הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת 17

בקשה מס' 77
בפני
כב' השופטת תמר נסים שי

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980  
הפקודה
ובעניין:

ובעניין:
ח'אלד סלימאן ת.ז. XXXXXX846

נפתלי נשר, עו"ד
החייב

הנאמן

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
הכונ"ר

החלטה

לפניי בקשת החייב להורות על ביטול מינויו של עו"ד נ. נשר כנאמן בהליך זה, וכן על מינוי בעל תפקיד אחר להכריע בתביעת החוב של הנושה חברת קדמאני הובלות וסחר בע"מ ( להלן: " קדמאני"). לטענת החייב, הנאמן אינו ממלא את תפקידו באופן ניטראלי ואובייקטיבי, פועל נגדו ממניעים זרים ונוקט עמדה עוינת כלפיו.
יצוין, כי זוהי בקשתו השנייה של החייב לביטול מינויו של עו"ד נשר כנאמן בהליך. בקשתו הראשונה, שהוגשה מטעמים דומים, נדחתה בהחלטה מיום 22/06/16.
ראשיתה של הבקשה, בבקשת הנאמן להורות שלא לקיים אסיפת נושים בהצעת הסדר שהגיש החייב, ובבקשה לחייב את ב"כ החייב להמציא לו את כל חומר הראיות/כתבי בי"ד הקשורים לכתבי האישום ולתביעות הכספיות שהוגשו כנגד החייב, וזאת במטרה לחשוף את פעילותו הכלכלית של החייב, המתנהל, לטענת הנאמן, בחוסר תום לב בהליך.
עובר למתן החלטה בבקשת הנאמן, התקיימה אסיפת נושים בהצעת ההסדר של החייב, במסגרתה נדחתה הצעתו. החייב וב"כ לא התייצבו לאסיפה.
כאמור, החייב מלין כלפי הנאמן כי עמדתו עוינת את החייב, וכי הוא פועל לסיכול כינוס אסיפת הנושים לדון בהצעת הסדר שהגיש. לדבריו, הנאמן אינו מציין מתי נודע לו על הגשת כתבי האישום או התביעות, אשר את הראיות להן ביקש מבא כוח החייב להמציא, כאשר לפחות שניים מבין התיקים ( מבין התובענות האזרחיות) נפתחו לפני למעלה משנתיים. הגשת הבקשה ערב הדיון מלמדת על כוונה לסכלו. זאת ועוד, הנאמן קובע קביעות עובדתיות בצורה נחרצת כלפי החייב, כאשר טרם הובאו ראיות לאלה. כך, באשר לדברי הנאמן כי החייב הוליך שולל את הנאמן ואת בית המשפט. האישומים שהופנו כלפי החייב בכתב האישום טרם הוכרעו על ידי בית המשפט ובדעתו לכפור בהם, וכך אף באשר לתביעות שהוגשו כנגדו. ביחס לכתב אישום נוסף, הרי ששם הואשם באי הגשת דוחות של חברה בה שימש כמנהל. הדוחות הוגשו, הרשויות קיבלו אותם, והוא לא חויב לשלם מאום אף שנחתם הסכם שומה, כך שלא ברורה טרונייתו של הנאמן.
ביחס לתביעת החוב של קדמני שטרם הוכרעה מציין החייב, כי בליבת הגנתו מפני תביעה זו עומדת טענתו כי לא חתם על הערבות וכי החתימה המתנוססת על גבי כתב הערבות, אינה חתימתו. טענות הנאמן כלפיו בבקשה זו, מטילות ספק רב ביכולתו לשקול בצורה נטולת פניות ואובייקטיבית את טענות החייב. משכך, עותר החייב להעבירו מתפקידו.
בתגובותיו לבקשת החייב טען הנאמן, כי הוא פועל כ"קצין בית המשפט", ללא כל פניות או מורא, וכי במסגרת תפקידו מחובתו להביא לידיעת ביהמ"ש של הפש"ר ולידיעת הנושים עובדות הקשורות לחייב, ובוודאי עובדות הקשורות להתנהלותו הכלכלית, אשר המידע בעניינן התקבל לאחר שניתן צו על ידי בית המשפט לגילוי המידע.
