הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים עת"מ 24577-05-19

לפני
כב' השופט ק ובי ורדי, סגן נשיא

המבקשת:
מעדני הקצב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שי מ. רוסינסקי

נגד

המשיבות:

  1. עיריית הרצליה - האגף לרישוי עסקים
  2. עיריית הרצליה - המחלקה הפלילית

ע"י ב"כ עו"ד אייל רייך

החלטה
בקשה לביטול פסק הדין מיום 29.5.19 במסגרתו נמחקה העתירה שבכותרת וכן בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה דנן.
הרקע העובדתי:
ביום 13.5.19 נפתח ההליך דנן מרחוק, באמצעות מערכת "נט המשפט" וסווג כעתירה מנהלית. אולם, הלכה למעשה עיון במסמך שהוגש לימד לכאורה כי כתב העתירה כלל לא הוגש אלא שהוגשו נספחיו בלבד.
ביום 20.5.19 ניתנה החלטתי במסגרתה הוריתי למבקשת לפעול להגשת עתירה מסודרת ומתוקנת עד ליום 27.5.19 שאם לא כן תימחק העתירה, וביום 29.5.19, לאחר שלא נעשה הדבר, הוריתי על מחיקת העתירה.
ביום 23.7.19 הוגשה על ידי המבקשת בקשה לביטול מחיקת העתירה המנהלית. בו ביום, ואף מבלי להידרש לתשובת המשיבות, דחתה כבוד השופטת ארנה לוי, תוך שציינה כי מעיון במערכת נט המשפט ב"כ המבקשת צפה בהחלטה בדבר המחיקה ביום שניתנה, וכי למרות האמור אין כל הסבר מדוע הוגשה הבקשה רק עתה, כחודשיים לאחר מכן.
עוד באותו היום, 23.7.19, הוגשה על ידי המבקשת "הבהרה במסגרת הבקשה לביטול מחיקת העתירה מנהלית, ובקשה להארכת מועד" – היא הבקשה מושא ההחלטה דנן.

טענות הצדדים:
במסגרת בקשתה, שבה המבקשת על בקשתה לביטול מחיקת העתירה וכן עותרת להארכת המועד להגשת הבקשה.
לטענתה, הגשת העתירה לא בוצעה כדבעי בשל שוגג בשירותי המזכירות שבא כוחה מקבל. זאת, כאשר מחיקת העתירה עלולה לגרום לנזק עצום ולהוביל לקריסת עסקה של המבקשת.
כך גם טוענת המבקשת כי בהתאם להחלטה מיום 20.5.19, היא נדרשה לבצע הגשה ידנית, כרוכה ומדוגלת, אולם בשל לחץ עבודה היא לא הספיקה לעשות כן במועד.
עוד טוענת המבקשת כי מיד לאחר מתן פסק הדין מיום 29.5.19, נשלחה בקשה לביטול פסק הדין וצורף אליה עותק כרוך ומדוגל אולם התברר כי "בשל טעות מזכירותית" העותק נשלח בדואר רגיל וחזר מבלי שהוגש במקום להימסר במסירה אישית.
המשיבות מתנגדות לבקשה תוך שהן טוענות כי מדובר בבקשה שאינה ברורה והיא אינה מפרטת מהו המועד אותו מבקשת המבקשת להאריך ומדוע נדרשת הארכה כזו. כך או כך, המשיבות סבורות כי המבקשת אינה מציינת כל עילה המצדיקה הארכת מועד.
בתגובתה לתשובת המשיבות, טוענת המבקשת כי עומדת לה הזכות לקבל את יומה בבית המשפט הנכבד, בטח ובטח בסוגיה כה עקרונית העומדת בבסיס העתירה – רישיון עסק. עוד טוענת המבקשת כי המשיבות לא הראו כיצד ביטול המחיקה פוגע בהן. זאת בהתחשב בכך שלא התקיים דיון והן לא נדרשו להגיב. לפיכך, לטעמה של המבקשת, מאזן האינטרסים נוטה בבירור לביטול פסק הדין.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה לביטול מחיקת העתירה (והארכת המועד להגשת הבקשה), בתשובה לבקשה ובתגובה לתשובה, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל.
יש לציין כי המשיבות אינן מתנגדות לטענה העובדתית העומדת בבסיס הבקשה לפיה הן ההגשה המקורית של העתירה באופן לא תקין והן העיכוב בבקשה לביטול פסק הדין נבעו מ"טעות מזכירותית".
אכן, לא ניתן להתעלם מכך שההחלטות השונות שניתנו על ידי בית המשפט נצפו על ידי בא כוח המבקשת בסמוך למועדים בהם ניתנו וכי מן הראוי היה כי המבקשת (באמצעות בא כוחה) תפעל להסרת המחדלים בהקדם ובהתאם להחלטות בית המשפט. כך גם ראוי היה לוודא קליטת הבקשה לביטול פסק דין אשר על פי הטענה נשלחה מיד לאחר מתן פסק הדין ולא להמתין משך כחודשיים ורק לאחר מכן להגיש את הבקשה מחדש מבלי להסביר את נסיבות העניין.
יחד עם האמור, אני סבור כי אין המדובר בנסיבות התלויות במבקשת עצמה וכי בנסיבות אלה אין למנוע מהמבקשת לממש את זכותה לגישה לערכאות שיפוטיות (ראו לעניין זה עת"מ 44354-01-18 בולווארד ייזום בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – מחוז תל אביב (29.1.18); עת"מ 69406-05-19 אלגאוי נ' ועדת הערר לתכנון ובנייה – מחוז תל אביב (30.6.19)).
זאת ועוד, הרי שהמשיבות לא הצביעו על כל נזק אשר עלול להיגרם להן לכאורה כתוצאה מביטול פסק הדין ואף לא טענו כי הסתמכו על מחיקת העתירה או על חלוף הזמן להגשת העתירה המנהלית.
לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת ופסק הדין מיום 29.5.19 מבוטל בזאת.
המבקשת תפעל, עד ליום 10.9.19, להגשת כתב העתירה (באופן תקין וסדור), הן באמצעות מערכת "נט המשפט" והן באמצעות עותק קשיח ומדוגלן במזכירות בית המשפט. במקביל, תבצע המבקשת מסירה אישית של כתב העתירה למשיבות באמצעות המחלקה המשפטית של העירייה.
לאחר הגשת העתירה כאמור ובתום פגרת הקיץ, תנתב המזכירות את העתירה לשמיעה בפני שופט מנהלי בהתאם לסדרי העבודה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אב תשע"ט, 28 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.