הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת 14

בפני
כב' השופטת עינב גולומב

בעניין:

פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980  
הפקודה
ובעניין:

ובעניין:
נתן קורצ'י

עו"ד קרן אוגינץ
החייב/ת

הנאמנת

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי

הכונ"ר

החלטה

לפניי בקשת החייב להסיר עיקול/הערה שהוטלו מכוח הליך זה על תגמולי ביטוח המגיעים לו מכוח פוליסת ביטוח סיעודי אצל חברת הראל ביטוח ופיננסים בע"מ (להלן – המבטחת).
הרקע להליך בעניינו של החייב פורט בהחלטתי מיום 7.7.20, ואפנה לכל האמור שם. בתמצית אציין כי לחייב ניתן הפטר מותנה כנגד תוספת כספית לקופה, אולם בהמשך, ועקב בקשת אחד הנושים, הוקפא מתן ההפטר בשל הצורך לבחון נתונים שעלו באשר לנכסים של החייב שלא נלקחו בחשבון בעת מתן ההפטר המותנה. בהחלטתי לעיל הוריתי כי תיערך שמאות לדירה הרשומה במחציתה על שם החייב (ומחציתה על שם גרושתו) , בטרם הכרעה בבקשה לביטול ההפטר המותנה, החלטה שביצועה מתעכב למרבה הצער בעיקר בשל קשיים בביצוע השמאות על רקע עי-שיתוף פעולה מצד ה חייב וגרושתו.
במקביל להתדיינות בעניין האמור, הגיש החייב בקשה לבטל עיקול הרשום על זכויותיו לתגמולי ביטוח סיעוד אצל המבטחת. לטענת החייב, עקב מצבו הרפואי הקשה, הוכרה תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי , אולם העברת הכספים לידיו נמנעת בשל עיקול/הערה שנרשמו על זכויותיו במסגרת ההליך דנן.
יצוין כי ביום 21.7.20 קיבלתי את הבקשה על יסוד המפורט בה, ובהיעדר תגובה מטעם הנאמנת, אולם האחרונה הגישה בקשה לביטול ההחלטה בטענה לתקלה בשלה לא הוגשה התגובה. לנוכח הטענה האמורה, אני רואה לבטל את ההחלטה שניתנה בהיעדר, ולהלן אדון בבקשת החייב לגופה על יסוד טענות הצדדים.
לטענת החייב, מדובר בהסדר ביטוחי קולקטיבי מטעם ארגון נכי צה"ל, שהתשלום בגינו משולם באמצעות ניכוי ישיר מתגמולי הנכות המשולמים לו על-ידי אגף השיקום ויש לראותו כחלק מהתגמולים. עוד לטענתו, הוא זקוק לתגמולי הביטוח הסיעודי נוכח מצבו הרפואי הקשה.
הנאמנת מתנגדת לבקשה, בטענה כי מדובר בפוליסת ביטוח פרטית שהתשלום בגינה הוא וולנטרי, ואין במקור התשלום כדי לשנות. משמדובר ב תגמולי ביטוח מכוח פוליסה פרטית שערך החייב, הרי שזוהי זכות חוזית של החייב, המוקנית ככל נכסיו לנאמנת לאחר הכרזתו של החייב פושט רגל. בהקשר זה מפנה הנאמנת לפסיקת בתי משפט מחוזיים באשר למהות כאמור של תגמולי ביטוח המגיעים לחייב המצוי בהליך פשיטת רגל. הכונ"ר מצטרף לעמדת הנאמנת.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והמסמכים שצורפו, מסקנתי היא כי בכפוף להבהרה מצד החייב כפי שיפורט להן, וככל שיהיה בה להניח את הדעת, יש מקום לקבל הבקשה ולאפשר תשלום תגמולי הביטוח לידי החייב.
תחילה יצוין כי בכל הנוגע לבקשה התלויה ועומדת לביטול ההפטר המותנה, הרי שלעניין הנדון כעת אין זיקה ישירה אליו, שכן הזכאות לתגמולי ביטוח, שהתגבשה זמן רב לאחר ההחלטה בדבר מתן הפטר מותנה ולאחר הידרדרות במצבו הבריאותי של החייב, איננה יכולה להוות שיקול בביטול אותה החלטה, להבדיל משאלת נכסי החייב והשלכתה על ההפטר המותנה שנקבע, המצויה כאמור עדיין בבירור.
לגופם של דברים; החייב טוען כאמור כי יש לראות בתגמולי הביטוח כחלק מגמלת הנכות, נוכח העובדה כי פרמיית הביטוח משולמת באמצעות ניכוי מגמלת הנכות המשולמת ממשרד הביטחון. טענה זו אין בידי לקבל. תגמולי הנכות אכן מוגנים בהליך זה נוכח הוראת סעיף 15 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 [נוסח משולב], אולם ענייננו אינו נסב עליהם, כי אם על תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח של החייב. העובדה כי דמי הביטוח משולמים באמצעות ניכוי ישיר מהגמלה, אין בה כדי להפ וך את תגמולי הביטוח לחלק מגמלת הנכות עצמה, וזאת בפרט שעל-אף שההצטרפות להסדר הביטוחי נעשית באופן מרוכז וקבוצתי באמצעות ארגון נכי צה"ל, נראה כי היא וולנטרית מבחינת החייב ואיננה מתחייבת.
