הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 68843-03-17

לפני
כב' השופט קובי ורדי, סגן נשיא

המבקש:

עו"ד חוסיין אבו חוסיין

נגד

המשיבות:
1. מדנט בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אהוד ערב

2. מדטכניקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יגאל קווה

3. שירותי בריאות כללית
ע"י ב"כ עוה"ד שאול ברגרזון ויוני פולק

4. מדינת ישראל - משרד הבריאות

5. אודיו-מדיק בע"מ

6. אופטיקנה האופטיסטור הראשון בע"מ

7. סונובה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מעוז רוט

8. מיניפון מכשירי שמיעה בע"מ

החלטה
בקשה לעיין בתיקים שבכותרת: עת"מ 68843-03-17 מדנט בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ואח' ועת"מ 56446-02-18 מדטכניקה אורתופון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות ואח' (להלן: "העתירות") שעניינן מכרזים שנערכו על ידי שירותי בריאות כללית לאספקת מכשירי שמיעה למבוטחיה.
טענות הצדדים:
המבקש הוא עורך דין אשר לטענתו מתעניין בסוגיה שנדונה במסגרת העתירות שבכותרת ומעוניין לעיין בתיקי בית המשפט על מנת להבין את הסוגיה היטב.
לטענת המבקש, עיון בתיקי בית המשפט לא יגרום נזק כלשהו לצדדים ו/או למי מטעמם, ואינו עלול לפגוע בהליך שכן הדיונים התקיימו בדלתיים פתוחות ופרטיהם של הצדדים מופיעים בפסק הדין שפורסם במאגרים המשפטיים השונים.
כמו כן, בבקשת העיון, מפנה המבקש לכך שבתיקים שבכותרת ניתנה כבר זכות עיון והעתקה לצד שלישי שאינו צד לתיק זה (יצוין כבר עתה כי הכוונה היא להחלטה מיום 30.8.18 בבקשתם של הגברת עליזה לב ומר ראובן תמרי (להלן: "בקשת העיון הקודמת")).
המשיבה 1 - מדנט בע"מ (העותרת בהליך המקורי), והמשיבה 7 - סונובה ישראל בע"מ, הודיעו כי הן מותירות את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. מטעם המשיבים 4-8 לא הוגשה כל תשובה לבקשת העיון.
מנגד, המשיבה 3 - שירותי בריאות כללית, והמשיבה 2 - מדטכניקה אורתופון בע"מ (להלן ביחד: " המשיבות"), הודיעו כי הן מתנגדות לבקשת העיון.
המשיבה 3, בתשובתה לבקשת העיון, טוענת כי המבקש אינו מפרט מהם הטעמים האמתיים המונחים ביסוד הבקשה וכי אין כל נימוק, וודאי שלא ענייני, המגלה מהי מטרת העיון המבוקשת.
כמו כן, המשיבה 3 מפנה לתשובותיה לבקשת העיון הקודמת שהוגשה בתיקים שבכותרת וטוענת כי יש לראות את נימוקי ההתנגדות מטעמה שהוגשה ביחס לאותה בקשה כחלים ונטענים אף ביחס לבקשה דנן.
זאת ועוד, המשיבה 3 טוענת כי בבקשת העיון הקודמת הוגבלה זכות העיון וההעתקה לשימוש אך ורק לצורכי הליך משפטי בתובענה ייצוגית. זאת, כאשר בענייננו, לא הוגש הליך משפטי כלשהו על ידי המבקש, וכי בנסיבות בהן המבקש מסתיר את כוונותיו אין מקום לאפשר את זכות העיון.
המשיבה 2, בתשובתה לבקשת העיון, מציינת כי היא מתנגדת למתן זכות עיון בנתונים הכספיים ו/או תחשיבים ו/או פירוט הצעותיה כפי שהוגשו לתיקי בית המשפט. לשיטתה, נתונים אלו מהווים סודות מסחריים שאין כל מקום לאפשר עיון בהם (כאשר חלקם אף הוגש לעיני בית המשפט בלבד). לפיכך, המשיבה 2 סבורה כי על בית המשפט להורות כי זכות העיון תינתן בכפוף לשמירה על סודותיה המסחריים, ובכל מקרה שלא באמצעות צפייה ישירה בנט המשפט.
בתגובתו לתשובות המשיבות 2-3, טוען המבקש כי במסגרת בקשת העיון הוא ציין מופרשות שהסוגיה הנדונה בתיקים שבכותרת מעניינת אותו וכי הבהיר כי הוא מעוניין ללמוד את הנושא היטב.
על האמור, מוסיף המבקש וטוען כי עובר להגשת בקשת העיון פנה אליו עורך דין אחר (כלקוח) הסובל מלקות שמיעה אשר רכש לאחרונה מכשירי שמיעה דרך המשיבה 3. לטענת המבקש, הוא נדרש על ידי הלקוח לבחון את סוגיית האפליה הקיימת בחוזר משרד הבריאות בין קבוצות גיל שונות וכי לשם כך, במקביל להגשת בקשת העיון, הוא פנה גם לשר הבריאות.
זאת ועוד, המבקש מפנה להחלטה בבקשת העיון הקודמת ומבקש לאמץ את הנימוקים שהובאו במסגרתה לעניין זכות העיון.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשת העיון, בתשובות לבקשה ובתגובה לתשובות, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל.
תקנה 4 לתקנות בתי המשפט לבתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") עוסקת בזכות העיון של מי שאינו בעל דין. תקנה זו קובעת מסלול תלת שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראה לעניין זה ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (15.2.05), בג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (5.4.12) (להלן: "עניין עו"ד לוי")). ראשית, יש לבחון האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; שנית, ככל שלא קיים איסור כאמור, יש לבחון האם העיון מוצדק. זאת, כאשר נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון. עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת ולעיתים יש להגבילה לאור אינטרסים נוגדים כגון הזכות לפרטיות של בעלי הדין והגנה על סודות מסחריים. כלומר, ההכרעה בשאלה זו מבוססת על איזון בין האינטרסים השונים; שלישית, ככל שנמצא כי העיון מוצדק אולם תיתכן פגיעה בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית.

