הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת 22

בפני
כבוד השופט גדי צפריר

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980  
הפקודה
ובעניין:

עזבון המנוח דוד אוחיון ז"ל שנשא בחייו ת.ז. XXXXX207

  1. יונת שיפמן אוחיון ת.ז. XXXXXX034
  2. איתמר אוחיון ת.ז. XXXXXX575
  3. גלי אוחיון ת.ז. XXXXXX618
  4. רונה אוחיון ת.ז. XXXXXX826 (קטינה)

באמצעות אמה האפוטרופסית הטבעית יונת שיפמן אוחיון ת.ז. XXXXXX034

עזבון המנוח/היורשים

ובעניין:

ובעניין:

יורם ברגר ת.ז. XXXXXX021

כונס הנכסים הרשמי

המבקש

הכונ"ר

החלטה

בקשה למתן צו ניהול לעיזבון המנוח מטעמו של יורם ברגר:
הדיון בבקשה התקיים ביום 13.11.2019. לאחר אותו דיון התקיים דיון המשך ביום 9.12.19 בעיקר על מנת לדון בשאלת כושר הפרעון של העיזבון.

1. המבקש טוען כי הוא נושה של המנוח דוד אוחיון ולפיכך מבקש ליתן צו כינוס לעזבונו בהתאם לסע' 202 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980.
וכך מוסברת הבקשה:

המנוח דוד אוחיון (להלן: "המנוח"), היה בעלים ודירקטור יחיד בחברת א.ש.ל שילוב ויזום בע"מ.
חברת א.ש.ל שילוב ויזום בע"מ הנה הבעלים של חברת ב.א דורם יזמות בע"מ (להלן: "דורם") והמנוח היה הדירקטור היחיד באותה חברה.

דורם והמנוח נקלעו לקושי תזרימי. ביום 12.3.19 שם המנוח קץ לחייו. יומיים לאחר מכן – 14.3.19 התבקש מטעם דורם צו הקפאת הליכים בבית המשפט המחוזי בנצרת (פר"ק 35331-03-19 בפני כב' הש' עילבוני להלן : "תיק הפר"ק") והצו ניתן למחרת היום.

המבקש העמיד לרשות המנוח הלוואות בסך 2,475,000 ₪ ומחמת שהמנוח לא עמד בהחזר ההלוואות, הוסכם ביניהם, ביום 6.1.19, על פריסה מחדש של חלק מהחוב בסך 1,700,000 ₪ כך שמיליון ₪ יושבו למבקש ב -4 תשלומים (שני הראשונים בסך 200,000 ₪ כל אחד והשניים האחרונים בסך 300,000 ₪ כל אחד). המנוח מסר למבקש המחאות בהתאם להסכם הפריסה, וההמחאה הראשונה, אשר נקבעה לתאריך 28.2.19 – חוללה מהטעם של אכ"מ.

בחלקו האחר של אותו הסכם פריסה הוסכם כי את יתרת החוב בסך 675,000 ₪ יחזיר המנוח למבקש באמצעות המחאות חודשיות בסך 13,500 ₪ כל אחת, בהקשר זה טוען המבקש כי ההמחאות כלל לא נמסרו לידיו על ידי המנוח באמתלות שונות ולפיכך, השאיר המבקש בידיו את ההמחאות המקוריות שנמסרו לו עוד לפני שנערך הסכם הפריסה.

בין המנוח למבקש נכרת הסכם הלוואה נוסף מיום 30.11.2018 ובו נקבע כי המבקש ילווה למנוח סך 800,000 ₪ והסכום יוחזר בתוך 12 חודשים (כך שמועד פרעון ההמחאה שנמסרה, טרם הגיע). עוד נקבע כי הריבית בסך 180,000 ₪ תוחזר באמצעות תשלומים חודשיים בגובה 15,000 ₪ כל אחד, החל מחודש ינואר 2019.

