הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 25226-01-19

לפני
כבוד ה שופט, סגן הנשיא קובי ורדי

העותרים: דשא עוז בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אוהד יאראק ושירי פירסטמן

נ ג ד

המשיבים: 1. מדינת ישראל – המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל
ע"י ב"כ עוה"ד יעל בארי-לוזון וגיל בילבסקי
2. גנית פארק בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גיא קדם ואלי עמר

פסק-דין

הרקע העובדתי והמחלוקות

בעתירה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה 1 לפסול את הצעת העותרת במכרז פומבי 07/18 לתכנון, ביצוע אספקת והתקנת מגרשי מיני פיץ' ביישובי הפריפריה החברתית, הנגב והגליל (להלן: "המכרז") ולהורות כי הצעת העותרת תוחזר לוועדת המכרזים של המשיבה 1 כדי שזו תדון בה לגופה.

זאת לאחר שהצעת העותרת נפסלה מבלי שנבדקה לגופה עקב העדר חותמת של מורשי החתימה של הבנק על גבי הערבות הבנקאית שצורפה להצעת העותרת.

לפי תנאי המכרז על מציע היה לצרף ערבות בנקאית בגובה 250,000 ₪ כערבות מציע בהתאם לנוסח שצורף לחוברת המכרז כנספח ז'1 כשנאמר בסעיף 5.3 לתנאי המכרז:

"נוסח זה מחייב ואין לסטות ממנו, סטיה כלשהי מנוסח הערבות תגרום לפסילתה של ההצעה כולה".

כן נאמר בסעיף 5.7 לתנאי המכרז:

"הצעה שלא יצורף אליה כתב ערבות כנדרש תיפסל על הסף, ללא כל הודעה נוספת לאמור כאן".

בסעיף 5.8 לתנאי המכרז ניתנה אפשרות למציע לעשות בדיקה מוקדמת של נוסח הערבות אצל עורך המכרז ונאמר בסעיף זה כך:

"מציע המעוניין בכך, רשאי להגיש העתק של ערבות ההצעה לבדיקתו של נציג המשרד באמצעות הדוא"ל: projects@png.gov.il עד ליום 3.12.18 תחת הנושא בדיקת ערבות מציע למכרז 07/18. מומלץ לשלוח את העתק הערבות מוקדם ככל האפשר (תשובת עורך המכרז תימסר למציע בדוא"ל בתוך 48 שעות מהמועד האחרון להגשת העתק הערבות). באחריות המציע לדאוג ולוודא כי קיבל את תשובת עורך המכרז לאחר 48 שעות מהמועד כאמור. יובהר, נציג המשרד יבדוק ערבות של מציע פעם אחת בלבד. במידה והתגלתה טעות בהעתק של הערבות שהגיש המציע, באחריות המציע לתקן את הטעות ולוודא כי לא נוצר פגם נוסף בערבות. לא תיפסל ערבות בשל פגם בערבות שאישר נציג המשרד".

ואכן, העותרת ניצלה אפשרות זו והגישה ביום 26/11/18 למשיבה 1 נוסח של ערבות לבדיקה מוקדמת שכזו שזכתה להתייחסות הלשכה המשפטית של המשיבה 1 לנוסח ערבות זו ביום 27/11/18, כשהתיקונים נעשו הן על גוף נוסח הערבות שהגישה העותרת שנכתב בנוסח מתוקן זה בתחתית העמוד מתחת לשם הבנק ממורקר בצבע צהוב "חסר חתימה וחותמת מורשי החתימה וכן שם מורשה החתימה" והן במייל בו פורטו התיקונים הנדרשים (ולעניינו חשוב פרט 7) שבו נאמר כך:

"רצ"ב ולהלן התייחסות הלשכה המשפטית לטיוטת נוסח הערבות שהעברתם:
להלן תיקונים בנוסח הערבות על שם דשא עוז בע"מ מתאריך 25/11/2018:
שם המשרד בחלק של המען – חסר רווח בין המילה פריפריה והנגב.
כמובן ללא המילה טיוטה תחת התאריך.
שורה ראשונה – אנו ערבים בזה כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך של 250,000 ₪ (במילים: מאתיים וחמישים אלף ₪). רווח ומשם להמשיך את המשפט אשר תדרשו...
שורה שלישית פיסקה ראשונה – לשים לב חסר רווח לאחר מיני פיץ', רווח ביישובי הפריפריה החברתית, הנגב והגליל.
פיסקה שנייה שורה שלישית – כלפיכם, רווח או לדרוש תחילה את סילוק הסכום האמור מאת החייב.
פיסקה שלישית – שכתובתו להוסיף נקודותיים.
חסרה חתימה וחותמת מורשי החתימה וכן שם מורשה החתימה.
** מה שממורקר בצהוב נדרש להוסיף".

