הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 60748-01-19

לפני
כב' השופט ק ובי ורדי, סגן נשיא
המבקשת:

ניהול פרויקטים יוקלה -כהן בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גיא שרים

נגד
המשיבה:

אגודת מגן דוד אדום בישראל
ע"י ב"כ עו"ד עמרי קאופמן ועו"ד יונתן ניסנהויז

החלטה
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית כנגד המשיב ה, כך שיתאפשר למבקשת להגיש עתירה מנהלית מטעמה בחלוף 20 ימים ממועד מיצוי ההליכים מול המשיבה בקשר למכרז בו השתתפה, למתן שירותי ניהול ופיקוח לפרויקט הקמת קריית מד"א (מכרז פתוח מ' 26/18) (להלן: " המכרז").
תמצית העובדות
ביום 19.12.18 הודיעה המשיבה, אגודת מגן דוד אדום בישראל (להלן: "המשיבה") למבקשת כי הצעתה למכרז לא התקבלה.

ביום 22.12.18 פנתה המבקשת למשיבה בבקשה להמצאת מסמכים שונים הנוגעים למכרז לרבות הצעתו של הזוכה במכרז, כלל הפרוטוקולים של ועדת המכרזים, טבלאות השקלולים לגבי כלל המציעים, חוות דעת מקצועיות, הנחיות למתן ערכי ניקוד ועוד.

הואיל ולא נתקבלה תגובה מטעם המשיבה, ביום 25.12.18 שלחה המבקשת מכתב נוסף למשיבה בבקשה לקבלת המסמכים כאמור.

ביום 27.12.18 הודיע נציג המשיבה לבא כוח המבקשת כי "...פנייתכם התקבלה ומטופלת, תקבלו את המידע ע"פ בקשתכם עד סוף שבוע הבא". להודעה זו השיב בא כוח המבקשת כי מדובר בפרק זמן ארוך וכן ביקש לקבל את החומר עוד באותו היום בדואר אלקטרוני.

ביום 1.1.19 הודיע נציג המשיבה למבקשת כי החומר נשלח בדואר רשום.

ביום 12.1.19, ולאחר שהתקבלו המסמכים מהמשיבה, דרש בא כוח המבקשת מהמשיבה כי זו תמציא לו בנוסף גם את "טבלת דירוג המציעים אשר הצעתם לא נפסלה, הן הטבלה לאחר פתיחת ההצעות והן הטבלה לאחר שיפור ההצעות".

ביום 13.1.19 השיבה נציגת המשיבה למבקשת כי הבקשה אינה ברורה עת נשלחו הטבלאות יחד עם שאר המסמכים.

ביום 14.1.19 הבהירה המבקשת את בקשתה בפני נציגת המשיבה.

ביום 21.1.19 השיבה נציגת המשיבה כי הבקשה בבדיקה ותיענה בהקדם.

ביום 24.1.19 הוגשה הבקשה דנן להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית.

ביום 3.2.19 השיבה המשיבה למבקשת כי היא עומדת על דעתה שלא להוסיף על החומר שכבר הועבר ובפרט חומר הנוגע להצעות אחרות במכרז בהעדר נימוק מוצדק לדרישה זו.

טענות הצדדים
בבקשתה טענה המבקשת כי הארכת המועד נדרשת על מנת שלא להגיש עתירה מנהלית קודם לקבלת מסמכים מהמשיבה, ורק לאחר מיצוי ההליכים מולה, וזאת נוכח הודעת המשיבה מיום 21.1.19 בה נאמר כי נושא מסירת המסמכים נמצא בבדיקתה.

המבקשת הפנתה לכך שבהתאם להוראת תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים, וקבועי הזמן במקרה דנן, המועד להגשת עתירה מנהלית הינו עד ליום 2.2.19 ובהמשך לכך ט ענה כי הואיל וביום הגשת הבקשה להארכת מועד, טרם חלף המועד להגשת עתירה מנהלית כנגד המשיבה, והואיל והמשיבה טרם המציאה לה את כלל המסמכים הנדרשים לה, יש מקום להיעתר לבקשתה ולהאריך את המועד להגשת עתירה מנהלית.

לטענת המשיבה, המבקשת לא סיפקה נימוק כלשהו שעשוי להצדיק את הרחבת היקף החומרים שהועברו ולא הצדיקה את הצורך בהארכת המועד נוכח הזמן שחלף מאז קיבלה לידיה את חומרי המכרז. עוד טוענת המשיבה כי ביצעה בדיקה חוזרת להצעתה של המבקשת במכרז ומצאה כי לא נפל פגם בבחירת הזוכה וכי הצעתה הייתה ונותרה במקום הרביעי.

