הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת 21

בפני
כבוד השופט גדי צפריר

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980  
הפקודה
ובעניין:

בעניין:

בעניין:
יואל יצחק, ת"ז XXXXXX101

שלומית שנקלר, עו"ד

מילובר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
החייב/ת

המנהלת המיוחדת

המשיבה

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
הכונ"ר

החלטה

בעניין: בקשת החייב לפי סעיף 178 לפקודה מיום 28/04/19

המשיבה, מעסיקתו לשעבר של החייב, הגישה תביעה לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה לשלילת סכום הפיצויים שהפרישה לטובת החייב במהלך תקופת העסקתו אצלה, בסך של מאות אלפי שקלים ( תיק 62426-05-16) להלן : "ההליך בביה"ד").
בבקשה שלפני, טען החייב כי מכוח סעיף 178 לפקודה מו סמך ביהמ"ש של הפש"ר לדון בתביעה. לפיכך, ומאחר שהחלטה בתביעה תהא בעלת השפעה מכרעת על הליך הפש"ר, יש להורות על העברת הדיון בתביעה לבית משפט זה.
המשיבה התנגדה לבקשה בטענה כי הסמכות הייחודית לדון בתביעה נתונה לביה"ד לעבודה (ר' סעיף 24(א)(19) לחוק ביה"ד לעבודה, תשכ"ט-1969 וסעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963). לטענתה, אין מדובר בכספים השייכים לחייב, אלא בכספים שמעביד צובר לטובת עובד למקרה בו יפוטר העובד בנסיבות רגילות, השייכים בשלב זה לה כמעסיקתו. לפיכך, אין ביהמ"ש של הפש"ר יכול לדון בגורלם של הכספים הנ"ל, אלא רק לאחר שייפסק כי לחייב זכות לקבלת הפיצויים או חלקם. כמו כן , לטענתה, זכותה של המנהלת המיוחדת לטעון לא נפג עת בהיותה צד להליך בביה"ד.
עוד טענה המשיבה, כי כבר ביום 12.4.18 ביקשה את אישור בימ"ש זה לניהול ההליך בבית הדין לעבודה וכי ביום 29.5.18 ניתן האישור המבוקש, בהסכמת המנהלת המיוחדת אשר צורפה להליך בביה"ד לעבודה. לפיכך, הענין כבר נדון והוכרע.
המנהלת המיוחדת הצטרפה לבקש ת החייב בטענה כי ביהמ"ש של הפ ש"ר הינו בעל מומחיות ייחודית בתחום דיני חדלות פירע ון, וכי היעילות הדיונית מחייבת את ריכוז ההליכים בפניו. זאת, על מנת שלא ליתן משקל יתר לאינטרסים של התובעת בהליך הנפרד לעומת האנטרסים של יתר נושי החייב ובכך הפנתה לרע"א 5222/05 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' הכנ"ר בתפקידו כמפרק קבוע של עמותת ביקור חולים הוספיטל (פורסם בנבו, 25.08.2005 (להלן: " עניין ביקור חולים").
לענין זה יוסבר - עיון בעניין ביקור חולים מעלה כי שם היה מדובר בזכויות של עובדים בארגון הנמצא בפירוק, אשר נקבע כי ראוי לדון בהם יחד עם זכויות הנושים. זאת ועוד, שם היה מדובר בעובדי הארגון אשר ביקשו לפתוח בהליך חדש בביה"ד ולדון בשינויים הארגוניים אשר מבצע המפרק במסגרת עבודתו תוך פגיעה בעובדים והתעלמות מהוראות ההסכמים הקיבוציים החלים בעניין.
בעניננו, פני הדברים שונים.
ראשית, בעניין ביקור חולים היה מדובר בהליך חדלות פירעון וטענות העובדים היו חלק מההליך , בעוד כאן מתקיימת מחלוקת על זכות החייב כעובד, ללא קשר להיותו בהליך פש"ר.
שנית, כאן מדובר בהליך אשר מתנהל בביה"ד מזה זמן, ראשיתו בשנת 2016. האישור להמשך ניהול ההליך ניתן לפני למעלה משנה בהסכמת המנהלת המיוחדת. בעוד בעניין ביקור חולים דובר על הליך שטרם נפתח. היעילות הדיונית מצדיקה המשך וסיום הדיון בביה"ד.
שלישית, השינוי בעמדת המנהלת המיוחדת, אשר בעבר הסכימה לניהול ההליך בביה"ד אולם כעת שינתה עמדתה, נובע מעמדתו הברורה של ביה"ד ולפיה "בית הדין הבהיר כי בהיעדר תקדים משפטי....הוא מצווה לשקול שיקולים המתבססים על דיני העבודה בלבד" לא מצאתי פגם בעמדה זו. ככל שימצא ביה"ד כי לחייב נכס, הרי שזה יועבר לקופת הפש"ר. לא ברור איזה אינטרס של כלל הנושים עלול להיפגע מהכרעת ביה"ד על פי דיני העבודה.
זאת ועוד, מאחר שבמסגרת התביעה יש לקבוע האם זכאי החייב לקבלת פיצויי פיטורים או שיש לשלול זכות זו ממנו, ומאחר שבשלב זה אין מדובר בכספים השייכים לחייב אלא בכספים שהמשיבה צברה לטובת החייב למקרה בו יפוטר בנסיבות רגילות אשר שייכים לה כמעסיקתו, לא מצאתי כי הותרת הדיון בביה"ד לעבודה עלולה לפגוע באינטרסים של יתר הנושים או כי קיים חשש להעדפת אינטרס המשיבה על פניהם. ככל שיפסוק ביה"ד לעבודה כי לחייב זכויות כלשהן בכספי הפיצויים, כי אז יועברו כספים אלו לידי המנהלת המיוחדת במ סגרת הליך הפש"ר, ואז יהא מקום לדון בגורל כספים אלו.
לפיכך, דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.