הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 41028-07-21

לפני
כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

עותרת:

קלינטיקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יואב ביין ועו"ד שחר אזולאי

נגד

משיבים:

1. מכבי שירותי בריאות
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי הורביץ ועו"ד מאור עזרא
2. לוונשטיין ויינמן מדיקל ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד תומר רייף ועו"ד תום אפלשטיין
3. מדוקס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ענת לוי זליכה
4. ע.י. מדיקוויפ בע"מ

פסק דין

1. העותרת מבקשת לבטל את החלטת ועדת המכרזים של משיבה 1 (להלן: "ועדת המכרזים") מיום 23.6.21 בדבר בחירת משיבה 2 כזוכה בקבוצות א' ו – ג' במכרז מספר 128/20 לאספקת מערכות העשרת חמצן לחברי מכבי בבתיהם (להלן: "המכרז"), ולהכריז שהעותרת היא הזוכה בקבוצות א' ו-ג' במכרז.

2. משיבה 1 היא קופת חולים הפועלת בהתאם לחוק ביטוח לאומי ממלכתי, התשנ"ד – 1994 (להלן גם : "מכבי") , והיא שפרסמה את המכרז מושא העתירה.

העותרת ומשיבות 2-4 הן חברות אשר הגישו הצעות למכרז.

המשיבה 2 (להלן: "ויינמן") היא חברת בת בבעלות מלאה של חברה גרמנית .
ויינמן הגישה הצעה לקבוצות א' ו – ג' והצעתה נבחרה כהצעה הזוכה בקבוצות א' ו – ג' יחד עם הצעתה של משיבה 3 (להלן: "מדוקס").
ביחס לזכייתה של מדוקס, אין לעותרת טענות.

המשיבה 4 (להלן: "מדיקוופ"), היא משתתפת נוספת במכרז. הצעתה בקבוצה ג' במכרז דורגה לפני הצעת העותרת.

העותרת הגישה ביום 22.9.20 הצעה עבור קבוצות א', ב ו – ג' (נספח 4 לעתירה) והיא זכתה בקבוצה ב' במכרז.

3. המכרז – רקע כללי:

א) עניינו של המכרז שפורסם בחודש אוגוסט 2020 הוא התקשרות של מכבי עם ספקים (עד חמישה) המסוגלים לספק מערכות העשרת חמצן ו השירותים הנלווים, לחברי מכבי בבתיהם.

ב) לצורך המכרז חולקו 4 סוגי מערכות העשרת חמצן ל – 3 קבוצות:
קבוצה א' – מחוללי חמצן נייחים, גלילי חמצן נייחים וניידים.
קבוצה ב' – מערכות חמצן נוזלי.
קבוצה ג' – מחוללי חמצן ניידים.

לקבוצה ב' ייבחר ספק אחד בלבד ולקבוצות א ו- ג' ייבחרו עד שני ספקים לכל קבוצה.
בחירת הזוכה תערך לגבי כל אחת מהקבוצות בנפרד.
ההתקשרות עם הזוכה היא לתקופה של 5 שנים, כאשר למכבי שמורה אופציה להאריך את תקופת ההסכם בשתי תקופות נוספות בנות שנתיים כל אחת.

ד) אמת המידה לבחירת הזוכה בכל אחת מהקבוצות (סעיף 6.2 לפרק א' למכרז ): "בדרך של שיקלול המרכיבים המפורטים להלן, והכל על פי שיקול דעתה הבלעדי של ועדת המכרזים, ובאופן שתבחר ההצעה שמעניקה למכבי את מירב היתרונות: מחיר – 70%, איכות – 30%".

קביעת ציון המחיר (סעיף 6.3 לפרק א' למכרז ):
"ציון המחיר יקבע בנפרד לכל קבוצה ע"י סכימה של מכפלות הצעת המחיר של המציע לאותה קבוצה לכל אחת מהיחידות באומדן כמות היחידות, כאמור בטופס ההצעה (נספח ד'2). המציע בעל הסכימה הנמוכה ביותר יקבל את מלוא ציון המחיר, והמציעים האחרים יקבלו ציון מחיר ביחס אליו."

קביעת ציון האיכות:
"ציון האיכות ייקבע בהתאם לאמות המידה המצ"ב כנספח א'1". (סעיף 6.4.1 לפרק א' למכרז )
בנספח א'1 פורטו לגבי כל קבוצה קטגוריות שונות ומשקל כל קטגוריה באחוזים, כאשר לכל קטגוריה יינתן ציון מ 1 עד 10.
בסעיף 6.4.2 לפרק א' למכרז נקבע: "ועדת המכרזים תבחן את איכות השירות ויכולתו של המציע, על-פי הערכה כוללת של המציע, מומחיותו, משאביו, נסיונו וכישוריו לעמוד בדרישות המכרז, רמת השירות, מוניטין של היצרן ונסיון בארץ, על סמך נתונים שצרף להצעה, על סמך שביעות במכבי מביצוע התקשרויות שונות קודמות עם המציע, וכן על סמך המלצות לקוחותיו של המציע מהתקשרויות קודמות, וכן על-פי כל ממצא אחר שייאסף על-ידי ועדת המכרזים או על-ידי צוות בדיקה שימונה מטעמה, אם ימונה ,כאמור בסעיף 6.4.3 להלן".

ד) תנאי הסף להשתתפות במכרז:
סעיף 4 למכרז מפרט את התנאים המוקדמים וההכרחיים להשתתפות במכרז – תנאי הסף.
בין היתר, בסעיף 4.1.4 לפרק א' למכרז נקבע: "מסוגל לספק למכבי את השירותים בפרישה עצמית בעצמו, ולא ע"י קבלן משנה/אחר".
בסעיף 4.1.5 למכרז נקבע: "הינו בעל ניסיון רציף בישראל של לפחות שלוש שנים עד המועד האחרון להגשת הצעות במכרז, באספקת המוצרים נשוא המכרז למטופלים בבתיהם".

בנוסף, מפורטים דרישות נוספות לגבי מערכות של כל קבוצה בנפרד.
סעיף 4.1.8 מפרט דרישות נוספות למערכות קבוצה א' בלבד:
בין היתר, בסעיף 4.1.8.3 למכרז נקבע: "סיפק בשנת 2019, בפרישה ארצית, מערכות מקבוצה א' עבור לפחות 1,000 מטופלים בביתם בישראל" .