בתגובה נוספת שהגיש, הנאמן הפנה לתוכן כתבי האישום שהוגשו כנגד החייב ולכתבי התביעה המצביעים, כך לדבריו, על התנהלות כלכלית משמעותית של החייב בעצמו ותחת כסותם של אחרים. לפיכך עתר לדחות את בקשת החייב להעבירו מתפקידו.
ביחס לבקשת החייב למנות בעל תפקיד אחר להכריע בתביעת החוב של הנושה קדמאני, הותיר הנאמן עניין זה לשיקול דעת, אף שציין כי לטעמו דין הבקשה להידחות. טענת החייב, לפיה הנאמן לא יוכל לשקול בצורה אובייקטיבית את הראיות שהובאו בפניו, שעה שקבע כבר כי החייב מנצל את ההליך לרעה על מנת לחתום על ערבויות והתחייבויות, צריכה להידחות. החייב עצמו, בכתב הגנתו בתביעת אמיר ייזום ( ת.א. 2752-08-16), מאשר כי חתם על ערבות אישית. תפקידו של הנאמן בבדיקת תביעות החוב הינו תפקיד מעין שיפוטי, ויש להחיל בהקשר זה כללים הדומים לאלה של פסלות שופט, לפיהם אין די בתחושותיו הסובייקטיביות של החייב או בחששותיו כי הוא אינו אובייקטיבי כדי להעביר את ההכרעה בתביעת החוב לבעל תפקיד אחר. הנאמן ניהל שתי ישיבות בהן נשמעו עדויות והוגשו ראיות, וכן הוגשו סיכומים מטעם הצדדים. הנאמן לא הביע דעתו לגבי הראיות שהובאו לפניו ו/או התרשמותו מהעדים שהעידו, ובכל מקרה הכרעתו כפופה לביקורת שיפוטית.
הכנ"ר סבר אף הוא כי דין בקשת החייב להידחות. לדעת הכנ"ר, מקורה של הבקשה להורות על העברת הנאמן מתפקידו בחשיפת התנהלותו של החייב על ידי הנאמן, ובכלל זה חשיפת פעילותו העסקית, כתבי האישום והתביעות האזרחיות שהוגשו כנגדו במהלך ההליך. כמו כן, לדעתו, אין מקום להיעתר לבקשת החייב להורות על מינוי בעל תפקיד לבדיקת תביעת החוב של הנושה קדמאני. שכן, משיחה שערך עם הנאמן, התברר לו כי תביעת החוב נמצאת בשלבי הכרעה, לאחר שהנאמן השקיע משאבים רבים, לרבות עריכת חקירות, שמיעת ראיות והגשת סיכומים, ולחייב נתונה הזכות לערער על הכרעתו של הנאמן.
בתשובתו לתגובותיהם של הנאמן ושל הכנ"ר, עמד החייב על בקשתו, וטען כי הנאמן בתגובתו לא השיב לשאלה כיצד הוא יכול להכריע בטענותיו בצורה אובייקטיבית וניטראלית בשעה שהוא טוען כנגד מהימנותו, וכי הוא " אינו בוחל לחתום על ערבויות אישיות ולהתכחש להן". באשר לתגובתו של הכנ"ר טען החייב, כי תגובתו הינה סתמית, וכי הוא אינו טוען כנגד נכונות הכרעתו של הנאמן, אלא כנגד כשירותו לשמש כשופט מכריע בתביעות החוב, ולכך הכנ"ר לא נתן כל תשובה.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי כי יש בטענות המועלות על ידי החייב כדי להצדיק העברת הנאמן מתפקידו, ואף לא כדי להורות על מינוי בעל תפקיד אחר להכריע בתביעת החוב של הנושה קדמאני. אנמק החלטתי.
כידוע, נאמן בהליכי פשיטת רגל משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, בכל הקשור לקיום מעקב שוטף ורצוף אחר התנהלותו של החייב - פושט הרגל. בראש ובראשונה הוא מייצג את האינטרס הקיבוצי של הנושים, אולם בצד האמור, עליו ליתן דעתו גם לזכויות ולאינטרסים של החייב וגורמים נוספים העשויים להיות משופעים מההליך ( ראה ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל ( מהדורה שלישית, תש"ע), עמ'  179). במילוי תפקידו עליו לגלות הגינות, עצמאות וניטראליות, במיוחד שעה שהוא מכריע בתביעות החוב ( שם עמ' 180).