בענייננו, אין כל איסור שבדין לעיון בחומר המבוקש. זאת ועוד, בחינת מטרת העיון מלמדת כי העיון מוצדק שעה שמדובר בעתירות שבמרכזן עומדים מכרזים שנערכו על ידי כללית לאספקת מכשירי שמיעה למבוטחיה שעה שהמבקש הינו עורך דין המבקש ללמוד את הסוגיה העומדת במרכז העתירות, בין אם לצרכיו האישיים-מקצועיים (הבנת הסוגיה כפי שנטען בבקשת העיון) ובין אם לצרכי לקוחו (לצורך בחינת סוגיית האפליה בין קבוצות הגיל השונות (כפי שנטען בתגובת המבקש לתשובות המשיבות).
אכן, לא ניתן להתעלם כי במסגרת בקשת העיון נחשפה מטרת העיון "לשיעורין" וכי רק במסגרת תגובתו לתשובת המשיבות הרחיב המבקש אודות לקוחו והוסיף טענות לעניין מטרת העיון. אולם, בהתחשב בכך שגם אם הטענות "המאוחרות" היו מועלות מלכתחילה לא היה בהן כדי להציב מחסום בפני מימוש זכות העיון, הרי שאין בהתנהלות זו של המבקש כדי להוות הצדקה למניעת זכות העיון (ראו לעניין זה עניין עו"ד לוי).
זאת, כאשר בית המשפט העליון קבע זה מכבר בשורה של החלטות כי בבסיסה של בקשת עורך דין לעיין בתיק בית משפט (במיוחד בעתירה בעלת אופי ציבורי) במטרה ללמוד את הסוגיה המשפטית ולשקול צעדיו המשפטיים עומד אינטרס לגיטימי המקים "טעם ראוי" לעיון בתיק בית המשפט (ראו לעניין זה בג"ץ 9474/00 עו"ד תומר צאליח נ' גל ואח', פ"ד נט(3) 714 (2004); בג"ץ 7186/06 עו"ד אורן שבת נ' עיריית חולון (22.4.09)).
כך גם, נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הינו קל יחסית נוכח מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון, ועל המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו, תוך שהוא מספק טעם ממדי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון והסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהתרת העיון (ראה לעניין זה בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09)).
אכן, לטענת המשיבות התרת העיון עלולה לפגוע בפרטיותן העסקית ובסודותיהן המסחריים, אולם, כפי שזכות העיון של המבקש אינה זכות מוחלטת, כך גם זכויותיהן של המשיבות. לפיכך, יש לבחון האם האיזון שבין זכות העיון של המבקש לבין זכותן של המשיבות להגנה על סודותיהן המסחריים מוביל למסקנה לפיה יש להעדיף את זכות העיון.