ה) פרק ד' למכרז מציין את המסמכים שחובה להגיש במעמד הגשת ההצעות. בין היתר, חובה להגיש תצהיר (נספח ד'5) בו מצהיר הספק, בין היתר כך: "ככל שהספק הגיש הצעה לקבוצה א', הספק סיפק בשנת 2019, בפרישה ארצית, מערכות מקבוצה א' עבור לפחות 1,000 מטופלים בביתם בישראל".

4. לאחר הגשת ההצעות, ועדת המכרזים השיבה לשאלות הבהרה (נספח 5 לתשובת משיבה 2) . כן דרשה דו"ח לחודשים ינואר עד אפריל 2020 של תיעוד ודיווח של שירות לקוחות ודו"חות טיפולים שנתיים לציוד המוזכר במערכת ממוחשבת עם ציון שם המערכת.

5. בהחלטת ועדת המכרזים מיום 13.1.21 הוענקה הזכייה לויינמן ומדוקס בקבוצה א', העותרת בקבוצה ב' וויינמן ומדוקס בקבוצה ג' וזאת "לאור הציון המשוקלל בהתבסס על ציון האיכות וציון המחיר, ולאור הכדאיות הכלכלית למכבי והמלצת הגורמים המקצועיים במכבי".
בפרוטוקול הועדה מאותו יום צוין , כי ההצעות שהוגשו והמערכות נבדקו ע"י הגורמים המקצועיים ונציגי מחלקת הרכש התייחסו לנושא הסטייה מהאומדן והסבריהן הניחו את דעתה של הוועדה.
פורטו הציונים הסופיים שהוענקו, בטבלה המשקללת את ציון האיכות וציון המחיר ביחס לכל מציע . טבלה ביחס לכל קבוצה. סה"כ שלוש טבלאות.

6. קדמה לעתירה זו עת"מ 34158-03-21 שהוגשה בחודש מרץ 2021 לבימ"ש זה ע"י העותרת נגד המשיבים בעניין המכרז (להלן: "העתירה הקודמת").
התקיים דיון בעתירה ביום 27.5.21 ובפסק הדין שניתן בסיומו ע"י כב' סג"נ השופטת צילה צפת נקבע כך:
"בהסכמת הצדדים מוחזר התיק לוועדת המכרזים על מנת שתבחן את הצעת המשיבה 2 בשני היבטים:
עמידה בתנאי הסף 4.1.8.3.
הטענה כי מדובר בהצעה הפסדית".

7. התיק הוחזר לוועדת המכרזים. התקיים שימוע לחברת ויינמן בפני נציגי הועדה, הוגשו ע"י ויינמן שני אישורים מטעם רואה החשבון החיצוני של החברה (לפני השימוע ולאחר יו)
בהחלטת ועדת המכרזים מיום 23.6.21 נכתב כי הוועדה השתכנעה כי הצעת ויינמן אינה הפסדית אלא רווחית (על פני תקופה של 5 שנים) .
כמו כן הועדה השתכנעה כי ויינמן עומדת בתנאי שנקבע בסעיף 4.1.8.3 לפרק א' למכרז
וסיפקה במהלך שנת 2019 מערכות מקבוצה א' לפחות ל-1000 מטופלים בביתם .

8. תמצית טענות העותרת:

א. נוכח תוצאת פסק הדין שניתן בעתירה הקודמת היה מצופה ומתבקש כי בבדיקה החוזרת ועדת המכרזים תדון בטענות העותרת אחת לאחת במסגרת בדיקה עצמאית, יסודית ומעמיקה של הטענות ושל המענה להן מצד ויינמן ולאחר שיקול דעת עצמאי, יסודי וענייני תיתן את ההחלטה.
אולם ועדת המכרזים נמנעה מלהעמיק בבדיקת הצעת ויינמן והסתפקה בהסברים והבהרות מטעם ויינמן וגורמים מטעמה, ללא ביסוס ותוך התעלמות מסתירות.
לא עמדה בפני ועדת המכרזים ולו תשתית עובדתית מינימלית המבססת את החלטתה בדבר עמידת ויינמן בתנאי הסף לניסיון קודם (סעיף 4.1.8.3 לפרק א' למכרז) ובאשר להיות הצעתה רווחית וברת היתכנות, לא כל שכן תשתית עובדתית מוצקה.

ב. הצעת ויינמן בקבוצה א' נחזית כהצעה הפסדית, תכסיסנית ופסולה , כעולה מתחשיבי העותרת ומדוקס , ובניגוד לטענת ויינמן להיות ההצעה רווחית, שנטענה בעלמא ללא הצגת תחשיבים הכלכליים שנערכו על ידה.
נוכח הפער הניכר בין מחיר הצעת ויינמן לבין האומדן במכרז, הייתה חובה על ועדת המכרזים לבחון את ההצעה בציציותיה כנדרש ולערוך בדיקה עצמאית, יסודית ומעמיקה והועדה לא קיימה חובה זו .
הועדה פעלה בדרך לקויה של הימנעות מקיום החובה החלה עליה לבחון את הצעת ויינמן באופן יסודי ומעמיק, לרבות באמצעות בעל מקצוע בלתי תלוי ולקבל החלטה על סמך מסד עובדתי מפורט וחשוף לביקורת.

ג. ויינמן אינה עומדת בתנאי הסף לניסיון קודם - סעיף 4.1.8.3 לפר ק א' למכרז שנקבע לצורך הגשת הצעה בקבוצה א' במכרז ועל כן דין הצעתה להיפסל. בנוסף, ועדת המכרזים התעלמה מסתירות, תכסיסנות ואותות מרמה שהתגלו בגרסת ויינמן שדי בהן להביא לפסילת ההצעה, ולמצער להטיל עליה נטל ראיה כבד על מנת להוכיח את גרסתה בדבר אופן עמידתה בתנאי הסף לניסיון קודם.
נטען כי ויינמן לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת עמידתה בתנאי הסף והעותרת לא קיימה את חובתה עפ"י דין והפסיקה ובהתאם להוראות בימ"ש בעתירה הקודמת, לערוך בדיקה יסודית ומקיפה ביחס לעמידה בתנאי הסף.

8. תמצית טענות מכבי:

א. יש למחוק את טענות העותרת החורגות מהמתווה שנקבע בפסה"ד בעתירה הקודמת. הודגש כי שני ההיבטים של הצעת ויינמן שבימ"ש קבע בפסה"ד שייבחנו, נוגעים רק למערכות מקבוצה א', ועל כן העותרת אינה זכאית לבקש לבטל את זכיית ויינמן במערכות השירותים נשוא קבוצה ג'.