עוד טען המבקש כי המשכון אשר נרשם להבטחת ההלוואה הנ"ל, יתכן כי נרשם על נכס אשר כלל אינו שייך לדורם או למנוח.

המבקש מפנה להתנהלות מעוררת חשד, הן של המנוח עובר למותו והן של יורשיו, כי מדובר בהברחת נכסים מתוך העזבון ולפיכך עותר למתן צו כאמור.
2. היורשים המשיבים - מתנגדים לבקשה.
לטענתם, מדובר בחוב של דורם וחוב זה נמצא במסגרת הדיון בתיק הפר"ק, החייב שייך לקבוצת הנושים של דורם האוחזים בערבויות אישיות ומשכך, מקומו בקבוצה זו אשר תישמע בהליכי ההסדר. אולם, מסכימים כי "לכל היותר, המנוח היה ערב לחלק מחובות החברה כלפי המבקש" סע' 33.3 לתגובתם.

היורשים טוענים רבות בדבר בצורך בקבלת הכרעות מאוחדות ביחס לנכסי דורם והחייב. המציאות בה עלולות להתקבל הכרעות סותרות, אם יתקיים אף הליך פש"ר כמבוקש כנגד המנוח במקביל לתיק הפר"ק כנגד דורם, תגרום סרבול ובזבוז זמן. מדובר במסכת עובדתית מורכבת ומסובכת אשר עתידה וכך ראוי, להבדק על ידי הנאמן בתיק הפר"ק. עוד ציינו כי אין להם התנגדות לאיחוד התיקים בבית המשפט וימונה בעל תפקיד בעל סמכויות בדיקה, חקירה ועצירה, ר' פרוט' עמ' 12 ש' 20.

עוד נטען כי לא הוכח שהעזבון חדל פרעון, לא הוגשה כל ראיה כי המבקש נקט כנגד החייב הליכי הוצל"פ ומכאן, שלא הוכח התנאי הבסיסי כי העזבון חדל פרעון ובוודאי שלא ניתן להעתר לבקשה.

3. ב"כ הכנ"ר תמך בבקשה. לשיטתו, אין כיום צו איסור דיספוזיציה על כלל נכסי המנוח, מלאו תנאי הסף למתן הצו המבוקש, ר' פרוט' עמ' 7 ש' 32 ועל כן, נחוץ למנות בעל תפקיד בלתי תלוי אשר יתן ביטוי מלא לאינטרס של העיזבון.
4. במסגרת הדיון, התבקשה אף עמדת הנאמן בתיק הפר"ק. הנאמן הביע תמיהה על כך שהגשת הבקשה כאן, נעשתה על יד המבקש, נושה של דורם, מבלי שנמסרה הודעה לנאמן, כאשר באותה העת הוגשה על ידי המבקש תביעת חוב בתיק הפר"ק. עוד ציין הנאמן כי עולות סתירות לכאורה, בין טענות המבקש בתיק הפר"ק לבין עמדתו בבקשה זו. אף הוא חזר על החשש מפני תקלות משפטיות בגין החלטות סותרות והצביע על הצורך לבצע איחוד לצורך בדיקת תביעות החוב. ציין כי תביעת החוב של המבקש הינה המסובכת ביותר בתיק הפר"ק והמליץ להמתין עם ההחלטה בבקשה כאן מחמת שצפויה הצעה להסדר נושים בקרוב בתיק הפר"ק.
עוד ציין כי ככל שקיים חשש מפני הברחת נכסים, יפעל במהירות למתן איסור דיספוזיציה אם יועבר אליו מידע רלוונטי על ידי המבקש.

