הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים רע"מ 27886-07-19

לפני
כבוד ה שופט, סגן הנשיא קובי ורדי

המבקשת:

ANZHELA HLADUNOVA
ע"י ב"כ עו"ד אברהם ישראלוב

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה
ע"י ב"כ עו"ד וסים סיבאט מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

פסק דין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין לעררים בערר (ת"א) 3246-19 מיום 4.7.19 המתנה את הצו הארעי המונע נקיטת הליכי אכיפה כנגד המבקשת בהפקדת ערבות בסך של 10,000 ₪, כאשר בית המשפט מתבקש להפחית את הערבות לסך של 2,500 ₪ או בסמוך לכך על מנת לאפשר למבקשת לממש בפועל את זכותה להליך משפטי.
כבר עתה יש לציין כי ביום 9.7.19, נוכח בקשת המבקשת, הורה בית הדין לעררים על הפחתת סכום הערבות לסך של 7,000 ₪.
רקע עובדתי:
המבקשת, אזרחית אוקראינה, נכנסה לישראל ביום 16.10.18. לטענת המשיבה, אשרת הביקור מסוג ב/2 בה החזירה המבקשת הייתה בתוקף עד ליום 16.1.19.
לאחר כניסתה לישראל (לטענת המבקשת רק ביום 16.6.19), פנתה המבקשת למשיבה בבקשה פרטנית לקבלת מקלט מדיני בישראל , ולאחר שנערך לה ריאיון ביחידת הטיפול במבקשי המקלט, נדחתה בקשתה. המבקשת לא השלימה על החלטת הדחייה ופנתה לבית הדין לעררים בערר על ההחלטה כאמור ולצדו בקשה למתן צו ביניים כנגד ביצוע הליכי אכיפה כנגדה.
ביום 4.7.19 ניתנה החלטת בית הדין לעררים במסגרת ניתן צו ארעי המונע נקיטת הליכי אכיפה כנגד המבקשת, תוך שנקבע כי הצו כפוף לכך שעד ליום 10.7.19 תופקד ערבות (בנקאית או במזומן) בסך של 10,000 ₪ במשרדי המשיבה בנתב"ג. כמו כן, צוין כי הערבות תשמש להבטחת עזיבת המבקשת את ישראל ולהוצאות ההרחקה והערר במידת הצורך.
ביום 9.7.19, נוכח בקשת המבקשת, הורה בית הדין לעררים על הפחתת סכום הערבות לסך של 7,000 ₪ אשר יופקדו עד ליום 14.7.19. זאת, לאחר שצוין כי ביחס לסיכויי הערר הלא משופרים סכום הערבות הוא מתון וכי הפחתת סכום הערבות הינה לפנים משורת הדין.
ביום 11.7.19 הוגשה בקשת רשות הערעור דנן ולצדה בקשה למתן צו ארעי. בו ביום ניתנה החלטתי לפיה עד למתן החלטה אחרת לא יינקטו הליכי אכיפה כנגד המבקשת.

