הדפסה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בע"ח 23642-12-19

לפני
כבוד ה שופטת מעין בן ארי

המבקשים:

1. כטייר עודה (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד שרמן
2. שרחביל עודה (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד דרחי
3. תייר עינאש (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד שרמן
4. הישאם סדה (עציר)
ע"י ב"כ משרד עו"ד חצרוני
5. אברהים קזמאר (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד איצקוביץ
6. סעיד עודה (עציר)
ע"י ב"כ משרד עו"ד חצרוני
7. מגדה שמלי (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד קהן
8. מוג'הד שמלי (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד נודל
9. מחמוד חמדאן (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד נס בן נתן
10. מוחמד בלאלו (עציר)
ע"י ב"כ משרד עו"ד אורי קינן
11. אמין גאבר (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי
12. מוחמד עראר (פקא"ל)
ע"י ב"כ עו"ד פריג'
13. לואי מגארי (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד יצחקי
14. איימן גאבר (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד יוחאי
15. מוחמד בלאלו (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד גלעדי
16. עלי סרייפי (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד ליבאי
17. יצחק ברמוחה (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד אלחדד
18. מוהנד עיראקי (פקא"ל)
ע"י ב"כ עו"ד נאטור
19. מוסנה אלשער (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד שורר
20. אושר סיבוני (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד קבלר
21. מוראד בחירה (משוחרר)
ע"י ב"כ עו"ד קהן
22. חמדאללה עראר (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד טובים

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד שרית שמש, עו"ד תמר טייטלבאום, עו"ד הדר צור

החלטה- מס' 1

כללי

לפני בקשה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 שעניינה קבלת חומרי חקירה שלא הועברו לידי המבקשים, וכן השגות בדבר רשימת חומר החקירה שנערכה בתיק.

יצוין כבר עתה כי מדובר בכתב אישום שנטען על ידי הצדדים כי הינו "חסר תקדים", כולל 22 נאשמים ואוחז 30 אישומים. ברי, כי חומר החקירה שנאסף על ידי הרשות החוקרת הוא בהיקף משמעותי ואף חסר תקדים. באופן זה, קיימים בתיק 156 קלסרים, 657 דיסקים של חקירות, 280 דיסקים של מצלמות והאזנות סתר, 780 פלטי מחקרי תקשורת, 23,000 תוצרי האזנות סתר, ועוד חומרים רבים נוספים. תעודת החיסיון מתפרשת על פני 45 עמודים.

במסגרת תכנית המשפט בתיק העיקרי נקבעו בשלב זה עשרות מועדים החל מחודש אפריל 20 עד לסוף שנת המשפט הנוכחית. כן, נקבעו במהלך חודש פברואר מועדים לשמיעת טענות מקדמיות, כאשר מענה לאישום יימסר עד ליום 15/3/20 (ראה החלטת כב' השופט שגיא, אב"ד בתפ"ח 27442-01-18 מיום 31/12/19).

תמצית כתב האישום

נגד המבקשים הוגש ביום 11/1/18 כתב אישום המייחס להם עבירות במסגרת ארגון פשיעה, לרבות עבירות רצח וניסיונות רצח, חטיפה, אלימות חמורה, עבירות בנשק, סחיטה בכוח ובאיומים, עבירות מס, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועוד.

על פי עובדות כתב האישום (מאוחד ומתוקן ברביעית), היו הנאשמים 1-7, 9-16, 19, 22 ומעורבים נוספים לרבות נאשמים 17, 20, מאוגדים בארגון פשיעה בראשו עמד נאשם 1. הארגון פעל בעיקר באזור מרכז הארץ, בתבנית מאורגנת היררכית ושיטתית, החל מסוף שנת 2015.

בראש הארגון עמד נאשם 1. נאשם 2 (אחיו) וקרוב משפחה בשם עמרי שימשו כמנהלים. נאשמים 3-16, 19, 21-22 ועד המדינה א.א. שימשו כחברים בארגון.

במסגרת הארגון, חברו הנאשמים האמורים יחדיו למטרות פליליות שכללו בין היתר ביצוע מעשי רצח של יריבים או מעשי רצח עבור אחרים, ביצוע עבירות אלימות חמורות, מתן הלוואות בריבית וסחיטת חייבים באיומים ובכוח. כן, בוצעו מעשי חטיפה לשם סחיטה או רצח. כן עסק הארגון בעסקאות בסמים מסוכנים מסוגים שונים, לרבות קוקאין, וMDMA.
רווחי הארגון הולבנו בדרך של שימוש ברכוש אסור לצרכי מתן הלוואות, הסתרת זהות הבעלים של כלי הרכב ועוד. כן רכש הארגון כלי נשק שונים ואמצעי לחימה לרבות רובים, רימונים אקדחים לבנות חבלה ועוד.

ביום 7/7/15 נרצח פאדי עראר, כאשר בני משפחת עראר טענו כי היה זה נאשם 1 שהיה מעורב ברצח. כך נוצר סכסוך עם משפחת עראר. במסגרת הסכסוך האמור, ניסו חברי הארגון לרצוח את בהא עראר, עבד, טלאל ואחרים.
במהלך ניסיונות אלה נרצחו פראס נאדי, ומריה גאנם. טלאל נפצע באורח קשה.

