הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת 16

בפני כב' השופטת עינב גולומב

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980
הפקודה

ובעניין:
רונן מנצור
החייב

ובעניין:
עו"ד אליהו טובול
המנהל המיוחד

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
הכונ"ר

<#1#>

פסק דין

1. לפני בקשת החייב להכריז עליו פושט רגל.

2. המנהל המיוחד מתנגד לבקשה ועותר לדחיית הבקשה ולביטול צו הכינוס, עמדה לה הצטרף הכונ"ר.

רקע ותמצית עמדות הצדדים:

3. ביום 22.10.15 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. ביום 20.12.15 ניתן צו כינוס ונקבע לחייב צו תשלומים חודשי בסך 500 ₪.

4. בבקשתו הכריז החייב על חובות בסך 15 מיליון ₪. בפועל הוגשו נגד החייב תביעות חוב בסכום של 24,845,609 ₪, מתוכן 4,526,329 ש"ח מיליון בדין קדימה.

5. דיון ראשון בבקשה התקיים ביום 19.2.18. עובר לדיון הוגש דו"ח מסכם מטעם המנהל המיוחד, בו המלצה לדחות את בקשת החייב ולהורות על ביטול ההליך. זאת, הן בשל נסיבות יצירת החובות והן בשל מחדלים בהתנהלותו בהליך– פיגורים בתשלומים, אי-הגשת דו"חות ועוד. לבקשת ב"כ החייב דאז, נדחה הדיון למועד נוסף על מנת לאפשר לחייב להשלים מסמכים שנדרשו ממנו ולהגיב לדו"ח.

6. לפי המפורט בדו"ח המנהל המיוחד, תביעות החוב שהוגשו נגד החייב כוללות תביעות חוב בסכומים גבוהים של מיליוני ₪ כלפי רשויות המס – מס הכנסה ומע"מ. תביעות אלה נבדקו ואושרו על-ידי המנהל המיוחד בסך כולל של 9,527,760 ₪ (מתוכן כ- 4 מיליון בדין קדימה למס הכנסה).

7. מהחומר שעמד בפני המנהל המיוחד עלה כי בשנת 2012 הורשע החייב בביצוע שורה של עבירות מס לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961 וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975. בנסיבות אלה ונוכח הרשעות החייב במעשי מרמה, טען המנהל המיוחד כי אין להכריז על החייב כפושט רגל, ולעמדה זו הצטרף הכונ"ר.

8. בדיון נוסף שהתקיים ביום 5.1.20 טען החייב כי שאין לו כל יכולת לשלם חובותיו ו כי הוא "רדוף" מזה שנים על-ידי נושיו לרבות נושים מ השוק האפור. כן טען לנסיבות בריאותיות מורכבות. על רקע כל אלה עתר לקבל את בקשתו ולהכריז עליו פושט רגל. באשר לטענות בדבר חובות שנוצרו במרמה, לא הכחיש החייב כי מ דובר במרמה, אלא שלטענתו אין בכך להצדיק א ת דחיית בקשתו להכרזתו כפושט רגל. בסופו של דיון אפשרתי לחייב שהות להודיע האם הוא עומד על ההליך בנסיבות שפורטו, וככל שכך – הוריתי לו לצרף את המסמכים מההליך הפלילי שנוהל נגדו.

9. החייב הגיש הודעה לאקונית לפיה הוא עומד על המשך ההליך ו על בקשתו להכריז עליו פושט רגל, אליה צירף מסמכים מההליך הפלילי.

10. מהמסמכים שצורפו עולה כי כאמור בשנת 2012, כשלוש שנים עובר להגשת בקשתו למתן צו כינוס, הורשע החייב, לפי הודאתו, בשורה ארוכה של עבירות מס. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה החייב, במהלך השנים 2002-2005 מכר ה חייב לצדדי ג' חשבוניות שלו ושל חברה שהיתה בבעלותו, בהיקף כולל של למעלה מ- 17 מיליון ₪. כמו-כן, באותן שנים, החייב דיווח בספריו על חשבוניות כוזבות שהוצאו לו על-ידי צד ג', וזאת בהיקף של מעל ל- 12 מיליון ₪. בגין מעשיו אלה הורשע החייב בביצוע עבירות של ניהול ספרי חשבונות כוזבים; שימוש בעורמה ותחבולה; השמטת הכנסה מדו"ח; ניכוי תשומות ללא מסמך כדין; הוצאת חשבונית שאינה משקפת עסקה ואי-הגשת דו"ח במועד. מדובר כאמור בשורה ארוכה של מעשים, לאורך שנים עוקבות. בגין הרשעתו הושת על החייב עונש מאסר של 12 חודשים בפועל ומאסר על תנאי.

