הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 73384-01-19

לפני
כב' השופט ק ובי ורדי, סגן נשיא
המבקש:

כמאל דלק
ע"י ב"כ עו"ד ג'ני חבשי

נגד
המשיבה:

מדינת ישראל- משרד התחבורה/המשרד הראשי
ע"י ב"כ עו"ד חגית שלנג

החלטה
בפניי בקשה למתן צו ביניים בה מבוקש להורות למשיבה לבטל את החלטתה להתלות את רישיון הנהיגה של המבקש למשך 9 חודשים וכן את דרישתה לביצוע מבדקים במכון רפואי.

תמצית העובדות וטענות הצדדים
המבקש, בן 39, עסק בעבר בניהול חברת שליחויות וכן ביצע שליחויות בעצמו.
מיום 12.11.12 ועד ליום 12.11.15 הותלה רישיונו של המבקש על ידי המשיבה בשל עבירות תנועה.
כעולה מהמסמכים שצורפו לעתירה, בכל השנים שבין 2012-2008 וכן בשנים 2014, 2017, עבר המבקש עבירות תנועה מגוונות שבגינן נרשמו לחובתו "נקודות". יוער כי בשנת 2014 נרשמה למבקש עבירת נהיגה בזמן פסילת רישיון נהיגה.
לטענתו, ביום 26.12.18 נמסר לבאת כוחו כי רישיונו של המבקש מותלה לתקופה של 9 חודשים וכי ישנה פסילה מנהלית כנגדו אשר טרם נכנסה לפועל וזאת עקב אי רישומו לקורסי נהיגה כמתבקש על ידי המשיבה.
ביום 29.1.19 הגיש המבקש העתירה דנן בה עתר לביטול החלטה זו ובצידה הבקשה דנן . בו ביום הוריתי למבקש לצרף העתק ההחלטה הנתקפת וכן תצהיר התומך בבקשתו.
ביום 10.2.19 הוגשה הבהרה מטעם המבקש וכן תצהיר כאמור, במסגרתו ציין, בין היתר, כי ההחלטה מיום 26.12.18 בדבר התליית רישיונו נמסרה בעל פה לבאת כוחו במשרדי המשיבה.
בבקשה למתן צו ביניים שהוגשה מטעמו (וכללה 4 סעיפים) טען המבקש כי התליית רישיונו בוצעה עקב אי הרשמה לקורסי נהיגה וכעת ניתן לטענתו לבטלה הואיל ועבר אחד מהקורסים בהצלחה וכן נרשם לקורס נוסף. כמו כן נטען כי היה על המשיבה להחשיב את מניין ימי ה פסילה מיום הפקדת רישיונו בידיה.
לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות בהיות הסעדים המבוקשים בה זהים לאלו המבוקשים בעתירה גופה וכן בשל כך שהמבוקש הינו למעשה צו עשה לשינוי המצב הקיים כאשר המבקש לא מצביע על כל נסיבה חריגה בעניינו ואף אינו טוען לקיומו של מאזן נוחות כלשהו.
בנוסף טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות גם בשל חוסר ניקיון כפיו של המבקש. לתמיכה בטענתה מפנה המשיבה למסמכים שצרף המבקש לעתירתו, מהם עולה כי המבקש עשה דין לעצמו עת נתפס נוהג ברכב על אף שלא היה בעל רישיון באותה העת וזאת תוך ביצוע עברות תעבורה.
עוד טענה המשיבה כי בטרם הגיש המבקש עתירה זו היה עליו למצות ראשית את ההליכים השונים בפני הרשויות ולהגיש בפניהן את הבקשות הנדרשות על פי דין.
בתגובתו לתשובת המשיבה טען המבקש כי המשיבה נהגה באופן בלתי סביר ולא כפי שנדרש מרשות מנהלית עת מסרה לו החלטה שאינה חד משמעית, בעל פה, ומבלי שביצעה שימוע מקדים.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה למתן צו ביניים, בתשובה לבקשה ובתגובה לתשובה, כמו גם בעתירה עצמה, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.
צו ביניים ניתן בהתחשב שני שיקולים: האחד - סיכויי העתירה להתקבל והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הצו ולא לטובת המשיב, המבקש להימנע מהוצאתו (ראה בר"מ 5776/13 עמותת מקום להיות - בית הספר "מעיין" נ' מנכ"ל משרד החינוך (26.8.13); (בר"מ 6256/12 מדיטקס בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות, (29.8.12)).
היחס בין שני השיקולים הללו הִנו בבחינת "מקבילית הכוחות". ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך [ראה בר"מ 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (9.8.10), וכן בר"מ 6072/12 יצחק דוד נ' עיריית נצרת עילית (19.9.12), בר"מ 8601/10 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב (20.12.10)].
בנוסף נקבע בפסיקה כי אבן הבוחן המרכזית היא "מאזן הנוחות" [ראה בר"מ 4434/11 פי.ג'י.אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מ נ' נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ (11.7.11)].
לגבי סיכויי ההליך, ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי אלו אינם מן המשופרים. גם בהנחה והמבקש יעבור את טענת הסף בדמות אי מיצוי הליכים, נראה, לכאורה, כי לאור ניסיון העבר העשיר של עבירות התנועה כי במקרה דנן דרישותיה של המשיבה בעניינו, לרבות הקורסים הרלוונטיים והבדיקות הרפואיות, בדין הן.
באשר למאזן הנוחות, יבחן בית המשפט, בין יתר שיקוליו, אם אי מתן הצו יסכל את בירור ההליך העיקרי, וכן יבחן את הצורך לשמר מצב קיים לעומת יצירת מצב חדש בטרם התברר ההליך לגופו [בר"מ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה (18.03.03)]. צו הביניים שומר על "המצב הקיים" ומבטיח את היכולת ליתן סעד אפקטיבי, אם יראה זאת בית המשפט שידון בהליך העיקרי לנכון [ראה בג"ץ 3330/97 עיריית אור יהודה נ' ממשלת ישראל (14.10.97); בר"מ 5793/06 ד"ר חאלד דיאב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת (20.09.06)].
בענייננו, נראה כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המשיבה. זאת כאשר מדובר בבקשה לצו עשה המשנה את המצב הקיים, שלא יינתן כדרך שבשגרה אלא רק בנסיבות חריגות ומיוחדות , ובענייננו אין מקום להורות על ביטול התליית הרישיון שנעשתה לכאורה מטעמים של כושר נהיגה לקוי והיבטים בריאותיים, דבר היכול לסכן את הציבור, ויתרה מכך – מדובר בסעד ביניים הזהה לסעד הסופי המבוקש בעתירה.
הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מהמסמכים שצרף המבקש מטעמו נחזה כי בנסיבות דומות עשה דין עצמי והמשיך לנהוג ואף עבר עבירות תנועה נוספות.
טענות הסף של המשיבה, לרבות אי מיצוי הליכים, שמורות לה לדיון בעתירה גופה.
לאור כל האמור, התוצאה היא שדין הבקשה למתן צו ביניים להידחות.
בנסיבות, אין צו להוצאות.
המזכירות תודיע לצדדים וכן תקבע את התיק לדיון בפני שופט מנהלי.

ניתנה היום, ט"ו אדר א' תשע"ט, 20 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.