ב. בעקבות פסה"ד בעתירה הקודמת, ועדת המכרזים ערכה בירור מקיף ויסודי של שני ההיבטים בהצעת ויינמן שהוחזרו לבחינתה. הבירור כלל שימוע לויינמן וקבלת מסמכים והבהרות מו יינמן ומרו"ח בלתי תלוי שהינו רו"ח מבקר של ויינמן ובסוף התהליך קבעה ועדת המכרזים כי השתכנעה שהצעת ויינמן אינה הפסדית ועומדת בתנאי המוקדם בסעיף 4.1.8.3 . הסתמכות על ראיות אלה נכונה סבירה וראויה. בנסיבות אלה אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים.
הודגש כי חזקת התקינות של המעשה המנהלי עומדת לזכותה של מכבי ואין די בטענות סתמיות כפי שהובאו ע"י העותרת בכדי לסתור את חזקת התקינות של החלטותיה.
נטען, כי השימוש באישורי רו"ח להוכחת עמידה בתנאי סף הינו פרקטיקה מקובלת ורווחת במכרזים ציבוריים. רו"ח רשאים להסתמך על נתונים שמוסרת להם החברה במתן אישורים שונים והם מפעילים שיקול דעת מקצועי בבחינת ובדיקת המידע. במקרה זה האישור ניתן ע"י משרד רואה החשבון המבקר של ו יינמן (בלתי תלוי). הודגש כי אישור רו"ח מבקר לא נדרש מהמשתתפים האחרים במכרז והוא חורג מהדרישות שהיו במכרז ומלמד כי ועדת המכרזים ביצעה בחינה יסודית של שני הנושאים שהוחזרו אליה.

ועדת המכרזים סברה כי ניתן ונכון להסתמך על האישורים של אותו רו"ח חיצוני ובלתי תלוי של ויינמן שגם מכיר את פעילות ויינמן מכוח היותו מי שמבקש את דו"חותיה הכספיים, כמפורט בהחלטה מיום 23.6.21 – מדובר בהחלטה סבירה ומקצועית שאין מקום להתערב בה.
העותרת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת הטענות כי הצעת ויינמן הפסדית או כי ויינמן אינה עומדת בתנאי המוקדם בסעיף 4.1.8.3. נהפוך הוא- יש אישורים שמלמדים כי לא מדובר בהצעה הפסדית ו ויינמן עומדת בתנאי המקדים בסעיף 4.1.8.3.

ג. טענת העותרת לפיה לקוחות בשוק הפרטי אינם רלוונטיים לצורך עמידה בתנאי הסף הואיל ואינם מקבלים את המפרט הנדרש המכרז, לא נטענה קודם ואין להעלותה בשלב זה. כמו כן, ועדת המכרזים התייחסה ללקוחות הפרטיים במפורש בהחלטתה מיום 23.6.21. הפסיקה אינה מאפשרת להפוך את ביהמ"ש לוועדת המכרזים העליונה שתחליף את שיקול דעת ועדת המכרזים. אילו רצתה העותרת לתקוף את תנאי המכרז, היה עליה לעשות כן לפי מועד הגשת ההצעות.

ד. טענות העותרת לפיהן הצעת ויינמן הפסדית , מבוססות על ניחושים וספקולציות בלבד לגבי עלויות ויינמן, מבלי שהעותרת טרחה לגבות באמצעות רו"ח מטעמה. לעומת זאת ויינמן ורו"ח חיצוני ובלתי תלוי קבעו כי ההצעה רווחית על בסיס נתונים אמיתיים של עלויות המוצרים, עלויות כוח אדם ונתוני הכנסות.
כמו כן, המכרז הינו להתקשרות למשך 5 שנים והרווחיות צריכה להיבחן על פני 5 שנים.
עוד נטען כי כל ההצעות שהגישו כל המציעים בקבוצה א' היו נמוכות מהאומדן במכרז בשיעורים שונים.
הודגש כי אף אם היה מוכח שהצעת ויינמן הפסדית, לא היה מקום לפסול אותה.

ה. לוועדת המכרזים נמסרו נתונים מדויקים של מספר המטופלים בשנת 2019 שמוכיח את עמידת ויינמן בתנאי המקדים בסעיף 4.1.8.3 ונתונים אלה אושרו ע"י רו"ח חיצוני ובלתי תלוי. כמו כן, לפי הפסיקה אין להתערב בהחלטות ועדת המכרזים בנוגע לפרשנות תנאי מוקדם וכאשר לשון הסעיף סובלת שני פירושים אפשריים, יש לתת עדיפות לפרשנות המקיימת את הצעות המשתתפים.

ו. טענות העותרת נגועות בחוסר תום לב ואי ניקיון כפיים. החלטת העותרת נובעת משיקולים ואינטרסים עסקיים ואין לה קשר לבדיקות שבוצעו ע"י ועדת המכרזים. העותרת מתעלמת מכך שהיא עצמה הגישה לקבוצה ג' הצעה שסטתה מתחת לאומדן בשיעור של 41.3%. מעבר לכך, אין בעצם הסטייה מהאומדן כדי לפסול הצעות.

9. תמצית טענות ויינמן בתשובה לעתירה :

א. ויינמן מקיימת את דרישת סעיף 4.1.8.3 למכרז ולא נפל פגם בבחינה הנוספת של ועדת המכרזים בהקשר זה.
במסגרת הבחינה הנוספת שערכה ועדת המכרזים בעקבות פסה"ד בעתירה הקודמת, ויינמן הציגה אישור מרואה החשבון המבקר שלה בדבר מספר המטופלים המדויק להם סיפקה את המערכות בשנת 2019 בביתם: 930 מטופלים פרטיים ו-250 מטופלים של קופות החולים. ועדת המכרזים לא הסתפקה בהצהרה של ויינמן על עמידה בדרישות סעיף 4.1.8.3 (הדרישה היחידה הקימת במכרז בעניין זה), אלא הסתמכה גם על אישור רו"ח מבקר מעבר לנדרש, שבדק ואישר את הנתונים שהציגה ויינמן. משכך מדובר בהחלטה סבירה שאין מקום להתערב בה.
ועדת המכרזים לא הייתה מחויבת לבצע בירורים נוספים מעבר לבירורים שבוצעו ולא נפל פגם בהחלטתה.