נפסק, כי לא בנקל יורה בית-המשפט על החלפת בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון. עסקינן בצעד חריג, המחייב נקיטת זהירות רבה בטרם הפעלתו. זאת, במיוחד כאשר הטענות מועלות על ידי החייב או מי מטעמו, אשר מינוי בעל התפקיד נכפה עליו, וכשפעמים רבות נוגדים האינטרסים של החייב את אלה של הנושים ושל בעל התפקיד. על העותר להחלפת בעל התפקיד לפרט את טענותיו ולבססן היטב, ובית-המשפט יבחן טענות אלו בזהירות המתחייבת ( ראה רע"א 4400/15 בן משה ( חלה) נ' זפט (30.6.2015); רע"א 9227/12 ‏עו"ד שי גרנות, כונס הנכסים נ' שפייזר רות (27.8.13))
בקשת החייב אינה עומדת בדרישות אלה. המדובר בהליך שנפתח לבקשת נושה, שתחילתו בשנת 2005. הנאמן משמש בתפקידו מזה כ-13 שנה, במהלכן ננקטו הליכים רבים וקוימו ישיבות בית משפט. כאמור, סוגיית העברת הנאמן מתפקידו כבר הועלתה בעבר על ידי החייב ונדחתה על ידי בית משפט זה ( כב' השופט בן חמו).
המבקש לא הציג כל ראיה לביסוס טענותיו כי נפל פגם בפעילותו של הנאמן במסגרת תפקידו, ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. לא התרשמתי כי הנאמן פועל ממניעים זרים נגד החייב, וכי יזם מהלכים במטרה לסכל הליך כינוס אסיפת נושים לדיון בהצעת ההסדר שהציע החייב, אליה כלל לא התייצבו החייב וב"כ. להיפך, שוכנעתי כי הנאמן ממלא בנאמנה את תפקידו, וחובתו לברר ולהביא לידיעת הנושים וביהמ"ש את כלל העובדות הקשורות בהתנהלותו הכלכלית של החייב. הגשת בקשתו להמציא לו את כל חומר הראיות/כתבי בי"ד הקשורים לכתבי האישום ולתביעות הכספיות שהוגשו כנגד החייב, במטרה לבחון את התנהלותו הכלכלית, הינה לגיטימית בנסיבות העניין, על אחת כמה וכמה לאור התנהלותו של החייב בהליך.
בהקשר זה יוזכר, שעל החייב, בוודאי בבואו לבקש הפטר, להביא בפניי הנאמן את כל המידע הנוגע להתנהלותו הכלכלית לאורך חיי ההליך. אפילו כאשר יש לו התלבטות האם המידע הינו רלוונטי אם לאו. ההכרעה בדבר מידת הרלוונטיות תשמר לבעלי התפקיד ( ראה בעניין זה ע"א 7113/06 אביגדור ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (20.11.08)). אין חולק שהחייב לא דיווח לנאמן על כתבי האישום שהוגשו כנגדו, ואין לפניי ראיה כלשהי כי הביא בפניו שהוגשו נגדו מספר תביעות אזרחיות, האחרונה חודשים ספורים בטרם הגשת בקשת הנאמן.
זאת ועוד, מעיון בנספחי התגובה שהגיש הנאמן, ואף שאין חולק כי טרם ניתנה הכרעת דין בכתב האישום שהוגש או פסקי דין בתביעות בתיקים האזרחיים, עולה כי בחקירתו במשטרה מיום 18/09/16, החייב מציין בפה מלא כי הוא פועל תקופה ממושכת בהיקפים משמעותיים תחת חברה שבבעלות רעייתו ( ראה נספח 4 לתשובת הנאמן מיום 04/02/18). הדברים צוינו מפורשות על ידי הנאמן בתגובתו לבקשה, והחייב, אשר מפיו שלו באו הדברים, לא ראה להשיב לאלה מאום. מדובר בהודאה ( למצער לצורך הליך זה) כי החייב פועל בהיקפים כלכליים משמעותיים באותה חברה, מבלי לדווח ומבלי ליטול רשות. די בכך כדי ללמד על התנהלות חסרת תום לב בהליך, בניגוד להחלטות מפורשות ותוך ניסיון לעקוף את בעלי התפקיד ולהטעותם באשר לכושרו הכלכלי להשיב את החובות.
מטבע הדברים, האמור מעמיד בספק את האפשרות ליתן לחייב הזדמנות להציע הצעת הסדר לנושיו במטרה להפטיר עצמו מחובותיו. עסקינן בנתונים רלוונטיים, אשר ראויים לבוא בפני הנושים כאשר ישקלו האם להיעתר להצעה שמא לדחותה, והנאמן בהקשר זה ממלא תפקידו נאמנה.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי עילה המצדיקה העברת הנאמן מתפקידו.
כמו כן, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת החייב למינוי בעל תפקיד אחר לצורך הכרעה בתביעת החוב של קדמאני. לא נעלם מעיני, כי במסגרת החקירות שביצע הנאמן נמצאו ממצאים כמפורט לעיל, כי החייב מתנהל בהליך בחוסר תום לב ( ראה בין היתר אישורו שלו עצמו כי חתם על ערבות אישית במהלך שהותו בהליך). יחד עם זאת, אין בכך כדי לקבל שהנאמן מנוע מהכרעה בתביעת החוב.
כידוע, בהתאם להוראות הפקודה, על הנאמן לחקור בנכסי החייב ולפעול לקיבוצם ולחלוקתם לנושים, לעיתים אף תוך התנגדות החייב, וכן לבדוק את תביעות החוב כנגדו. כאמור לעיל, תפקידו מורכב. ואולם, מורכבות זו אינה זרה לפקודה, אשר מסרה סמכויות אלה בידיו. "הנאמן מוחזק כבעל מומחיות לדון בתביעות החוב, ובידיו יתרון הטמון בריכוז התביעות בפניו המאפשר פרישת תמונת החובות הכוללת, המקדמת את הליך החלוקה היעיל בין הנושים" (ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד שושני ( מיום 27/12/10)).

