הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת תנ"ג 67071-07-19

מספר בקשה:9
בפני
כבוד ה שופט ערפאת טאהא

המבקשת

חממת הטכניון ליזמות בע"מ

נגד

המשיבים

  1. בי (ציוד תחליב מעולה) אינטרנשיונל בע"מ
  2. B.E/E INTERNATIONAL INC
  3. טל שכטר

החלטה

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 13.11.2019 בגדרה קבעתי כי המצאת כתבי בית דין לידי עו"ד גיא קדם אינה בגדר המצאה כדין ל משיבים.

רקע
1. המבקשת הינה חברה פרטית בישראל, בבעלות ובשליטה של מוסד הטכניון למחקר ופיתוח בע"מ אשר הוקמה לשם ניהול חממה טכנולוגית. המשיבה 1 הינה חברה פרטית אשר החלה לפעול כ"חברת פרויקט" במסגרת תכנית החממות הטכנולוגיות (להלן: " החברה"). המבקשת מחזיקה בכ-14.6% מהון המניות של החברה כאשר השליטה בחברה מצויה בידי המשיב 3 (להלן: " שכטר") המחזיק ברוב מניותיה ומכהן כדירקטוריון ומנכ"ל בה. ביום 28.7.2019 הוגשה בקשה לגילוי מסמכים מטעם המבקשת בטרם הגשת תביעה נגזרת שבכוונתה להגיש בשם החברה, בטענה כי שכטר פעל בניגוד עניינים, הפר חובת הנאמנות והזהירות המוטלות עליו כנושא משרה בחברה, רוקן אותה מנכסיה ומקניינה הרוחני והסב לה נזקים כספיים. לשיטת המבקשת העביר שכטר את מלוא פעילות החברה לחברת הבת שלה, המשיבה 2, שמאוגדת בארה"ב ומנוהלת על ידו. בעקבות הגשת הבקשה לגילוי מסמכים, הודיע עו"ד קדם לבית המשפט כי אין הוא מייצג את המשיבים ואין להמציא לו כתבי בית דין בעניינם. מנגד הודיעה המבקשת, כי המציאה את הבקשה לגילוי מסמכים למשיבים באמצעות עו"ד קדם, וביקשה לראות בהמצאה זו המצאה כדין.

2. בהחלטה מיום 13.11.2019 דחיתי את בקשת המבקשת בדבר המצאת הבקשה לגילוי מסמכים כדין לעו"ד קדם בשם המשיבים, וקבעתי כי המבקשת לא הציגה מארג ראייתי מספק שעל פיו ניתן לראות בעו"ד קדם כמורשה לקבלת כתבי בית דין בשמם של המשיבים, או אף ליידע את שכטר בדבר המצאת הבקשה לגילוי מסמכים. עוד קבעתי כי טי עוניה של המבקשת לקיומו של קשר אינטנסיבי ושוטף בין שכטר לעו"ד קדם אינם נשענים על אדנים חזקים.

הבקשה לעיון חוזר

3. לטענת המבקשת, מאז מתן החלטתי הנ"ל חל שינוי מהותי בכל הנוגע למעמדו של עו"ד קדם כמורשה לקבלת כתבי בית דין בשמו של שכטר. לשיטתה, מיד לאחר קבלת ההחלטה מיום 13.11.2019 פעלה המבקשת להמציא את כתבי בית הדין למשיבים בארה"ב במשרדיה של המשיבה 2, אשר הומצאו לשכטר ביום 21.11.2019 עבור כל המשיבים. זמן קצר לאחר המצאת כתבי בית הדין לשכטר הגיש עו"ד קדם לתיק בית המשפט ייפוי כוח מוגבל לפיו הוא מייצג את שכטר בהליך דנא בשני עניינים בלבד: סמכות השיפוט של בית משפט זה לדון בתיק והעלאת טענת התיישנות. לעמדת המבקשת, עובדות חדשות אלה מוכיחות כי עו"ד קדם כן מייצג את שכטר וכי פעולותיו מוכיחות שהוא שמר על קשר רציף ואינטנסיבי עם שכטר, קיבל ממנו עדכון כי הומצאו לו כתבי בית דין לחו"ל, נתן לו ייעוץ משפטי כיצד לנהוג לאור המצאה זו, וקיבל ממנו הוראות לפעול בשמו כעו"ד ומייצג באמצעות ייפוי כוח מוגבל כאמור. עוד נטען, כי נוכח העובדות החדשות שפורטו בבקשה ניתן להסיק כי שכטר הסמיך מראש את עו"ד קדם לייצגו בהליך דנא ולכן אין צורך , לשיטתה, בהסכמה על מנת להמציא כתבי בית דין, ו די בקיומו של קשר אינטנסיבי שיש בו פוטנציאל להביא את ההליכים לידיעתו של בעל הדין.