בעקבות זאת, ניגשה העותרת לבנק ביום 27/11/18 וקיבלה נוסח מתוקן של ערבות אותו הגישה לאישור סופי של המשיבה 1 שבו בוצעו כל התיקונים שנדרשו ע"י המשיבה 1 (שמורקרו בצבע צהוב בבדיקת הערבות), כשלגבי החתימות נכתב בתחתית הערבות מתחת לשם הבנק: "מורשי חתימה מוסיף בזמן ההקמה".

יש לציין כי נוסח מתוקן זה של הערבות לא נבדק (ובדין) ע"י המשיבה 1 שכן צויין במסמכי המכרז (תנאי 5.8) במפורש כי נציג המשרד יבדוק ערבות של מציע פעם אחת בלבד.

בסופו של יום הגישה העותרת את הערבות הבנקאית בנוסח המתוקן כאשר מתחת לשם של הבנק הופיעו השמות של מורשי החתימה של הבנק: כדורי סילבי וגטניו יגאל וכן חתימות שלהם בלא שהוספו החותמות האישיות של מורשי החתימה.

בעקבות זאת נפסלה הצעת העותרת על הסף ביום 19/12/18 עקב אי עמידה בתנאי הערבות הנדרשת.

יש לציין כי למכרז הוגשו 2 הצעות: של העותרת ושל המשיבה - שהוכרזה כזוכה, שצירפה ערבות בנקאית של בנק לאומי שבה יש גם חותמות אישיות של מורשי החתימה, כאשר בתחתית ערבות זו צויין: "(טופס זה חייב בשתי חתימות וחותמות אישיות)".

לאחר פסילת הצעת העותרת פנתה העותרת ביום 24/12/18 למשיבה 1 במכתב של בא כוחה שאין מקום לפסלה שכן מדובר בערבות בנקאית תקפה שלא נפל בה כל פגם ובוודאי לא פגם מהותי, כשהעותרת צירפה מכתב של מנהלת הבנק המופנה לעותרת שלהלן לשונו:

"בהמשך לבקשתם הננו מבהירים כדלקמן:
הערבות שבנדון הוצאה ונחתמה כדין ע"י הבנק באמצעות מורשי החתימה כדורי סילבי וגטניו יגאל, והינה ערבות תקפה ומחייבת של הבנק, לכל דבר ועניין.
שמות מורשי החתימה ושם הבנק מופיעים במפורש בכתב הערבות באופן מודפס ומובן שבהתחשב באמור אין כל צורך בחותמת נוספת מטעם הבנק ו/או מי ממורשי החתימה הנ"ל על מנת לחייב את הבנק בקשר עם ערבות זו, והיא כאמור מחייבת ותקפה אף ללא חותמות אלו".

על מכתב זה חתומה גב' חיה אשכנזי, מנהלת מרכז עסקים השפלה בבנק דיסקונט, כשבתחתית המכתב מופיע גם שמה, גם חותמת אישית שלה וגם חתימה.

לאחר שהמשיבה 1 לא שינתה את דעתה הוגשה עתירה זו בה מבוקש לבטל את פסילת הצעת העותרת עקב אי עמידה בדרישות לגבי נוסח הערבות.

לטענת העותרת, המשיבה 1 שגתה עת הגדירה את הפגם לכאורה בערבות כפגם מהותי, כשברי כי גם אם נפל פגם בערבות מדובר בפגם טכני שניתן להכשירו ולא בפגם מהותי.