ב. אין יסוד לטענת העותרת בדבר הפסדיות ותכסיסנות ההצעה של ויינמן בקבוצה א' במכרז, ולא נפל פגם בבחינה הנוספת בהקשר זה.
ועדת המכרזים לא הסתפקה בהצהרה של ויינמן על רווחיות הצעתה, אלא שמעה הסברים מפורטים בשימוע והסתמכה גם על אישור של רואה חשבון מבקש, שבדק ואישר את רווחיות ההצעה. משכך מדובר בהחלטה סבירה המבוססת על בירור מעמיק שנערך מול ויינמן וכן על אישור רואי החשבון החיצוניים של ויינמן שאין מקום להתערב בה.

ג. ועדת המכרזים לא הייתה מחויבת לבצע בירורים נוספים מעבר לבירורים שבוצעו, לא נפל פגם בהחלטתה ואין מקום להתערבות שיפוטית.

ד. העותרת מנועה מלטעון ביחס לזכיית ויינמן בקבוצה ג' במכרז שכן הנושאים שהוחזרו לבחינת ועדת המכרזים קשורים רק לזכייתה בקבוצה א' במכרז.
נטען כי העותרת מנסה לדחוק את ויינמן מהמכרז לא רק בכדי לסכל את התקשרותה עם מכבי, אלא כדי להגביל את היקף פעילותה באופן כללי בשוק, להגביל את התחרות ולכפות מחירים מופקעים למוצרים ולשירותים נשוא המכרז.

10. מדוקס בתשובתה לעתירה מצטרפת לטענות העותרת וטוענת כי יש לפסול את הצעת ויינמן. נטען כי מדובר בהצעה גרעונית שאינה עומדת בתנאי הסף בסעיף 4.1.8.3.
לטענתה, מדובר במכרז חד שלבי מוטה מחיר. צוין כי המחלוקת נושא העתירה מתייחסת למערכות מקבוצה א'. הצעת ויינמן סטתה מהאומדן ב- 38.7% ללא הסבר מניח את הדעת. נטען כי ההזדמנות שניתנה לוועדת המכרזים לבחון מחדש את עמידת ויינמן בתנאי הסף לא נוצלה לקיום בדיקה רצינית, יסודית ומעמיקה. לטענתה, מכבי וויינמן עושות יד אחת על מנת להכשיר הצעה גרעונית שאינה עומדת בתנאי הסף.
עוד נטען כי התנהלות מכבי מאז חתימת ההסכם עם מדוקס ביום 27.4.21 הינה המשך ישיר להטיית המכרז לטובת ויינמן. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב בקיום חוזים ומונעת משיקולי כדאיות על אף שמדובר בציוד רפואי מציל חיים. מכבי עושה ככל יכולתה על מנת להקל על ויינמן את ההתארגנות לאספקת שירותים נושא המכרז והיא אינה נוהגת באופן שיוויוני ביחס לשתי הזוכות – מדוקס וויינמן .

11. מדיקוויפ לא השיבה לעתירה, ולא התייצבה לדיון.

12. בקשת מכבי למחיקה על הסף של חלק מטענות מדוקס:

א) מכבי טוענת כי יש למחוק טענות שהעלתה מדוקס, החורגות משני ההיבטים שיש לבחון בהצעת ויינמן בהתאם לפסה"ד בעתירה הקודמת. זאת כיוון שקיים מעשה בית דין בעניינים אלה ולאור הסכמת מדוקס בהתאם לפסה"ד. כמו כן מדוקס העלתה טענות חדשות שתוקפות את תוכן המכרז עצמו והיא מנוע ה לעשות כן לאחר שחתמה כאחת הזוכות במכרז על הסכם עם מכבי בקשר למכרז. בנ וסף, נטען כי מדוקס התייחסה לסוגיות ח וזיות (מערכת היחסים עם מכבי לאחר החתימה על ההסכם נשוא המכרז) ולא להליכי המכרז עצמו, ואין מקום לטענות אלה במסגרת העתירה דנן.

ב) מדוקס בתגובתה מתנגדת לבקשה. נטען כי אין בסיס משפטי או עובדתי לטענת מעשה בית דין. כמו כן מדוקס אינה תוקפת את המכרז ואינה טוענת נגד זכותה של מכבי לבחור מספר זוכים. טענות מדוקס נוגעות לפגיעה בעקרונות דיני המכרזים, הפרת חובת הבדיקה, הפירוט וההנמקה של החלטת הוועדה ולעובדה שהשלב החוזי משליך על השלב המכרזי ומחייב את פסילת הצעת ויינמן .

ג) העותרת בתגובתה לבקשה טענה , כי הטעם היחיד בגינו הוגשה הבקשה הוא לחסום מידע לא רצוי מבחינת מכבי. הבקשה הוגשה בחוסר תום לב מובהק תוך הסתרת ההסכמה אליה הגיעו מכבי ומדוקס ותכליתה לחסום דיון בראיות ובטענות שרלוונטיות לעתירה . נטען כי גם אין בסיס משפטי לניסיון למנוע ולחסום על הסף דיון בטענות וראיות רלוונטיות לעתירה ולהכרעה בה. נטען כי העובדה שמדובר בראיות ובטענות הנוגעות לקיום או אי קיום ההתקשרות מכוח המכרז, היא כשלעצמה אינה חורצת את שאלת הרלוונטיות והפסיקה הכירה לא אחת בכך שעובדות הנוגעות לשלב החוזי יכולות להשליך וללמד על פגיעה בעקרונות דיני המכרזים בעת קיום הליכי המכרז.

ד) לא מצאתי כי יש להורות על מחיקת סעיפים מכתב התשובה של משיבה 3.
אכן טענות העותרת בעתירתה נוגעות לעצם הליך המכרז ולפגמים שנפלו בו וכלל אינן נוגעות לשלב החוזי של קיום המכרז.
מקריאת תשובת מדוקס לעתירה עולה כי לב ליבו של טיעון מדוקס הוא שוועדת המכרזים לא בחנה מחדש את הצעת ויינמן כנדרש ולו הייתה מתבצעת בדיקה כזו הצעתה של ויינמן הייתה נפסלת.
טענות מדוקס ביחס להתנהלות מכבי לאחר חתימת הסכם ההתקשרות עם מדוקס אינן עומדות בפני עצמן כי אם מטרתן, כפי שטענה מדוקס בתגובה לבקשת המחיקה, להעיד על השלב המכרזי. לפיכך, לא מצאתי בבקשה טעם המצדיק מחיקת טענות מכתב התשובה של מדוקס ודין הבקשה להידחות.