4. המבקשת הוסיפה וטענה, כי יש לראות בהסמכתו של עו"ד קדם לטעון בעניין ההתיישנות , שהינה טענה לגופו של עניין , כראיה לכך שעו"ד קדם מייצג את מר שכטר בהליך זה ומ ורשה לקבל כתבי בי דין מטעמו. נטען כי לשם העלאת טענת התיישנות , על הטוען לקבל את כתבי בית הדין, ללמוד אותם, להתייחס לעובדות הנטענות ולהוכיח כי עילות אלו התיישנו. לשיטתה , מדובר בטענת הגנה שבירורה נעשה באמצעות הצגת ראיות ומחייב בירור עובדתי. לעמדת המבקשת, ייפוי הכוח המ סמיך את עו"ד קדם לטעון את טענת ההתיישנות מהווה הרחבה של ייפוי הכוח אל מעבר לנושאי ההמצאה והפורום , והופך אותו לייפוי כוח מלא אשר מסמיך את עו"ד קדם ל ייצג את שכטר בהליך דנא ולמורשה לקבלת כתבי בית דין בשמו .

5. לסיכום טענה המבקשת, כי נוכח שינוי הנסיבות המהותי המפורט לעיל, יש לעיין מחדש בהחלטה המקורית מיום 13.11.2019 ולקבוע כי ההמצא ה מיום 30.7.2019 לעו"ד קדם עבור שלושת המשיבים בוצעה כדין. לחילופין עתרה המבקשת לראות בעו"ד קדם כמורשה לקבלת כתבי בית דין מטעם המשיבים כולם וזאת על מנת שתמציא לו כתבי בית דין.

דיון והכרעה

6. דין הבקשה להידחות.

7. לא שוכנעתי כי העובדות והנסיבות החדשות שאליהן מפנה המבקשת מצדיקות שינוי ההחלטה המקורית לפיה לא ניתן לראות בהמצאת בקשת גילוי המסמכים לעו"ד קדם ביום 30.7.2019 כהמצאה כדין. תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמד"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת, כי ניתן לראות בהמצאת כתבי בית דין לעורך דינו של הנמען כהמצאה כדין. לעניין זה, נקבע בפסיקה כי: "לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו" (ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק ואח' נ' תרז קדם ו-2 אח' פ"ד לח(4), 309 ,עמ' 113-314). אולם, הלכה זו מסויגת למצב שבו סמכות עוה"ד לקבל כתבי בי-דין לא הוגבלה במפורש, כך ש "אם נקבעה הגבלה מפורשת אין ממילא אפשרות להסתמך על ההרשאה הכללית המשתמעת כאילו מנושא השליחות, כדי להרחיב את החובה מעבר לסייג המפורש שנקבע בהרשאה" ( בש"א 33/87 דוד אוסטפלד נ' משה בהירי, פ"ד מד(3), 221 , עמ' 222-223 (1987) (להלן: " עניין אוסטפלד"). עיקר טענות המבקשת בבקשה נשענות על העובדה, כי שכטר נתן ייפוי כוח מוגבל לעו"ד קדם לעניין סמכות הפורום בישראל ו להעלאת טענת התיישנות ו כי יש לראות בכך הוכחה להיותו מורשה לקבלת כתבי בית דין בשמו של שכטר. עיון בנוסח ייפוי הכוח המוגבל מלמד כי הוא קובע במפורש את היקף ההרשאה של עו"ד קדם ומוסיף ומגביל מפורשות את ההרשאה לקבל עבורו כתבי בית דין, בזו הלשון:

"By this Limited Power of Attorney, I – Tal Shechter, Israeli ID no. 055501563 – hereby appoint Adv. Guy Kedem, to be my attorney for the SOLE AND E XCLUSIVE purpose of quashing the Israeli court jurisdiction and conformity of the Israeli forum and pload the statu te of limitation in court case no. 67071-07-19 Technion Entrepreneurship Incubator Lid v. BEE Int l et al.
Excluding for purpose of the above-mentioned specific matters, Adv. Guy Kedem has no power to receive of court documents on my behalf ".