זאת, כאשר כתב הערבות שצורף תקף לכל דבר ועניין ומחייב את הבנק מיום הוצאתה ככל ערבות תקפה גם בהיעדר חותמות אישיות של מורשי החתימה, כשלא נפגע עקרון השוויון ולא הוענק כל יתרון לעותרת ומדובר בערבות שהייתה תקפה מלכתחילה שכן בבנק דיסקונט (להבדיל מבנק לאומי) אין צורך בחותמות אישיות של מורשי החתימה כדי שהערבות תהיה תקפה.

כן נטען כי מדובר בערבות שנחתמה הלכה למעשה ע"י הבנק ותקפה כבר במועד הגשת ההצעה ולכל היותר מדובר בטעות טכנית שנעשתה בתום לב ובהיסח דעת בלא כוונה להשמטת החותמת האישית, כשלא מדובר בערבות מטיבה או מרעה עם עורך המכרז. כן נטען שהיה מקום להעניק זכות טיעון לעותרת בטרם נפסלה הצעתה.

לטענת המשיבות, הפסילה של הצעת העותרת נעשתה כדין ובהתאם לתנאי המכרז והדין.
זאת, לאחר שכתב הערבות לא עמד בהוראות שנקבעו במכרז ולאחר שהובהר מפורשות לעותרת בבדיקה המוקדמת שנעשתה לערבות וצויין ב"רחל בתך הקטנה" כי יש לתקן את הפגמים בנוסח הערבות כולל צורך בחותמות האישיות מעבר לשמות החותמים ומדובר בפגם מהותי שלפי הפסיקה ולפי הוראות המכרז מביא לפסילת ההצעה.

כך גם נטען כי אין מקום שבית המשפט יתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים ויבטל את ההחלטה שהיא לכל הפחות סבירה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתובים החלטתי לדחות את העתירה.

ייאמר כבר בראשית הדברים שלבי לבי עם העותרת שברי כי הייתה תמת לב והצעתה נפסלה במכרז, אך אני סבור שמבחינת הדין אין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים.

ייתכן גם שאם החלטת ועדת המכרזים הייתה שונה והיא למשל הייתה מבקשת הבהרה מהעותרת (או מהבנק), טרם הפסילה ו/או מחליטה אחרת, לא הייתי מתערב (ולו בקושי) בהחלטה זו, ברם משהתקבלה ההחלטה הנוכחית (ובדין) אינני סבור שמדובר במקרה שבו על בית המשפט לקבוע כי מדובר בהחלטה כה בלתי סבירה עד כדי כך שבית המשפט יתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים.

כן יש לציין כי לא ידוע אם בכלל הייתה זוכה העותרת לו הייתה נבדקת הצעתה (שלא נבדקה) וייתכן וכל הדיון תיאורטי (ואולי זו נחמה לעותרת) שכן ציון האיכות הינו 50% מהציון הכולל וגם במחיר, לא בכל המגרשים הצעת הזוכה נמוכה יותר, כך שגם אם הייתה מתקבלת העתירה והייתה נבדקת הצעת העותרת, ייתכן והעותרת לא הייתה זוכה במכרז.

בסופו של יום, בתיק דנן על נסיבותיו, עורך המכרז במקרה זה עשה כל שביכולתו כדי שלא יהיו טעויות אצל המציעים והבהיר היטב את כוונתו ודרישותיו לגבי הערבות באופן ברור, מפורש וחד משמעי, תוך ירידה לפרטים ולרזולוציות מפורטות ומפורשות.

כך, כבר בנוסח הערבות שצורף למסמכי המסמך (נספח ז' 1) מופיע בתחתית הערבות מתחת לשם הבנק (שלגביו אין דרישה של חותמת) הכיתוב דנן:

_____________ ______________ _________________
תאריך שם מלא חתימה וחותמת
מורשי החתימה

דהיינו כבר מנוסח הערבות עולה שיש צורך מלבד שם מלא של מורשי החתימה גם בחותמת אישית שלהם וכן בחתימה שלהם, כלומר שלוש דרישות: שם מלא, חותמת אישית וחתימה.