לצד האמור, אף אינני רואה לקבל את הטענה הקטגורית שהועלתה מצד הנאמנת לפיה ענייננו בפוליסת ביטוח פרטית המוקנית לנאמנת ככל נכסי החייב (למעט חריגים הקבועים בדין), ומכאן שהכספים מוקנים לקופת הפש"ר (בענייננו – ככל שבסופו של יום יבוטל ההפטר המותנה). בהקשר זה, אין לטעמי לגזור גזירה שווה מהפסיקה אליה הפנתה הנאמנת, אשר עסקה בפוליסות ביטוח מסוג שונה, בעיקר ביטוח אובדן כושר עבודה או נכות . באותם מקרים ניתן לראות בתגמולי הביטוח או למצער בחלקם, כתחליף השתכרות של החייב, ובהתאמה להקנותם לקופת פשיטת הרגל או לחילופין להגדיל את צו התשלומים שנקבע לחייב על יסוד השתכרות חלקית. במקרה דנן מדובר בפוליסה שונה, המבוססת על צורך סיעודי מוכח עקב מצב רפואי של חייב, כך שההסתכלות ומערך השיקולים שיש להביא בחשבון שונים הם. ביטוי לשוני זה ניתן למצוא בקביעת המחוקק בסעיף 50(א)(8)(4) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, כפי שתוקן בשנת 2020 (תיקון מס' 66) אשר כולל בגדר נכסי חייב שאין מעקלים אותם בידי צד של ישי/שצו עיקול איננו תופס לגביהם, בין היתר: "כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה: ...פוליסת ביטוח סיעודי". בענייננו, לא נטען על-ידי החייב כי סעיף זה חל ישירות בהליך פשיטת הרגל ולא הונח על-ידו בסיס משפטי כלשהו לתחולה ישירה כאמור. או לם יש בהוראת חוק זו לחדד ולהמחיש את השוני בין הפוליסה בה עסקינן לעומת פוליסות ביטוח אחרות , בהקשר של ירידה לנכסי חייב ומערך האיזונים הראוי בין זכות הנושים להיפרע את חובם לבין זכות החייב לקיום בסיסי התואם את צרכיו. מכל מקום, בהקשר של פשיטת הרגל, הרי שמצב רפואי מורכב של חייב, עד כדי הזדקקות לסיעוד, הוא נתון שעל בית המשפט להביא בחשבון במסגרת שיקול הדעת הנתון לו להקציב לחייב סכומים הנדרשים לשם מחייתו, לפי סעיף 111(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 .
בעניינו של החייב דנן , אין חולק אודות מצבו הרפואי המורכב. החייב מוכר כנכה צה"ל בשיעור 76% וסובל משלל בעיות רפואיות. החייב לא צירף חוו"ד/קביעה רפואית מטעם המבטחת (חרף החלטה בעניין זה), אולם צורף סיכום רפואי של בית חולים רמב"ם, המופנה לאגף השיקום בהקשר של הטיפול והסיעוד הנדרשים לחייב. לפי המפורט בו, לחייב ניתנה בעבר עזרה ביתית בהיקף של 16 שעות יומיות, אולם עקב הידרדרות במצבו הבריאותי עד כדי אי-יכולת לתפקד כעצמאי כלל, הוא נדרש לעזרה מוגברת ומומלצת עזרה ביתית נוספת למשך כל שעות היממה וכל ימי השבוע (24/7). לנוכח תיעוד רפואי זה, ובשים לב לעובדה כי המבטחת אישרה בפועל את התביעה לתגמולי סיעוד, נראה כי הצורך בתגמולי הביטוח לצורך סיעודי אובייקטיבי ומבחינת צרכי המחייה של החייב במצבו - הוכח .
לא למותר להוסיף, נוכח טענת הנאמנת לפיה החייב "שילם את דמי הביטוח מכספים אשר מוקנים לנושים", כי לפי המסמכים שצירף החייב, דמי הביטוח מסתכמים בסך 100 ₪ לחודש (ולמי שהינו חבר בארגון נכי צה"ל – 62.5 ₪, והיתרה באמצעות משרד הביטחון). נוכח זאת, הטענה לקיפוח הנושים בשל מימון פוליסת הביטוח ע"י החייב, איננה משכנעת בנסיבות המקרה.
עולה מכל המקובץ, כי יש לכאורה בסיס להיענות לבקשת החייב. עם זאת, עיון במסמכים שצורפו מעלה כי החייב ביקש מהמבטחת כי כספי גמלת הסיעוד יועברו לחשבון בנק של צד ג', היא גרושתו, ולא לחשבון הבנק שלו. נסיבות אלה מעוררות תמיהה וטעונות הבהרה , כאשר ברי כי ההצדקה להעברת תגמולי הביטוח לחייב נעוצה בצורך אמיתי אישי שלו, ולא בטעמים הנוגעים לגורם אחר כלשהו. החייב, מצ דו, התעלם כליל בתגובותיו מעניין זה, על-אף שהדברים נטענו במפורש ע"י הנאמנת.
בנסיבות אלה, אני מורה לחייב להגיש בתוך 14 ימים תצהיר מפורט באשר לנסיבות העברת תגמולי הביטוח לגרושה והטעמים ביסוד פנייתו למבטחת בהקשר זה ומה הקשר בין העברה כאמור לצרכיו הסיעודיים. ככל שיהיה בגרסה בעניין זה לשכנע, תינתן החלטה משלימה.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.