות התובע וטענה, בין היתר, לקיומן של נסיבות שונות שיש לברר באופן פרטני ביחס לכל אחד ממחזיקי השלטים בעיר . הצדדים ניהלו מו"מ שתוצאתו הסדר הפשרה מושא פסק דין זה, מבלי שמי מהם מודה בטענות חברו. צוין, כי הסדר הפשרה נעשה לפנים משורת הדין, על מנת להיטיב עם הציבור ולשים קץ להתדיינות המשפטית.
  4. הצדדים התבקשו לפעול בהתאם להוראות סעיף 18(ג) בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006 (להלן: "החוק") ותקנה 12(ד) בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010 – על דרך פרסום ההסדר והבקשה לאישורו להתייחסויות הציבור והעברתו לעיון היועץ המשפטי לממשלה.
  5. חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה. הסדר הפשרה תוקן בסעיף 3.3 שבו לעניין הדין שיחול על הפרשי ריבית והצמדה בגדרי ההשבה המוסכמת. ב"כ היועמ"ש – עו"ד ג' אריאל קצ' קו הגישה את עמדתה ביחס להסדר המתוקן והודיעה כי איננ ה מתנגד ת לאישורו וזאת מבלי להביע עמדה לגופה של הבקשה. לא נשמעה התנגדות לפרטי ההסדר גם מאת כל גורם רלוונטי אחר.
  6. הגעתי ל כלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין. אנמק.
  7. להלן תיאור של עיקרי הסדר הפשרה. בכל מקרה בו תמצא סתירה בין תיאור לא ממצה זה לבין נוסח הסדר הפשרה, יגבר האחרון, אלא אם עולה כוונה אחרת מהקשר הדברים.

חברי הקבוצה הוגדרו כך: "כל מי ששילם אגרת שילוט בשנים 2017-2018, בגין שלט הנמצא יחד עם שלטים נוספים במסגרת אחת, ואשר שטחו קטן מ - 1 מ"ר ". (ראו סעיף 3.1 להסדר).
העירייה התחייבה ל אתר את חברי הקבוצה ולהשיב להם את הסכומים ששולמו בגין השנים 2017-2018, בהתאם למפורט להלן. העירייה התחייבה כי חיובי שנת 2019 ואילך יהיו תואמים את הקבוע לחוק העזר (ראו סעיף 3.2 להסדר).
אשר לחישוב ההשבה, הוסכם כי העירייה תשיב לחברי הקבוצה את ההפרש בין אגרת השילוט ששולמה על ידם בפועל, לבין הסכום בו היו צריכים להיות מחויבים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין, כקבוע בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"ם – 1980, מיום התשלום ועד למועד ביצוע ההשבה בפועל (ראו 3.3 להסדר) .
סעיף 3.4 להסדר עוסק באופן ביצוע ההשבה, כך:
ההשבה תבוצע בדרך של קיזוז סכום ההשבה, מסכום אגרת השילוט לשנת 2019. הודעה על הקיזוז תימסר על ידי העירייה בציון סכום הקיזוז, באגרת השילוט של שנת 2019.
במידה ובמועד ההשבה למי מחברי הקבוצה אין חשבון שילוט פעיל, או אם אגרת 2019 תהיה נמוכה מגובה ההשבה, אזי תבוצע ההשבה על דרך זיכוי חשבון הבנק שלו.
לצורך זיכוי חשבון הבנק כאמור, תפנה העירייה בתוך 30 יום מיום אישור ההסדר ע"י בית המשפט, לחבר הקבוצה באופן הבא: תחילה תבצע שלושה ניסיונות להשיגו טלפונית, ואם ניסיונות אלה לא יצליחו – באמצעות משלוח הודעה בדואר (לכתובתו, אם הוא עדיין בעל חשבון שילוט פעיל, או לכתובת כפי שמופיעה בלשכת רישום האוכלוסין, או במרשם אחר המתנהל על פי דין אם מדובר בתאגיד), על מנת ליידעו בדבר זכאותו להשבה. מועדי פניות אלה יתועדו על ידי העירייה.
העירייה תבקש מחבר קבוצה שקיבל פנייה להמציא את פרטי חשבון הבנק לזיכוי, לעשות כן בתוך 30 יום. אם הדבר לא ייעשה בשיחה הטלפונית, על חבר הקבוצה להודיע את הפרטים באמצעות הודעת דוא"ל לכתובת שתימסר בהודעה.
העירייה תדאג לבצע ההשבה בתוך 30 יום מרגע קבלת פרטי חשבון הבנק כאמור לעיל.
עוד הוסכם, כי ככל שלמי מחברי הקבוצה קיים חוב במחלקת השילוט, אזי סכום ההשבה יקוזז מאותו חוב והודעה על כך תישלח על ידי העירייה תוך 30 יום ממועד הקיזוז. העירייה התחייבה, כי במידה ויתוקן סעיף 2(א)(ג) בחוק העזר, הרי שיום תחולתו יהיה לא לפני יום 1.1.2019 (ראו סעיף 4 להסדר).
הצדדים הבהירו, כי כספים שהיו אמורים להיות מושבים למי מחברי הקבוצה ואשר לא יושבו בשל היעדר איתור מי מחברי הקבוצה, לפי הוראות הסכם זה, יישארו בקופת העירייה (להלן: "הכספים שנותרו בקופת העירייה"), זאת עד להכרעת בית המשפט העליון בעע"מ 2927/15 עיריית תל אביב-יפו נ' ליבוביץ (להלן: " פרשת ליבוביץ"). לאחר מתן פסק דין חלוט בפרשת ליבוביץ, יטענו הצדדים לפני בית המשפט, את טענותיהם ביחס לדינם של הכספים שנותרו בקופת העירייה (ראו סעיף 5 להסדר).