13. בקשה לפרטים נוספים:
א) ביום 11.10.21, יומיים לפני הדיון שנקבע בעתירה ולמעלה מחודש לאחר שהוגשה תשובת ויינמן לעתירה, הגישה העותרת בקשה להורות למשיבה 2 למסור פרטים נוספים מכוח תקנה 11 (א) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א – 2000 .

הפרטים שהתבקשו הם:
מסמך הנזכר בסעיף 92 לכתב התשובה מטעם ויינמן – רשימה של 930 מטופלים פרטיים להם סיפקה ויינמן את המערכות בשנת 2019 והובאה על ידה לדיון בבימ"ש ביום 27.5.21 בעתירה הקודמת.
נטען כי חשיבות המסמך בהבנת טענת ויינמן לגבי אופן עמידתה בתנאי הסף באמצעות מטופלים פרטיים וכן מהו אותו "מידע מהימן" הנזכר באישור רואה החשבון מטעם ויינמן עליו נסמכה ועדת המכרזים.
העותרת ציינה כי היא מוכנה לשקול את הגשת המסמך לעיונה תוך השחרת החלקים שאינם רלוונטיים.

ב) ב"כ ויינמן התנגד לבקשה. טען כי לעותרת אין זכות לקבל את רשימת המטופלים שחוסה תחת מידע רפואי חסוי לפי חוק זכויות החולה. בנוסף, גם במסגרת המכרז לא הייתה דרישה של ועדת המכרזים לקבל את שמות הלקוחות. עוד נטען כי לפי הפסיקה קבלת מסמכים אינה בגדר "פרטים נוספים".

ג) ב"כ העותרת השיב כי התקנה מדבר ת במפורש על מסמכים. מדובר במצב בו המציע שינה גרסאות באשר לשאלה כיצד הוא עומד בדרישת הסף של 1,000 מטופלים. נטען כי לקוחות "ניו אייג'" (המשתמשים בחמצן למטרות קוסמטיות / מכוני קוסמטיקה וכיוב') לא יכולים להיות חלק מהמכרז הואיל ואינם מטופלים לפי תנאי הסף של המכרז והמסמך דרוש על מנת להבין אם 930 מטופלים פרטיים , כוללים את אותם לקוחות "ניו אייג' ". השאלה מה הייתה דרישת המכרז בקשר לתנאי הסף אינה רלוונטית בהקשר זה (כלומר - העובדה שלא הייתה דרישה להעביר רשימת לקוחות לפי המכרז).
במקרה של פרטים חסויים ניתן לפעול לפי סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות.

ד) לא מצאתי לנכון בנסיבות העניין לאפשר את קבלת הפרטים הנוספים שהתבקשו.
אין בידי לקבל את טענת העותרת לפיה דרישת המכרז אינה רלוונטית בהקשר זה.
על מנת לבחון את החלטת ועדת המכרזים יש צורך לבחון אם המידע שעמד בפני הועדה היה מספק בשים לב לדרישות המכרז והאם החלטתה נתקבלה כדין או שמא נפל בה פגם . רשימת הלקוחות הפרטיים לא הוגשה ע"י מי מהמציעים לו ועדת המכרזים ולא הייתה דרישה כזו ועל כן אין בה צורך כדי להכריע בעתירה שלפני .

14. לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת טענותיהם בע"פ הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את העתירה מהנימוקים שיפורטו:

15. מסגרת נורמטיבית:

בימ"ש זה אינו מחליף את שיקול דעתה המקצועי של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו ורק סטייה מהותית מעקרונות יסוד של ניהול מכרז תקין תצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה (עע"מ 10073/17 מטיילי ירון בר בע"מ נ' מועצה אזורית יואב, סעיף 19 לפסק דינו של כב' הש' ע' גרוסקופף (5.12.18) (להלן: "עניין מטיילי ירון בר")).

הביקורת השיפוטית של ביהמ"ש מתמקדת בבחינת החלטת ועדת המכרזים בראי כללי המשפט המנהלי, ובהם סבירותה וענייניות השיקולים אשר ניצבו בבסיסה (עע"מ 6131/17 מוניות שמשון בע"מ נ' רכבת ישראל (18.2.18)).

על ועדת המכרזים, בהיותה גוף מינהלי, ולנוכח מעמדה כנאמן הציבור, להפעיל את שיקול דעתה בהגינות ובתום לב, ובכלל זה, לפעול "ביושר, בשוויון, ללא משוא פנים או שרירות. עליה, כמובן, לפעול בסבירות, לאחר ששקלה, במסגרת החלטותיה, את כלל השיקולים הרלבנטיים, ואיזנה בין האינטרסים השונים, תוך הסתמכות על תשתית ראייתית מהימנה ומבוררת" (עע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל סלע (1991) בע"מ, פסקה מט לפסק דינו של כב' הש' א' רובינשטיין (24.5.2010)).

חלות על המכרז שתי מערכות נורמטיביות עיקריות: כללי המשפט המינהלי ודיני החוזים והטרום חוזים. שתי המערכות משתלבות זו בזו. (ראה בעניין זה: עע"מ 4607/16 Alstom Transport SA נ' נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ סעיף 48 לפסק דינו של כב' הש' א' שוהם (18.4.17); עע"מ 1912/19 רשות מקרקעי ישראל נ' אביסרור משה ובניו עבודות בנין ופתוח בע"מ , סעיף 10 לפסק דינו של כב' הש' ד' מינץ (13.1.20)).

כפי שנקבע בעע"מ 7293/20 פנגיה די דבליו בע"מ נ' רשות שדות התעופה (24.1.2021), המכרז הציבורי מושתת על שני עקרונות יסוד :
האחד – שמירה על שוויון וטוהר המידות.
השני – יעילות וחסכון כספי ציבור.
לעקרון השוויון יש מעמד של בכורה ככלל.

עוד נקבע שם כי:
"על מנת להגן על העקרונות שבבסיס דיני המכרזים יש להקפיד הקפדה יתרה על קיומם של תנאי הסף של המכרז – הם "כרטיס הכניסה לשעריו" (סעיף 12 לפסה"ד).