כך גם עורך המכרז איפשר למציעים (בהתאם גם לאפשרות שבסעיף 2.2.1.1 להוראות התכ"ם) להגיש את נוסח הערבות לבדיקה מוקדמת של עורך המכרז (פרה רולינג) שכשבהוראות התכ"מ נאמר גם שאין לעשות שימוש בנוסח אחר מטופס כתב הערבות שמפנה לטופס כתב ערבות 7.7.1.1 שמופיע בהוראות התכ"מ ככולל גם את שלושת הדרישות: שם מלא וכן חתימת מורשי החתימה וחותמת מורשי החתימה, באותה צורה ואותו נוסח בדיוק כפי שהופיע נוסח הערבות במכרז הנוכחי.

ואכן, העותרת ניצלה את האפשרות של הבדיקה המוקדמת (להבדיל מהמשיבה 2 שבחרה לא לעשות כן) וקיבלה תיקונים ממורקרים בצבע צהוב על גבי נוסח הערבות שהגישה לבדיקה ובנוסף הערות ברורות בכתב לתיקונים של הלשכה המשפטית של המשיבה ובהם נאמר במפורש: "חסרה חתימה וחותמת מורשי החתימה וכן שם מורשה החתימה".
כך גם על נוסח הערבות שהוגש לבדיקה על ידי העותרת הופיע במירקור צהוב "חסר החתימה וחותמת מורשי החתימה וכן שם מורשה החתימה".

דהיינו עורך המכרז גילה דעתו באופן ברור ומפורש שמבחינתו (כמו גם מבחינת הוראות התכ"מ) ישנה חשיבות גם לחותמות אישיות של מורשי החתימה והוא אינו מסתפק רק בשם מורשי החתימה וחתימה שלהם.

זאת משנאמר כאמור בתנאי המכרז באופן ברור וחד משמעי (בסעיפים 5.3, 5.7) שמדובר בנוסח מחייב שאין לסטות ממנו וסטיה כלשהי מנוסח זה תגרום לפסילת ההצעה על הסף ללא הודעה נוספת (וברי גם לכן שאין צורך בשימוע בטרם פסילה).

העותרת יכלה לפנות בשאלת הבהרה האם יש חובה בחותמות האישיות של מורשי החתימה והאם ניתן להסתפק רק בשמות מורשי החתימה ו/או לבקש לשנות את התנאי והיא בחרה שלא לעשות כן. כך גם אם סברה העותרת שמדובר בדרישת עורך המכרז בדרישה מיותרת הייתה צריכה לפנות בעניין זה לעורך המכרז ולא לקחת סיכון בכך שתפעל בניגוד לדרישה זו.

אכן, מנהל העותרת פעל בתום לב ועשה כמיטב יכולתו באופן שפנה למשיבה 1 לאישור מוקדם של נוסח הערבות (כשהוא לא יכול היה לצרף מראש לבדיקה את החתימות של מורשי החתימה) ואף ניסה לפנות שוב (בניגוד לתנאי המכרז) למשיבה 1 לבצע בדיקה מוקדמת של הנוסח המתוקן שגם בו נאמר "מורשי חתימה מוסיף בזמן ההקמה", אך לאחר שקיבל את הנוסח המתוקן של הערבות מהבנק היה יכול להבחין שאין חותמות אישיות של מורשי החתימה ולפנות בעניין זה שוב לבנק ו/או למשיבה 1 בטרם הגשת ההצעה.

לכאורה ישנה סתירה בין טיעוני העותרת שמחד טוענת שמדובר בטעות טכנית בתום לב ובהיסח הדעת ומאידך טוענת שלא מדובר כלל בטעות ומדובר בערבות תקפה שכן מבחינת בנק דיסקונט אין צורך בחותמות אישיות, ושמות מורשי החתימה שקול לחותמות אישיות שלהם.

ייתכן שמבחינת בנק דיסקונט מדובר בערבות מחייבת גם ללא חותמות אישיות של מורשי החתימה (כעולה גם ממכתבה בדיעבד של גב' חיה אשכנזי מנהלת מרכז עסקים השפלה (שעל מכתבה חתמה גם בחותמת אישית), ברם, העותרת ידעה על דרישות עורך המכרז שאינו מסתפק בכך ודורש גם חותמות אישיות ושמבחינתו זה פגם שיש לתקן ומשלא תיקנה פגם זה בטעות/בהיסח דעת או בחרה להתעלם מדרישה זו ולקחה סיכונים (לפי הגירסה השניה של העותרת שלא מדובר כלל בטעות) אין לה להלין אלא על עצמה, כאשר היא לא עמדה בתנאי המכרז הברורים לגבי הנוסח הנדרש על ידי עורך המכרז ונשאה בתוצאות של אי עמידה בדרישות אלו של פסילת ההצעה.

