הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת 11

בפני כב' השופט העמית יוסף בן-חמו

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980
הפקודה

ובעניין:
פאיז סעדי ת.ז. XXXXX613
החייב

ובעניין:
עו"ד פאדי אבו אחמד – כונס הנכסים
עו"ד איתי פריימן - הנאמן

ובעניין:
מחופית בע"מ ח.פ. 511049579
המבקשת

ובעניין:

  1. ג'מיל סעדי, ת.ז. XXXXX609 (פש"ר 31079-07-18)
  2. עדנאן סעדי ז"ל ת.ז. XXXX812 (פש"ר 18291-05-18)

יורשי עזבון המנוח עדנאן סעדי (בפש"ר 18291-05-18:
אמינה מוחמד סעדי ת.ז. XXXXXX026
בילאל עדנאן סעדי ת.ז. XXXXXX285
חמזה עדנאן סעדי ת.ז. XXXXXX927
יחיא עדנאן סעדי ת.ז. XXXXXX839
בהיה עדנאן סעדי ת.ז. XXXXX027

המשיבים
ובעניין
עו"ד נועם אפשטיין
מנהל מיוחד בפש"ר
18291-05-18
ובעניין:
ג'סאן עבד אלג'ליל
הנושה המובטח
ובעניין:
עו"ד פאדי אבו אחמד
כונס נכסים משותף
ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
הכונ"ר

החלטה

  1. לפני בקשה לאישור פדיון נכס מקרקעין הידוע כגוש 16561, חלקה 67 בנצרת, בניין מסחרי המכיל 3 קומות ( להלן: "הנכס"), וזאת בהתאם להסכם פשרה שהוגש לבית המשפט.
  2. הנכס רשום בבעלותם המשותפת של 3 אחים, שלושתם מצויים בהליכי פש"ר. מר סעדי פאיז (פש"ר 38414-10-13), מר סעדי ג'מיל (פש"ר 31079-07-18) (להלן יקראו יחד: "החייבים"), וכן עזבון המנוח סעדי עדנאן ז"ל (פש"ר 18291-05-15). מר סעדי עדנאן ז"ל נפטר בעיצומו של ההליך ובמסגרת החלטת בית המשפט מיום 7.11.17 נקבע כי עזבונו ינוהל בפש"ר, ובהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל, (נוסח חדש), תש"ם- 1980.