16. ומן הכלל אל הפרט:
השאלות המרכזיות העומדות להכרעה בעתירה שלפני הן:

  1. האם החלטת ועדת המכרזים מיום 23.6.21 כי הצעת ויינמן רווחית ועומדת בתנאי הסף בסעיף 4.1.8.3 לפרק א' למכרז התקבלה כדין או שמא נפל בה פגם המצדיק התערבות בהחלטה.
  2. האם היא בגדר החלטה סבירה.

אני סבורה כי יש להשיב על שאלות אלו בחיוב.

א) לאחר שניתן פסה"ד בעתירה הקודמת, הדיון הוחזר לועדת המכרזים.
בישיבת ועדת המכרזים ביום 6.6.21 הוחלט לזמן את חברת ויינמן לבירור מול נציגי הועדה להשמעת טיעוניה ביחס לשני הנושאים שעל הועדה לבחון, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים; כאשר בתום הבירור יימסר דיווח לחברי הוועדה לצורך קבלת החלטה – האם ואלו מסמכים או הבהרות יש לדרוש מ ויינמן להנחת דעתה של הוועדה.

ב) במכתב מיום 13.6.21 אישרה ויינמן את הזימון לשימוע וציינה כי עומדת על כך שהיא עומדת בתנאי הסף בסעיף 4.1.8.3 למכרז וכן שהצעתה רווחית. ויינמן צירפה למכתב אישור מיום 10.6.21 מטעם רואה החשבון החיצוני של החברה – רו"ח אבי וידן באשר לאמור לעיל (להלן: "רואה החשבון").
סעיף 4 לאישור מתייחס להיות ההצעה רווחית: "בכל הנוגע להצעה הכספית שהגישה החברה לגבי קבוצה א' במכרז, בהתאם למידע שנמסר לנו על ידי החברה וכן בדיקות שערכנו לגבי מידע זה, הרינו לאשר כי הצעתה בקבוצה א ' על פני כל תקופת ההתקשרות , הינה הצעה רווחית" .
סעיף 5 לאישור מתייחס לדרישה בסעיף 4.1.8.3 למכרז. נכתב כי ויינמן הציגה בפניו מידע מהימן לפיו היא עומדת בדרישה בסעיף 4.1.8.3 ואין סיבה להניח אחרת; לפי הפירוט להלן:
ויינמן הציגה רשימה של כ- 930 מטופלים להם סיפקה בשנת 2019 את השירות והציוד הנוגע לקבוצה א' בביתם.
כן הציגה רשימה של כ- 20 מטופלים מקופת חולים כללית (מחוז דרום) להם סיפקה בשנת 2019 את השירות והציוד הנוגע לקבוצה א' בביתם.
ויינמן הציגה רשימה של כ- 93 מטופלים מקופת חולים לאומית להם סיפקה בשנת 2019 את השירות והציוד הנוגע לקבוצה א' בביתם.
ויינמן הציגה רשימה של כ- 137 מטופלים מקופת חולים מאוחדת להם סיפקה בשנת 2019 את השירות והציוד הנוגע לקבוצה א' בביתם.

ג) ביום 14.6.21 התקיים שימוע בנוכחות צוות מצומצם של וועדת המכרזים ונציגי חברת ויינמן (מנכ"ל - דוד דגן ויועץ משפטי חיצוני של החברה) על מנת לתת הזדמנות לויינמן להשמיע את דבריהם ביחס לטענות העותרת בשני הנושאים: עמידת ויינמן בתנאי המוקדם בסעיף 3.8.1.4 לפרק א' למכרז והיות ההצעה הכספית של ויינמן הפסדית.
במהלך הדיון נדונו שתי הטענות המרכזיות: רווחיות ההצעה ומספר לקוחות.
שיחת השימוע סוכמה כך:
אשר לרווחיות ההצעה - הוצג אישור רוה"ח המאשר את ריווחיות ההצעה הכספית. מנכ"ל ויינמן הדגיש כי טרם הגשת ההצעה בוצע אצלם חישוב של מודל שכירות הציוד ועפ"י התחשיב החזר ההשקעה ותחילת הרווח הינו בשנה הרביעית ואילך. הובהר כי ההצעה נערכה בסיוע של רו"ח מטעם ויינמן וקיבלה אישור טרם הגשתה ממטה החברה הבינלאומית בחו"ל. מדובר בהחלטה אסטרטגית של החברה ללא סכנת הפסד ולחברה יש ניסיון רב שנים בתחום והיא מובילה בשוק במחירים מיטיבים ללקוחות.
צוין גם כי לקראת הפגישה ההצעה הכספית שהוגשה במכרז ואופן חישובה הועברו לידי רו"ח חיצוני לביקורת נוספת ואף הוא אישר כי מודבר בהצעה רווחית.

אשר למספר הלקוחות – הובהר ע"י מנכל ויינמן כי הלקוחות שהוזכרו בהצ עה ובמכתב שהוגש הינם לקוחות ישירים של החברה , עם הסכמים אישיים בין הלקוח לחברה, ללא תיווך. הוצג מכתב רו"ח חיצוני המאשר את מספר לקוחות החברה נכון לשנת 2019 ומאשר שמספרם מעל 1,000 לקוחות, כפי שנדרש במסמכי המכרז.

ד) סיכום דיון השימוע הועבר להחלטת ועדת המכרזים לפיה ויינמן התבקשה להעביר לידי הועדה מכתב מטעם רו"ח בו התייחסות מפורטת על סמך אילו מסמכים או נתונים ביסס את דעתו על כך שהצעת ויינמן רווחית, ומספר מדויק של מטופלים שטופלו ע"י ויינמן אצל כל לקוח בשנת 2019.

ה) באישור מטעם רואה החשבון מיום 20.6.21 מוסבר ב סעיף 4 למכתב כי ביסס את מסקנתו בדבר רווחיות ההצעה על נתונים הנוגעים לעלות המוצרים מקבוצה א', עלות כוח האדם הנדרשת בקשר עם אספקת המוצרים והשירותים מקבוצה א' , נתוני ההכנסות מאספקת המוצרים והשירותים, כאשר כל הנתונים משוקללים על כל תקופת ההתקשרות הראשונית ללא הארכות.