הכרעה:

11. לאחר בחינת מכלול הנתונים שבפני, מקובלת עלי המלצת המנהל המיוחד והכונ"ר לפיה דין בקשת החייב להידחות.

12. ענייננו כאמור בשלב ההכרעה בבקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל. אמת מידה עיקרית המשמשת לבחינה והכרעה בבקשה להכריז על אדם פושט רגל, היא תום הלב של המבקש. עקרון זה משמש בכל אחד משלבי הדיון לפי פקודת פשיטת הרגל – הבקשה למתן צו כינוס, הבקשה להכרזה על פשיטת רגל ובקשה למתן צו הפטר. תום הלב נבחן הן ביחס לתקופה שקדמה להליך פשיטת הרגל, קרי - שלב יצירת החובות, והן ביחס לתקופת הליך פשיטת הרגל עצמו (ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) (2011)).

13. בענייננו, בכל הנוגע לשלב יצירת החובות, עולה מהודעת המנהל המיוחד כי לחייב חובות גבוהים של מיליוני ₪ לרשויות המס, שמקורם בפעולות בגינן הורשע בדין בעבירות שפורטו לעיל. החייב לא טען אחרת, ויתרה מזו – הבהיר במפורש כי אין הוא מכחיש שמדובר בחובות בגין מעשי מרמה (עמ' 4, ש' 24). ענייננו אפוא בהסתבכות כלכלית ויצירת חובות בהיקף ניכר בזיקה להרשעה פלילית של החייב.

14. הפסיקה עסקה לא אחת בשאלה מה דינו של חייב שהסתבכותו הכלכלית קשורה במעשים בלתי חוקיים. בהתאם להלכה כפי שנקבעה בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, ובפסיקה שבאה לאחריה, עשייה פלילית איננה מונעת בכל מקרה כניסה להליך של פשיטת רגל, אלא יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו, תוך איזון בין שתי תכליות ועקרונות; התכלית של הליך פשיטת הרגל שהינה בין היתר לאפשר לחייב שאין ביכולתו לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו, לצד העיקרון הציבורי הכללי המעוגן בתקנת הציבור שלפיו אין חוטא יוצא נשכר.

15. בפסיקת בית המשפט העליון נקבעו פרמטרים שונים אותם יש להביא בחשבון לצורך עריכת האיזון האמור בגדר מקרה קונקרטי העומד לדיון. אלה כוללים: מידת אי-החוקיות והחומרה שבמעשי החייב; קיומה של עבירה פלילית; מידת חומרתה; מעשה חד-פעמי מול מעשה חוזר או נמשך; מידת עוצמת הפגיעה בתקנת הציבור; הקשר בין המעשים הלא חוקיים לבין יצירת החובות; משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות; העובדה כי החייב נענש בדין על מעשיו; היקף החובות שנוצרו בעבירה לעומת היקף החובות האחרים (ראו: עניין בנבנישתי, שם בעמ' 208; ע"א 3376/11 רוזנברג נ' הכנ"ר (פורסם במאגרים) (2013), פסקה י"ח; ע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן (פורסם במאגרים) (2015), פסקה 12, 19-20).