לא זו אף זו, עצם העובדה שהערבות הבנקאית של בנק לאומי שהונפקה למשיבה 2 בה נכתב בהערה בסוגריים בתחתיתה "טופס זה חייב בשתי חתימות וחותמות אישיות" מלמד כי בנק לאומי (שלשיטת העותרת הוא הבנק היחיד הדורש זאת אך זה לא נבדק, כמו גם טענת העותרת לגבי בנק דיסקונט) דורש גם חותמת אישית של מורשה החתימה ולא רק את שם מורשה החתימה והדבר מלמד שזו דרישה לגיטימית, אפשרית וסבירה (המופיעה גם בהוראות התכ"מ ובנוסח הערבות המצורף להוראות אלו).

כך גם, אם יש לפחות בנק אחד הדורש חותמות אישיות (בנק לאומי) עולה מכך שיכול להיות חשש של עורך המכרז שללא חותמות אישיות לא תכובד הערבות על ידי הבנק ולכן זה צעד הגיוני וסביר של עורך המכרז לדרוש בערבות גם חותמות אישיות כדי להיות על הצד הבטוח שהערבות תהיה בתוקף ותכובד ולא לקחת סיכון שיש אפשרות שללא חותמות אישיות אלו הערבות לא תהיה בתוקף ובאופן שהכללים יהיו אחידים לכל הערבויות ובלא לעשות אבחנות וערבויות שונות לפי הבנקים השונים ודרישותיהם, כך שלא מדובר גם בעניין טכני ובפגם טכני אלא בעניין שיכול להיות מהותי בהחלט.

כך גם ייתכן ועורך המכרז רצה לוודא שלא תהיה כל אפשרות לזיופים ולקחת בטחון ו"שלייקס" לכך שאכן הבנק חתם על הערבות על ידי מורשי החתימה ואין בכך פסול וגם אם מבחינת בנק דיסקונט הערבות מחייבת והוא היה מכבדה, היה על העותרת והבנק למלא אחר דרישות עורך המכרז שהבהיר ב"רחל בתך הקטנה" את כוונתו ודרישתו ואם העותרת/הבנק בחרו להתעלם מכך (במודע או שבטעות) עליהם לשאת במחיר (הכואב) לכך.

גם אם לפי נהלי בנק דיסקונט אין צורך בחותמות אישיות של מורשי החתימה והערבות תקפות גם בלא חותמות אישיות, מה שקובע הם תנאי המכרז ודרישותיו הברורות והחד משמעיות ולא נהלי בנק כזה או אחר והראיה שיש לפחות בנק אחד אחר כמו בנק לאומי שכן דורש חותמות אישיות, כאשר לעורך המכרז יש אוטונומיה לקבוע את תנאי המכרז ועל המציעים לקיימם גם אם הבנק שלהם סבור שאין צורך בדרישות שכאלו (ראו באופן דומה בעת"מ (ים) 14700-03-13 מקיף פיתוח ותשתית (1993) בע"מ נ' משרד התחבורה 21/4/13)).

אמנם נושא הערבות הבנקאית זכה אולי לדקדקנות יתר בפסיקה וישנן גישות שונות לגבי אפשרות של הקלה בדרישות אלו ו"גישה מרוככת" ומורכבת יותר וייתכן ו"ספינת המכרזים" עליה הצביע כבוד השופט עמית בעע"מ 5375/15 בטחון שירותים אבידר בע"מ נ' נתיבי ישראל (11/8/16) (להלן: "עניין ביטחון שירותים אבידר") "משייטת" לכיוון פחות נוקשה בנושא הערבויות, גם אם לא במסלול ישיר אלא במסלול עם עצירות ותחנות "צעד אחר צעד" (כמו בעע"מ 8008/17 חברת מכלוף גבי בע"מ נ' בוכניק (11/2/18) (להלן: " עניין מכלוף"), אך אינני סבור, שבסופו של יום המקרה הנוכחי בהתחשב בנסיבות הקונקרטיות שפורטו על ידי, מצדיק עשיית צעד נוסף בכיוון זה, ובמיוחד כשמדובר בהחלטה על פסילה של הערבות ומבוקש מבית המשפט להתערב בהחלטה זו ולקבוע שאינה סבירה, מה גם שישנה פסיקה ענפה ומחייבת לגבי דקדקנות בנושא הערבות בנקאית (כולל דעת הרוב בעניין ביטחון שירותים אבידר).