דיון והכרעה:
5. סע' 202 לפקודה מסמיך מתן צו ניהול כנגד עזבון כמפורט:
(א) נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לצו שעל פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל (להלן בסימן זה - צו ניהול).
(ב) נמסרה לנציג החוקי של החייב הודעה על הבקשה, והוכח לבית המשפט קיומו של החוב, ולא ראה אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר, רשאי ליתן צו ניהול; הובא לפניו טעם שלא ליתן את הצו, רשאי הוא לדחות את הבקשה ורשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות המשיב.
הוראת חוק זו ניתן לפרוט לשלוש שאלות ברורות:
"(א) קיומו של נושה וממילא קיומו של חוב;
(ב) החוב הינו כזה "שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים";
(ג) אין אפשרות סבירה "שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר"".
רעא 3587/06 עז' המנוח אבי ירדני נ' משה בן צור ו אח', סע' 11 (ניתן ביום 14.5.08)

נבחן הבקשה בהתאם לשאלות אלו:
6. ביחס לשאלה הראשונה - קיומו של נושה וממילא קיומו של חוב – ניתן לקבל את עמדת המשיבים (לצורך דיון זה בלבד ובאשר לא מדובר בהכרעה סופית – כפי שיוסבר בהמשך, הכרעה אינה נדרשת) כי ריכוז הסכם ההלוואות מיום 6.1.19 (נספח כ"ב) מבטל את כל הסכמי ההלוואות אשר קדמו לו ומנתק את הקשר החוזי בין המנוח למבקש. מכאן קצרה הדרך לקבוע כי המבקש אינו נושה של המנוח אלא של דורם. בהערת אגב יוער כי חתימת המנוח על הסכם כדירקטור יחיד בדורם אינה יוצרת חוב אישי ולפיכך, המנוח אינו חב בהחזרי ההלוואה הנובעים מריכוז הסכם ההלוואות הנ"ל.

אולם ביחס להסכם ההלוואה מיום 30.11.18 (נספח י"ז) על סך 800,000 ₪, המצב שונה. במסמך זה צוין כי המנוח משמש כערב להחזר ההלוואה אשר קיבלה דורם בהתאם לתנאי ההסכם, סע' 4.1 וכן חתימתו בהמשך אותו מסמך. למעשה, אף המשיבים מסכימים כי המנוח ערב לחוב של דורם , ר' סע' 33.3 לטיעוניהם.

אין מחלוקת כי דורם נמצאת בהליכי חדלות פרעון ודי בעמדת הנאמן כי מתגבשת הצעת הסדר לנושיה, כדי להוכיח ענין זה.
7. בעת שהלווה (דורם) הופך חדל פירעון, אין כל מניעה לפעולה של המלווה (המבקש) כנגד הערב (המנוח) להחזר החוב. לא ניתן לקבל עמדת המשיבים כי יש להמתין עד להכרעה בתביעות החוב אשר הוגשו כנגד דורם, בבחינת שאלה מקדמית ורק לאחר מתן התשובות וההכרעות, ניתן יהא לדון בחוב שיצרה ערבות המנוח. אף לא ניתן לקבל עמדת המשיבים כי מדובר בניסיון לייצר הליך מקביל , מיותר ואף מסוכן, פרוט' 3 ש' 9 ואילך, אשר כל מטרתו ליצור בלבול והכרעות סותרות.
אין כל מניעה בפעולתו המקבילה של נושה כנגד לווה אשר הינו חדל פרעון וכנגד הערב לאותו חוב. בוודאי כאשר מדובר ברצון למנוע הברחת נכסים או שינוי אחר בנכסי הערב.
מאליו מובן, כי יצירת מבנה בו עלולות להתקבל הכרעות סותרות איננו נכון. נדרש תיאום על מנת למנוע מצב משפטי ועובדתי זה אולם אין בכך כדי לומר כי הנושה מנוע מלפעול כנגד ערב עד אם הסתיים עניינו של הלווה.
זהו מצב הדברים כאן, הלווה חדל פירעון והנושה מבקש לפעול כנגד הערב. אין בכך פסול. דומה כי הכל אף מסכימים ביחס ליצירת מבנה משפטי אשר ימנע הכרעות סותרות.
8. לסיכום השאלה הראשונה - המנוח ערב לחוב של דורם. דורם חדלת פרעון והמבקש רשאי לפעול לגביית חובו מול המנוח אשר קם לו חוב למבקש.
9. ביחס לשאלה השנייה - החוב הינו כזה "שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים" - מועד פרעון החוב בגין הלוואה זו בסך 800,000 חלף ביום 30.11.2019.