אולם, כאמור, יש תחילה להיזקק לשאלה האם בתיקי בית המשפט אכן קיים מידע עסקי העולה כדי סודות מסחריים אשר חשיפתו עלולה לגרום נזק למשיבות או להקנות למתחריהן יתרון. בהקשר זה לא ניתן להתעלם מכך שהמשיבות העלו טענה זו באופן לקוני וכללי, לא הפנו למקום אזכורו של המידע הנטען, לא נימקו מדוע אכן מדובר בסוד מסחרי או לכל הפחות במידע אשר חשיפתו עלולה לגרום לה לנזק ואף לא פירטו מהו הנזק העלול להיגרם לה (ראה לעניין זה בג"ץ 1836/14 אופיר נאור נ' הוועדה לחלוקת מכסות לייבוא בפטור ממכס (פורסם בנבו, 16.11.14)). למען הסר ספק, העובדה כי המשיבות ציינו כי מדובר בנתונים עסקיים המצויים, בין היתר, בפרוטוקולים של ישיבות שימוע ובחוות דעת מומחה, אינה מהווה מענה מספק לעניין זה (ראה לעניין זה בג"צ 2475/17 דובק בע"מ נ' משרד הבריאות (פורסם בנבו, 29.12.17)).
אף אם נניח לטובת המשיבות כי בעתירות מצוי מידע עסקי העולה כדי סוד מסחרי, הרי שמהגדרתו של סוד מסחרי בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 ניתן ללמוד כי המדובר במידע שסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו. כפועל יוצא, אך ברי הוא כי חשיפת המידע למתחריו של בעל הסוד היא שעלולה לגרום לו לנזק (ראה לעניין זה רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (פורסם בנבו, 29.8.13)).
בענייננו, המשיבות כלל לא הבהירו מהו אותו נזק שעלול להיגרם להן כתוצאה מחשיפת המידע. זאת, כאשר אין חולק כי המבקש, אשר הינו עורך דין, אינו מתחרה של מי מהמשיבות (וכך גם לקוחו) ובנסיבות אלה גם לא יכול להיות חולק על כך שחשיפת "סודותיהן המסחריים" של המשיבות למבקש לא תוכל לשרת את המבקש לשם השגת יתרון מסחרי. כפועל יוצא, אין מנוס מן המסקנה לפיה חשיפת המידע כאמור למבקש עצמו אינה עלולה לגרום נזק למשיבות.
ודוק, קביעות אלו, בכל הנוגע לסוגיית הסודות המסחריים, אינן חדשות למשיבות והן נקבעו זה מכבר במסגרת ההחלטה שניתנה בבקשת העיון הקודמת שהתקבלה (בעניין התובענה הייצוגית) . זאת, כאשר אין נפקא מינה אם מדובר עתה במבקש אחר, אשר הינו עורך דין המבקש לעיין בתיקי לצרכיו האישיים-מקצועיים ו/או לצרכי לקוחו.

באשר למסמכים שהוגשו לעיני בית המשפט בלבד, הרי שמדובר במסמכים שלא נסרקו למערכת "נט המשפט" ואינם מצויים עוד בתיק הנייר המתנהל בבית המשפט. זאת, לאחר שבמסגרת פסק הדין בכל אחת מן העתירות הוריתי על השבת החומר החסוי לבעליו.
לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשה. ניתנת בזאת זכות עיון למבקש בעת"מ 68843-03-17 ובעת"מ 56446-02-18.
מובהר בזאת כי על מנת לצמצם ככל האפשר את פוטנציאל הפגיעה באינטרסים השונים של המשיבות, מנוע המבקש מלעשות שימוש במידע המצוי בעתירות אלא לצרכי לימוד אישי לשקילת צעדיו המשפטיים לגבי הלקוח הספציפי (במידה ויוגש הליך משפטי).

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אדר א' תשע"ט, 18 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.