במסגרת האישומים פורטו מעשים חמורים אשר קצרה היריעה מלפרטם במסגרת בקשה זו. אביא להלן את סוגי המעשים והשמות שניתנו לפרשיות בכתב האישום, כפי שאף נזכרים ברשימת חומר החקירה, כדלקמן:

רצח וניסיונות רצח- רצח אביחי ועקנין (אישום 2); ניסיון רצח יענקלה אמסלם (אישום 3); חטיפת ב.ס וניסיון רצח טלאל עראר (אישום 4); רצח פיראס נאדי ומרים גאנם (אישום 5); ניסיון רצח איציק כהן (אישום 19); ניסיון רצח יוסי מלכה (אישום 25).
חטיפה, אלימות, סחיטה וירי- סחיטה בנהריה (אישום 6); ירי משפחת ע' מג'לג'וליה (אישום 7); סחיטת א. דח (אישום 8); החטיפה מיפו (אישום 9); סחיטת ב.ב (אישום 10); סחיטת משפחת ע.ע (אישום 11); סחיטת ר.ק (אישום 12); סחיטת ע.ש (אישום 13); תקיפת ו.ע (אישום 14); ירי על משפחת בלאלו (אישום 15); חטיפת אמיר מיפו (אישום 18); סחיטה וירי א.ס (אישום 26).
עבירות נשק- מטען כפר קאסם (אישום 16); עסקה בנשק (אישום 17); החזקת נשק וסמים (אישום 27).
עבירות כלפי עד המדינה- אלימות כלפי עד המדינה באילת (אישום 20); אלימות כלפי עד המדינה בתל אביב (אישום 21); אלימות כלפי עד המדינה בג'לג'וליה (אישום 22).
עבירות מס- אישום 23; עבירות הלבנת הון- אישום 24.
עבירות ספציפיות לנאשמים- שיבוש והיזק לנאשם 16 (אישום 28); שב"ח לנאשם 5 (אישום 29); זיוף והתחזות לנאשם 22 (אישום 30).

יש לציין כי כל אותם שמות המופיעים בראשי תיבות בכתב האישום (וגם על כך הלינו המבקשים), מופיעים בשמם המלא בסיכום הראיות שהוגש במהלך הליכי המעצר.

עיקרי הבקשה

רשימת חומר החקירה הסרוק העדכנית אשר הועברה למבקשים, הינה רשימה סרוקה בעותק PDF וכן רשימה בטבלת אקסל, הכוללת קישור למסמכים הסרוקים (רשימה חכמה). אורכה של הרשימה בלבד כ- 1,000 עמודים. הרשימה איננה מפנה למסמכים הרלוונטיים לנאשמים (למעט שיוך חלקי ביותר של מסמכים בקלסרים הראשוניים המכונים קלסרי "חשודים" וכוללים דוחות מעצר, חקירות באזהרה של החשודים וכדומה). שמות של חלק מהקלסרים מרמזים על הקשר בינם לבין חלק מהאישומים לאו דווקא בשם המופיע בכתב האישום.
עוד טענו באי- כוח המבקשים כי אין מספור רציף באופן בו קשה לאתר מסמכים מתוך הרשימה. סה"כ מונה רשימת החומר הסרוק בלבד מעל 1000 עמודים. משמעות הדבר אינה סמנטית אלא מהותית, כפי שהודגם בבקשה.
במסגרת השלמת טיעון בכתב (התקבלו ביום 19/1/20) נטען כי אין די ברשימת חומר החקירה כדי לאפשר להגנה להתמצא בחומר, וכי מצופה מההגנה לקרוא את מכלול העדויות ולעיין בכל הדיסקים.

התבקש פירוט המסמכים הרלוונטיים "פר נאשם", כאשר בהקשר זה נטען כי ישנה הפרה של החלטת בית המשפט במסגרת תיק המעצרים שם נקבע כי: "יש להכין רשימה של כל חומר החקירה ביחס לכל אחד מהאישומים והנאשמים, על מנת להקל על הסנגורים להבין מול מה הם מתמודדים, כמו גם בבוא העת לאפשר לבית המשפט לקבוע קיומן של ראיות לכאורה, אם לאו, ביחס לכל אחד מהמשיבים, ככל שתתעורר מחלוקת בהקשר זה". עד היום, לטענת המבקשים, לא ניתנה החלטה בבקשת המאשימה לעיון חוזר, מיום 13.3.18. למרות זאת, נטען, כי המאשימה עשתה דין לעצמה, הפרה החלטה, ולא פירטה עד היום, באף אחת מן הרשימות שערכה מהם החומרים המתייחסים לכל נאשם.

עוד נטען בבקשה, כי חלק גדול מהקלסרים נושא את הכותרת "תמלילים" או "חשודים ועדים" או "כלכלי". קלסרים אלה מכילים ערבוביה של תמלילי חקירות נאשמים שונים, ועדים המשתייכים לפרשיות שונות, אשר חולקו לפי קלסרים ככל הנראה בהתאם לקצב הגעת התמלילים לידי המשיבה מחברות חיצוניות. רבים מהמסמכים קשורים לחומרים הנוגעים לאישומים מסוימים שיש להם קלסר אחר.
אשר לתיקיות חומר דיגיטלי, נטען כי המאשימה העבירה רשימות נוספות ביום 31.7.19, דבר ששיפר את המצב אך במעט. איתור שיחה, מצלמה, או עמדה מסוימת הפך להיות מבלתי אפשרי לחלוטין, לאפשרי בדוחק רב ובמאמץ רב כאשר במקרים רבים אין התאמה בין הרשימות לבין התיקיות עצמן וכן קיימים חסרים וכפילויות.

אשר לפריקות טלפונים ניידים, התבקשתי להורות למשיבה לערוך ולהעביר להגנה רשימה מלאה, המפרטת את כל תוצרי הפריקות שהופקו במסגרת החקירה בתיק, הכוללת הסבר לקבצים המצויים בכונן 4, אל מול פרטים אשר מהם לא הופקו תוצרים. כמו כן התבקש להעביר למבקשים את מלוא תוצרי הפריקות מהטלפונים.

