הדפסה

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 39847-04-17

בפני
כבוד השופט עאטף עיילבוני החלטה בבקשה מס' 15

התובעים
פלונים
ע"י ב"כ עו"ד אפרים גלסברג

נגד

הנתבעים
1. שירותי בריאות כללית
ע"י ב"כ עו"ד שמעון כץ
2. אלכסנדר יארונובסקי
ע"י ב"כ עו"ד ש. אהרונסון
3. מדינת ישראל - מרכז רפואי ע"ש רבקה זיו
ע"י ב"כ עו"ד אורנה זהר זיו ממשרד עו"ד סהר סטוביצקי

החלטה

לפניי בקשה שהוגשה מטעם הנתבעים להורות על הפסקת התובענה, ולחלופין, להורות על פיצול הדיון באופן שתחילה תידון שאלת האחריות, ובכפוף להכרעה בה, תידון ותוכרע שאלת הנזק.

בתמצית, בכתב התביעה נטען כי עקב רשלנות של מי מהנתבעים, נולד בנם של התובעים (להלן: "הקטין") כשהוא סובל מתסמונת דאון ומום לבבי.

כתב התביעה הוגש בתאריך 25.4.17. לכתב התביעה צורפה חוות דעת פרופ' ישראל טלר, מומחה במיילדות ואולטרסאונד, בעניין רשלנותם הרפואית ואחריותם של הנתבעים לכך שהוחמצה האבחנה בדבר מצבו הרפואי של התובע.

בתשובה לתגובה שהגיש הנתבע מס' 2 ביום 25.9.17, במסגרת בקשה מסוימת שהוגשה לבית המשפט, טען הנתבע מס' 2 כי התובעים נמנעו מלהגיש חוות דעת בשאלת הנזק, על אף הוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ובנסיבות אלה, יש להורות להם "להשלים את מערך חוות הדעת" ולהגיש חוות דעת בשאלת הנזק, כבר עתה, ככל שברצונם לעשות כן.

בתאריך 26.9.17 קבע בית המשפט (כב' הרשמת אריאלי) כי על התובעים להגיש חוות דעת בעניין הנזק עד למועד מסוים, שאם לא כן – ייחשבו כמי שוויתרו על הגשת חוות דעת מטעמם. עוד נקבע כי חוות הדעת מטעם הנתבעים תוגשנה בתוך 60 ימים ממועד מסירת חוות הדעת מטעם התובעים.

ביום 2.11.17 הגישו הנתבעים חוות דעת מטעם פרופ' אלי להט, מנהל המכון להתפתחות הילד ושיקומו ומנהל היחידה לנוירולוגיית ילדים במרכז הרפואי אסף הרופא. במסגרת חוות הדעת, העריך המומחה מטעם התובעים כי הקטין זכאי לנכות בגין העיכוב ההתפתחותי הרב תחומי המשמעותי, הכולל תפקוד קוגניטיבי, תפקודי, תקשורתי ותפקוד התנהגותי, לנכות צמיתה בשיעור 100% לפי סעיף הדן בעצבי הגפיים התחתונות. עוד הוסיף המומחה וקבע כי לאחר שהקטין יעבור אבחון פסיכולוגי ותיקבע רמת תפקודו הקוגניטיבית "יהיה ניתן לקבוע לו נכות בתחום זה ולהעריך את צרכיו העתידיים".

כתבי ההגנה מטעם הנתבעים בתיק הוגשו ללא כל חוות דעת, בין בשאלת האחריות ובין בשאלת הנזק.

ביום 9.1.18 הגישו הנתבעים את הבקשה שלפני להפסקת התובענה. ביום 4.2.18 הוגשה תשובת התובעים לבקשה וביום 15.2.18 הוגשה תגובת הנתבעים לתשובת התובעים.

בין לבין הגישו הנתבעים בקשה להאריך את המועד להגשת חוות דעת מטעמם עד לחלוף 30 יום מיום מתן ההכרעה בבקשה זו (בקשה מס' 15) ובבקשה נוספת שהוגשה בתיק (בקשה מס' 14). בהתאם, הוארך המועד להגשת חוות הדעת כמבוקש.