למרות שלא הוצגו ראיות מפורטות כי תשלום הריבית בסך 180,000 ₪ אשר היה אמור להשתלם החל מחודש ינואר 2019 ב – 12 תשלומים (15,000 ₪ כל אחד) - לא התבצע, ניתן לקבל האמור בסע' 9 לבקשת המבקש ולפיו "החייב לא עמד במועדי התשלום שנקבעו להשבת ההלוואות". יצוין כי האמור אף לא הוכחש במסגרת ההתייחסות המפורטת לכך בתגובת המשיבים (סע' 28.4 לתגובתם).
משכך, לפחות עד למועד הגשת הבקשה, צבר החייב חוב פיגורים של 75,000 ₪ ועד עתה, החוב גדל לכדי 950,000 ₪.
10. לדיון אשר התקיים ביום 9.12.2019, צורף בהסכמה נציג הנושה בנק הפועלים אשר הציג מסמכים וטען כי המנוח ערב בערבות בלתי מוגבלת לחברת דורם להתחייבויות העולות על 149 מלש"ח - ר' המסמכים המצורפים לבקשת בנק הפועלים מיום 21.11.19, סע' 1,2 לבקשה – מסמכי ערבות מיום 25.5.2016 ומ יום 13.6.2016.
יצוין כי כמחצית החוב נובעת מהתחייבויות של דורם עצמה ומחצית, מכוח ערבותה של דורם לחברה אחר ת – י.ס.ד בעמק יזמות ובנין בע"מ, כאשר המנוח ערב לחוב כולו.
נתונים אלו, אשר לא הוכחשו על ידי היורשים, מלמדים כי המנוח ערב להתחיבויות העולות על 150,000,000 ₪.

היורשים השיבו כי נכסי דורם מבטיחים לבנק הפועלים כיסוי מלא של החובות. טיעון זה, בעת שמדובר בחברה הנמצאת בהליכי פירוק ואשר מנסה להציע לנושיה הסדר, כך שעל פני הדברים איננה יכולה לפרוע את התחייבויותיה – איננו יכול להתקבל ולשכנע כי מדובר בחוב בר פרעון ואשר ערבות המנוח כלל לא תידרש. בודאי שאין בו כדי לשכנע בדבר יכולת הפרעון של העזבון.

לצורך בקשה זו, יש לקבוע כי סכום החוב "שיש לשלמו מיד" כלשון סע' 7(2) עולה על הסכום המינימאלי הקבוע בסעיף 7 לפקודה (87,564 ₪) . לפיכך, גם התשובה לשאלה השנייה חיובית והמבקש עמד בתנאי הנדרש.
11. ביחס לשאלה השלישית - אין אפשרות סבירה "שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר".
כפי שנקבע:
"על המשיבים להראות כי לא קיימת אפשרות סבירה שנכסי
העזבון יספיקו על מנת לשלם את החובות".
רעא 3587/06 עז' המנוח אבי ירדני נ' משה בן צור ו אח', סע' 11 (ניתן ביום 14.5.08)