אשר למחקרי תקשורת, בית המשפט התבקש להורות כי הרשימה תושלם באופן זה שתכלול את שמות האנשים להם מיוחסים המנויים, תאריכים, מספרי הצווים ברשימת חמר החקירה הכללית, שיוך של כל פלט לנאשם ו/או לאישום, וכן יושלמו כל החסרים שפורטו בנספח.
באשר לרשימת האזנות הסתר- התמלילים וקבצי השמע מרוכזים במס' רב של תיקיות ותיקיות משנה, חלקן ללא כותרת וחלקן בעלות כותרות סתמיות. על כן, לא ניתן להבין מאיזו עמדה הופקו השיחות, למי הייתה האזנה וכדומה. על מנת לענות על שאלות אלה, יש לפתוח כל קובץ וקובץ משנה, לעיתים 5-6 פעולות ורק אז להבין מהותו.
ביחס לחומרים חסויים, התבקש בית המשפט להורות למשיבה לערוך הצלבה, ולציין ליד כל סעיף בתעודת חיסיון את מספר המסמך ברשימת חומר החקירה. בנוסף, התבקש בית משפט להורות למשיבה למסור למבקשים פרפראזות של כל המסמכים החסויים, במלואם או בחלקם. כאשר במסגרת הטיעון בעל-פה הודגש כי חלק מהפרפרזות כוללות מס' ידיעות במקובץ, והתבקש לחלקן לפי כל ידיעה לחוד.
לגבי חומרים חדשים שהתקבלו, בית המשפט התבקש להורות למשיבה לערוך רשימת חומר חקירה מתוקנת, אשר תכלול את כל החומר שהועבר. כמו כן, לסרוק את החומרים החדשים ולסווגם לפי קלסרים, כך שניתן יהיה להגיע אליהם מתוך הרשימה כפי שניתן להגיע ליתר חומר החקירה.
לסיכום- הבקשה הינה לקבל רשימה אחידה, רציפה, לפי נאשמים, ולפי אישומים ולאפשר התמצאות בתיק מבלי שיהא צורך ב"מדריך למשתמש" או פנייה למשיבה לצורך מתן הסברים ואף קריאת כלל החומר לצורך התמצאות ברשימה עצמה. הודגש כי תכלית הרשימה איננה רק צורך בעריכת בקרה טכנית, באשר למסמכים שהועברו להגנה או לאו, אלא ביכולת של ההגנה להתמצא בתיק וללמוד אותו בצורה סדורה והגיונית.
נטען, כי אם המבקשים יערכו בעצמם את הסינון והמיון, ייחסר חומר חקירה רב, או לחלופין, תתחייב דחיית שמיעת הראיות לשנים רבות.

הערות-
במסגרת הבקשה נטען כי קיימים חומרי חקירה חסרים. בשלב זה, לא ראיתי לפרטם, שכן במענה המשיבה עלה כי חלקם הועברו או יועברו במהלך השבוע הקרוב. אתייחס בהמשך לחומר שיש להעבירו להגנה.
בנוסף, ובכל הנוגע למיון האזנות הסתר, נאותה המשיבה לתמלל במלואן, לאחר בדיקה, שיחות אשר סווגו "נוגעות" וההגנה סבורה כי הן רלוונטיות.

תמצית מענה המשיבה

המשיבה טוענת כי הבקשה אינה כיצד המבוקש רלוונטי להגנת הנאשמים, בהתאם לנדרש בפסיקה.
נטען כי רשימות חומר החקירה שהועברו נערכו בהתאם לדרישות שהותוו בפסיקה, ואף למעלה מכך. לכל קלסר יש מספר שונה ושם, וכל מסמך מסומן ע"י מספר הקלסר, מספר המסמך ומספר העמודים במסמך. כמו כן טוענת המאשימה כי הוכנו רשימות נוספות בנפרד, בנוגע לכלל הדיסקים שקיימים בחומרי החקירה, על פי נושאים. שלא כמקובל, כל חומר החקירה נסרק לנוחות ההגנה וכן נמסרה להגנה רשימת חומר חקירה בעלת קישור למסמך הסרוק. על אף שהחומר הגיע לסנגורים בפעימות, העמידה המשיבה להגנה רשימה דיגיטלית מאוחדת לנוחותה. באשר להשלמות חקירה שאינן מופיעות ברשימה, דיסק 8 הועבר להגנה ככל החומרים שהועברו, ביחד עם רשימה מפורטת וממוחשבת. בנוסף, נמסרה להגנה הודעה בדבר האפשרות להעתיק את כל החומר במאוחד.
לגבי חומרים תחת תעודת החיסיון- התעודה הועברה לסנגורים זה מכבר, ולא הוגשה עתירה לגילוי ראיה. בצד תעודת חיסיון הועברה גם רשימה של חומר החקירה החסוי. משכך, כל החומר שנמצא תחת תעודת חיסיון וניתן היה לפרט במעט את מהותו, פורט. כל שאר החומרים שהיו מצויים תחת תעודת חיסיון ולא ניתן היה לפרט- לא פורטו. הוסבר כי רשימת החומר הכללית כוללת חומר שעבר הליך חסיונות. רק החומר החסוי באופן מלא, נמצא בטבלה נפרדת. אשר להפרדת ידיעות המצויות תחת אותה פרפרזה, הוסבר כי באופן זה נערכה תעודת החיסיון וניתן להבהיר הדברים ככל שתוגש עתירה לגילוי ראיה.