עוד התחייבה העירייה למסור לבית המשפט את רשימת המחזיקים הזכאים להשבה המצ"ב כנספח להסדר שהוצג. הוסכם שרשימה זו תכלול את שם הזכאי, כתובתו, שטח השלט שלו וסכום ההשבה לו הוא זכאי. התובע, מנגד, יגיש שמות רנדומליים על מנת שתתבצע בדיקה מטעם בית המשפט למול אותה רשימה שתגיש העירייה. בהתאם לדברים שיוצגו ולהודעת בית המשפט אודות התאמה או אי התאמה בין רשימת המבקש לרשימה שתגיש העירייה, יודיעו הצדדים לבית המשפט אם לבקש תזכורת במעמד הצדדים. לאחר איתור חברי הקבוצה וההשבה, תצהיר העירייה כי היא עמדה בכל ההסכמות שנקבעו בה סדר הפשרה. במסגרת זו תכין העירייה דו"ח מפורט של ביצוע ההשבה (ראו סעיפים 6 ו- 7 להסדר).
הסדר הפשרה כולל המלצה בדבר שיעורי הגמול ושכר הטרחה שראוי לפסוק לתובע ולבא כוחו. מומלץ לפסוק שכ"ט בסכום של 22,500 ₪ בתוספת מע"מ וגמול לתובע בסכום של 7,500 ₪ בתוספת מע"מ. מצוין, כי היקף ההשבה מוערך בסכום של כ- 40,000 ₪ לשנה ו בסך הכל- סכום של כ- 80,000 ₪ לשנתיים. ההערכה מביאה בחשבון כי תיתכן חריגה של עד 20% ונתון זה נשקל לצורך ההמלצה הנ"ל. אם החריגה תעלה על סכום זה, התובע יהיה רשאי להגיש בקשה מתאימה להגדלת הגמול ושכר הטרחה (ראו סעיף 8 להסדר) .
כן צוין, כי יתהווה מעשה בית דין ביחס לחברי הקבוצה בכל הקשור לעילות ולסעדים המפורטים בתובענות ובבקשות לאישורן (ראו סעיף 11 להסדר) .
8. צורפו תצהירים מטעם באי כוח הצדדים והצדדים עצמם, לפיהם לבד מההסכמות שביסוד הסדר הפשרה, לא ניתנה ולא הובטחה לתובע ולבא כוחו כל טובת הנאה מהעירייה, במישרין או בעקיפין, בקשר לכל עניין.
9. אני סבור כי הסדר הפשרה "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". ההסדר משקף נכונה את סיכויי התובענות ואת הסיכונים הנשקפים מהן ומציב תנאים סבירים והוגנים לצדדים ולחברי הקבוצה.
10. בנסיבות אלו, סבורני כי אין סיכוי גבוה שהמשך ניהול התובענות יניב לקבוצה ולציבור יתר תועלת על זו המגולמת בהסדר הפשרה ולא נודע הצדק לעלויות הגבוהות הכרוכות בהמשך ניהול ההליכים עד תום.
11. שיקולים אלו, לצד העדר התנגדויות מטעם הציבור ונציג היועמ"ש - מובילים למסקנה כי יש לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש ולתת לו תוקף של פסק דין.
12. למען הסר ספק, יובהר כי מעשה בית דין שייווצר בעקבות הסדר הפשרה, מתייחס אך לעילות התביעה כהגדרת ן בתובענות שבכותרת. בהתאם להגדרת הקבוצה שבהסדר , מעשה בית דין יחול רק על מי שיהא זכאי לפיצוי על פי ההסדר. מי שאיננו זכאי לפיצוי על פי ההסדר לא נכלל בהגדרת חברי הקבוצה, כך שלא יתגבש בעניינו כל מעשה בית דין.
13. במקרה שלפניי, ראיתי כי ניתן לאשר את הסדר הפשרה ללא מינוי בודק, כהסכמת הצדדים. כך, בשים לב, שההסדר גובש על בסיס נתונים הדדיים שהציגו הצדדים ואלו של הנתבעת הופקו ממערכות המחשב שברשותה וגובו בתצהיר גורם מתאים מטעמה. מכאן, התרשמתי כי לא מתעוררות שאלות שבמומחיות, המצריכות מינוי בודק לשם בחינת הסדר הפשרה.
14. לעניין גמול ושכר טרחה. נתתי דעתי לשיקולים שהנחו את הצדדים בהמלצתם ולנסיבות המקרה שמלפניי ובכללן – התשומות שנדרשו לתובע ולבא כוחו בהשקעתם עד לשלב כריתת הסדר הפשרה ובעיקר, התועלת ש הושגה לחברי הקבוצה ולציבור בכך שהופסקה גביית היתר מושא התובענות והתגבשו הן גבייה תואמת את חוק העזר והן השבה ראויה לחברי הקבוצה , המוער כת בסכום של כ- 100,000 ₪.

15. לאור המקובץ, אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה.
16. הגמול ושכר הטרחה לתובע ולבא הכוח המייצג יהא כקבוע בסעיף 8 להסדר הפשרה.
17. הצדדים יפרסמו מודעה שנייה לציבור בדבר אישור הסדר הפשרה ופרטיו, בהתאם לסעיף 25(א)(4) בחוק, בשניים מהעיתונים היומיים הנפוצים בישראל , בנוסח שצורף כנספח ב' לבקשה (בכפוף לתיקון סעיף 3.3 להסדר) ועל חשבון העירייה.
המזכירות תעביר עותק מפסק דין זה למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, י"ט אדר ב' תשע"ט, 26 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.