המבקש והנושה בנק הפועלים טענו כי התחייבויות בסדר גודל כזה הנטען, כ – 150,000,000 ש"ח הינן התחייבויות בסדר גודל חריג במשק.
המשיבים, כופרים בטענה זו ומסבירים "אני לא סבור שמישהו הוכיח שהעזבון חדל פרעון, בהגדרה צריך להוכיח שמסת הנכסים נמוכה מסך ההתחייבויות ואף אחד לא ערך מאזן כזה" פרוט' עמ' 12 ש' 22.
כאמור לעיל, הדיון שהתקיים ביום 9.12.19 נועד להבהיר ענין זה.
12. במסגרת דיון זה, לא חלקו היורשים על קיומן של התחייבויות המנוח ואף לא טענו כי לעיזבון היכולת לפרוע התחייבויות אלו, אלא הדגישו כי על המבקש הנטל להוכיח כי העיזבו ן הינו חדל פרעון.
13. לא המבקש ואף לא היורשים הציגו ראיות מדויקות לכושר הפרעון של העיזבון או ערך נכסיו אל מול העובדה כי לעיזבו ן התחייבויות ענק (150,000,000 ש"ח). אמנם מדובר בעיזבו ן האוחז מחצית הזכויות בבית פרטי חדש ומפואר בן 8 חדרים, מצויד בבריכת שחייה ובנוי ברמה גבוהה וכן לזכות העיזבון אף תגמולי ביטוח כתוצאה מפוליסה, פרוט' עמ' עמ' 6 ש' 20. אולם אלו, על פי שורת ההגיון אינם יכולים לבסס כושר פרעון כנגד חובות בסך האמור.
14. נטל השכנוע בחדלות הפרעון של עזבון מוטל על מבקש צו הניהול. אף כי נטל זה נותר על כתפי המבקש, הרי שנטל הבאת הראיה עשוי לעבור אל כתפי היורשים.
"אך כבכל עניין, שבו מוטל נטל השכנוע על צד זה או אחר, נטל הבאת הראיות עשוי לעבור מצד אחד למשנהו. אם הצד שעליו נטל השכנוע הביא ראיה לכאורה, שהרישום נעשה שלא כדין, כי אז עובר הנטל למשנהו"
בג"צ 144/85 קליל נ' רשם הפטנטים, סע' 5 א. (11.1.88)

15. המבקש נמצא בעמדת נחיתות. אין לו גישה אל המסמכים המלמדים על נכסי העזבון, אף לא אל יתר התחייבויות המגבשות את מצבת הנשייה שלו. נחיתות המבקש נובעת אף מכך שאין לו היכולת או הסמכות להורות על הערכת נכסי העזבון וקבלת הערכה כוללת האם העזבון כשר פרעון אם לאו. לעתים, כמו במקרה כאן, הצבת הדרישה "על המשיבים להראות כי לא קיימת אפשרות סבירה שנכסי העזבון יספיקו על מנת לשלם את החובות" אכן צריך שתתקיים ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך זה. אולם, יש טעם רב בטענת המבקש כי מעת שהציג בדרך סדורה את סך התחייבויות המנוח, עובר הנטל אל כתפי היורשים להוכיח כי ביכולת העזבון לפרוע את חובותיו, "והנטל עליהם להראות שהם באמת יכולים לפרוע אותו" ר' עמ' 15 ש' 20.
היורשים טוענים כי על המבקש לערוך את טבלת נכסים מול התחיבויות ובדרך מאזן מסוג זה, ניתן לבחון את כושר הפרעון של העזבון.
"האם מישהו ערך טבלת נכסים מול התחייבויות וחשש כלשהוא שיש יותר התחיבויות מנכסים? לא." ר' עמ' 18 ש' 14.
אכן, זו הדרך אולם, כיצד יעשה כן המבקש כאשר אין לו שליטה על נכסי העזבון ואף לא על מסמכיו?
16. מאליו מובן כי נחיתות המבקש איננה מאפשרת לו בדיקת מאזן כזו. שלב מאזני זה, חיוני בהערכת נכסי העזבון וישמש אבן פינה בדיון בהמשך ההליך בשאלה האם לנהל את העזבון על פי דיני פשיטת הרגל. אולם בשלב זה, העמדת דרישה זו בפני המבקש מהווה מחסום נוקשה ואולי אף בלתי עביר בדרך להגנה על הנושים.
17. מקום בו הנושים הראו ברמת הודאות הנדרשת לשלב זה בהליך, כי העזבון ניצב בפני הצורך לפרוע חובות ענק, ראוי ונכון כי נטל הבאת הראיות יעבור מכתפי המבקש אל כתפי העזבון ללמד על עצמו כי יש ביכולתו לפרוע התחייבויות בסך של כ –150,000,000 ש"ח. מצב זה, בו הנטל הראשוני הורם צריך שיביא להעברת הנטל להבאת ראיות נגדיות אל כתפי המשיב. העברת נטל הבאת הראיה בעת שהורם הנטל הראשוני איננו חריג.
"תוצאתו הדיונית הרגילה של כלל זה היא הטלת נטל הבאת ראיות נגדיות על הנתבע; היינו, עליו להמציא בראיותיו תשובה כלשהי שיהא בה כדי לעקור את המסקנה הלכאורית בדבר רשלנות" (ע"א 411/70 [3], בעמ' 297). בסופו של דבר יוכרע הדין על-פי מאזן ההסתברויות, כאשר נטל השכנוע ממשיך לרבוץ על כתפי התובע (ע"א 705/78 [4]; ע"א 612/78 [5], בעמ' 725-726). "
ע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עיריית בני ברק, סע' 6 (26.9.89)