לגבי פריקת מכשירי הפלאפון- רשימה תועבר להגנה. הרשימה התעכבה כי המשיבה ביקשה מהיחידה החוקרת לעדכן ולפרט נתונים כדי שהרשימה תהיה נוחה יותר.

בנוגע להאזנות הסתר, לטענת המשיבה שיחות שלא מופיעות בפלט הן אינן רלוונטיות וכך גם בנוגע ל-SMS. באשר לבקשה לפלטי הפקה של אובייקטים לגביהם הוצא צו האזנת סתר ולא נתקבלו תוצרים, הצווים נמסרו להגנה כחומרי חקירה ככל שהדבר ניתן, מאחר שמדובר בפעולת חקירה שנעשתה בתיק. ככל שאינם רלוונטיים, ההגנה לא קיבלה תוצרים ופלטי הפקה. נטען כי במסגרת תעודת עובד ציבור שהתקבלה בתיק מאת יחידת הסיגנט מופיעות כלל העמדות שהועלו. באשר לתמלול שיחות נוספות, היה וההגנה סבורה כי קיימות שיחות אשר סווגו כנוגעות והן רלוונטיות להגנת הנאשם, ניתן לפנות למשיבה, להסביר, והבקשה תיבחן בחיוב.

דיון והכרעה

הדיון בבקשה- דגשים והסכמות

בהסכמת באי-כוח הצדדים, נקבע כי ההחלטות יינתנו בפעימות, כאשר בראש ובראשונה התבקשתי להידרש להשגות בדבר רשימת חומר החקירה, על מנת שלא לעכב את יישום תכנית המשפט כפי שפורטה בחלק הכללי.

לפיכך, החלטה זו תתמקד בטענות בנוגע לרשימת חומר החקירה.

נקודת המוצא שהנחתה את הדיונים בבקשה, הינה יעילות הדיונים, מיקוד הטענות תוך הדגמה על גבי מסך באולם- הכל על מנת לאפשר לצדדים להיות ערוכים כנדרש לשמיעת הראיות כפי שנקבעו בתכנית המשפט. יש להזכיר כי למעט מבקש 21, נתונים המבקשים במעצר (מבקשים 12, 18 במעצר בפיקוח אלקטרוני).

יש לציין כי הצדדים הגישו עובר לדיון המקיף הראשון כתבי טענות, על נספחים. לאחר הדיון, בהמשך להחלטתי מיום 14/1/20, הגישו נציגי המשיבה סיכום ראיות כפי שהוגש בהליך המעצרים; דוגמאות לטבלאות שנערכו בנוגע לרשימת חומר החקירה שקיימת בקובץ PDF; דיסק און קי המכיל רשימת חומר חקירה (טבלת אקסל). ההגנה הגישה השלמת טיעון בכתב (בשם כל המבקשים, וכן העתק מן הכוננים כפי שנצרבו עבור באי-כוח המבקשים.

הערות מקדימות

ראיתי להקדים ולציין כי הצדדים הגישו כתבי טענות מפורטים ומנומקים, וכן טיעוניהם נמסרו ברצינות ויסודיות מרשימים. הסניגורים עומלים על לימוד החומר מזה שנתיים, והתרשמתי כי נוכח עיתוי הבקשה, הרי זו נולדה בעיקר מתוך קושי להתמצא בחומר החקירה, והחשש שמא קיימים חומרים נוספים שלא הועברו לעיון.
משכך, בחנתי את הבקשה דרך עיניהם של הסניגורים, בבואם לעשות שימוש ברשימת חומר החקירה, שכן לא דומה חיפוש שעורכים התובעים, אשר מכירים את התיק, בנבכי הרשימה, לחיפוש הנדרש מהסניגורים אשר אינם יודעים מה הם מחפשים.

הסבר- רשימת החומר שהועברה להגנה

להגנה הועברה רשימת חומר חקירה בקובץ PDF (הוקרנה באולם על גבי מסך, וחלקים מודפסים ממנה הוגשו לעיוני). יודגש, זו רשימת החקירה בתיק (להלן- רשימת החומר) יתר הרשימות המצויות בתיק, הינן תוספות לצורך התמצאות בחומר החקירה. הרשימה מונה כ-1,000 עמודים.
כך, קיימת רשימה בקובץ אקסל שהינה למעשה החומר הסרוק (חלף ארגזי הדפים) (להלן-קובץ EXCEL / אקסל). המשיבה הדגישה כי רק רשימת החומר היא המחייבת, יתר הרשימות הן לעזר בלבד, כאשר קובץ האקסל הוא למעשה החומר הסרוק.
בשני הקבצים קיימת הפנייה למסמכים (לשוניות קישור) וכך ניתן לאתר מסמכים לפי שם/תאריך/קלסר/מילות חיפוש. עיינתי ברשימה ואכן ניתן לצפות בלשונית המפנה לרשימת קלסרים לפי נושאים.
ניתן לאתר ברשימת החומר בחיפוש "F3" (CTRL FIND) כאשר יצוין כי לכל קלסר ניתן מספר. רוב הקלסרים מתייחסים לאישומים ספציפיים (פרשיות), לא מצוין מספר האישום אלא הסיפור המתואר (כותרת הפרשה). חלק מהקלסרים הם "תיקי אב" הכוללים חומר כללי.

אשר לראשי תיבות המופיעים בקבצים- הדברים הובהרו בסיכום הראיות, ובפניות ממוקדות למשיבה.

הכונן החיצוני שהועתק על גבי הארד-דיסק, מכיל חקירות מוקלטות, מצלמות אבטחה, מחת"קים והאזנות סתר. בשל כובדו, לא ניתן לאחד את הקבצים. אין חולק כי החיפוש בקבצי המצלמות אינו פשוט.

