הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 37448-01-19

לפני
כבוד ה שופט, סגן הנשיא קובי ורדי

העותר:

יוסף בטיטו

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל - משטרת ישראל

פסק דין
עתירה שעניינה החלטת המשיבה לסגור תלונות שהגיש אצלה העותר בגין עבירות שונות שבוצעו בו לכאורה.
יוער כי לצדה של העתירה הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה.
ביום 15.1.19, הוריתי לעותר להבהיר, עד ליום 22.1.19, את מקור סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירה וכן אפשרתי למשיבה להתייחס גם היא לסוגיה זו.
ביום 23.1.19, משלא הוגשה כל הבהרה מטעם העותר (ואף לא התייחסות המשיבה), הארכתי את המועד להגשת הבהרה כאמור עד ליום 28.1.19. זאת, לפנים משורת הדין ומבלי שהדבר התבקש על ידי מי מהצדדים.
חרף הארכת המועד כאמור, עד למועד זה לא הוגשה כל הבהרה ו/או התייחסות לסוגיית הסמכות העניינית.
לאור האמור ולאחר שעיינתי בכתב העתירה, אני סבור כי דין העתירה להידחות על הסף מחמ ת היעדר סמכות עניינית.
הדרך המתאימה להשיג על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין נקבעה בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, כאשר על המתלונן לערור בפני הגורם המתאים, על פי נסיבות העניין (זהות מקבל ההחלטה ו"עילת הסגירה").
כך או כך, הרי שהערר מעין זה אינו מוגש, וכפועל יוצא גם אינו נידון, על ידי בתי המשפט השונים ובפרט לא על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים.
זאת ועוד, הרי שסמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בעתירה מנהלית נקבעה בסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 ובתוספת הראשונה לחוק זה, אלא שעיון בתוספת כאמור מלמד כי העניין נשוא העתירה אינו נמנה על העניינים המנויים בה ולפיכך בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה.
לאור כל האמור, אני מורה על דחיית העתירה על הסף. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לדון ולהכריע בבקשה לפטור מתשלום אגרה.

המזכירות תשלח העתק פסק דין לעותר ולפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).

ניתן היום, ל' שבט תשע"ט, 05 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.