נוסח זה של ייפוי הכוח מלמד, כי מדובר בייפוי כוח ספציפי ומוגבל לצרכי הדיון בסמכות הפורום בישראל לדון בתביעה ובהעלאת טענת ההתיישנות , הא ותו לא. פסיקתו של בית המשפט העליון כבר הכירה באפשרות למתן ייפוי-כוח מוגבל כאמור (ראו עניין אוסטפלד לעיל ; רע"א 6484/19 בני וקנין נ' משה מואיז רביבו (מוריס) (2.12.2019) ). נוסחו של ייפוי הכוח המוגבל בדבר היעדר סמכותו של עו"ד לקבל כתבי בית דין בשמו של שכטר אינו משתמע לשתי פנים, ולא עלה בידי המבקשת להוכיח, כי הרשאה כזו אכן ניתנה לעו"ד קדם.

8. המבקשת טענה, כי העובדה שעו"ד קדם הוסמך להעלות טענת התיישנות במסגרת ההליך דנא, מהווה הרחבה לסוגיית הפורום , ו מעידה כי ההרשאה שבידיו אינה מוגבלת הלכה למעשה, וכי יש לראות בהמצאת מסמכי בית הדין לידיו כהמצאה כדין עבור שכטר.

אין לקבל טענה זו. סעיף 3 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובע:

"אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה".

הפסיקה העניקה פרשנות מרחיבה למונח "ההזדמנות הראשונה" וקבעה כי "ישנם מצבים שבהם נדרש בעל-דין להעלות טענת התיישנות עוד בהליכים הקודמים להגשת כתב-הטענות, ואם ניתנת לו הזדמנות לעשות כן והוא מחמיץ אותה, תאבד זכותו להעלותה (ע"א 9245/99 ארנון ויינברג נ' משה אריאן , נח (4) 769 (2004) ). משהסמיך שכטר את עו"ד קדם לטעון לעניין סמכות הפורום בישראל לדון בהליך דנא, אך סביר הוא להסמיך אותו אף להעלות במסגרת זו טענת התיישנות וזאת על מנת שלא תבוא בהמשך הדרך טענה מצדה של המבקשת שיש לדחות את טענת ההתיישנות משלא הועלתה בהזדמנות הראשונה. מבחינתו של שכטר, אם כן, הייתה חובה להסמיך את עו"ד קדם להעלות טענת התיישנות כבר במסגרת הדיון בשאלת הסמכות והפורום, וזאת, כאמור, על מנת שלא לאבד את טענת ההתיישנות ככל שיש בפיו טענה כאמור. על כן, אינני סבור שיש בעצם כריכת ה הסמכה להעלאת טענת התיישנות בייפוי הכוח שניתן לצורך ייצוגו של שכטר בסוגיית הסמכות והפורום בישראל כדי לאיין את הגבלת ייפוי-הכוח שניתן לעו"ד קדם על-ידי שכטר כטענת המבקשת .

9. סוף דבר, אין בנסיבות אשר פירטה המבקשת בבקשתה כדי להצדיק שינוי החלטתי המקורית לפיה קבעתי , כי המצאת כתבי בית הדין לידי עו"ד קדם לא היוותה המצאה כדין עבור המשיבים, וזאת נוכח ההגבלה המפורשת של ייפוי-הכוח מטעם שכטר.

10. בשולי הדברים אציין, כי במסגרת הבקשה לעיון מחדש חזרה וטענה המבקשת, כי מלכתחילה היה על בית המשפט לקבוע כי עו"ד קדם מורשה לקבלת כתבי בית דין, ואף ביקשה לראות בהמצאה הראשונה שבוצעה לידיו כהמצאה כדין. טיעון זה חסר בסיס ולא היה מקום להעלותו כלל. אין לקבל מצב שבמסגרת בקשה לעיון חוזר יתווכח בעל הדין עם ההחלטה המקורית שניתנה בעניינו וינסה לטעון לשגגה שנפלה באותה החלטה. ככל שבעל דין אינו שבע רצון מהחלטת בית המשפט, הדרך להשיג על אותה החלטה היא בהגשת בקשת רשות ערעור או בהגשת ערעור בזכות לפי העניין.

11. סוף גבר, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם הוצאות לטובת אוצר במדינה בסך של 2,000 ₪ .

ניתנה היום, י"ב טבת תש"פ, 09 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.