16. בענייננו, ועל רקע העקרונות כפי שפורטו לעיל, מסקנתי היא כי דין בקשת החייב להידחות, וזאת בשל משקלם המצטבר של השיקולים הבאים. ראשית, לא יכול להיות חולק כי המעשים בגינם הורשע החייב חמורים הם; מדובר בעבירות כלכליות משמעותיות שטבוע בהן יסוד של מרמה ממשית. יש בביצוען משום פגיעה קשה בתקנת הציבור. שנית, אין מדובר באירוע חד-פעמי או נקודתי, אלא בעבירות חוזרות ונשנות שבוצעו על פני רצף הזמן ובמשך מספר שנים. שלישית, העבירות בהן הורשע החייב קשורות באופן ישיר לתביעות החוב שהוגשו נגדו, הכוללות כאמור תביעות חוב של רשויות המס (מס הכנסה ומע"מ) שאושרו בסכום מצטבר של כ- 9.5 מיליון ₪. מדובר בחלק משמעותי מנשיית החייב, הכולל גם חובות בדין קדימה בסך כ- 4 מיליון ₪, שלא ניתן לראותו כנתח קטן יחסית לחובות אחרים שנוצרו בהתנהלות עסקית לגיטימית (השוו: ע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן ואח' ( פורסם במאגרים) (2015), בפסקה 21). רביעית , מאז ביצוע העבירות חלף אמנם זמן רב, אולם את ההליך דנן יזם החייב פרק זמן לא ארוך יחסית לאחר הרשעתו בדין (בשנת 2012). מכל מקום – נוכח מהות העבירות, מאפייני המרמה הטבועים בהן, מספרן וביצוען לאורך זמן וגובה הנשייה הקשורה בהן, סבורני כי שיקול חלוף הזמן כשלעצמו איננו יכול להכריע בענייננו.

17. לכל האמור יש להוסיף כי לפי הוראת סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, חובות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה אינם ברי הפטר . המחוקק לא קבע שיקול-דעת לבית המשפט להחלת הפטר על חובות מסוג זה (להבדיל, למשל, משיקול-הדעת ביחס לחוב מזונות לפי סעיף 69(א)(3) ). בענייננו, לחייב יש כאמור חובות בסכומים של מיליוני ₪ לרשויות המס, שאין מחלוקת כי הם נוגעים ישירות למעשי המרמה שביצע, בגינם הורשע בפלילים, וכאמור החייב איננו מכחיש זאת. אין מדובר, אפוא, בנסיבות שניתן לאפיינן "רק" כחוסר תום לב ביצירת החובות, שלגביהן יש ובחלוף הזמן והנהלות נאותה של החייב ניתנת בכורה לשיקול השיקומי ולמתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש בחייו במישור הכלכלי . בענייננו, אף מנקודת מבט המתמקדת בתכלית השיקומית, אין בהליך כדי להועיל לשיקומו הכלכלי של החייב, שכן אף אם יוכרז הוא וינתן לו הפטר בסופו של יום, הוא יוותר עם חובות בסכומי עתק של מיליוני ₪ שנוצרו במרמה שאינם ברי הפטר לפי מצוות המחוקק.

18. עוד יש לציין, כי התנהלותו של החייב במסגרת ההליך דנן התאפיינה בקשיים רבים. החייב שב וצבר מחדלים, הן באי-תשלום צו התשלומים ויצירת פיגורים והן באי-הגשת דו"חות באופן רציף ואי-שיתוף פעולה כנדרש. גם באלה כי כדי לתמוך בדחיית בקשתו.

19. לא נעלמו מעיני טענות החייב כי מקור הסתבכותו הכלכלית בנשיה לשוק האפור "ורדיפתו" על-ידי נושים כאמור, כמו-גם טענותיו באשר לנסיבות בריאותיות (אף כי אלא לא נתמכו במסמכים כלשהם). אולם נוכח כל שפורט לעיל באשר לאופן יצ ירת חובות עתק לרשויות המס במרמה, ובהינתן גובה החובות כאמור וההשלכה שיש לדבר הן על בחינת תום-הלב ביצירת החובות והן על הפוטנציאל השיקומי של ההליך, כפי שפורט לעיל, המסקנה היא כי אין בטענות אלה של החייב כדי להכריע את הכף.

20. אשר על כן אני דוחה את בקשת החייב להכריז עליו פושט רגל ומורה על ביטול צו הכינוס שניתן על כל הוראותיו (למעט צו עיכוב יציאה מארץ שיעמדו בתוקפו למשך 90 ימים נוספים).

21. שכרו והוצאותיו של המנהל המיוחד וכן שכר השגחת הכונ"ר, ישולמו בהתאם לתקנות ולנוהלי הכונ"ר, מתוך הכספים שנצברו בהליך. ככל שלאחר תשלום הוצאות ההליך תיוותר יתרה, היא תועבר לתיקי ההוצל"פ.

המזכירות תמציא לצדדים

ניתן היום, כ"ח תשרי תשפ"א, 16 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.