כך גם, כפי שנעשה בעניין מכלוף ובשאר הפסיקה, בחינת התנאים שנקבעו בפסיקה בעניין אדמונית החורש (עע"מ 5834/09 אדמונית החורש נ' המוסד לביטוח לאומי (31/10/10) מצביעים על כך כי במקרה דנן הטעות לא נלמדת מהערבות עצמה, שכן לא ניתן לקבוע רק מעיון בכתב הערבות שהעדר חותמות אישיות של מורשי החתימה לא מעלה ספק בקשר לתוקף הערבות ולקבוע שמדובר בערבות תקפה של הבנק, תוך ידיעה לגבי כל בנק ובנק והבחנות בין בנק כמו בנק לאומי הדורש חותמות אישיות לבין בנק דיסקונט שנטען שלא דורש זאת (כשמשיבה 1 אף טוענת שנתקלה במקרים שגם בנק דיסקונט דרש זאת).

אחת משתיים, או שהעותרת ידעה שהערבות לא תואמת את הנדרש במכרז וחשבה שזה מספיק (בלי חותמות אישיות) ואז היה צריך לבדוק זאת מראש, או שלא ידעה זאת ואז זו הייתה טעות בניגוד לדרישות המכרז שאינה נלמדת מהערבות עצמה ולא ניתן לדעת האם הבנק דורש חותמת אישית אם לאו.

כך גם לא ניתן היה לעמוד בעת בדיקת ההצעות על הכוונה המדויקת של העותרת, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים ואין מקום להיבנות ממכתב הבנק שצורף יותר מאוחר שבו הובעה בדיעבד כוונת הבנק.

ברי גם כי המשיבה 1 לא חייבת לפי תנאי המכרז לפנות למציעים ולבקש הבהרות ו/או לערוך שימוע ואם הייתה הועדה מכשירה ערבות שכזו בלא חותמות אישיות הייתה פוגעת בשוויון ונוהגת גם בניגוד למקרים אחרים במכרזים אחרים כפי שהבהירה המשיבה 1 שנהגה כך גם בעבר ופסלה ערבויות שנפל בהם פגם דומה.

לכן, הגם שמדובר לכאורה בטעות בהיסח הדעת (או בשיקול הדעת) ובתום לב, אין מקום לטעמי להכשיר טעות זו בהתחשב בתנאי המכרז הברורים ובכך שהעותרת ידעה או לפחות הייתה צריכה לדעת על הדרישה הברורה של עורך המכרז (שהינה לגיטימית) של חותמות אישיות של מורשי החתימה בנוסף לשמם ושלא מסתפקים בשמות מורשי החתימה (גם אם נטען שמדובר ב"חתימה דיגיטלית") אלא מבוקש חותמות אישיות ואם העותרת בחרה שלא להיענות לדרישה זו מחמת טעות או במכוון מאחר וחשבה שהערבות תקפה גם בלעדי החותמות האישיות בלא לבדוק זאת מראש, עליה לשאת בתוצאות הכרוכות בכך.

לפני סיום

אמנם המשיבה 1 הבהירה היטב את כוונתה בתנאי המכרז אך ייתכן ולהבא, כדי למנוע הישנות מקרים דומים, יש להוסיף בתנאי המכרז באופן מפורש הבהרה נוספת שאין להסתפק בשמות מורשי החתימה של הבנק ונדרשות גם חותמות אישיות בנוסף ובנפרד מעבר לשמות מורשי החתימה (בנוסף לחתימות).

התוצאה

לאור כל האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

בנסיבות העניין ועקב המצב שנקלעה לו העותרת בנסיבות שתוארו, לא מצאתי מקום לחיוב בהוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.