לצורך החלטתי בבקשה אם כן, קראתי את כתבי הטענות, שמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בכל החומר שהוגש לאחר הדיון הראשון (14/1/20) מטעם המבקשים ומטעם המשיבה.
בנוסף, קיבלתי לידי התקן USB (דיסק און קי) ובו:
רשימת דיסקים חקירות- PDF
רשימת דיסקים מצלמות ושונות- PDF
רשימת חומר חקירה להעברה- PDF
קבצי EXCEL –רשימת טבלת האזנות סתר, רשימת פלטי תקשורת.

צפיתי בקפידה במחשב נייד בלשכתי בכל הרשימות והחומרים וערכתי ניסיונות שימוש ברשימות. מעיון זה עולות המסקנות הבאות: קבצי ה- PDF כוללים מספר סידורי, תאריך, סוג מסמך, הערות, קישור לתיק. בכולם ניתן לערוך חיפוש בדרך של CTRL- FIND לפי מילה מסוימת. מעבר לאמור, ברשימת חומר החקירה (כוללת 967 עמ') ישנה חלוקה לקלסרים, ופירוט התוכן. הקלסרים מחולקים לפי חשודים, תמלילים, הודעות עד המדינה, הארכות מעצר, ומקלסר 27 ואילך, מופיעות הפרשיות השונות.
ברשימות ה- EXCEL מצויות לשוניות חיפוש נוחות לשימוש לפי מס' שיחה, מס' עמדה, דיסק, סוג תוצר (שמע/שיחה/ SMS/דפי הפקה).
בנוסף, קיימת "רשימה כוללת–חדש" ובה הפניות לחומר החקירה עצמו (סרוק). קיימת הפנייה לדיסק, לסוג מסמך, ומצוין התוכן, כמו גם מספר העמודים. העמודות בצד ימין, קשורות בחברות אשר סרקו את המסמכים כולל בר קוד ואין להן רלוונטיות. יש לציין, כי בכניסה ללשונית חיפוש ניתן לערוך חיפוש לפי CTRL-FIND על מנת למצוא נושאים או מילים קשורות.

בנוסף, בחנתי את תוכן הכוננים שהוגשו על-ידי המבקשים.
בשלב ראשון, נפתחת רשימת תיקיות, הכוללת בין היתר, רשימות, דיסקים, מצלמות, חומר חקירה סרוק (קובץ האקסל), האזנות, חוות דעת, דיסקים חדשים.
על מנת לבחון את טענות המבקשים, פתחתי באקראי את "תיקיית דיסקים חדשים 20/6/19" ובחרתי לשמוע שיחה בהאזנת סתר. פתחתי את תיקיית "דפי הפקה ושמע עבור סניגוריה". הופיעה תיקייה נוספת "תקייה 395/18" (עמדת האזנה). לאחריה, נפתחה תיקייה "דפי הפקה לסניגוריה", ונפתח קובץ אקסל. בחרתי באקראי להאזין לשיחת שמע מס' 10 (חמדאללה וג'אבר) שסווגה כרלוונטית בטבלה. חזרתי אם כן לשיחות השמע, תקייה ראשונה, ומצאתי את שיחה מס' 10 (10-19-06-X019). בלחיצה אחת- שמעתי את תוכן השיחה.
יצוין כי התהליך ארך דקות ספורות.

פסיקה רלוונטית- עקרונות יסוד

במסגרת בחינת בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ, ראוי להדגיש מושכלות יסוד, כדלקמן: ראשית, קיימת הנחת מוצא לפיה רשויות התביעה ממלאות את תפקידן נאמנה, בהגינות ובמיומנות. באופן זה נקבע כי חזקת ההגינות היא "אחותה התאומה" של חזקת התקינות. שנית, תנאי מקדמי בהליכי גילוי הינו מבחן הרלוונטיות, כאשר נקבע כי הוא רחב וכולל גם חומרים בפריפריה של האישום, הגם שאין מקום לאשר "מסעות דייג". שלישית, יש לאזן בין זכות נאשם לעיין בחומר הנדרש לבין אינטרסים נוגדים אחרים כגון חסיון (ראו בש"פ 6662/19 מדינת ישראל נ' בן עוז ואח' (24/11/2019)).

במהלך השנים האחרונות, נקבעה בפסיקת בית משפט העליון התייחסות ספציפית לדרך הנכונה לנהוג בתיקים רחבי היקף (מגה תיקים) בכל הנוגע לאופן עריכת רשימת חומר החקירה. כך, נקבע כי על התביעה לשתף פעולה ככל שניתן עם ההגנה תוך סיוע והדרכה במיון החומר. חובה זו נעוצה בעובדה כי בהליך הפלילי, אין המדובר בשני צדדים שווי כוח. לגורמי התביעה לעיתים יתרון של זמן שכן ליוו את החקירה, ולעיתים מועד הגשת כתב האישום נקבע בהתאם למידת ההכנה. לאחר הגשת כתב האישום, הסניגורים אמורים להכיר את החומר בפרק זמן מוגבל יותר. לפיכך, וככל שניתן ועל מנת לסייע להגנה, על התביעה לסווג את החומר תוך פירוט טיבו ועניינו של כל מסמך או קבוצת מסמכים (כהוראת סעיף 74(א)(1) סיפא), וזאת "מבלי שהדבר יצריך הקצאה מיוחדת או חריגה של משאבי התביעה" (ראו בש"פ 3708/19 איילת יונגסטר נ' מדינת ישראל (24/6/2019)).