בהתאם לחוות דעת שמאי מיום 29.6.16 הוערך שווי הזכויות של אחד החייבים בנכס בסך 935,000 ₪.
מאחר והזכויות של שלושת החייבים הינן זכויות שוות ניתן לקבוע ששווי הנכס הכולל הוא 2,980,500 ₪.
3. על זכויות האחים בנכס רשומה משכנתא משנת 2009, על סך 1,500,000 ₪, לזכותו של מר ג'אסן אבו ג'ליל. שווי המשכנתא הנכון להיום עולה על 5.5 מיליון ₪ (לא שו לם על חשבון חוב המשכנתא דבר, הצטברו גם ריביות, כך נצבר סכום של 5.5 מיליון ₪). בהתאם, בעל המשכון טוען כי הינו נושה מובטח וכי יש לאפשר לו לפעול למימוש הנכס (להלן: "הנושה המובטח"). מנגד העלו בעלי התפקיד טענות שונות באשר לתוקף המשכנתא.
4. במסגרת הליכי הפש"ר ניתן צו לפירוק השיתוף ולמימוש הנכס. ביום 5.8.18 נחתמה פסיקתא המורה על פירוק השיתוף בנכס וניתנו הוראות לצורך מימושו. ביום 11.6.19 ניתן צו לפינוי הנכס ומסירתו לכונסי הנכסים כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ. עם זאת הפינוי נתקל בקשיים, הוגשו בקשות שונות של החייבים ושל יורשי המנוח לביטול הצו ולעיכוב הפינוי . בהחלטה מיום 29.12.21 בדיון בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע ועיכוב צו הפינוי, אושרה הסכמת הצדדים עליה חתמו ב"כ החייבים ויורשי המנוח, ב"כ הנושה ואליהם הצטרף ב"כ הכנ"ר (אשר כללה את שני החייבים וכן את יורשי המנוח), כי ככל שהמבקשים (החייבים ויורשי המנוח) יפקידו ערבון בסך 100,000 ₪ לקופת בית המשפט, יעוכב הביצוע של הפינוי עד לדיון בבקשה לביטול הצו.
5. ביום 10.2.21 הודיע ב"כ הנושה המובטח על הסכם פשרה בין הנושה המובטח לבין בעלי התפקיד בתיקי הפש"ר לפדיון הנכס שנחתם בינו ובין בעלי התפקיד, (הנאמן ו/או כונס הנכסים של החייבים וכן המ"מ לנכסי עיזבון המנוח), לפיה תמורת סך של 1,000,000 ₪ שישלם הנושה המובטח לשלושת החייבים, יסתלקו בעלי התפקיד מטענותיהם כלפי תוקף המשכנתא.
בשלב זה הועבר הייצוג של יורשי המנוח לעו"ד נאסר מוסא.
6. בדיון מיום 3.3.21 ביקשו החייבים, הנושה המובטח, בעלי התפקיד וכן ב"כ הכנ"ר לאשר את הסכם הפשרה. מנגד, טען ב"כ החדש של יורשי המנוח, עו"ד נאסר מוסא, כי אין לאשר את הסכם הפשרה בשלב זה, מקום בו יורשי המנוח כלל לא ידעו על ההליכים שהתנהלו בתיק, לרבות האישור שניתן בעבר למימוש הנכס ולא ניתנה להם ההזדמנות להתנגד לו. עו"ד מוסא טען כי בשלב זה אין לקדם את הליך הפינוי ומכירת הנכס.
דיון והכרעה:
7. טענות יורשי המנוח, לפיהן לא ידעו על השתלשלות ההליכים בתיק זה אינן יכולות להתקבל. המנוח עצמו היה מיוצג עד לפטירתו ע"י עו"ד מוסא נאסר שמייצג כעת את יורשי המנוח. יורשי המנוח ייוצגו בתיק זה ע"י עו"ד עלא עלאדין, שהוא מייצג גם את שני החייבים האחרים והיו צד לכלל ההליכים שהתנהלו כולל דיונים בפני בית המשפט בעניין הבקשה לעיכוב הפינוי ולביטולו . לעניין זה ניתן להפנות להצהרתו של עו"ד עלאדין בדיון מיום 29.12.20 (בו בין היתר הוסכם על עיכוב הפינוי בכפוף להפקדת עירבון): "לשאלת עו"ד ספיבק- אני מייצג את שלושת החייבים". אף בדיון מיום 3.3.21 הצהיר עו"ד עלאדין מפורשות: "אני פעלתי בשם שלושת החייבים לצורך הבקשה לביטול החלטת צו הפינוי ועיכובו. אחרי שהגענו להבנה והסכם, חברי לקח את הייצוג של המנוח, של היורשים". ברור אם כן כי העובדה שיורשי המנוח בחרו להחליף ייצוג, אין משמעותה כי כעת הם יכולים להתעלם מהחלטות והסכמות שהתקבלו בעניינם בעבר.
אחת מאותן החלטות קבעה מפורשות כי תנאי לעיכוב הליכי הפינוי של הנכס הינו הפקדת עירבון בסך 100,000 ₪ עד ליום 21.2.21. מקום בו יורשי המנוח לא הפקידו את העירבון במועד, משמעות הדבר היא שככל שהסדר הפשרה לא יאושר, יש לפנות את הנכס ללא דיחוי, כאשר יורשי המנוח מנועים מלהעלות כל טענה לעניין זה.