18. התוצאה אליה הגענו, מהווה איזון בין הנחיתות המובנית של המבקש ביכולת להוכיח חדלות הפרעון של העזבון ובין מתן אפשרות לעזבון להתגונן בטרם הפעלת הצעד המכביד של צו הניהול.
במקרה כאן, הרים המבקש את הנטל הראשוני בדבר חוסר יכולת הפרעון לפרוע התחייבויות ואילו העזבון, לא הרים את הנטל ולא שכנע כי ביכולתו לפרוע החוב.
משכך, צו הניהול הוא הפעולה הנדרשת כאשר בעל התפקיד יבחן את המאזן הכלכלי של העזבון ויגבש המלצה בדבר כושר הפרעון שלו. ככל שימצא כי העזבון חדל פרעון, יתקדם ההליך בהתאם להוראות הפקודה. ככל שלא, יסתיים ההליך.

משכך, הבקשה מתקבלת וניתן בזה צו ניהול כמבוקש.

צו ניהול
לפניי בקשה שהגיש המבקש למתן צו ניהול לעזבון המנוח דוד אוחיון ז"ל ת"ז XXXX820 (להלן: "העזבון") הריני נעתר לבקשת הנושה ומורה כדלקמן:
(א) ליתן צו כינוס לנכסי העזבון;
(ב) למנות את הכונס הרשמי ככונס לנכסי העיזבון;
(ג) הדיון בבקשה נקבע בזה ליום 24.10.2020 בשעה 1030.
(ד) הפרסום שיתבצע ע"י הכנ"ר והמודיע על אסיפת הנושים, יכלול הודעה בדבר המועד הקבוע לעיל ויהווה הזמנה כדין לנושים.
(ה) אני ממנה את עו"ד רון כהנא כמנהל מיוחד לנכסי העזבון ומעניק לו את כל הסמכויות המוקנות לכנ"ר, בהתאם להוראות סעיף 18 ג לפקודה.
המנהל המיוחד יהא מוסמך לחקור ולדרוש כל מידע או מסמך המצויים בידו או מכל אדם אחר, שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו.
המנהל המיוחד ידווח לכנ"ר על ממצאי חקירתו, לא יאוחר מ- 30 יום קודם למועד הדיון בתיק.
שכרו של המנהל המיוחד יקבע ע"י בית המשפט בהמלצת הכנ"ר.
(ו) המנהל המיוחד יחתום על כתב ערבות בסך 20,000 ₪ במשרדי הכנ"ר להבטחה של מילוי תפקידיו וחובותיו.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תש"פ, 22 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.