בהקשר זה, מוסכם על הצדדים כי המבחן הרלוונטי לבחינת רשימת חומר חקירה הוא המבחן המהותי ולא הצורני. כך נקבע במסגרת בש"פ 163/17 מדינת ישראל נ' חג'ג' (1/2/2017) (פסקאות 13-14):
"...מטרתה להבטיח כי הנאשם ידע מהו החומר שנאסף על ידי הרשות החוקרת 'כדי שיוכל להפעיל אמצעי בקרה ביחס למיון והסיווג שנעשו בידי רשויות אכיפת החוק בין 'חומר חקירה' לבין חומר שנאסף שאינו מהווה חומר חקירה'...עיקר החשיבות של הרשימה מבחינת הנאשם היא בחומרים המפורטים בה שלא הוגדרו כ'חומר חקירה' ועל כן לא נמסרו לעיונו. הרשימה מאפשרת לו לאתר חומרים שלא נמסרו לו ושהוא סבור שיש לראותם כ'חומר חקירה', לצורך הגשת בקשה להרחבת חומר החקירה או הגשת עתירה לגילוי ראייה...בהעדר פירוט מלא וממצה בחוק של האופן בו יש לערוך את הרשימה והפרטים שיש לכלול בה, נדרשת בחינה בכל מקרה נתון של השאלה, האם הרשימה שמסרה התביעה לעיון הנאשם עונה על התכלית האמורה לעיל של הרשימה, ולא ניתן לקבוע מראש מסגרת נוקשה, של צורה ושל תוכן, של הרשימה".

ברי, כי לרשימה תכלית נוספת שעניינה מבחן ההתמצאות בחומר, לצורך מתן אפשרות של מבט רחב על החומר שנאסף (שם, פסקה 17). כן יש להפנות בהקשר זה לבש"פ 6229/18 פלוני נ' מדינת ישראל (19/8/2019) במסגרתו נקבע כי לחומר חקירה אופני פילוח שונים וחלוקה לקטגוריות שונות. לכן, לא ניתן לחלק את החומר בהתאם לרצונו של כל נאשם, והעניין נתון לשיקול דעתו של מי אשר מופקד על הגנתו.

באשר לשאלה אם רשימת חומר חקירה צריכה לפרט אילו מסמכים נוגעים לאילו נאשמים, יש לציין כי במסגרת בש"פ 5027/14 מדינת ישראל נ' הירשמן (31/7/2014) נקבע כי על המאשימה לצרף שיוך בין מסמך לנאשם, בעוד שבמסגרת עניין חג'ג' לעיל שניתן לאחריו, לא הוטלה חובה זו על המאשימה, כפי שהוסבר כדלקמן:
"זוהי דוגמא נוספת של הרחבת זכות העיון, שאינה מעוגנת בחוק, והמעוררת גם קשיים מעשיים ועיוניים לא מבוטלים. היא מטילה נטל מכביד נוסף על התביעה ותופחת פתח בלתי נדלה לטענות, מחלוקות והתדיינויות, מראש ובדיעבד...אין זה מתפקיד התביעה להצביע למי מהנאשמים רלוונטי כל מסמך שנאסף, שכן רק בא-כוחו של נאשם, המגבש עמו את קו ההגנה, הוא בעל היכולת, ובעיקר האחריות, לקבוע מה מבין החומרים שנאספו חשוב עבור לקוחו" (פסקה 19).

יצוין כי גם בעניין יונגסטר לעיל נקבע כי הטלת משימה על התביעה לשייך כל מסמך לנאשם, מטילה מעמסה קשה ופתח לריבוי התדיינויות. בעניין פלוני לעיל, נקבע גם כי אין לחייב את התביעה להכין רשימות משנה לרשימות הכלליות.

רשימת חומר החקירה- ממצאים ומסקנות

לאחר עיון ברשימת חומר החקירה, וכן במבנה של חומר החקירה עצמו כפי שעבר לעיון באי-כוח המבקשים, ובשים לב לעקרונות שהותוו בפסיקה, התרשמתי כי הרשימה מאפשרת בחינה מהותית בדבר היקף החומר שנאסף וטיבו ואף ניתנת לתפעול, יחסית באופן נוח למשתמש, בכל הנוגע למציאת החומר עצמו. בהקשר זה יוזכר, כי מעבר לרשימה, הועבר כל חומר החקירה כשהוא סרוק ומאפשר עיון, כאשר לא התרשמתי שמציאת החומר גופו מתפרשת על פני זמן ממושך יותר מזה הנדרש לעיון "ידני" בדפים ממשיים.

אציין כי נוכח היקף חומר החקירה שנאסף בפרשה מורכבת זו, העובדה כי החומר הועבר לרשויות המשיבה ובהמשך לבאי-כוח המבקשים בפעימות, וכן בשים לב לריבוי המעורבים- אכן נוצר סרבול במבנה הרשימה והאפשרות למצוא את החומר גופו באמצעותה. בניגוד לתיקים בעלי היקף "רגיל", אכן נדרש זמן להבין כיצד ערוכה הרשימה, ואיך להתמצא בה. ניתן אף להלום כי הייתה אפשרות לגבש רשימה נוחה יותר לשימוש, לפי פרמטרים נושאיים או אף לפי הנאשמים. אלא, שאיני סבורה כי מוטלת על המשיבה חובה לערוך רשימה "מושלמת", או כזו שתענה לדרישות באי-כוח המבקשים, ונראה כי לכך הם עותרים. בשים לב לכך שמטרת הרשימה לוודא כי כלל החומר הועבר לעיון ההגנה, ושניתן לאתרו בשקידה סבירה, הרי שיש ברשימה שהועברה כדי לתת מענה הולם לדרישות אלה.