בנוסף טוענת המשיבה כי גם בבחינת השיהוי האובייקטיבי דין הבקשה להידחות. לטענתה, נחתם זה מכבר הסכם ההתקשרות עם החברה המבצעת בהתאם לזכייתה במכרז, נעשו פעולות לקידום הפרויקט תחת ניהולה, נערכו פגישות עם הרשויות באשר לתיאומי תכנון, הוכנו לוחות הזמנים ועוד.

בתגובתה לתשובת המשיבה טענה המבקשת כי הואיל ולא נמסרו לה החומרים הנדרשים לה, בדקה בעצמה וכמיטב יכולתה את הציונים אשר ניתנו לה במסגרת המכרז כשבבדיקה זו הסתבר לה כי הציון הכולל אליו הגיעה הינו גבוה מזה של הזוכה במכרז. לתמיכה בטענותיה צרפה המבקשת טבלה שערכה בה השוותה ציוניה אל מול ציוני החברה הזוכה.

בהמשך לכך טענה המבקשת, כי בקשתה לקבלת פירוט אופן מתן הניקוד במכרז, הינה פועל יוצא הכרחי עבורה, על מנת שתוכל לבדוק את הניקוד הכולל אשר נקבע לה על ידי המשיבה ועל כן טענה כי יש להורות למשיבה להמציא את המידע והמסמכים שנדרשו וכן להאריך את המועד להגשת העתירה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, החלטתי לקבל את הבקשה להארכת מועד, כך שיוארך המועד להגשת עתירה מנהלית עד ליום 24.2.19, ככל ותוגש עתירה כאמור.
תקנה 3(ב) לתקנות קובעת כי יש להגיש עתירה ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום שבו נודע לעותר על ההחלטה (או מן היום בו ההחלטה פורסמה כדין), וזאת בכפוף להארכת מועד על-ידי בית המשפט על-פי תקנות 3(ג) ו- 38 לתקנות.
החלטת בית המשפט בעניין זה אמורה להיות מונחית על פי דיני השיהוי הכלליים, המתחשבים בהיבט הסובייקטיבי והאובייקטיבי של השיהוי, ובחשיבות הנושא העומד על הפרק מבחינת שלטון החוק והאינטרס הציבורי (ע"א 6365/00 בר אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז צפון (26.3.2002); בר"ם 7885/13 מגל נ' משרד הביטחון האגף לשיקום נכים - קצין התגמולים (12.5.2014)).

בענייננו, אין חולק כי פרסום הזכייה במכרז היה ביום 19.12.2018 מסמכי המכרז נשלחו למבקשת ביום 1.1.19, והבקשה דנן הוגשה ביום 24.1.19 ומשכך לכאורה ביום הגשת הבקשה לא חלף המועד הקבוע בדין להגשת עתירה מינהלית על-ידי המבקשת. זאת כאשר טענותיה של המשיבה מתמקדות בעיקר בשיהוי ובסיכויי ההליך, שניתן יהיה לבררם במסגרת עתירה מינהלית, במידה ותוגש על ידי המבקשת.

בנוסף, כעולה מהבקשה ומהתגובה, נראה כי רק לאחר הגשת הבקשה דנן הסתבר כי המשיבה עומדת על דעתה שלא להוסיף על החומר שכבר הועבר. כך גם נראה, לכאורה, שהמשיבה טרם התחילה בביצוע בפועל של העבודות נשוא המכרז אלא רק הליכים מקדמיים וכן שמדובר בתקופה קצרה ביותר שלגביה מבוקשת הארכת המועד.

בנסיבות אלו, אני סבור כי יש להאריך את המועד להגשת עתירה מנהלית ב- 20 יום לאחר החלטת המשיבה שלא להעביר למבקשת מסמכים נוספים, מבלי להורות למשיבה להעביר מסמכים אלו או אחרים כפי שהתבקש ומבלי לגרוע מכל טענה של המשיבות, כולל טענת שיהוי ומעשה עשוי או מטענת המבקשת לעיון במסמכים נוספים, באם תוגש העתירה (סעד שיכולים לבקש גם במסגרת העתירה) , כך שהמבקשת תוכל לשקול צעדיה במצב דברים זה ולהחליט האם לנקוט בהליכים משפטיים אם לאו.
איזון זה מביא בחשבון את האינטרס הציבורי שבקידומם המהיר של הליכים מינהליים, והליכי מכרז בפרט, את האינטרס של המשיבה ואת האינטרס שבמתן אפשרות לבעל דין להעלות טענותיו ולבררן בערכאות משפטיות.
אשר על כן, החלטתי לקבל את הבקשה להארכת המועד להגשת העתירה המנהלית, שתוגש עד ליום 24.2.19.
המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט' אדר א' תשע"ט, 14 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.