8. הסכם הפשרה שהוצג לבית המשפט כולל את הסכמת כלל הצדדים הרלוונטיים, לרבות עו"ד אפשטיין המשמש כמנהל מיוחד לנכסי עיזבון המנוח, ואשר תפקידו להיכנס בנעלי המנוח בכל הקשור לזכויותיו וחובותיו בנכס. לעניין זה כבר נקבע:
"אכן, בית משפט זה כבר קבע בפסיקתו, גם אם בהקשרים אחרים, כי " חליף" הוא מי שהוסבה אליו זכותו או חבותו של בעל הזכות או החבות המקורי, מכוח חוק ( כגון מנהל עזבון, יורש, נאמן בפשיטת רגל ועוד) או בנסיבות אחרות, רצוניות. מדובר אפוא ב"אדם ' המחליף' את חברו לעניין זכות או חבות פלונית", כך שהוא נכנס באופן מוחלט בנעלי בעל הזכות המקורי, כשהאחרון " נעלם ואיננו"" (בגץ 7446/17 ‏מאהר סרחאן ו- 103 אח' נ' האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (21.11.18).
אין מחלוקת כי הסכום העירבון שקבע בית המשפט – 100,000 ₪ לא הופקד ולכן לא מעוכבים הליכי הפינוי.
באשר לטענות ב"כ היורשים, אני סבור כי בטענות אלה אין ממש.
על פי הוראות סעיף 204 לפקודת פשיטת הרגל, (נוסח חדש), תש"ם - 1980 משניתן צו ניהול עם נכסי החייב מוקנים לכונס הרשמי של בית המשפט בחזקת נאמן עליהם, והוא יתחיל מיד ל ממשם ולחלקם על פי הוראת פקודה זו.
סעיף 205 לפקודה קובע כי הוראות הפקודה לעניין נכסי פושט רגל יחולו בכפוף לאמור בסעיפים 206 עד 208 ובמידה שיש להכילן, על צו ניהול, כמו שהן חלות על הכרזת פושט רגל לפי פקודה זו. אם כן, נכסי העיזבון מוקנים כולם לבעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט. העובדה שיורשי המנוח פעלו להוצאת צו ירושה אחר עיזבון המנוח, איננה מקנה להם זכויות בעיזבון ככל שאין בעיזבון זכויות או ככל שהזכויות בעיזבון הוקנו על פי חוק לבעל התפקיד.
הסכם הפשרה אף אושר ע"י בעלי התפקיד בתיקי החייבים, ב"כ הכנ"ר, החייבים עצמם והנושה המובטח, אשר טענו כולם כי הסכם הפשרה ראוי ומאזן כנדרש בין טענות הנושה המובטח לזכות בנכס ובין ההשגות שהעלו בעלי התפקיד לעניין המשכנתא.
למעלה מן הצורך יצוין כי גם ב"כ היורשים עו"ד מוסא נאסר הודיע במסגרת טיעוניו בדיון שהתקיים, כי אין לו כל טענות כלפי בעל המשכון וכלפי תוקף המשכון.
ואכן, עיון בהסכם הפשרה, במסגרתו כאמור מתחייב הנושה המובטח להעביר לקופת הפש"ר סך של 1,000,000 ₪ ( אשר יחולקו שווה בשווה בין תיקי החייבים ועיזבון המנוח), מלמד על הסכם הנחזה להיות ראוי בנסיבות העניין ובשים לב למחלוקת בין הצדדים לעניין תוקף המשכנתא ושוויו של הנכס על פי חוות הדעת השמאית.
9. מכל מקום, ברור כי אין באישור הסכם הפשרה כדי לפגוע בדרך כלשהי בזכויותיהם של יורשי המנוח, ככל שיש להם זכויות מכוח העיזבון . שכן היה והסכם הפשרה לא יאושר על ידי בית המשפט , חוזרים לנקודת ההתחלה ולפיה עומדת בתוקפה החלטת בית המשפט ( אשר ניתנה עוד ביום 11.6.19) לפינוי הנכס ומסירתו לכונסי הנכסים. התנאי לעיכוב ההחלטה היה הפקדת עירבון, אולם העירבון לא הופקד לא על ידי החייבים ולא על ידי יורשי המנוח.
יתרה מכך, ניתן להעריך כי אישור הסכם הפשרה דווקא יטיב עם יורשי המנוח, וזאת בהתאם להצהרת ב"כ הנושה המובטח בדיון מיום 3.3.21, לפיה: "אני אשאר עם המשכנתא שלי עם שלושת החייבים ואנו נסתדר, זה מעין מסקנה שאנו נסתדר, אני לא יעמוד על פינויים מהנכס" (כשהוא מתכוון לכך שהוא לא יעמוד על פינוי מידי של הנכס).
10. לאור כל האמור ולאחר הגעתי למסקנה שאין לקבל את טיעוני היורשים בעניין זה, אני מאשר את הסכם הפשרה שהוגש ביום 10.2.21 ונותן לו תוקף של פסק דין.

מתן החלטה עוכב על מנת לאפשר לב"כ היורשים להגיש אסמכתאות תוך 7ימים כפי שאושר לו בדיון שהתקיים אולם מאחר ולא הוגשו מסמכים, ניתנת ההחלטה.
ניתנה היום, כ"ז אדר תשפ"א, 11 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.