כאן המקום להזכיר כי אין ברשימת חומר חקירה כדי לייתר את הצורך בקריאת כלל החומר, עיבודו, סיכומו, ועריכת הצלבות וניתוחים. כפי שנקבע בעניין פלוני לעיל, לכל סניגור דרך לקרוא, לפלח ולהבין את החומר. האמור ביתר שאת כאשר עסקינן ב-22 סניגורים מוכשרים ועתירי ניסיון.
בהקשר זה יודגש כי על אף מורכבות התיק והיקפו, המבנה ראייתי אינו סבוך ונשען על עדויות עד מדינה אחד, וראיות סיוע לעדויות אלה.

מכל האמור עולה כי איני סבורה שיש מקום לעריכת רשימה חדשה כוללת, וזאת בשים לב לממצאים אליהם הגעתי, ותוך הפעלת המבחן המהותי שנקבע בפסיקה. שתי הרשימות (רשימת חומר החקירה, וקובץ האקסל המכיל את חומר החקירה) מאפשרות עיון יעיל בחומר החקירה, ובכך מגשימות את תכלית סעיף 74 לחסד"פ. לפיכך, ומתוך העובדה כי רשימת האקסל איננה רשימת חומר חקירה אלא חומר החקירה עצמו, לא ראיתי גם צורך בשלב זה במספור רציף של שתי הרשימות.

בנוסף, איני סבורה כי יש מקום לחייב את המשיבה לערוך רשימה בחיתוכים לפי נאשמים ("פר נאשם"), כפי שביקשו באי-כוח המבקשים, וזאת בהתבסס על הפסיקה ועל הגיון הדברים והשכל הישר, כדלקמן:
ראשית, רשימת חומר החקירה כוללת את כל החומר שהועבר להגנה (למעט חומרים שהועברו מאוחר יותר לבקשת ההגנה), לרבות חומר חסוי, כאשר מקלסר 27 מפורטות הפרשיות בהתאם לעדויות עד המדינה, שמרביתן חופפות לאישומים. מבחינה מהותית אם כן, רוב החומר מחולק בהתאם לפרשיות במסגרתן הואשמו מי מהמבקשים על פי חלקם בארגון הפשע, כפי הנטען בכתב האישום. בנוסף, לא מוטלת על המשיבה חובה מעין זו שכן אין דרישה כזו בדין, כפי שפורט בהרחבה לעיל.
שנית, עריכת רשימה נוספת לפי חלוקה לנאשמים תטיל נטל בלתי סביר על המשיבה ועל רשויות החקירה, תוך עיכוב משמעותי של ההליך בתיק העיקרי.
שלישית, לקראת הכנת התיק לשמיעת ראיות, הגם שכל אחד מהמבקשים מיוצג על ידי ב"כ אחר, יש מקום להניח כי כל אחד מהסניגורים יעבור על כלל חומר החקירה. דברים אלה נאמרים ביתר שאת כאשר עסקינן בתיק המייחס למבקשים עבירות שנעברו במסגרת פועלם המשותף בארגון פשיעה, ובשים לב למבנה הראייתי של התיק הנעוץ בעדויות עד המדינה וראיות סיוע.

כאן המקום להתייחס להחלטת חברי, השופט טופף, מיום 7/2/18 במסגרת תיק המעצרים (חודש לאחר הגשת כתב האישום) אליה הפנו באי-כוח הצדדים (המשיבה הוסיפה השלמת טיעון בכתב לעניין זה). במסגרת ההחלטה, נקבע כנזכר מעלה, כי "יש להכין רשימה של כל חומר החקירה ביחס לכל אחד מהאישומים והנאשמים, על מנת להקל על הסניגורים להבין מול מה הם מתמודדים..." (מ"ת 27310-01-18, עמ' 6 ש' 31).

באי כוח המבקשים טענו כי המשיבה הפרה את ההחלטה האמורה בכך שהרשימה שהועברה בסופו של יום איננה ערוכה לפי נאשמים. המשיבה טענה כי החלטת בית המשפט ניתנה בהליך מעצרים, מבלי שנערך טעון מקיף בסוגיה, טרם סריקת החומר והסדרת הייצוג. כן נטען כי הוגשה בקשה לעיין מחדש בהחלטה, אך ההליך לא מוצה.

אין בידי לקבל את טענת ההגנה כי רשימת חומר החקירה שהועברה להגנה מפרה את החלטת בית המשפט המפורטת לעיל. מדובר בהחלטה שניתנה בשלב מקדמי ביותר של הליך המעצרים, כאשר חומר החקירה נמצא אותה עת בשלבי סריקה בלבד (על-די חברות חיצוניות) כפי שעלה מטיעוני ב"כ המשיבה, כאשר במסגרת כתב האישום עדיין לא נכללו כל הנאשמים וייצוגם לא היה סופי. כן, לא נערך דיון מקיף בסוגייה וטרם נערכו רשימות של החומר. נראה כי משמעות ההחלטה היתה מתן הנחייה למשיבה לעשות מאמץ להעביר את חומר החקירה בהקדם ובאופן סדור ונוח לשימוש.

ראוי להדגיש, כי תיקים עתירי חומר חקירה ("מגה תיקים") מחייבים שיתוף פעולה בין הצדדים על מנת לייעל את ההליכים, ולאפשר שמיעת משפט, שלעיתים מתמשך שנים, באופן מיטבי. באופן זה, מצופה מיחידות התביעה, לעשות ככל יכולתן לסייע לסניגורים למצוא דרכם ביער העבות והסבוך של חומרי החקירה, לעיתים אף מעבר לחובות הקבועים בחוק ובדין. לצד האמור, לא ניתן לצפות כי מלאכת המאשימה בהעברת החומר לידי הסניגורים תהיה מושלמת וכוללת הצלבות של חומרי חקירה וסיכומם. נדרשת עשייה מיטבית וכזו המאפשרת היערכות טובה ככל שניתן לקראת הדיונים.
לא מן הנמנע כי במסגרת התיק העיקרי, יינתנו הנחיות למשיבה כיצד לסייע להגנה להתכונן לקראת הבאת העדים והחומרים הנדרשים בהקשר לכך.