בסעיף 5 לאישור נכתב כי ויינמן הציגה בפניו מידע מהימן לפיו היא עומדת בדרישה בסעיף 4.1.8.3 ואין סיבה להניח אחרת. לפי הפירוט להלן:
ויינמן הציגה רשימה של 930 מטופלים להם סיפקה בשנת 2019 את הציוד והשירות הנוגע לקבוצה א' בביתם.
כן הציגה רשימה של 20 מטופלים מקופת חולים כללית (מחוז דרום) להם סיפקה בשנת 2019 את הציוד והשירות הנוגע לקבוצה א' בביתם.
ויינמן הציגה רשימה של 93 מטופלים מקופת חולים לאומית להם סיפקה בשנת 2019 את הציוד והשירות הנוגע לקבוצה א' בביתם.
ויינמן הציגה רשימה של 137 מטופלים מקופת חולים מאוחדת להם סיפקה בשנת 2019 את הציוד והשירות הנוגע לקבוצה א' בביתם.

ו) בהחלטת ועדת המכרזים מיום 23.6.21 נכתב כי הוועדה השתכנעה כי הצעת ויינמן אינה הפסדית אלא רווחית (על פני תקופה של 5 שנים) על בסיס מכתב רואה החשבון והסברי נציג החברה בדבר החזר ההשקעות מצידה במהלך שלוש השנים הראשונות של ההתקשרות ו תחילת צבירת רווחים מההתקשרות בשנה הרביעית והחמישית .
כמו כן הועדה השתכנעה כי ויינמן עומדת בתנאי שנקבע בסעיף 4.1.8.3 לפרק א' למכרז
וסיפקה במהלך שנת 2019 מערכות מקבוצה א' לפחות ל-1000 מטופלים בביתם , לאור הסברי נציג החברה בנוגע לשוק הלקוחות הפרטיים ואישור רואה החשבון המפרט את חלוקת הכמויות בין לקוחות החברה.
בנוסף הובהר כי בכל הקשור לקופת חולים מאוחדת הועדה סבורה שניתן לראות בכך אספקה ישירה למטופלים בביתם; אולם אף אם פרשנות זו שגויה אין לכך משמעות הואיל וממילא הכמות הכוללת של יתר המטופלים עולה על הכמות המינימלית הנדרשת.

17. תנאי הסף
מטרת תנאי סף לעמוד בשער כשומר סף ולסנן את ההצעות שלא עומדות בדרישות המקדימות. דרישות אלו נקבעו ע"י עורך המכרז בשים לב למטרות המכרז וצרכי הפרויקט שהמכרז נועד להגשים.
לא ניתן להמיר תנאי סף במכרז בדרישות דומות, שלדעת המציעים הן שקולות לאותם תנאי סף (עע"ם 6366/20 קונטאל אוטומציה ובקרה בע"מ נ' אפקון בקשה ואוטומציה בע"מ, סעיף 68 לפסק דינה של כב' השופטת דפנה ברק -ארז (20.5.21) (להלן: "עניין קונטאל אוטומציה ובקרה").
.
במקרה דנן, אינני נדרשת לפרשנות התנאי.
ככל שהייתה אי בהירות מסוימת, הרי שהיא באה על פתרונה במסגרת שאלות ההבהרה.
ועדת המכרזים נשאלה: "האם ניסיון של ספק שסיפק מערכות כקבלן משנה עבור חברה אחרת, יכול להחשיב את כמות הלקוחות, כלקוחות שלו, לצורך הוכחת הניסיון?".
ועדת המכרזים השיבהה כי לצורך הוכחת הניסיון של הספק תחושב רק הכמות שסופקה ע"י המציע שמגיש הצעה במכרז ללקוחותיו שלו בהתקשרות חוזית ישירה ולא כקבלן משנה של ספק אחר.

דרישת המכרז בכל הנוגע לתנאי המקדמי ברורה. מדובר במחלוקת בדבר עמידה בתנאי סף.
האם הצעת ויינמן עומדת בתנאי הסף בסעיף 4.1.8.3 לפרק א' למכרז ?
לצורך עמידה בתנאי הסף העותרת, בהתאם למסמכי המכרז, הסתפקה ב דרישה של תצהיר בלבד.
מדוקס עצמה מסבירה בתשובתה לעתירה כי ביחס למכרזים קודמים, הרי שבמכרז הנוכחי מכבי הקלה באופן משמעותי את תנאי הסף (סעיף 4 לתשובתה) וכי " ההסתפקות בתצהיר בלבד, להוכחת עמידה לכאורה בתנאי סף, לא היתה מקובלת עד כה במכרזים דומים, שכן מדובר בנתונים מספריים שניתנים להוכחה קלה וחד משמעית...".

זאת ועוד; במסגרת שאלות ההבהרה נשאלה הוועדה: "בטופס הצעה למכרז- נספח ד2 מוצג אומדן כמות ממוצעת שנתית כוללת של כ8400 מטופלים, בעוד הדרישה לניסיון אספקה בשנת 2019 בסעיף זה עומדת על 1000 מטופלים בלבד. דרישה זו אינה נראית סבירה ואינה מתיישבת עם אופי המכרז העוסק באספקת שירות תומך חיים" .
הוועדה השיבה: "הסעיף יוותר בעינו" .
כך שניסיון להחמיר את תנאי הסף במובן שכמות המטופלים הנדרשת תוגדל, לא התקבל.
להצעה של ויינרמן צורף כנדרש תצהיר ובמסגרתו הוצהר, בין היתר, כנדרש כי "ככל שהספק הגיש הצעה לקבוצה א', הספק סיפק בשנת 2019, בפרישה ארצית, מערכות מקבוצה א' עבור לפחות 1,000 מטופלים בביתם בישראל" .
זהו המצג שהוצג לועדת המכרזים במסגרת ההצעה של ויינמן ומצג זה עומד בדרישות המכרז.
אכן מדובר בדרישה מקלה- צירוף תצהיר בלבד. לא התבקשו מסמכים להוכחת ההצהרה.
כך כמובן נדרש מכל המציעים במכרז.

בשים לב לעקרון השוויון בין המציעים, אין מקום לדרוש בדיעבד דרישות חדשות ונוספות מויינמן, מעבר לדרישות העודפות שנדרשו ממנה לאור פסק הדין בעתירה הקודמת.
אני סבורה כי המידע שהובא ע"י ויינמן בפני הוועדה לאחר שניתן פסה"ד בעתירה הקודמת בהחלט מבהיר כיצד עומדת ויינמן בתנאי הסף 4.1.8.3 והוועדה בחנה את עמידת ווינמן בסעיף זה כדבעי. נוכח הדרישה המקלה במכרז לצורך עמידה בתנאי הסף, הובאו די נתונים בפני הועדה לצורך קביעה כי ויינמן עומדת בתנאי הסף.