בעניין רע"א 8327/07 שוב נ' רו"ח רוזנבלום (23.12.2007) נקבעו דברים אלה היפים לענייננו:
"כפילות זו של תפקיד המפרק – ניהול החברה והכרעה בתביעות החוב שהוגשו נגדה – עשויה להכיל מתח מסוים. כך עשוי המפרק למצוא עצמו, תחת כובעו המעין שיפוטי, דן בתביעת חוב שהגיש אדם אשר זה עתה היה יריבו בהתדיינות משפטית בפני בית המשפט של פירוק. מובן כי מתח זה, המובנה לתוך תפקיד המפרק, אין בו כדי לערער את סמכותו של המפרק להכריע בתביעת החוב. חזקה על המפרק, הפועל בשני הכובעים כפקיד בית המשפט, כי יפעל על פי שיקולים ענייניים בלבד. המבקש לפסול מפרק מלהכריע בתביעת חוב בטענה כי פעולותיו נגועות בניגוד עניינים או במשוא פנים נדרש להראות עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי לכך"

לא מצאתי בפי החייב טעם המצדיק כי ההכרעה בעניין זה תועבר לבעל תפקיד אחר. אין די בתחושותיו הסובייקטיביות של החייב או בחששותיו כי הנאמן אינו אובייקטיבי, כדי להעביר את ההכרעה בתביעת החוב לבעל תפקיד אחר. מדברי הנאמן עולה כי תביעת החוב נמצאת בשלבי הכרעה אחרונים, וכי השקיע משאבים רבים לצורך כך. הנאמן ניהל שתי ישיבות, בהן נשמעו עדויות והוגשו ראיות, וכן הוגשו סיכומים מטעם הצדדים. מינוי בעל תפקיד אחר לבדיקת תביעת החוב בשלב זה, יש בו כדי להביא לסרבול ההליך ולתוספת עלות מיותרת לקופת הפש"ר. לגופו של עניין, אף אין טענה כי הנאמן הביע עמדתו לעניין הראיות שהובאו לפניו ו/או התרשמותו מהעדים שהעידו. כפי שציינו בעלי התפקיד, הכרעתו בתביעת החוב כפופה לביקורת שיפוטית וניתן להשיג ולחלוק עליה. לפיכך, דין הבקשה להידחות.

בטרם סיום, אציין כי העובדה שתגובות הנאמן לא הוגשו במועדן, אכן יש בה כדי להכביד על ההליך, ויש להצטער על כך שהדברים נמשכו מעבר לדרוש. יחד עם זאת, מדובר בתיק ישן, שתחילתו בשנת 2005, אשר לא אחת מתגלים בו דברים חדשים שיש לבררם. התנהלותו של החייב בהליך מטילה מעמסה ואחריות על הנאמן, אשר נדרש לעיתים קרובות להגיש בקשות ואף להשיב לבקשות שהוגשו מטעם החייב ו/או נושיו. לפיכך, אף כי על הנאמן להקפיד אחר מילוי ההחלטות במועדן, הרי שאין מקום להטיל לפתחו את האחריות להתארכות ההליכים.

הנאמן ישלים הכרעתו בתביעת החוב של קדמאני בתוך 30 יום ולאחר מכן יגישו ( הוא או החייב) בקשה מתאימה לצורך המשך התנהלות.

מטעמי יעילות, אני קובעת את התיק לדיון ליום 17.9.18 שעה 14:00

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ח, 17 יוני 2018, בהעדר הצדדים.