טענות הצדדים:
לטענת המבקשת, על גובה הערבות להיות סביר ולתאום את יכולה הכלכלית. לשיטתה, אף לאחר שסכום הערבות הופחת (מ-10,000 ₪ ל-7,000 ₪), הוא נותר גבוה מאוד ואין ידה משגת לשלמו. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הפחתת גובה הערבות נדרשת על מנת שיתאפשר לה לממש את זכותה להליך משפטי הוגן.
לעניין מצבה הכלכלי טוענת המבקשת כי היא שוהה בישראל מספר חודשים והכספים שהיו לה בעת כניסתה אזלו לאחר ששימשו אותה לצורכי קיום בתקופה הראשונה. עוד מוסיפה המבקשת כי אין לה קרובי משפחה בישראל שיכולים לסייע לה לשלם את הערבות.
כמו כן, המבקשת טוענת כי שהיא עובדת בעבודות ניקיון מזדמנות ושכרה עומד על סך של 2,500 - 3,000 ₪, וכי בעבור מגוריה היא משלמת במזומן סך חודשי של 1,200 ₪ (מבלי שקיים חוזה שכירות למול בעלי הנכס) וכן 100 ₪ עבור חשמל. כך גם טוענת המבקשת כי אין לה קבלות לצורך הוכחת הוצאות מחייתה השוטפות העומדות על סך של 1,000-1,500 ₪.
זאת ועוד, לטענת המבקשת, שכר טרחת בא כוחה, 4,500 ₪ נפרס ל-3-4 תשלומים בשל ההתחשבות במצבה הכלכלי הקשה, ומתוכם היא שילמה רק 1,400 ₪.
לשיטת המבקשת מדובר בהחלטה גורלית ובדיני נפשות, כאשר ייגרם לה נזק בלתי הפיך ככל שלא יופחת סכום הערבות ויינקטו נגדה הליכי אכיפה עוד בטרם נידונה והוכרעה שאלת קיומה או היעדר קיומה של עילת ערר. זאת, כאשר היא סבור כי נזק זה עולה על הנזק שייגרם למשיבה אשר הינה גוף בעל עוצמה כלכלית ומעמד ציבורי ברור ולא מדובר באדם פרטי אשר נדרש להבטיח את הוצאותיו הנגרמות מניהול ההליך.
לטענת המשיבה, החלטת בית הדין לעררים ראוי ואין כל מקום להתערב בה. כך, מכיוון שבית הדין לעררים בחן את כתבי הטענות שעמדו בפניו ובהתאם להם קבע שנסיבות המקרה מצדיקות הטלת ערבות ושסכום הערבות להבטחת יציאתה של המבקשת מישראל יעמוד על סך של 10,000 ₪.
עוד טוענת המשיבה כי המבקשת לא פרשה בפני בית הדין לעררים, וכן לא בפני בית משפט זה, את מלוא התמונה העובדתית אודות מצבה הכלכלי ולא הוכיחה כי היא נעדרת יכולת כלכלית לשאת בנטל הערבות שנקבע על פי דין.
בהקשר זה טוענת המשיבה כי המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת ביחס לטענותיה שאינה עובדת ו/או עובדת בעבודות מזדמנות ואינה משתכרת היטב, וכי היה מצופה שהמבקשת תניח בפני בית המשפט אסמכתאות וראיות ביחס להוצאות שכר דירה, חשמל והוצאות אישיות ולא תסתפק באמירות כלליות.
זאת ועוד, המשיבה סבורה כי דווקא הפחתת סכום הערבות כך שיעמוד על סך של 2,500 ₪ אינה סבירה בנסיבות המקרה ואין בה כדי להמחיש את סיכויי ההליך הנמוכים ואת החשש הממשי שצפה בית הדין לעררים להוצאות שיידרשו לשם הרחקת המבקשת מישראל.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובת המשיבה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לקבל את הערעור ולהפחית את סכום הערבות לסך של 2,500 ₪.
זאת, בהתחשב במצבה הכלכלי הנטען של המבקשת (כמפורט בבקשתה הנתמכת בתצהיר) וכדי לא למנוע מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות ואת קבלת הצו הארעי למניעת הליכי אכיפה כנגדה בעודה ממתינה לשמיעת טענותיה במסגרת הערר.
לטעמי, באופן זה יושג האיזון הראוי שבין סמכותו של בית הדין לעררים להתנות את מתן הצו הארעי בהפקדת ערובה, לבין אי מניעת הסעד הזמני מהמבקשת אך בשל חיסרון כיס ובמיוחד כשמדובר בפעולות אכיפה העלולות להסתיים בשלילת חירותה של המבקשת ובהרחקתה מן הארץ עוד בטרם נדון הערר לגופו של עניין. כל זאת, מבלי לקבוע מסמרות לגבי סיכויי הערר ואף בהנחה ש"אינם משופרים".
לאור כל האמור, הערעור מתקבל וסכום הערבות אותו על המבקשת להפקיד יופחת ל-2,500 ₪.
הערבות (בנקאית או במזומן) תופקד במשרדי המשיבה בנתב"ג עד ליום 8.8.19 ובכפוף להפקדתה כאמור ייכנס לתוקף הצו הארעי מיום 4.7.19 שניתן על ידי בית הדין לעררים.
עד ליום 8.8.19 לא יינקטו כנגד המבקשת הליכי אכיפה.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים ולבית הדין לעררים בתל אביב.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.