בימ"ש זה אינו אמור לקבוע קביעות עובדתיות ביחס למספר המטופלים בביתם בישראל להם סיפקה ויינמן מערכות מקבוצה א' בשנת 2019 כפי שנעשה בתיקים אזרחיים בהם מתקיים הליך הוכחות. עסקינן בהליך מנהלי ובאמות מידה המתאימות למשפט המנהלי. ועדת המכרזים ביקשה הבהרה מויינמן והגיעה למסקנה לפיה היא עומדת בתנאי הסף.
לא מצאתי אינדיקציה לכך שוועדת המכרזים לא פעלה בסבירות ובמידתיות ולא שקלה את השיקולים הרלוונטיים לעניין; באופן שיחייב המרת שיקול דעת ועדת המכרזים בשיקול דעת בימ"ש בנוגע לעמידה בתנאי הסף.

18. רווחיות ההצעה

א. טענות העותרת בעתירה ביחס לסוגיה זו מתמקדות בהצעת ויינמן בקבוצה א' (ראה עמ' 22 לעתירה סעיף ג' "הטעמים המשפטיים לקלבת העתירה") . לפיכך, לא מצאתי מקום לדון ברווחיות ההצעה ביחס לקבוצה ג'.

בעניין קונטאל אוטומציה ובקרה נקבע , כי ה אומדן משקף את ציפיות עורך המכרז והוא נקבע בהתאם לשיקולים מקצועיים. משכך, האומדן יכול לשמש כלי בידי ועדת המכרזים להעריך סבירות ההצעות, במיוחד כשמדובר במכרזים מורכבים או העוסקים במתן שירותים בהיקף משמעותי. הוסבר כי: "יתכן אמנם, שיתקבלו הצעות החורגות מן האומדן כלפי מעלה או כלפי מטה, אף זאת כל עוד חריגה זו אינה מהותית ואינה משליכה על סבירותה והגינותה של ההצעה...". (סעיף 80 לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק ארז).

בענייננו, בסעיף 6.9 צוין כי במכרז קיים אומדן ונקבע כי מכבי רשאית לא לבחור בהצעה הסוטה בשיעור ניכר מאומדן שווי ההתקשרות אם הסטיה אינה סבירה לדעתה.
מלשונו הברורה של הסעיף הנוקט בלשון "רשאית" עולה כי מדובר בסמכות שבשיקול דעת, והיא מורה במפורש כי בסמכות ועדת המכרזים לבחור בהצעה הסוטה אף בשיעור ניכר מאומדן שווי ההתקשרות.
לפיכך, האומדן אינו מחייב ואין בסטייה ממנו בכדי לאיין את סמכות הועדה לבחור בהצעה מסוימת מבין ההצעות השונות.

ב. כידוע, נהנית הרשות המנהלית בפעולתה מחזקת תקינות, והמבקש לסתור אותה נדרש להביא ראיות שיעוררו ספק מהותי בתקינות פעולתה; אז יעבור הנטל אל הרשות להראות כי לא נפל פגם במעשיה. לצורך כך אין די בטענה סתמית המייחסת לרשות כוונות שלא הוכחו, ויש לבסס את הטענה על תשתית ראייתית הולמת (עע"מ 6131/17 מוניות שמשון בע"מ נ'  רכבת ישראל, סעיף 52 לפסק דינו של כב' הש' י' אלרון (18.2.18)).
 
טענת העותרת לפיה הצעת ויינמן הפסדית לא בוססה. העותרת לא הצביעה על נתונים קונקרטיים שסותרים את ציוני האיכות והמחיר שמובילים לציון הכולל שניתן לוינמן; כאמור בקבוצה א' ויינמן זכתה בציון הגבוה מבין המציעים.

ג. בעניין מטיילי ירון בר נקבע:
"...ועדת המכרזים פועלת כרשות מנהלית וככזו היא כפופה לכללים ולעקרונות של המשפט המנהלי (עומר דקל מכרזים כרך ב 27-24 (2006) (להלן: "דקל מכרזים פרק ב")).

משמעות הדבר היא כי ועדת המכרזים צריכה להפעיל שיקול דעת עצמאי ולא להכפיף את שיקול דעתה לזה של גורם אחר, מחד גיסא (ראו: תקנה 8א(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן : "תקנות חובת המכרזים"); עע"מ 6117/15 ‏ ג.י.א. יזמה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל - מרחב עסקי דרום‏, [פורסם בנבו] פסקה 27 (23.6.2016)), ורשאית היא להסתייע בחוות דעת מקצועית לגיבוש עמדתה, מאידך גיסא (ראו: תקנה 8א(10) לתקנות חובת המכרזים; דקל מכרזים כרך ב, עמ' 30 )". (סעיף 18 לפסק דינו של כב' הש' ע' גרוסקופף).

בענייננו, נראה כי ועדת המכרזים הפעילה שיקול דעת עצמאי ומצאתי כי האופן בו בחנה את רווחיות ההצעה מספק .

בשימוע שהתקיים בפני נציגי הוועדה מנכ"ל ויינמן התייחס לטענת העותרת בדבר היות ההצעה הפסדית. הסביר בשימוע לנציגי הוועדה כי טרם הגשת ההצעה בוצע חישוב מודל שכירות בסיוע גורמים פנימיים – רו"ח ומטה החברה הבינלאומי בחו"ל , ולקראת השימוע ביום 14.6.21 לאחר שהתיק הוחזר לועדה בהמשך לפסה"ד בעתירה הקודמת הסתייעה החברה ברו"ח חיצוני. הוסבר גם כי תחילת הרווח החל מהשנה הרביעית.
אישור רו"ח מבקש נבחן ע"י הוועדה.
לאחר בקשת הוועדה, רואה החשבון המבקר פירט את הנתונים עליהם ביסס דעתו על כך שההצעה רווחית.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי עסקינן בנסיבות בהן הוועדה הכפיפה את שיקול דעתה לשיקול דעתו של גורם אחר. הוועדה שמעה את הדברים ולאחר שקיבלה הסברים שהניחו את דעתה, הגיעה למסקנה שהצעת ויינמן אינה הפסדית אלא רווחית.

בנסיבות אלה, מסקנת ועדת המכרזים לפיה הצעת ויינמן אינה הצעה הפסדית סבירה ואין מקום להתערב בה.

19. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, נדחית העתירה.

ב) העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות 1-3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ (סה"כ: 45,000 ₪).

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשפ"ב, 28 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.