כעת אפנה לטענות ספציפיות ביחס לרשימה:

רשימת האזנות סתר

בחומר החקירה קיים דיסק של פלטי ההפקה (265מ') כאשר בתעודת עובד הציבור מיחידת הסיגנט מצוינים מספרי העמדה של ההאזנות. ניתן לחפש לפי מס' שיחה ומספר עמדה. אין הצלבה בין שמות האובייקטים למספרי העמדות. ישנן תיקיות בהן דפי ההפקה שמורים לפי מספרי עמדות ללא ציון שמות. נטען כי הרשימה טובה אך אינה מספקת. כך, חלק מהשיחות ללא כותרות. בעיקר נטען כי יש לבצע לא פחות מ- 6 פעולות על מנת להגיע לשיחה/תוכן סמס מבוקש. רצף הפעולות הודגם על גבי מסך באולם, כדלקמן:
פונים לתקייה M
כונן חומרים
תקיית משנה דיסקים נוספים
2 תקיות משנה
דיסקים חדשים- תקייה 247
שמע/סמס- מס' עמדה הכוללת עשרות תאריכים
מציאת השיחה/סמס

אכן נדרש רצף פעולות לא פשוט, אולם, הממצא מתקבל לבסוף (כפי שעשיתי בעצמי, כמפורט לעיל). איני רואה דרך להיטיב את החיפוש, וכיצד רשימה חלופית תסייע.

תעודת חסיון ופרפרזות

רשימת חומר החקירה כוללת כנדרש גם מסמכים שהם תוצרי חסיונות כאשר יצוין כי רק מסמכים אשר נחסו לחלוטין, להבדיל מתוכן חסוי באופן חלקי, מופיעים ברשימה נוספת. המסמכים אשר הוצאו לתעודת החיסיון מצויינים ככאלה ברשימה כולל הפנייה לסימונם בתעודת החיסיון.
בעיקר הלינו המבקשים על ריכוז כמה ידיעות לפרפרזה אחת. לטענתם, יש מקום להעביר התייחסות לגבי כל אחת מהידיעות בנפרד תוך הסתמכותם על בש"פ 9322/08 מ"י נ' אל מטיאל.
איני רואה עין בעין את טענת ההגנה כי קיימת חובה לפרט כל ידיעה לחוד, וזאת כאשר עסקינן כאמור בפרפרזה בלבד. קיים פירוט של תוכן הידיעות, לכדי פרפרזה אחת. להצהרת המשיבה, המדובר בשיקול חסיוני, ומשכך, ראוי כי יתברר במסגרת עתירה לגילוי ראיה ככל שכזו תוגש.

החומרים שהמשיבה הסכימה להעביר להגנה

המשיבה ציינה כי כלל חומר החקירה שמצוי בידיה הועבר להגנה, למעט חומרים שעשויים להתקבל מהיחידה החוקרת בהתאם לבקשות ההגנה. המשיבה אישרה טענת הסניגורים כי חומרי החקירה הועברו במקטעים, וכי כאשר הועברו חומרי חקירה לאחר מסירת ליבת החומר ורשימת החקירה, הרשימה לא עודכנה עוד, בשל העובדה כי לא דובר בכמות מאסיבית וכי רוב החומר החדש נגע לבקשות הסניגורים עצמם.

בתגובה הכתובה, הסכימה המשיבה להעביר חומרי חקירה נוספים שנדרשו, ולפיכך אין מקום לפרטם במסגרת החלטה זו.

מחקרי תקשורת

נטען כי חלק גדול ממחקרי התקשורת משויכים לתיק האב, ואין דרך להתמצא בהם.
במהלך הדיון נוכח הערות בית המשפט, הסכימה המשיבה להוסיף ברשימת מחקרי התקשורת (מחת"קים) עמודה נוספת באשר לנשוא הצו, על מנת להקל על הסניגורים.

חלק אופרטיבי

לאור האמור עד כה, איני רואה לקבל את הבקשה, בכפוף להוראות אלה:
המשיבה תשלים העברת חומר החקירה עד ליום 16/2/20 (נוכח הצהרתה בדיון לפני ביום 14/1/20).

ככל שקיימות שיחות שסווגו "נוגעות" ולטעמם של הסניגורים, בשל רלוונטיות, יש מקום לקבל תמליל מלא, יפנו בבקשה למשיבה, אשר תשקול בחיוב להיענות לבקשה, כפי שהצהירה בדיון לפני.

המשיבה תשלים את רשימת חומר החקירה בנוגע לחומרים שהועברו לאחר העברת דיסק 8 להגנה, לרבות רשימת הדיסקים עד ליום 16/2/20.

החומר שהועבר לעיוני לאחר הדיון ביום 14/1/20 (לרבות כוננים ודיסק) יוחזר לנציגי הצדדים בתיאום עם לשכתי.

במועד הקבוע ליום 27/1/20, המשיבה תיערך להבאת חומרי חקירה מבוקשים הנתונים במחלוקת אשר יועברו לבחינתי. ככל שיהא צורך, יתקיים דיון במעמד צד אחד.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לבאי-כוח הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו טבת תש"פ, 23 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.