על פי הנטען בבקשה, כבר מחוות הדעת שהגישו התובעים עולה כי מצבו של הקטין טרם התגבש. בנסיבות אלה, כך נטען, מן הראוי להורות על הפסקת התובענה עד לאחר שיתגבשו נזקיו של הקטין וניתן יהיה לשום את נזקיו והפיצוי המגיע לו, אם בכלל. לחלופין, טוענים הנתבעים כי יש להורות על פיצול הדיון ולהקדים את הדיון בשאלת החבות, בטרם דיון והכרעה בשאלת הנזק.

במסגרת תשובת התובעים לבקשה נטען כי הנתבעים כלל אינם רשאים להגיש בקשה להפסקת תובענה וכי מדובר בעניין השמור לתובע בלבד. עוד נטען כי טענת הנתבעים לפיה מצבו של הקטין טרם גובש – שגויה מיסודה, שכן המומחה מטעם התובעים קבע לקטין נכות צמיתה, הגם שהוסיף וקבע כי יש צורך בעריכת אבחון פסיכולוגי להערכת התפקוד הקוגניטיבי, אבחון העתיד להיערך בתקופה הנראית לעין. על פי הנטען, אין המקרה שלפנינו דומה למצב שבו הנכות צפויה להשתנות, כי אם עסקינן במצב מולד וקבוע (בניגוד לנכות מתאונה, למשל), ובנסיבות אלה, אין עילה להפסקת התובענה. עוד נטען כי שעה שהנתבעים הם שעמדו על כך שתוגש חוות דעת בשאלת הנזק מטעם התובעים, הרי שהגשת הבקשה דנא מהווה לא פחות מחוסר תום לב וניצול הליכי משפט, מה גם שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. עוד נטען כי התובעים נושאים בנטל גידולו של הקטין, בעל צרכים מיוחדים, ללא כל עזרה, ונגרמות להם הוצאות משמעותיות, ולפיכך דווקא נכון וצודק להחיש את בירור ההליך ולא לעכבו. עוד מוסיפים התובעים וטוענים טענות כהנה וכהנה.

כאמור, ביום 15.2.18 הוגשה תגובת הנתבעים לתשובת התובעים, במסגרתה התייחסו לטענות התובעים בתשובתם לבקשה.

בטרם תינתן החלטה לגוף הבקשה ואף מבלי להתייחס לשאלה אם לנתבעים עומדת זכות לפנות בבקשה להפסקת התובענה, אם לאו, מצאתי כי נכון תחילה לחדד את השאלות הנתונות במחלוקת בתיק זה במישור החבות, ובהקשר זה, שעה שלכתב התביעה כבר צורפה חוות דעת מטעם התובעים המתייחסת לשאלת החבות, אני מורה לנתבעים להגיש חוות דעת בשאלת האחריות והחבות, וזאת בתוך 60 ימים מהיום.

אין בהחלטה זו משום הבעת עמדה ביחס לשאלת פיצול הדיון, כי אם התוויית קווים ראשוניים בלבד ביחס לאופן ניהול ההליך, והעניין ישוב וייבחן בהמשך, לאחר שתונח תמונה עובדתית מלאה יותר לפני בית המשפט.

לאור הסכמת התובעים כאמור בסעיף 31 לתשובתם, אני מורה כי חוות דעת מטעם הנתבעים בשאלת הנזק תוגש לא לפני שייערך האבחון הפסיכולוגי לקטין ולאחר השלמת חוות דעת המומחה מטעם התובעים. מועד מדויק להגשת חוות הדעת ייקבע בהמשך.

תשומת לב הצדדים לדיון הקבוע בתיק זה ליום 4.7.18 בשעה 10:00.

שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תישקל בשלב מאוחר יותר.

ניתנה היום, א' אדר תשע"ח, 16 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.